ב-1996 השתחרר פז דרור מהצבא ונסע לטייל בעולם. כששב, ב-1999, הוא למד תכנות מחשבים והחל לעבוד בחברה קטנה שבנתה אתרים. המטרה: צבירת ניסיון. מעולם לא עלה על דעתו שיהיה שכיר. בתקופת עבודתו בחברה עלה על הצורך באתר שיקשר בין משכירי דירות לשוכרים פוטנציאליים. הוא גיבש קונספט והחל לפתח את הפלטפורמה הטכנולוגית. הוא קרא לאתר בשם "הומלס".
בשנת 2000 - כשפז דרור החל לעבוד בחברת היי-טק גדולה וצבר ניסיון מקצועי נוסף - עלה האתר לאוויר, ובמקביל לעבודתו כשכיר הוא המשיך לקדם את האתר - טכנולוגית ושיווקית. פז דרור היה העובד היחיד: מפתח טכנולוגי ועסקי, נותן השירות ללקוחות וכל תפקיד אחר שנדרש כדי להפעיל את המיזם.
האתר העניק את שירותיו בחינם ונחשף בפני קהל הולך וגדל, קודם במרכז הארץ ולאחר-מכן בפריפריה. כשנה לאחר הקמת האתר, הוא החל לגבות תשלום ממשכירי הדירות - 19 ₪ למודעה. כבר בחודשים הראשונים עמדו ההכנסות על עשרות אלפי שקלים בחודש. עד לסוף אותה שנה - הוכפלו.
מאז עלו המחירים כבר שלוש פעמים, וכיום המשכיר משלם עבור השירות 69 ₪. כל פעילות המשכירים באתר מבוצעת ישירות על ידם. אין קשר ביניהם לבין מפעילי האתר, הכל אוטומטי - הטענת המודעה, עדכונה לפי הצורך, התשלום עבורה והסרתה מהמאגר. עבור סכום זה נחשפת המודעה במשך תקופה מקסימלית של 45 ימים. אך רוב המודעות מוסרות מהאתר תוך ימים בודדים ואפילו שעות ספורות, לאחר ביצוע עסקת ההשכרה.
"הפחד שולט בהחלטות של אנשים"
האתר יצר מציאות חדשה בעיקר בשוק הנדל"ן להשכרה ובעולם האינטרנט הישראלי. נוספו אליו קטגוריות חדשות (לצד שיתוף פעולה עם "הקרטל", לוח רכב עם תמונות וידאו, וכן מכירת דירות), כמו בעלי מקצוע, דרושים, חוגים ועוד. אך הפעילות המרכזית היא השכרת דירות - התחום בו ממותג הומלס כאתר מוביל.
בנוסף, שופרו השירותים לגולשים. למשל, הוכנס "סוכן חכם", המאפשר לכל גולש לקבל בתשלום הודעת SMS למכשיר הטלפון הסלולרי שלו ברגע שבו מתפרסמת באתר מודעה על דירה מהסוג שהוא מעוניין בה.
במשך מספר שנים "הומלס" הוא אחד האתרים הנצפים ביותר באינטרנט בישראל; כ-85% מפעילות השכרת הדירות באינטרנט מתבצעת דרכו, וכיום, מדווח דרור, ההצלחה עברה גם לתחום המכירה, כשדירות נמכרות תוך ימים ספורים.
רשות הדיבור לפז דרור, המקים, המפתח ובעלים של "הומלס": "כשחזרתי ב-1999 מהטיול בעולם, החלטתי שאני הולך לכיוון תקשורתי - לאינטרנט. עוד לא היה לי רעיון מגובש ולא היה לי כסף, ולכן החלטתי שאבנה ואשווק לבד את האפליקציה הראשונית. החלטתי ללמוד תכנות אינטרנט.
"גרתי ברעננה ומצאתי עבודה בחברה לבניית אתרי אינטרנט בשם "ווב-אימאג", שאז רק החלה לפעול. התחלתי לעבוד שם כמפתח תוכנה במשכורת של 3000 ₪ לחודש. גובה השכר לא עניין אותי. ידעתי שאני בחיים לא אהיה שכיר. היה ברור לי שזה רק בית ספר. הרגשתי שאני לא זקוק לתחושת הביטחון של שכיר, סמכתי על עצמי, לא פחדתי. זו תובנה חשובה, כי למדתי שהפחד שולט בחיים ובהחלטות של אנשים. עבדתי שם שמונה חודשים, כל יום 10-12 שעות, וזו הייתה טירונות האינטרנט שלי. כל יום הייתי הולך מהבית לעבודה ברגל, לפחות לכיוון אחד; מרחק של 3-4 ק"מ, כך שהיה לי הרבה זמן לחשיבה וכל הזמן עלו לי רעיונות.
יום אחד, אחרי כשלושה חודשים, בהליכה, צץ לי פתאום הרעיון. היום אדם שמחפש דירה הולך לחפש מודעות על עצים. אין מאגר נתונים אינטרנטי מסודר של דירות להשכרה. לי נראה מובן מאליו הצורך לקיים מאגר כזה.
"התחלתי לפתח את הרעיון ואת יישומו בסופי שבוע. כל הזמן עבדתי על האתר, הייתי מאוד נחוש. החלטתי שאני רוצה את האתר חי, קיים ופועל באינטרנט".
"מחתרתי, נועז ולא שגרתי"
בשלב ראשון היו באתר שלוש או ארבע מחלקות: השכרת דירות, שותפים, מחפשים (שותפים), חפצים מיד שנייה. למה דווקא תחומים אלה?
דרור: "כי זה היה העולם שלי אז, כבחור צעיר. הצורך הוא אבי ההמצאה. האתר בעצם מתבגר יחד איתי. ככה גם עלה 'הקרטל' - לוח מכירת הרכבים מיד שנייה, הייתי צריך רכב, אז הכנסתי לאתר גם רכבים יד שנייה. התפתחות החיים שלי משולבת בהתפתחות האתר".
איך נבחר שם האתר?
"השם עלה לאחר כמה חודשים של תהייה וחיפוש, אחרי שהאפליקציה כבר הייתה מעוצבת ומוכנה לעלות לאוויר. מצאתי שהשם 'הומלס' הוא חביב ומרמז על הבעיה המרכזית של מי שזקוק לדירה, ועל כך שהיא תבוא על פתרונה דרך האתר".
שם כזה לא יכול ליצור התנגדות?
"בהתחלה אמנם היו גם כאלה שנמנעו מלפרסם עקב השם ה'שלילי'. כיום זה כמובן לא רלוונטי. לדעתי, עם כל שם האתר היה מצליח, הכמות הופכת בסופו של דבר לאיכות. הצורך האדיר במוצר הוא זה שקובע. כל שם היה הופך למותג".
איך העלית את האתר לאוויר?
"באותה תקופה בניתי את אתר 'סוכה במדבר', מתחם אירוח ליד מצפה רמון, ופשוט העליתי את הומלס לספריה נוספת בתוספת עלות מזערית. תחזוקת האתר בתחילת הדרך עלתה דולר אחד בלבד".
ואיך ידעו עליו?
"שיווק. הכנתי אלפי סטיקרים עליהם היה כתוב: HOMELESS.CO.IL דירות, שותפים, יד שנייה - אתר הבית שלך. הסתובבתי עם חברים ותלינו את הסטיקרים בכל מקום אפשרי. מיפיתי את מוקדי התנועה המאסיביים של צעירים בעיר והצפתי את נקודות האלו בסטיקרים, וזה הוכיח את עצמו באופן מיידי. כמו כן נתלו מודעות עצים עם טקסטים נחמדים שיווקיים, שהפנו אנשים לאתר. פיצוציות הסכימו שנשים סטיקר על מקררי המשקה שלהם. הדבקנו אותם במכבסות ובמזללות - בכל מקום שמסתובבים צעירים, אוכלוסיית היעד של האתר.
"הסטיקרים היו בולטים מאוד; בצבעי צהוב, אדום ושחור. חילקנו אותם רק בתל אביב, במרכז העצבים של דעת הקהל הישראלית".
למה צבע הרקע של האתר הוא דווקא שחור ומשולבים בו אדום וצהוב?
"אם אתה רוצה לדעת למה 'הומלס' נראה כפי שהוא נראה, אתה צריך לשאול אותי מה אני חושב על עצמי; אני מחתרתי, נועז, יעיל בטירוף, חסר סבלנות ומהיר. אני בנוי אחרת ורואה אחרת, לא שגרתי. לכן אני לא מסתדר בארגונים, כי אני אדום שחור, והארגון לבן כחול. דיברתי עם אנשים שמכירים אותי על האתר, והם אמרו: 'וואלה, הומלס הוא בדיוק כמוך'".
אדום-שחור מסמל את המאפיינים שתיארת?
"לעיצוב בצבעי שחור, אדום וצהוב - צבעי האזהרה של הטבע - יש אימפקט. אחרי שאתה נכנס לאתר אתה לא שוכח אותו. אתה נכנס לאתרים אחרים והם נראים אנמיים. אתה נכנס להומלס, והוא נחקק לך בראש".
"כשמשלמים, מתייחסים יותר ברצינות"
בהתחלה ניתן היה לפרסם באתר ללא תשלום?
"בוודאי. קודם צריך לייצר תעבורה. המטרה ראשונה של לוח מודעות היא קודם כל שיהיה מלא במודעות. פרסמנו גם מודעות שלקחנו מפתקים על העצים. פעם אחת אפילו מישהו התקשר והתלונן שלקחנו את המודעה שלו מהעץ. שאלתי אותו: 'מה אכפת לך, הרי בסך הכל עזרנו לך'. 'לא', הוא התעקש, 'תורידו'. תמיד יש אחד כזה, הוא לא יירגע עד שהוא לא יעשה סדר. הומלס תורם לסביבה. פעם היו שמים מודעות על עצים, אנחנו ניקינו את העצים. והרבה יותר מזה, אנחנו גם מגנים על העצים בכלל: מפרסמים פחות מודעות בעיתונים ופחות עצים הופכים לנייר".
ניסו להציע לך למכור את הומלס?
"כבר בשנת הפעילות הראשונה קיבלתי הצעת רכש מאיש עסקים מוכר. אבל לא הסכמתי כי עם הזמן הומלס הפך להרבה יותר מלוח דירות. הוא בעצם הפך למרכז מידע אורבני עדכני. כל מה שקורה בתל אביב ובסביבה, אונליין, כל הזמן. כיום הומלס הוא נדבך תרבות ישראלי, כמו חומוס או שלמה ארצי".
מנסים להעתיק את הקונספט שלך?
"כל הזמן ובלי בושה. אני מפתח רעיונות ללא הפסקה, גופים גדולים מעתיקים את הפורמט אחד לאחד, כולל פיצ'רים ייחודיים, ושודדים אותו".
אתה יכול למנוע את זה בדרך משפטית?
"בר החיפוש של 'הומלס' הוא בר חיפוש ספציפי, זה ביטוי של רעיון וכולם משתמשים בזה. אם אתבע את המעתיקים על גניבת הרעיון, אזכה בתביעה. בשלב זה אני לא תובע אף אחד, כי התעסקות עם תביעות לוקחת ממך את האנרגיות. הרי הם מתים שאני אתבע אותם, כדי שאבזבז אנרגיות וכסף על מאבק, במקום לקדם את האתר. זו מלכודת שאני לא נופל אליה. התשובה שלי למעתיקים היא שברשע לא נלחמים ברשע, אלא מוסיפים צדק. זה יוצר לי עוד ועוד מוטיבציה לחדש ולשפר את האתר. עוד מחלקה, עוד שירות. כל עוד האתר יתפתח הוא יהיה לפני כולם. ראיתי מודעות של משכירים שמפרסמים באתרים מסוימים בחינם ואחרי מספר ימים אני רואה את המודעה אצלנו בתשלום, כי שם הגיעו אליהם חמישה-שישה אנשים ואצלנו הם קיבלו 200 טלפונים.
"אבל זה בכל זאת עשוי להזיק. לכן עכשיו אנחנו הולכים לפתוח באתר קטגוריה חדשה ועליה כבר נרשום פטנט".
למה החלטת להתחיל לחייב דווקא כשנה לאחר עליית האתר?
"כי הייתי צריך להתפרנס. בשלב מסוים נגמרו לי מקורות ההכנסה והייתי צריך כסף. אחרת כנראה שהייתי מחליט לחייב על פרסום המודעות מעט מאוחר יותר".
לא חששת שאם אתה עושה את זה לפני הזמן יברחו לך המוני גולשים? התייעצת עם מישהו?
"חששתי. אז מה? התייעצתי עם חבר אחד שאני תמיד מתייעץ איתו, בעיקר לפני שאני שוקל להעלות מחירים. תמיד יש לו אותה תשובה: 'מה הבעיה, אנשים לא יכולים בלי הומלס, ואתה חושש להעלות מ-29 ₪ ל-39 ₪? מי בכלל ישים לזה לב'.
העליתי את המחיר והתברר שהוא צדק, זה לא שינה כלום".
העלאת מחיר זה דבר אחד, אבל מעבר משירות בחינם לשירות בתשלום זה סיפור אחר.
"ברגע שאתה מתחיל לדרוש תשלום התעבורה יורדת באופן דרסטי. היתה ירידה של 70% בכמות המודעות שפורסמו באתר, אבל זה הפך את הלוח להרבה יותר איכותי. כל מודעות הזבל ירדו. 'הומלס' ו'הקרטל' הם האתרים היחידים בהם משלמים בכדי לפרסם, וכך הם שומרים על עסקאות איכותיות, בלי מודעות פיקטיביות ומועתקות.
"ברגע שאנשים מתחילים לשלם הם מתחילים להתייחס למודעה יותר ברצינות, יותר להשקיע בה. אם המודעה היא בחינם, אז ממלאים אותה כלאחר יד ומשגרים לרשת".
27.08.06
(עודכן ב - 24.02.09)
