ברכה חיוטין

לכתבה הקודמת לכתבה הבאה

חזון השרטט

האם קיימת אדריכלות ישראלית וכיצד היא תראה בעתיד?

הירשמו לאתר שלנו

קבלו מגזין דיגיטלי במתנה

הירשמו לניוזלטרים

ערכת טבחות במתנה

אפשר לשייך את המושג "אדריכלות ישראלית" לראשית תקופת העלייה הראשונה, או אז החלה הכפילות. מצד אחד - השפעה ויבוא של סגנונות עיצוב ואדריכלות מאירופה וארצות הברית בהשפעת מגמות עיצוב עולמיות ומסורת ארכיטקטונית אירופית רבת שנים. מצד שני - הניסיון "להמציא", כמעט יש מאין, אדריכלות ישראלית אותנטית, תלוית זמן, מרחב, השפעות של המרחב הים תיכוני והערבי. שילוב בין היסטוריה, מסורת והשפעות.

לכבוד חגיגות שישים שנה למדינת ישראל, שאלנו שישה אדריכלים שונים בעלי חזון מספר שאלות על אדריכלות ישראלית.

 

מבנים גבוהים וחכמים יותר

אדריכל חנוך מדנס ממדנס אדריכלים בע"מ

מהי אדריכלות ישראלית בעיניך ומה מאפיין אותה?
"אדריכלות צריכה להתאים את עצמה לסביבה, לאקלים ולתרבות. ישראל נתונה כיום להשפעות של תרבויות מערביות. בעידן המחשב והדיגיטציה יש השפעות הדדיות בין המבנים המתוכננים בכל רחבי העולם. אנו מחויבים לבנייה ירוקה כמו בשאר המקומות בעולם המערבי, אבל אנו צריכים גם צריכים להיות טובים ומיוחדים יותר, כי מציון תצא תורה...".

אילו תהליכים אתה צופה באדריכלות הישראלית במשך שישים השנים הבאות?
"נושא הבנייה הירוקה מחייב וימשיך לחייב תכנון והתייחסות בעיקר בתחום המבנים. ייתכן שנראה צורות וחומרים שונים שיהיו מחויבים לניצול האנרגיה בצורה חכמה יותר. הבנייה תנצל את משאבי הקרקע ההולכים ומידלדלים, כך שנראה מבנים גבוהים יותר וחכמים יותר".

מה מייחד את הפרויקט שבתכנונך ביחס לפרויקטים אחרים?
"המבנה, בעל 88 קומות (גורד שחקים ביגאל אלון) מנצל את משאב הקרקע ומשתלב בתכנון האורבני של תל אביב, המייעד את המקום למע"ר (מרכז עסקים ראשי). הפרויקט ייבנה על פי התקנים של בנייה ירוקה, ינצל את משאבי הקרקע בצורה מלאה, ינצל את משאבי השמש ויחסוך באנרגיה. מלבד ייעודו העסקי יהיה בו בית מלון ובחלקו העליון שטחי מגורים. צורתו המיוחדת תהיה נקודת ציון בפני העיר ותשתלב עם המרקם האורבני הסובב אותה. יעשה שימוש בקשרי תחבורה הקיימים באזור וינוצל משאב השטח שמעל כביש איילון בגשר פונקציונלי ומסחרי שיקצה להולכי הרגל אזור לפנאי ובילוי. צורתו הייחודית תסמן את ישראל במפת אדריכלות גורדי השחקים העולמית".

אם היה לך תקציב בלתי מוגבל, מהו החלום האדריכלי שלך עבור מדינת ישראל?
"הייתי מפריד בין תנועת כלי רכב - מכוניות, משאיות ואוטובוסים - לבין הולכי הרגל. רכבת תחתית במטרופולין תל אביב היא דבר הכרחי וחיוני. דחיית הפרויקט רק תגדיל ותחמיר את בעיית התנועה במרכז. תשתית אורבנית טובה ומשודרגת שתכלול שבילי אופניים וגינה קטנה לגידול ירקות ופירות אורגניים לכל משפחה".

כיצד תיראה ישראל בעוד שישים שנה?
"אני צופה שהנגב והגליל ילכו ויתפתחו בצורה משמעותית. באר שבע תהפוך למטרופולין גדולה של הנגב וחזונו של בן-גוריון יקרום עור וגידים. אזור הגליל יהיה בעל אופי תיירותי וכלל אזור הצפון יהפוך למוקד מגורים גדול שיקלוט תושבים רבים מהמרכז ומיישובי רמת הגולן, אם נגיע לשלום עם סוריה. אזור המרכז יתנשא לגובה, גורדי שחקים יצמחו ותל אביב תהפוך למיני מנהטן. אופי ניצול הקרקע והייעוד הקיים ישתנה בהתאם לצרכים שנובעים מצפיפות האוכלוסין. אם לא נדאג לתשתיות נכונות ולאיכות הסביבה, רמת זיהום האוויר תלך ותגבר באופן כזה שרבים יעזבו את המרכז לטובת אזורים ירוקים יותר שבהם הביקוש למגורים יגבר בצורה משמעותית".

 

אדריכלות משתנה ודינמית

אדריכלית ברכה חיוטין מחיוטין אדריכלים

מהי אדריכלות ישראלית בעיניך ומה מאפיין אותה?
"האדריכלות הישראלית משתנה ודינמית. כיום הלקוחות הישראלים מודעים יותר מתמיד למה שמתרחש בחו"ל. יש השפעה של האדריכלות הגלובלית. מה שנעשה בחו"ל מגיע אלינו בעזרת המדיה. כיום אפשר לדבר על אדריכלות כלל-עולמית. במובן מסוים איבדנו מהמאפיינים המקומיים, מהתרבות, מהצניעות שאפיינו את האדריכלות בארץ. החיפוש אחר משהו מקומי, בעל ערכים היסטוריים הולך ואובד".

אילו תהליכים את צופה באדריכלות הישראלית במשך שישים השנים הבאות?
"קשה לחזות את פני העתיד. מדי יום לומדים משהו חדש, מהירות השינויים גוברת. הטכנולוגיה ההנדסית, מגוון החומרים וטכניקות יישום ועבודה הולכים ומתרבים ומתרבות גם האפשריות התכנוניות והעיצוביות".

מה מייחד את הפרויקט שבתכנונך ביחס לפרויקטים אחרים?
"אנחנו משרד שצמח מתחרויות תכנון ומטבע הדברים מכוון למבני ציבור. לכל אתר ואתר יש בעייתיות משלו. בכל פרויקט אנו מנסים לפצח את הפוטנציאל הטמון בו ולהוציא ממנו את המיטב. כל אתר מתאפיין בתוכנית, שטח נתון ונתונים טופוגרפיים ועל כן משתנים גם צורת החשיבה, הרעיון והגישה התכנונית. אנו לא משרד בסטייל מסוים, אלא משרד שמנסה לתת את התשובה, את הפתרון התכנוני הנכון ביותר בכל פרויקט שאליו הוא ניגש".

אם היה לך תקציב בלתי מוגבל, מהו החלום האדריכלי שלך עבור מדינת ישראל?
"אני לא חושבת שתקציב בלתי מוגבל הוא הפתרון האידיאלי והטוב ביותר. במקומות שבהם יש מגבלה תקציבית צומחים פרויקטים מעניינים ביותר. ברצף שבין פרויקט דל תקציב לפרויקט עתיר תקציב יש הרבה נקודות ביניים".

כיצד תיראה ישראל בעוד שישים שנה?
"אני מקווה שישראל תהפוך לארץ שפויה יותר, שבעיות הביטחון הרבות ילכו ויפחתו והיחסים הבין-אישיים יהיו טובים יותר. שישראל תהפוך למקום שטוב לגור בו ותניב אדריכלות בעלת ערכים תרבותיים".

 

מוקד הכפר הגלובלי

האדריכלים חיים קהת ומיקי מנספלד

מהי אדריכלות ישראלית בעיניכם ומה מאפיין אותה?
"מדינת ישראל קטנה מדי וקשורה לעולם הגלובלי. אין לה מסורת ארוכה מספיק ולכן לא התפתחה בה אדריכלות מזוהה עם ישראליות".

אילו תהליכים אתם צופים באדריכלות הישראלית במשך שישים השנים הבאות?
"האדריכלות העתידית בשישים השנה הבאות תאזן יותר בין צרכי הפרט לצרכי הציבור".

מה מייחד את הפרויקט שבתכנונך ביחס לפרויקטים אחרים?
"פרויקט תל אביב 2000 בתכנוננו הוא שילוב אורבני של רקמה המשכית עם בינוי גבוה, בדגש על האדם והולך הרגל".

אם היה לך תקציב בלתי מוגבל, מהו החלום האדריכלי שלך עבור מדינת ישראל?
"בתקציב בלתי מוגבל יש לחלק מחדש של הקרקע ולהקצות יותר שטחים פתוחים רציפים. צריך לתקן פגיעות בנוף וליצור ערים מגובשות יותר שמדגישות את חשיבותם של הולכי רגל והסעות המוניות".

כיצד תיראה ישראל בעוד שישים שנה?
"ישראל תהיה בעוד שישים שנה מוקד הכפר הגלובלי".

 

יותר מנוסחת ופחות מועתקת

אדריכל רועי סקר מסקורקא אדריכלים

מהי אדריכלות ישראלית בעיניך ומה מאפיין אותה?
"האדריכלות הקיימת קולנית, מאולתרת ועייפה. מאמצי התכנון ניכרים היטב בתוצאה".

אילו תהליכים אתה צופה באדריכלות הישראלית במשך שישים השנים הבאות?
"האדריכלות תהיה יותר מנוסחת ופחות מועתקת. יתפתח ביטחון והשיח האדריכלי ישתכלל ויצטבר לכדי גוף ידע שיאפשר הסתמכות על תקדימים ופיתוח השפה המקומית".

מה מייחד את הפרויקט שבתכנונך ביחס לפרויקטים אחרים?
"אני יכול לענות על השאלה על דרך ההומור, ולומר כי המפגש בין חוסר הניסיון שלנו למציאות המורכבת של תכנון ציבורי בהיקפים גדולים, מאפשר למקבץ אי ההצלחות שנצבר, להצטייר לבסוף כאמירה ייחודית".

אם היה לך תקציב בלתי מוגבל, מהו החלום האדריכלי שלך עבור מדינת ישראל?
"יש להפנות אדריכלים מוכשרים לתחום תכנון המגורים הנמצא כיום בידי מתכנני ערים ממוצעים, יש לפתח תרבות ביקורתית בוועדות התכנון בכל הרמות, יש לקבוע תחרויות תכנון לכל פרויקט הנבנה על חשבון משלם המסים".

כיצד תיראה ישראל בעוד שישים שנה?
"אני יכול לדבר על אדריכלות עכשווית, אבל על זה קשה לי לענות".

 

אדריכלות גלובלית לצד אדריכלות מקומית

אדריכל אודי כסיף ממייזליץ מכסיף אדריכלים

מהי אדריכלות ישראלית בעיניך ומה מאפיין אותה?
"הצד הטוב שבה כולל פשטות, מיעוט אמצעים וצמצום, תוך כדי מחשבה, יופי ועוצמה בכל פרט ורכיב. הצד האחר, העיצובי, כולל התיימרות, הפגנת יכולת, ריבוי אלמנטים, חוסר טעם וחוסר יופי".

אילו תהליכים אתה צופה באדריכלות הישראלית במשך שישים השנה הבאות?
"הניחוש שלי הוא שהאדריכלות הישראלית ברובה תלך ותיעשה גלובלית כמו ברוב המדינות המתפתחות. אני מקווה שלצד מגמה זו תתפתח גם אדריכלות מקומית, איכותית, המחפשת את דרכה וחוקרת את המצב המיוחד שלנו כאן. יש שאלות שכדאי שנפתח חשיבה מקורית ויצירתית להתמודד עמן. הדבר תלוי במידה מכרעת בדרך שבה התרבות הישראלית וממשלת ישראל יתפשו את תפקיד האדריכל - מבצע, שמסדר קוביות באופן אופטימלי, או מחבר של החיים כאן, הכותב ומתווה את התרבות שלנו באמצעות שינוי המרחב שבו אנו חיים".

מה מייחד את הפרויקט שבתכנונך ביחס לפרויקטים אחרים?
"מבחינת המקום, הפרויקט (לשכת הרווחה ברחוב ארלוזורוב בתל-אביב), פותח פינה נסתרת בעיר לציבור מגוון ורחב יותר. מבחינת המבנה, זהו מבנה ציבורי, ייחודי בחזותו, בפרופורציות שלו, באופן השימוש בו ובמרחב הציבורי שלצדו. אנו מקווים שבכך יוכל לתרום לתושבי העיר".

אם היה לך תקציב בלתי מוגבל, מהו החלום האדריכלי שלך עבור מדינת ישראל?
"ראשית, הייתי הופך את כל מרכזי הערים בישראל למקום שתושבי הערים יעדיפו אותו על פני סלון ביתם והגינה/מרפסת שלהם. במצב כזה, החיים בצפיפות הזאת יהפכו למענגים. מרחב עירוני כזה יוריד את מפלס המתח החברתי ויאט את המרוץ אחר הכסף. שנית, הייתי משקיע יותר בפיתוח ועידוד צורות מגורים חדשות ומרתקות שירעננו את תפישת המגורים הקיימת, במטרה להפוך את הבנייה הצפופה לחוויה מרתקת ליושביה ולמבקרים העוברים בדרך. על צורות מגורים אלה להיות בעלות תפישה חברתית מרתקת אשר תייצר שפה חזותית ותפישת חלל חדשה. כמה מדהים יהיה לחיות במדינה כזו".

כיצד תיראה ישראל בעוד שישים שנה?
"זה תלוי (כמעט) רק בנו".

 

ייצור המוני בענף הבנייה

צבי מוססקו, אדריכל ומתכנן ערים

מהי אדריכלות ישראלית בעיניך ומה מאפיין אותה?
"יותר מכול מגדירת זהותה של האדריכלות הישראלית היא האקלקטיות, ויכולתה לרתום בכל תקופה השפעות חיצוניות לטובת הרעיונות שהם בסיס לחברת ההווה והעתיד. האדריכלות המקומית של ימינו מאבדת מזהותה בשל תהליכי הגלובליזציה המתורגמים לבניינים זהים בארצות שונות".

אילו תהליכים אתה צופה באדריכלות הישראלית במשך שישים השנה הבאות?
"בשישים השנים הבאות יתרחשו כמה תהליכים מקבילים: תהליך אחד, הוא ציפוף הרקמות העירוניות למטרופולין, שיטשטש את הזהויות העירוניות הקיימות וייצור אפשרויות והזדמנויות פיתוח חדשות, ובמקביל פיתוח זהות עירונית לערי הלוויין ופרבור מואץ בהיקפן. המגמה תואט לאחר התפכחות והכרה בצורך לשימוש נבון במשאבי הקרקע, וכתוצאה מכך - פיתוח בר קיימא מותאם לצורכי המציאות המשתנה. תהליך נוסף הוא ההתפתחות הטכנולוגית בתחום האדריכלות - בשיטות בנייה, בחומרים חדשים ובמחשוב תאפשר יתר גמישות במימוש רעיונות אדריכליים, אך עלולה לשמש גם כחרב פיפיות, המטשטשת את הגבול בין תוצר אדריכלי איכותי הנובע מסביבתו, ובין גחמה אישית של המתכנן. ענף הבנייה יעבור לייצור המוני, והבניין יהיה פחות יצירה חד-פעמית".

מה מייחד את הפרויקט שבתכנונך ביחס לפרויקטים אחרים?
"את הפרויקטים מייחדת המחשבה לטווח ארוך על עלויות הבנייה, אופני הביצוע, האחזקה ואורך החיים של הפרויקט גם בעתיד, תוך גמישות עיצובית, כך שהשפה הצורנית תיראה רלוונטית גם בעוד שישים שנה".

אם היה לך תקציב בלתי מוגבל, מהו החלום האדריכלי שלך עבור מדינת ישראל?
"בתקציב בלתי מוגבל, אם ייושם למטרות נכונות וראויות, לישראל יש יתרון ביכולת לספק תצורות נוף מגוונות, מגוון סביבות עבודה ופנאי וכל זאת במרחק קצר יחסית. כמו כן יש לשאוף לפיתוח תשתיות, לחיזוק המרכזים העירונייים ולהציע פתרונות דיור איכותיים".

כיצד תיראה ישראל בעוד שישים שנה?
"ישראל תהיה בעוד שישים שנה מדינה שהבינה את בעיותיה ומגבלותיה ומוכנה להתקדם לעבר עתיד טוב יותר".

מתוך: מגזין DO

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

תגובות

טוען הודעות