דיכאון אחרי החגים

למרות ההנאה המלווה את המפגשים המשפחתיים הסובבים את תקופת החגים, קניית המתנות, וההנאה ממזג האוויר הסתווי לאחר השרב הקיצי, חלק האנשים סובלים מדיכאון עם תום החגים, שכן כעת הם נאלצים לשוב לשגרה ולמציאות. תופעה זו ידועה בשם 'דיכאון שאחרי החגים'.

דיכאון זה נמשך בדרך כלל תקופת זמן קצרה, ואם הוא נמשך זמן רב יותר, ניתן לסווגו כסוג רציני יותר של דיכאון, למרות שיש להתייחס ברצינות לכל סוגי הדיכאון. הדיכאון שאחרי החגים נחשב יותר למצוקה נפשית ולא להפרעה נפשית, היות והוא חולף ומותיר רושם מזערי על האדם הסובל ממנו.

הגורמים לדיכאון אחרי החגים

הגורמים האפשריים לדיכאון זה הם הציפיות הבלתי ממומשות, קבלת "החלטות השנה החדשה" שאינן מציאותיות, דגש הבדידות המחריף בקרב אנשים שלא זכו לקבל מתנות או להשתתף בארוחות, ותחושות האשמה המלוות התמכרות לארוחות עשירות במהלך החגים.

אנשים רבים משקיעים הכנות ארוכות במשך שבועות ולעיתים חודשים לפני החגים, ופתאום, לפני ששמו לב, הם נעלמים בפתאומיות. לכן אין זה פלא שקרוב ל-25% מהאוכלוסייה סובלים מאכזבות שלאחר החג, המתפתחות לדיכאון וחרדה בתוך מספר ימים או שבועות לאחר החגים.

אחרים סובלים מדיכאון בשל העלויות הגבוהות של רכישת המתנות לכולם, ושקיעה בחובות. גורם נוסף הוא הניסיון להפחית את הקילוגרמים המיותרים לאחר החגים, ללא היכולת להשיג את המוטיבציה הדרושה.

יש את האנשים השבים לביתם הריק לאחר הבילוי המהנה עם בני המשפחה. כל אלו הם תרחישים אפשריים המעיבים על תחושת התרוממות הרוח המאפיינת את החגים, ועלולים לגרום להתפתחות דיכאון בקרב אנשים מסוימים.

תסמיני דיכאון שלאחר החגים

התסמינים זהים לכל סוג דיכאון אחר, אך הם חמורים פחות, ונובעים מסיבות שונות. חלק מהתסמינים כוללים כאבי ראש, הפרעות שינה, בעיות משקל ותיאבון, עצבנות וחרדה, בעיות בריאות, אכזבות, ועייפות ומתח מוגברים.

השפעות אלו מאופיינות במצב נפשי בו רמות אנרגיה בגוף מגיעות לשיאים במהירות, ומיד לאחר מכן מתרחשת ירידה מהירה ברמות הפעולה. רגשות הלחץ והשמחה מוגברים יותר בתקופת החגים, לפחות בקרב חלק מהאנשים, ומותירים תחושת דלדול פיזי לאחר שמסתיימים הרגשות הגבוהים של מתח והתרגשות. גם הנפש והגוף עשויים לחלות במובן מסוים לאחר החגים.

פתרונות אפשריים

מומחים לדיכאון ממליצים על התייחסות לתקופת החגים באופן זהה לכל תקופה אחרת בשנה. העובדה שהחגים הגיעו, אין פירושה שקיים צורך להעמיד פנים להיות מאושר, כשהמצב אינו כזה. השקעת האנרגיה הדרושה להעמדת הפנים, עלולה להיות מדכאת בעצמה.

רוב המומחים ממליצים על גישת "פרואקטיביות" להימנעות מרגשות עצובים מוגזמים ומלחץ החגים. המלצות אלו כוללות:

חשיבה חיובית – עם תחילת תחושת רגשות הדכדוך, מומלץ לשבת בשקט במשך עשרים דקות עד חצי שעה, ולחשוב על כל הדברים הטובים שהתרחשו במהלך החגים. מומלץ לחשוב על דברים שגרמו לאדם להרגיש טוב עם עצמו ועם העולם.

קשרים משפחתיים וחברתיים – הקשרים עם בני המשפחה והחברים אינם צריכים להסתיים עם תום החגים, ומומלץ לקיים קשר טלפוני או אישי עם הקרובים והאהובים, כמו גם לחדש חברויות ישנות.

סיוע לנזקקים – ניתן להקים קרן או ארגון המסייע לאנשים בודדים שמזלם לא שפר עליהם בתקופת החגים. עזרה לזולת מרוממת את מצב הרוח, ובנוסף, משפחות רבות זקוקות באמת לעזרה בתקופת החגים. הסיוע יכול להתחיל בקטן ולהתגבר בהדרגה, והוא מעניק תחושה של "סיבה להיות כאן" ושפע סיפוק.