בשנת 1843, הנוירולוג והפסיכיאטר הצרפתי ז'ול באלארגר תיאר תסמונת שבה מטופלים הציגו מצב של קהות חושים, עם מבט קבוע, הבעל פנים של תדהמה קפואה, אילמות ואדישות. מאוחר יותר נודע מצב זה כקטטוניה.
במקור, קטטוניה נחשבה לסוג של סכיזופרניה, אך מחקרים מאוחרים יותר גילו כי למעלה מרבע מהמטופלים עם מאניה, ועשרים אחוזים מהמטופלים עם תסמיני דיכאון, חווים קטטוניה. כיום, מצב זה נחשב כתסמונת נוירו פסיכיאטרית הקשורה במספר מצבים אחרים, כולל הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעה דו קוטבית ודיכאון. דיכאון קטטוני כבר אינו נחשב להפרעה נפרדת, ולמרבה המזל, מטופל יחסית בקלות.
תסמיני דיכאון קטטוני
מצב זה קשור במרבית המקרים עם הפרעה דו קוטבית, במהלכה חווה המטופל תקופות של מאניה, הנשברות על ידי התקפי דיכאון חמור. בנוסף לתסמיני דיכאון אחרים, מטופלים במצב קטטוני חווים את התסמינים הבאים:
- מצב רוח שלילי קיצוני
- חוסר תנועה או חוסר יכולת לנוע.
- אילמות סלקטיבית, במהלכה המטופל אינו מסוגל לדבר בשל חרדה קיצונית.
- תנועות חריגות.
- חיקוי דיבור או תנועות של אדם אחר.
- מעבר בין חוסר תנועה לתסיסה.
- כאב רגשי אינטנסיבי.
- סירוב לאכול או לשתות, בדרך כלל בקרב מטופלים קשישים.
- קושי בביצוע משימות רגילות.
אנשים הסובלים מקטטוניה חווים בדרך כלל תסמינים פיסיים הזהים לתסמיני סכיזופרניה קטטונית. אדם במצב זה צריך להיות במעקב של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש על מנת לוודא שאינו פוגע בעצמו או באחרים.
גורמים לקטטוניה
מומחים מאמינים כי הפרעה זו נגרמת לפחות בחלקה כתוצאה מייצור סדיר של נוירוטרנסמיטורים, כימיקלים במוח המאפשרים לתאים לתקשר זה עם זה. הנוירוטרנסמיטורים הקשורים בדרך כלל עם דיכאון קטטוני הם סרוטונין ונוראפינפרין.
חלק מהמומחים סבורים כי הפרעה זו נגרמת כתוצאה מחוסר סדרים בדופמין, חומצות גמא ומערכות עצבי גלוטמט. היות וקטטוניה מלווה תמיד עם מחלה נוירולוגית, פסיכיאטרית או פיסית בסיסית, האבחנה צריכה להתמקד בשורש הבעיה על מנת לטפל בהצלחה בתסמינים.
טיפול בדיכאון קטטוני
תרופות נוגדות דיכאון כגון מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) ומעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI) משפיעות על ייצוב הפרעה זו. בנזודיאזפינים וטיפול בנזעי חשמל (ECT) הם הטיפולים העיקריים לתסמיני דיכאון קטטוני. תרופות אנטי פסיכוטיות מסוימות, וגירוי מגנטי נמצאים גם הם בשימוש לטיפול במצב זה.
בנזודיאזפינים. אלו הן תרופות פסיכוטיות המגבירות את השפעת חומצת גמא, מוליך עצבי, ויעילות בהקלת תסמינים בקרב רוב המטופלים, כולל תסמיני חרדה, התכווצויות שרירים, תסיסה ונדודי שינה.
טיפול בנזעי חשמל
זהו הטיפול היעיל ביותר לקטטוניה, ופותר את התסמינים ב-85% מהמקרים. למרות שטיפול זה נחשב כיום כטיפול בטוח ויעיל להפרעות במצב הרוח ומחלות נפש, עדיין קיימת סטיגמה מקיפה לגבי טיפול זה, הנקרא "טיפול בהלם חשמלי" ועדיין ממליצים לטפל בבנזודיאזפינים כקו הטיפול הראשוני לתסמינים קטטוניים. יחד עם זאת, שילוב של טיפול תרופתי וטיפול חשמלי עשוי להיות הטיפול הטוב ביותר למצב זה.
ראו סוגי דיכאון נוספים: