החומוס של המקסיקנים
לא טורטיות ולא צ'ילי. המאכל הלאומי של מקסיקו הוא רוטב מולה
הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם
עוד לפני שיצאנו לטיול במקסיקו שמענו סיפורים על בשר ברוטב שוקולד, אבל המציאות עלתה על כל סיפור. הכרתי וטעמתי קודם לכן גרסאות מערביות של מוֹלֶה, אבל דבר לא הכין אותי לפעם הראשונה שהונח לפני חזה הודו ברוטב מולה פובּלנו.
אני חייב לומר שזה נראה מרתיע. על הצלחת היה משהו חום וסמיך, אבל עלו ממנו ריחות של כל הטוב שהאדמה הפורייה של מקסיקו נותנת. והטעם - מדהים. שכבות ורבדים של טעמים שממלאים את הפה ולבסוף משאירים אחריהם את המרירות העדינה של הקקאו - כן, אותו מרכיב מפורסם שהרוטב ידוע בו, אבל במציאות הוא מרכיב מינורי.
רטבים מבית מקסיקו
מולה הוא שם כולל לקבוצה גדולה של רטבים. המילה עצמה, mole, פירושה רוטב בשפת הנַהוּאַטְל, שפה האצטקיות שהיתה לשפה נפוצה ברחבי אמריקה המרכזית.
לומר שיש מולה אחד זה כמו לומר שיש חמין אחד. כמו החמין אצלנו, שמופיע בשלל גרסאות וטעמים - כך גם במקסיקו, לכל אזור יש כמה רטבים שכאלה, ואינספור גרסאות ביתיות. כולנו מכירים את הגואקמולה (מולה של אבוקדו), אבל יש עוד המון - מולה ירוק עם עגבניות ירוקות, מולה לבן עם מיני אגוזים וגבינה, והידועים ביותר - המולה השחור והמולה החום, שמקורם במדינת פּוּאֶבְּלָה, ולכן שמו מולה פובלנו.
לומר שיש מולה אחד זה כמו לומר שיש חמין אחד
המולה הוא תערובת של מרכיבים רבים, לעתים שלושים-ארבעים מרכיבים. מתחילים עם כמה סוגים של פלפלי צ'ילי קלויים, מוסיפים מיני אגוזים (כגון בוטנים ושקדים) וזרעים (זרעי דלעת ושומשום) ומרכיבים נוספים, שהידוע מכולם הוא הקקאו - אבקת קקאו, או ממש פולי קקאו שנטחנו במטחנה מסורתית מאבן בזלת שחורה. פעם (וגם היום) היו משתמשים בשומן מן החי לצורך שימור התערובת. כך אפשר בכל רגע נתון לקחת את הרוטב המוכן ולהתחיל לבשל.
טחון כפי יכולתך
במהלך הטיול שלנו פגשנו משפחה מקומית שהזמינה אותנו להתארח בביתם, בעיר קטנה ושמה אָקַמְבָּרוֹ (Acámbaro). הם גרים מעל חנות התבלינים המשפחתית שלהם, ואבי המשפחה המציג את עצמו כטוחן (Molinero). בירכתי החנות הסתובבה לה מטחנה גדולה, וממנה עלה ריח המולה הנטחן במשך כל שעות היום. אפשר לקבל מולה מיוחד לפי מתכון סודי של בעלי הבית (שכמות נאה ממנו הוענקה לנו למזכרת), או להזמין מולה לפי בקשתכם.
בכל מקום לאורכה ולרוחבה של המדינה הענקית והמופלאה הזאת יציעו לכם מולה - על עוף שבושל, על טורטיות מגולגלות שאוצרות בבתוכן הפתעות, ולמעשה על כל דבר. זכור לי המולה הלבן העדין והמתוחכם במסעדה יוקרתית במרידה (Mérida) שבמדינת יוקטן; זכורה לי המנה שהעלתה דמעות (גם בשל הטעם וגם בשל כמות הצ'ילי) בעיר פואבלה, מולדת המולה; וזכורים לי דוכני דרכים שהגישו גרסאות פשוטות ועשירות בטעמים שעמדו בתחרות עם מסעדות היוקרה.
אין ספק שהטעם שתמיד אזכור ממקסיקו הוא הטעם הסמיך והעשיר של רוטב המולה.
איתן אלקין - איש הייטק, חובב מסעות מעבר לים, אוכל וצילום, מתגורר ביהוד
מתוך: מגזין מסע אחר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
הכתבות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter ובפייסבוק
שתפו אותנו במתכון המנצח שלכםלשליחת מתכון לחצו כאן
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:
