גרמניה רשמה על שמה פרק חשוב בתולדות עיצוב המוצר בעולם. הדייקנות והשאיפה לשלמות באו לידי ביטוי כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אולם ה"מפץ הגדול" של עולם העיצוב הגרמני היה צריך לחכות עד לאחר סיומה של מלחמת העולם הראשונה, אז הפכה ברלין לבירה התרבותית של העולם ולמנוע של המודרניזם.
בשנת 1907 הוקם בגרמניה ארגון ה"דויטשה וורקבונד" (Deutcher Werkbund - מעין הסתדרות עובדים), ששם לו למטרה לקדם ולשפר את מעמדם של בעלי המקצוע השונים בעזרת השפעות מעולם האמנות, התעשייה ומלאכות היד. מטרת הארגון היתה שכל תחום העיצוב, החל ממוצרי כסף וזכוכית, דרך ריהוט וכלי קרמיקה, ועד מכשירי חשמל ועיצוב גרפי, יהיה נציג אמיתי לאיכות הגרמנית. לצורך זה הוגדר תפקידו של ה"וורקבונד" כמתווך בין העולמות המנוגדים של התעשייה והאמנות, וזאת באמצעות עידוד העסקתם של אמנים בעיצוב תעשייתי.
Aisslinger
מימין לשמאל: Moormann, Vertijet
Kathi Stertzig
נקי ופשוט
בשנת 1919 הטילה ממשלת גרמניה על האדריכל ולטר גרופיוס להקים מכון שיסייע בשיקום המדינה מבחינה תרבותית וחברתית. המוסד שנקרא "באוהאוס" הוביל גישה שקראה להתנערות מהסגנון הפרוסי המצועצע, ולהדגשת האדם וצרכיו הפשוטים במרכז האידיאולוגיה התרבותית. בהתאם לכך התפתח הסגנון האדריכלי והעיצובי של הבאוהאוס, כשהוא נקי ופשוט ומרבה לעשות שימוש בקווים ישרים ואלמנטים אחרים ההופכים את תוצריו לקלים ופשוטים, הן לייצור והן לשימוש.
הבאוהאוס הוא אחת מאבני הדרך החשובות בתולדות המודרניזם, ובו טבע האדריכל לודוויג מיס ואן דר רוהה את המשפט "פחות זה יותר". ואן דר רוהה היה מאבות הסגנון המודרניסטי באדריכלות וממייסדי הסגנון הבינלאומי. בזכות הגותו התיאורטית והמבנים שתכנן, הוא נחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר של המאה ה-20. הוא היה אדריכל פעיל וחשוב מאוד בגרמניה עד מלחמת העולם השנייה וכיהן גם כמנהלו האחרון של ה"באוהאוס".
בסך הכול פעל המכון של גרופיוס 14 שנה, עד שנסגר עם עליית הנאצים לשלטון. בית הספר הזה ניסה גם להתעלות מעל שיטות ההוראה שהיו נהוגות אז (וגם שנים מאוחר יותר) בבתי הספר, שבהם ישבו שורות של תלמידים מול מורה אחד, וניסה לשלב יחסי הוראה של מורה מול תלמיד או קבוצת תלמידים קטנה. בשיטת הוראה זו ניסו לשחזר את אווירת ההוראה שהיה נהוגה בגילדות של בעלי המקצוע, שבהן אומן לימד את השוליה את מקצועו.
אי אפשר לעסוק בבאוהאוס מבלי לתאר את השפעתו על העיצוב בישראל, שכן סגנון זה זכה כאן להצלחה רבה. האידיאולוגיה החברתית-תרבותית שמאחורי הבאוהאוס התאימה מאוד לתפישות הסוציאליסטיות והרוח החלוצית של היישוב היהודי בארץ, כמו גם הרצון לברוא ולעצב את העולם מחדש. תפישות הבאוהאוס באו לידי ביטוי בארץ ישראל באמצעות הסגנון הבינלאומי. הסגנון היה נקי מקישוטים, פשוט ותכליתי. הוא פיאר את אסתטיקת המכונה ודגל באחידות הצבע, בגמר ובחזיתות הצנועות והפשוטות, וכך ביטא נאמנה את רוח המקום והתקופה.
העיר ויימאר, שבה נוסד הבאוהאוס, נחשבת עד היום לערש העיצוב הגרמני.
Felix Stark
Vitra
מימין לשמאל: Felix Stark, Ronen Kadushin
אבני דרך בתולדות העיצוב
לאחר מלחמת העולם השנייה נפתח בית ספר נוסף לעיצוב בעיר אוּלם (Ulm), שהלך בעקבות הבאוהאוס ופיתח את התפישה של האסתטיקה התעשייתית. בית הספר החדש הצליח לרכז אליו תוך זמן קצר את תשומת הלב העולמית.
בתקופה שבה היתה גרמניה מחולקת למערב ולמזרח, הושפע והודרך תחום עיצוב המוצר בצידה המזרחי על ידי המשטר הסובייטי שהתנגד למודרניזציה בכל תחום, ובאופן מיוחד הביע התנגדות עזה לשימוש בפלסטיק שסימל בעיניו את התגלמות האסתטיקה המודרנית. כאשר הפעיל הציבור לחץ על המפלגה לזנוח את עמדותיה ולאמץ גישה פונקציונלית בעיצוב, הוחלט לעשות זאת תחת הסיסמה: "לאומיות בצורה וסוציאליזם בתוכן", וכך אפשר היה להכניס בדלת האחורית גם קצת אלמנטים של קִדמה תחת המטרייה הענקית של האידיאולוגיה.
ההרשאה הזאת הפכה את הפלסטיק במזרח לחומר שסימל קידמה, ולא לחיקוי זול של הדבר האמיתי. מבחינת הציבור היתה זו ההוכחה שהסוציאליזם מאפשר חופש יצירה גם באמצעים דלים.
כמה אבני דרך בתולדות העיצוב נולדו בגרמניה. המעצב הגרמני הנודע מיכאל טונט, הביא לעולם את הטכניקה המיוחדת לכיפוף עץ שבאה לידי ביטוי במשענות הכיסאות שיצר, ואלה הפכו לשם דבר ברחבי העולם וזוכים לחיקויים עד עצם היום הזה.
מנורת השולחן המפורסמת של וילהלם ואגנפלד, שנודעה בשם מנורת הבאוהאוס, כמו גם מערכת הסטריאו של דיטר רמס, הם פריטים שהתוו דרך לדורות רבים של מעצבים.
דיטר ראמס, אשר עיצב לחברת "בראון", הפך אותה לאחד המותגים המזוהים ביותר עם גרמניה. המותג שנודע בעיקר במכונות הגילוח, הפך עד מהרה לענק מכשירי חשמל וביטא כלפי חוץ את התפישה המרכזית של העיצוב הגרמני המשלב פונקציונליות יחד עם מורכבות וטכנולוגיה. "בראון" היתה אחת החברות הראשונות שייחסה לעיצוב חשיבות מסחרית מהמעלה הראשונה, וכך הפך דיטר ראמס לאחד המעצבים התעשייתיים החשובים במחצית השנייה של המאה. לזכותו נרשמו לא רק העיצובים המיוחדים והעמידים לחילופי האופנות, אלא גם המצאות וחידושים שקידמו את עולם המוצרים הביתיים בצעדי ענק.
כך לדוגמה, השיק ראמס בשנת 1957 את המכשיר הרב שימושי הראשון למטבח, שיכול היה לחתוך, לקצוץ וגם לטחון קפה. בשנת 1961 יצא לשוק מקרן השקופיות האוטומטי, וכעבור שנה מכונת הגילוח המודרנית.
ב-1964 יצא לשוק לראשונה מייבש שיער מתוצרת "בראון", וכן מצלמת סופר 8 - שנרשמה כפטנט - ובשנת 1972 מכונת הקפה KF20.
Asslinger
פלורליזם עיצובי
חברות גרמניות נוספות הציבו בראש מעייניהן את נושא העיצוב, כמו חברת" ינה גלאס" לזכוכית, "לייקה" למצלמות ותאגיד "לווה" לציוד חשמלי ואלקטרוני.
"בראון", כמו גם חברות גרמניות נוספות כ-vitra Wilkhahn לריהוט ו"בולטהאופ" למטבחים, עדיין מטביעות את חותמן על עולם העיצוב ונחשבות לפורצות דרך בתחומן.
בשנות ה-70 שטף את גרמניה, כמו גם את מרבית מדינות אירופה וארה"ב, סגנון הפופ ארט והשפיע על העיצוב הגרמני. ואילו בשנים האחרונות, עם התפתחות עידן האינפורמציה והמדיה הווירטואלית, ניכרים בעיצוב הגרמני עקרונות הפלורליזם, המביא לידי ביטוי מגוון של גישות ודעות, החל בנושאים אקולוגיים, כמו מחזור, שימור איכות הסביבה ועוד, וכלה במגוון גישות חדשות לחומרים וצורות.
Stiletto Design
Stiletto Design
כללי העיצוב הטוב
עקרונות העיצוב על פי דיטר רמס, המעצב הראשי לשעבר של חברת "Braun", ואחד ממעצבי המוצר המשפיעים ביותר בעולם.
- עיצוב טוב פירושו כמה שפחות עיצוב. מוטב לחזור לערכים כמו פשטות וטוהר.
- עיצוב טוב פירושו חדשנות.
- עיצוב טוב פירושו שימושיות: אנשים רוכשים מוצרים למטרות ספציפיות. עיצוב טוב מעניק למוצרים את מרב הפונקציונליות.
- עיצוב טוב פירושו עיצוב אסתטי: האסתטיקה וכוח המשיכה של המוצר הם חלק בלתי נפרד מאופן השימוש בו.
- עיצוב טוב ממחיש את מבנהו של המוצר באופן הגיוני ומאפשר למוצר לדבר בעד עצמו. במקרים רבים הוא אפילו מבטל את הצורך בהוראות שימוש.
- עיצוב טוב פירושו יושר והגינות. אסור להשתמש בעיצוב כדי ליצור רושם כאילו המוצר הוא יעיל יותר או יקר יותר ממה שהוא באמת.
- עיצוב טוב מאפשר שימוש במוצר לאורך שנים.
- עיצוב טוב פירושו העמקה ועקביות עד לפרט האחרון. שטחיות וחוסר עקביות פירושם חוסר כבוד למוצר ולמשתמשים.
- עיצוב טוב פירושו כבוד לסביבה. על המעצבים לתרום לשימור המקורות הטבעיים. זיהום ויזואלי מזיק בדיוק כמו זיהום סביבתי פיזי.
- עיצוב טוב הוא עיצוב לא מתבלט, המשאיר מקום לביטוי עצמי של המשתמשים.
מתוך: נישה
לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה