נתון מעניין אליו לא מודעים אנשים רבים הוא שהדיווח הראשון של רמות דיכאון בקרב נשים וגברים, פורסם על ידי צ'רלס דיקנס. הוא למד את הספרים של בית החולים סנט לוק לחוסר שפיות, ודיווח בכתב העת שלו 'מילים ממשק הבית' על גידול במספר הנשים הסובלות מדיכאון, במיוחד נשים במעמד של משרתות. מעבר לשכיחות הדיכאון בקרב נשים בהשוואה לגברים, הוא עשוי להיות, כמובן, תוצאה של גורמים חברתיים וסביבתיים, ובמיוחד להתרחש בעיתות תנודות הורמונאליות.
דיכאון בנשים מתרחש בדרך כלל בתקופות שינויים הורמונאליים, לרוב בימים המקדימים את הווסת. שיא הדיכאון נראה לעיתים קרובות אף בחודשים שלאחר הלידה. מאוחר יותר בחיים, דיכאון מתרחש ברמה החמורה ביותר שלו בשנתיים או שלוש השנים הקודמות להפסקת תקופת הווסת, המכונה גיל המעבר. מצבים אלו מדגישים את העובדה שמדובר בשינויי מצב רוח הקשורים להורמונים, הניתנים לטיפול פשוט ויעיל ביותר באמצעות טיפול בשינויים הורמונאליים אלו.
תרופות נוגדות דיכאון אינן התשובה לדיכאון הורמונאלי
רופאים אינם נוטים להכיר בקשר בין תנודות הורמונאליות ודיכאון, ומטפלים בו בתרופות נוגדות דיכאון סטנדרטיות, שאינן מתאימות לדיכאון הורמונאלי, אינן עובדות, ומצריכות הכפלת או שילוש המינונים, לעיתים אף בשילוב תרופות אנטי אפילפטיות לייצוב מצב הרוח. במקרים קיצוניים המצב יאובחן בסיכון שווה להפרעה דו קוטבית.
כשאישה חווה את "התמוטטות העצבים" הראשונה סמוך לתקופה שלאחר ההיריון הראשון, היא מטופלת עם תרופות נוגדות דיכאון שונות, היעילות בקושי. כשההתקפים שבים, הדיכאון הופך להיות מחזורי וחמור יותר, אך משתפר עם ההריונות הבאים.
נשים אלו נוטות לחוות דיכאון מחזורי בשנות הארבעים לחייהן, והוא הופך להיות גרוע יותר בשנים המקדימות את גיל המעבר. אם הן מפתחות תסמיני גלי חום והזעות, הן מקבלות אסטרוגנים, המרפאים תופעות אלו ובדרך כלל מסייעים לדיכאון.
רמות הורמונים "נורמאליות" אינן מספרות את הסיפור המלא של דיכאון הורמונאלי
חשוב להבין שדיכאון הורמונאלי אינו יכול להיות מאובחן על ידי כל בדיקות הדם. בדרך כלל, נשים המאמינות שהדיכאון שלהן קשור להורמונים, מודדות את רמות ההורמונים שלהן והתוצאות המתקבלות נורמאליות.
כל קשר עם שינויים הורמונאליים נוספים, פשוט מבוטלים. בנוסף, העובדה שנשים אלו נמצאות לפני גיל המעבר, ובדיקות רמות ההורמונים שלהן מניבות תוצאות בטווח הנורמאלי, תסמיני הדיכאון שלהן נקבעים כתסמיני גיל המעבר, ולא כדיכאון הורמונאלי. אלא שזוהי טעות אבחון ענקית, שכן הרמז לאבחנה נמצא בהיסטוריה הרפואית של כל אישה, אך גם אז, רופאים אינם רואים את הקשר הרלוונטי בין דיכאון למחזור חודשי, הריון ולידה.
הקשר בין דיכאון והורמונים
רמות הורמונים מסוימים, כגון אלו המיוצרים על ידי בלוטת התריס, עשויות לגרום לדיכאון. בנוסף, חלק מתסמיני הדיכאון קשורים במצבי בלוטת התריס. זה נכון גם לגבי מצבים הקשורים למחזור החודשי, כגון תסמונת קדם וסתית ותסמיני גיל המעבר.
הקשר בין תסמיני דיכאון ומצבים רפואיים אחרים מתגלה בבדיקות דם המונעות אבחנה שגויה. חשוב לציין כי אישה עשויה לחוות גם דיכאון וגם בעיות בבלוטת התריס במקביל, כשהדיכאון מקבל אבחנה נפרדת ומשויך לתסמינים הקשורים לווסת.
אולי יעניין אותך גם: