בכל רחבי חצי האי יוּקַטָן (Yucatán) שבמקסיקו יש אלפי חורים באדמה שמוליכים לבריכות תת-קרקעיות הנקראות סֵנוֹטֶה (Cenote). גודלם של החורים הללו נע מגודל של פתח ביוב ועד לרוחב של כעשרים מטר. הבריכות עמוקות, וברבות מהן יש פתח שמוליך למערה ענקית, תת-מימית. כל הבריכות הללו הן תוצר של שינויים בגובה פני הים במהלך מיליוני שנים, ושל הגשמים הרבים היורדים על אדמת הגיר הרכה שבאזור. כמה מהמערות ארוכות מאוד, עשרות קילומטרים, ולא כולן נחקרו. בני המאיה, שמרכז תרבותם היה בחצי האי יוּקַטָן, ראו בסנוטה מקומות קדושים, מקום משכנו של האל צַ'אָק (Chaac), אל הגשם והמים, ונהגו להשליך לתוכן קורבנות.
תארו לעצמכם מערת נטיפים שהתפתחה לה במשך עשרות אלפי שנים ואז הוצפה במים, כך שכל הנטיפים והזקיפים עומדים במקומם, בתוך מים צלולים כבדולח, בלי שום דבר שיפריע לְרֵאוּת מושלמת. אין פלא שמערות אלה הפכו לאבן משיכה לצוללנים וגם לסיורי שנורקלים.
חור קטן באדמה הוליך אותנו למערה גדולה
יוצאים למסע הרטוב
במהלך הטיול הגדול שעשינו - אמא )נורית), אבא (איתן), ושני בנינו (נדב בן תשע ואוהד בן חמש) - עצרנו באזור למנוחה קלה. הבנים רכשו בימים שלפני כן את מיומנות השנרקול, והחלטנו לצאת להרפתקה משפחתית רטובה במערה תת-מימית.
לאחר שנבחרה הסוכנות המתאימה והותאם לנו ציוד (חליפות צלילה הן חיוניות, כי אין אור שמש לחמם את המים הקפואים), יצאנו לדרך. הצלילה מתבצעת במערות (סנוטה) הנמצאות במעבה הג'ונגל של יוקטן. נסענו לשם ברכב ג'ונגל ייחודי, שנראה כאילו נבנה בידי מכונאי רכב עיוור שהטליא אותו מחלקים שונים עד שהגיע ליכולת עֲבִירוּת שטח מופלאה. נסענו בדרכי עפר בג'ונגל, בעמידה בתוך ארגז המשאית, וכל מהמורה בדרך הקפיצה את כולם באוויר. הילדים היו מוכנים להסתפק בזה.
אל פתח המערה המשכנו בצעידה דרך היער. ירדנו בסולם לתוך חור קטן באדמה שהוליך אותנו למערה גדולה, ואחרי שהעיניים התרגלו לחשכה שבפנים, התגלה לפנינו מראה מופלא. מערת נטיפים גדולה ובתוכה מים, שלא נראים כמו מים מרוב שהם שקופים. בתוך המערה, מתחת למים, ישנם זרקורים שמאירים את האזור והטבע כבר דואג לצבעים.
בעוד אנו צפים בתוך מערת הנטיפים, אנו מגלים כי יש עוד מערות מתחתינו, שאליהן אפשר להגיע רק בצלילה
כל כך צלול שבא לבכות
התפצלנו לשניים, כל אחד עם פנס גדול וילד. המים היו קרים מאוד, אבל כל כך צלולים שבא לבכות. מי הגשמים המחלחלים ומסוננים דרך אדמת הגיר יוצרים נהרות תת-קרקעיים שלא נחשפים לאור השמש כלל, ולכן אין שום מיקרואורגניזמים או כל דבר אחר שיעכיר אותם, והמים כה שקופים וצלולים עד שאפשר לראות למרחק של מאה מטרים בתוכם (בצלילת ים, ראות של עשרים-שלושים מטר נחשבת מרשימה).
מידע לנוסע
בכל סוכנות צלילה ביוקטן יציעו טיולי שנורקלים וצלילה בסנוטות של חצי האי. המומלצת שלנו היא חברה בשם Hidden Worlds הנמצאת על הכביש שבין טולום (Tulum) לבין קנקון (Cancun), כ-15 דקות צפונית לטולום.
מחיר: 40 דולר למבוגר ו-30 דולר לילד
עונה מומלצת: כל השנה
לאתר האינטרנט»
המדריך נתן הוראות וארגן אותנו בטור, מכיוון שאחדים מהמעברים מאוד צרים. יוצאים לדרך בשחייה אטית אל תוך המערה עוצרת הנשימה. בעוד אנו צפים בתוך מערת הנטיפים, אנו מגלים כי יש עוד מערות מתחתינו, שאליהן אפשר להגיע רק בצלילה, אבל בשל הראות המדהימה, הפנס שבידינו והזרקורים, רואים פשוט הכל.
אני מסתכל בשני ילדי השוחים בשלווה לידינו עם הפנים במים וחיוך פרוש על שפתיהם. כל אחד מאיתנו מנחה ילד ביד אחת, וביד האחרת מכוון את הפנס לכיוון המים. מדי פעם עובר לידינו דגיג קטן ואנו עוקבים אחריו בעניין רב. שוחים בצוותא אחרי המדריך שמוביל אותנו בבטחה דרך המבוך שבמערה. בדרכנו אנו נתקלים בנטיפים או בזקיפי אבן שעומדים מתחת למים, ונדרש תמרון קל כדי לעקוף אותם.
כשסיימנו את הסיור במים הקרים וטיפסנו החוצה, החום, הלחות ואור השמש חבטו בנו בחוזקה. ברגע אחד החור הקטן המוליך מטה אל המערה נעלם מעינינו. אבל כלום לא ישכיח מזכרוננו את הצלילוּת, היופי ותחושת הריחוף של הסנוטה.
לבלוג של איתן אלקין»
מתוך: מגזין מסע אחר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה