התמודדות עם התאבדות של הורה

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

התמודדות עם התאבדות של הורהכשהורה נפטר, הילד תמיד סובל מכאב, אך כשהורה מתאבד, הכאב עצום במיוחד, ומשפיע באופן מטריד אשר מגביר את הכאב. בדומה לכל אירוע טראומטי אחר, האופן בו ילדים מעבדים את רגשותיהם לגבי האובדן, משפיע על האופן המוצלח של ההתאוששות.

יכולת ההתפתחות וההתמודדות של ילדים היא גמישה, ובעוד שהתאבדות ההורה לא תחדל לעולם להיות אירוע חשוב בחייהם, עם סיוע מקצועי הם יוכלו לשחזר את בריאותם וחיוניותם הרגשית. כשילד חווה מוות פתאומי של הורה, הוא עובר "אבל טראומטי". סוג המוות כרוך בהטמעת הכאב, ומפעיל תהליך מורכב או סותר מבחינה רגשית.

השפעת התאבדות הורה על הילד

כשהמוות של ההורה מתבצע באופן מזעזע ומטריד, הוא מייצר מחשבות מפחידות, דימויים ורגשות אצל הילד, והוא זקוק לסיוע בהתמודדות. ילדים עשויים לפתח כלפי ההורה שהתאבד רגשות שהם סבורים שאינם מקובלים, ומעוניינים להכחישם.

לכן הם מנסים להרחיק את רגשותיהם, ומסרבים לתקשר או לחשוב על האדם אותו איבדו, שלדעתם בגד בהם או דחה אותם. אך על מנת להתאבל באופן בריא, חיוני לחשוב על האדם שנפטר, ולאפשר תחושות עצב וכאב. ילדים צריכים להיות מסוגלים לזכור את ההורה אותו איבדו כאדם אוהב, למרות הפגמים שלו או שלה.

מוות של הורה בהתאבדות משפיע על הילד יותר ממוות בתאונה. ההתאבדות מייצרת אימה, כעס, בושה, בלבול והאשמה, כל הרגשות העשויים להיות מכריעים מכדי שילד יוכל להתמודד עימם בעצמו.

הסיכון המשמעותי ביותר המאיים על הבריאות הרגשית של ילד שאינו מסוגל להביע רגשות אלו ולקבל את הבנת ההתרחשות, מתבטא בחוסר יכולת להמשיך בחיים בצורה תקינה. כשהורה שהתאבד סבל מדיכאון, למשל, יש לסייע לילד להבין שהוא סבל ממחלת נפש, הפרעה מוחית שגרמה למותו, למרות המאמצים של הסביבה שאהבה אותו, להצילו.

חוקרים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס מצאו שילדים מתחת לגיל 18, שהוריהם התאבדו, הם ילדים המועמדים להתאבדות בעצמם בשלב מאוחר יותר בחיים. ממצאים אלו מדגישים את החיוניות של הענקת התמיכה הנכונה לילדים מתאבלים. יש להתייחס לטראומה של האובדן הפתאומי של ההורה, ולמנוע או לשבור את מעגל ההתאבדות המשפחתי.

הבנת התמיכה לה זקוק ילד להורה שהתאבד

כשילד מתמודד עם אובדן הורה שהתאבד, יש להבין תחילה שהוא מבקש תשובות פשוטות וכנות לשאלותיו. עליו לדעת שרגשותיו מקובלים. כעס על אימא או אבא שהתאבדו הוא תגובה נורמאלית. יש להסביר לילד שאין מדובר בבגידה, ולעודד אותו לחוש את האובדן הנורא עימו הוא מתמודד. אם ההורה שהתאבד היה חולה במחלה נפשית במשך זמן רב, ילד עשוי לחוות הקלה על מותו, וטיפול מקצועי מסייע לו להבין שתחושות אלו מותרות.

לאחר התאבדות ההורה, ילד צריך להבין שהוא אינו אשם. אדם הוא נרקיסיסט מטבעו, וילדים נוטים להציב את עצמם במרכז. הם סבורים שאם היו מתנהגים טוב יותר, ההתאבדות לא הייתה מתרחשת. יש לסייע לילד להבין שההורה היה חולה, ושננקטו מרב המאמצים על מנת לסייע לו, אך ללא הצלחה. הבנה זו אינה מושגת בשיחה אחת, ויש לסייע לילד להתמודד באמצעות טיפול פסיכולוגי לאורך זמן.

השפעות טיפול פסיכולוגי

הטיפול מסייע לילד להתאושש ולהמשיך ככל הניתן בשגרת חיים רגילה, בהקדם האפשרי, כולל שיבה לבית הספר ולפעילויות קבועות. כשנראה שילד אינו מתאושש בצורה בריאה, יש להבחין בסימנים הנכונים למרות שקשה להבדיל בינם לבין התגובות הרבות הקשורות לאובדן ההורה.

לא קיים לוח זמנים ברור לתהליך החלמה, ולכן יש להקפיד שהילד יקבל את הטיפול הפסיכולוגי במשך כל הזמן לו יידרש עד שיתאושש. אם הילד מסרב לשוב לפעילות רגילה, ונראה כי העצב שלו אינו מרפה לטווח הארוך, אם הוא מסרב ללכת לבית הספר, סובל מבעיות שינה, ירידה בתיאבון והתנהגות עצבנית, זה המקום בו הטיפול הפסיכולוגי נדרש ביותר.

ראו גם:

7 גורמים אפשריים לדיכאון במישהו שיקר לכם

מהו דיכאון סמוי?

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

דילוג לתוכן