לכתבה הקודמת לכתבה הבאה

שיעור בספרדית

כתבותינו אכלו במסעדת לה פלאנצ'ה וזכו לשיעור טעים באוכל באסקי

הירשמו לאתר שלנו

קבלו מגזין דיגיטלי במתנה

הירשמו לניוזלטרים

מנוי שנתי לסטודיו סי במתנה

כשר: לא
מחיר עיקריות: 120-28 ש"ח
מחיר עסקית: אין בשלב הזה
חניה: חניון בתשלום, כחול-לבן
כתובת: ירמיהו 54 תל-אביב, טל' 03.6047222

לה פלאנצ'ה של טלי

הדבר הראשון שתפס את עיניי: חזית המסעדה הכוללת מרפסת אביבית ונעימה ובה צמחייה ירוקה ואווירה כפרית משהו, בניגוד לרחוב העירוני ולסופר באבא הגדול שממול.

עצם העניין: לה פלאנצ'ה היא המסעדה הבאסקית החדשה של שי זקהיים ורוברט קלוגר, שותפים שלהם ותק מכובד בכמה מסעדות עילית בארץ ובחו"ל. המטבח הבאסקי מבוסס על חומרי גלם טריים ועונתיים, תהליך הבישול בו קצר ונעשה בדרך כלל על הפלאנצ'ה והמנות אינן גדולות וכבדות. כל האלמנטים הללו יכולים להתאים בהחלט לקיץ הישראלי. התפריט מחולק לארבע קטגוריות: ירקות, דגים, פירות ים ובשר. בכל קטגוריות יש מבחר חצאי מנות שאפשר לחלוק עם הסובבים. במחלקת הבשר והדגים יש גם מנות גדולות יותר, לחפצים במנה מלאה.

התחלנו במנת שרימפס קריסטל. השרימפס, כך הובטח, נקנו טריים בשוק באותו הבוקר. הם נצרבו על הפלאנצ'ה והוגשו עם נגיעה עדינה של סלסת עגבניות ופלפלים בשמן זית ולימון. הפשלנו שרוולים, קילפנו ונגסנו בבשר העדין - שטעמו היה פשוט מושלם. זו הייתה מנת השרימפס הטובה ביותר שאכלנו זה זמן רב. הורגשו בה הטריות, העסיסיות והטיפול המדויק שמשאיר את טעמו המיוחד של השרימפס בקדמת הבמה. ראינו כי טוב והמשכנו לקלאמרי ממולא בתבשיל בשר וירקות שורש, מושרה ברוטב מצומצם של קרמל, חומץ וציר בקר. משחק הטעמים לא צפוי: הקלאמרי הזכיר יותר רביולי, גם בגלל צורתו וגם משום שבעקבות הבישול הממושך מרקמו הפך לבצקי יותר מהרגיל. המילוי היה דומיננטי והקנה למנה טעם בשרי, והרוטב הוסיף עניין עקב שילוב המתיקות העדינה של הקרמל בטעמי החומץ והציר החזקים.

המשכנו למחלקת הבשר, עם ג'מבון דה ביון - נקניק האופייני לצד הבאסקי הצרפתי. הוא דומה לפרושוטו האיטלקי ולחמון הספרדי, אך שונה מהם בטעמו המעודן ובכך שהוא פחות מעושן ומלוח. זללנו בהנאה את פרוסות הנקניק והמשכנו לפלטה גבינות שתפקדה כמנה אחרונה בארוחה. גם כאן מדובר בגבינות האופייניות לחבל הבאסקים ומיובאות ממנו. מבחר הגבינות היה נאה וכך גם מנעד טעמיהן. אחת הייתה בהירה ועדינה, אחרת הייתה חריפה יותר והזכירה את הרוקפור, והיו גם צהובות וקשות שהזכירו יותר את הפקורינו האיטלקית. אלו הוגשו לצד פירות יער ולחם תאנים מתקתק שהתאימו להן מאוד.

 

לה פלאנצ'ה. המנות קטנות, והבישול המינימלי הופך את הארוחה לקלילה יחסית

תפריט היין והאלכוהול: מבחר יינות מאירופה ומישראל. חסרה נוכחות של יקבי הבוטיק הישראליים, שיתאימו מאוד למקום מסוג זה. כמו כן אין מבחר גדול של יינות בכוס. הוסבר לנו שהתפריט עדיין בהרצה ושבעתיד המגוון יגדל באופן משמעותי. בתפריט האלכוהול נמצאים כל המשקאות והמותגים הקלאסיים, ויש גם בר נעים ויפה בתוך חלל המסעדה, שמתפקד גם כבר נטו אחרי שעות סגירת המטבח.

עיצוב, מוסיקה, אווירה: המרפסת מהווה את חלל הישיבה המרכזי. האווירה בה אינטימית ורומנטית, וברקע מושמעת מוסיקה לטינית רגועה וג'ז.

מדד היומרנות: זה נשמע ונראה יומרני בהתחלה, אבל בפועל לה פלאנצ'ה מציגה אוכל ספרדי רענן ומשובח שמצליח גם לחדש.

מה חסר? כאמור, מבחר גדול יותר של יינות בכוסות.

למי מתאים? לזוג או לחבר'ה שרוצים להעביר ערב בכיף.

עלות-תמורה: המחירים גבוהים, במיוחד ביחס למנות הקטנות יחסית.

מדד השובע: זה לא מקום שיוצאים ממנו "מפוצצים" אחרי ארוחה דשנה וכבדה. המנות די קטנות, והבישול המינימלי הופך את הארוחה לקלילה יחסית.

האם נחזור שוב? נראה שכן.

איפה תהיה המסעדה בעוד שנה? לה פלאנצ'ה היא מקום מוצלח עם אוכל טוב, אך לאור הסטטיסטיקה העגומה הקשורה באורך חיי מסעדות בתל-אביב, קשה לקבוע.

במשפט אחד: מקצוענות, אוכל טוב ואווירה נעימה הופכים ארוחה לחוויה.

לה פלאנצ'ה של יעל

הדבר הראשון שתפס את עיניי: החלון הענק והיפהפה שנמצא בין שני חלקי המסעדה.

עצם העניין: לאחר סיבוב ארוך לצורך מציאת חנייה הצלחנו למצוא פיסת קרקע מיוחלת (אמנם בחניון) והגענו למסעדה. בגלל הסוכך האדום מעל המרפסת, מרחוק אפשר לטעות ולחשוב שהמסעדה הסינית ששכנה שנים באותו מיקום עדיין שם. בחרנו לשבת במרפסת.

התפריט מחולק לארבע מחלקות: ירקות, דגים, פירות ים ובשר, כשבכל מחלקה יש מנות טאפאס ומנות גדולות יותר, החלטנו ללכת על כמה מנות קטנות משותפות.

לפתיחה לקחנו סלט קולורבי שומר ומלפפון עם נתחי טונה טרייה, וברוסקטה דג ים בסלסת פלפלים. שתי המנות היו קלילות ומרעננות. הטונה בקרסט תבלינים היה מעניין אך מעט עדין, והמנה הייתה מושלמת לכן לו הסלט שליווה אותה היה מעקצץ יותר. מנת הברוסקטה הייתה חגיגת טעמים של ממש, מהנה וצבעונית. לקחנו גם מנת לחם עם שמן זית וחמאה. הלחם התגלה כפריך ומצוין, והיווה ליווי מוצלח לשאר המנות.

לאחר מנוחה, אולי מעט ארוכה מצד המטבח, המשכנו למנות החמות: קלאמרי על הפלאנצ'ה ונקניקיית טלה. הקלאמרי היה עשוי בקפידה, טבל ברוטב סלסת פיאמונטה, שמן זית ולימון שהתאים לו בדיוק. לנקניקייה שנעשתה במקום היה טעם אניסי מעודן ולא משתלט, שגיוון את המנה והעניק לה ייחוד מעניין ומוצלח. הנקניקייה נחה על פלפלים ובצלים קלויים שלא הכבידו והוסיפו אופי קליל וקייצי גם למנה זו. טעמנו קלאמרי לאמי ז'אן, קלאמרי ממולא בתבשיל בשר וירקות שורש בגסטריק של קרמל עם חומץ וציר בקר. הבישול הארוך של הקלאמרי ריכך אותו והפך אותו למעין רביולי העוטף את התבשיל. מלבד העובדה שהמנה חורפית ולא ממש מתאימה לקונספט הקליל של המסעדה, היא הייתה מעניינת ומקורית מאוד.

דווקא הקינוח אכזב מעט. טעמנו קרם קטלן בקינמון, סוכר חום וקרמל. ההבדל העיקרי בין קרם ברולה לקרם קטלן הוא שלקטלן צריך להיות טעם מובהק של תפוזים וקליפת תפוז, וזה לא הורגש כלל בקרם שקיבלנו, שמרקמו היה נוזלי מדי ואבקת הקינמון הורגשה באופן מובהק מדי. סיימנו את הערב עם הפוך מצוין.

 

לאוהבי הקונספט של ארוחת טעימות

תפריט היין והאלכוהול: תפריט היין כולל יינות ישראליים וספרדיים בעיקר, בתמחור בינוני פלוס, וכן מגוון מקיף של אלכוהול שמתיישב היטב עם הבר הגדול שבמרכז המסעדה.

עיצוב, מוסיקה, אווירה: עיצוב פתוח וקיצי. המסעדה מחולקת לשני מתחמים, האחד במרפסת המסעדה, בגובה הכניסה המעוצבת כבוסתן עם צמחייה, ספסלים וריהוט גן, וחצי קומה מעל מתחם פנימי עם בר גדול וחלון גדול המשקיף על המרפסת.

מדד היומרנות: החיבור בין השף רוברט קלוגר והמסעדן שי זקהיים, יחד עם מיקום טוב, מנבא הצלחה גדולה למקום. בינתיים, אמנם זו עדיין תקופת הרצה, נראה שהנבואה עומדת להתגשם.

מה חסר? קינוח שוקולדי עסיסי למכורים לשוקולד שבינינו, ובכלל גזרת הקינוחים צריכה להיות מגוונת ומקצועית יותר.

למי מתאים? לאוהבי הקונספט של ארוחת טעימות.

עלות-תמורה מנות הטאפאס אינן קטנות בתמחור הוגן, וגם בעיקריות התמורה טובה ביחס לעלות.

מדד השובע: יצאנו שבעות ומרוצות. המנות לא קטנות כמו מנות טאפאס טיפוסיות, כך שכמה מנות מסדרות סעודה לתפארת.

האם נחזור שוב? כן, לטעום עוד מנות ולתת צ'אנס נוסף לגזרת המתוקים.

איפה תהיה המסעדה בעוד שנה? אם ימשיכו באותה דרך והמלצריות יתפסו יותר ביטחון ומקצועיות, בדיוק באותו מקום.

במשפט אחד שיעור נעים וטעים באוכל באסקי.

מתוך: מגזין דרך האוכל

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:

סוף שבוע של שכרון חושים

מלון "רימונים - גלי כנרת" בטבריה ויקבי "כרמל מזרחי" מקיימים סופי שבוע של יין וגורמה. סיורים מודרכים, טעימת סוגי יין רבים של יינות. שכרון חושים

ורד ברלל

חו"ל בישראל

כדאי לבקר במתחם של פאוזי אזר ובכל האתרים היפים ומקומות האוכל שמציעה העיר נצרת, לפני שכל העולם ואשתו יסעדו את ליבם בשבת באחת משיפודיות העיר

שרית שמואלי

להרגיש כמו מלך

כבר אין הרבה הזדמנויות ליהנות מתרבות האירוח המופלאה של המסעדות הערביות האותנטיות. מסעדת, "ערבסקה", המתמחה במטבח לבנוני, עושה את זה ובגדול

הילה יגאל-איזון

תגובות

טוען הודעות