"איזה רגש את מרגישה עכשיו?"
- "זעם".
"איפה את מרגישה אותו?"
- "בחזה".
"תני לרגש הזה ללבלב באופן טבעי ושלם יותר. חבקי אותו בתחושת קבלה אוהבת. ככל שהרגש מתחיל להתעצם, הרגישי כיצד את נפתחת, נרגעת ונכנעת ברגע הזה למרכז ישותו של הרגש. פשוט הישארי שם והתבונני. מה הרגש שנמצא שם כעת?"
- "פחד".
"יפה מאוד. זה מושלם... באיזה מקום בגופך את מרגישה אותו בצורה המלאה ביותר?"
- "בבטן".
"מצוין. ספרי לי אם עולים בדמיונך אנשים או תמונות שיש להם קשר לרגש הזה. אם לא, פשוט הישארי עם הרגש הזה, חבקי אותו במודעות שלך, הניחי לו לצמוח באופן טבעי ולהתעצם עוד יותר. תני לעצמך להיכנע למוקד שלו, ואז הרגישי כיצד את נפתחת ונרגעת ממש במרכזו של הרגש... מה נמצא פה?"
- "כאב".
"נפלא. אל תזוזי מהרגש, פשוט תישארי שם. באיזה מקום בגופך הוא עולה בעוצמה הרבה ביותר?"
- "בלב".
זוהי תחילתו של המסע הרגשי, וזה גם החלק הכי קשה בו, כמדומני: לזהות רגש שלילי, להסכים לשהות בו ואפילו להעצים אותו, ולאפשר לעצמנו לרגע או שניים להישאר ולהרגיש את הרגשות שלנו. בדרך כלל אנו ממהרים להיפטר מהם, להדחיק ולהסיח את דעתנו עם סרט, אוכל, סקס או כל דבר אחר, העיקר - לא להרגיש. וזה בעיניי הסוד והקסם של שיטת "המסע", שחוויתי באופן אישי לאחרונה בסדנה אינטנסיבית של שלושה ימים.
מפתח לדלת דמיונית
מכאן ממשיך המסע הפנימי, בירידה מודרכת דרך שכבות הרגש וההתמסרות להן, עד שמגיעים לתוך מרחב לא מוכר, אזור לא נודע שעלול להיתפס כריקנות, כתחושת אפסיות, כתקיעות, כהות חושים, ערפל, חלל, חור שחור או מנהרה. האינסטינקט הראשון שלנו הוא להירתע מלהיכנס אליו, אך אם מתמסרים לו זוכים לקבל מפתח לדלת דמיונית שלוקחת אותנו בסופו של דבר אל חוויית "המקור", אותה מודעות אינסופית וחסרת גבולות שהיא המהות שלנו. יש המתארים אותה כהוויה טהורה, אהבה ללא תנאי, חופש, אור, מודעות, ידע ללא גבול או נוכחות.
מניסיוני, לא משנה איך תקראו לאותה מודעות, כל מי שחווה אותה רוצה מאוד לשהות במחיצתה כמה שיותר זמן. אך המסע ממשיך, ואחרי שהות מענגת של מספר דקות ב"מקור", מתחילים לעלות למעלה דרך שכבות הרגש ומאפשרים ל"מקור" לשטוף ולטהר את כל שכבות הרגש שחווינו בדרך למטה.
אם בתחנה מסוימת לאורך המסע נתקלנו בתמונה שלילית שמעורבים בה אנשים נוספים, נעצרים לתהליך "המדורה". אל המעגל שמסביב למדורה מזמינים את האדם או האנשים שפגעו והכאיבו לנו ואת דמותנו בגיל הרלוונטי לפרשה. מזמינים למדורה גם מדריך רוחני, דמיוני או אמיתי, שאנו סומכים עליו ומעריכים אותו, וביחד מלבנים את הפרשה.
שם, מסביב למדורה, מתקיים באמצעות דמיון מודרך תהליך של התרוקנות מכל החוויות והרגשות השליליים שחווינו בדרך. זו ההזדמנות להאשים, לכעוס, להטיח ולהגיד את כל מה שיושב בבטן ולא העזנו להוציא. לדמות הפוגעת יש הזדמנות להסביר, להשיב ולהתגונן. כל הדמויות המסבות סביב המדורה מוזמנות לבטא את עצמן עד שמתירים את הקונפליקט.
כעת מגיע שלב הסליחה העומד בבסיסו של תהליך הריפוי הרגשי, המנטלי והפיזי. הרעיון הוא באמת לסלוח או לבקש סליחה מהמקום העמוק ביותר של הנשמה.
לאחר שהכל נאמר ונשמע, עולים שוב למעלה בשכבות הרגש כדי לוודא שהפרשייה אכן חוסלה ונמצאת מאחורינו. בעזרת הדמיון פוסעים קדימה אל העתיד: שבוע, חודש, שנה, חמש ועשר שנים, כדי לבדוק אם נשאר שריד לרגשות השליליים. סוף המסע מסתיים בכתיבת מכתב מדמותי בעוד עשר שנים עם התובנות שלה מהדרך שעשתה, לדמותי היום. המסע הרגש הזה הוא פשוט, אך עוצמתי מאוד.
"אנחנו נמצאים כעת בתקופה מיוחדת במינה ומדהימה של שינוי גלובלי בכיוון של התעוררות רוחנית וריפוי בכל העולם"
שינוי גלובלי
"אנחנו נמצאים כעת בתקופה מיוחדת במינה ומדהימה של שינוי גלובלי בכיוון של התעוררות רוחנית וריפוי בכל העולם", אומרת ברנדון בייס, מורה למודעות וריפוי הוליסטי מזה כ-30 שנה, בראיון טלפוני מאוסטרליה. מה שמייחד את העבודה הרוחנית בתקופה הזו, לדברי בייס, זו העובדה שמדובר ב"גורו FREE". "זמנו של הגורו המדריך חלף, ואנשים גילו את הגורו הפנימי שנמצא בתוכם". היא עצמה בילתה תקופות ארוכות אצל כל מיני גורו חשובים ומוארים: "בעבר הלכנו החוצה, נסענו להודו והצטופפנו סביב אנשים מוארים. כעת הטרנד בעולם הרוחני הוא ללכת למאסטר הפנימי, כי בעצם רק האדם יכול לגלות את הסוגיות האישיות שלו, לרפא ולסלוח ולמצוא את השליחות שלו בעולם. אף אחד אחר לא יכול לעשות זאת עבורו".
ברנדון פיתחה את תהליך "המסע" בעקבות ניסיון אישי שעברה, כשריפאה את עצמה בתוך שישה וחצי שבועות בשיטות טבעיות ורוחניות מגידול בגודל כדורסל שהתגלה ברחמה. בספר שכתבה בשם זה, "המסע" (שיצא בעברית בהוצאת פראג לפני כשנה), היא מתארת, תוך חשיפה אישית מאוד, את התהליך שחוותה מהרגע שסירבה להתאשפז ולעבור ניתוח כריתה, דרך רצף של טיפולים ודרכי ריפוי טבעיות לניקוי רעלים שעברה. בספר היא מתעדת כניסה למסע פנימי עמוק לתוך רגשותיה ואברי גופה הפנימיים, שחשף בפניה את שורש מחלתה - טראומה רגשית שחוותה כילדה, וגילוי זה הוא שאפשר את הריפוי הסופי.
בהמשך הספר מגלה בייס שההתמודדות עם הגידול הייתה האתגר הקל יחסית שהיה עליה לעבור באותה עת. במקביל למחלתה, ביתה נשרף על כל תכולתו, בעלה עזב אותה למען אישה אחרת ובתה ניתקה איתה את היחסים בעקבות סדנת התפתחות אישית שעברה. אך כל ההתנסויות הקשות שחוותה לא ריפו את ידיה, להפך. כתלמידתם של דיפאק צ'ופרה ואנתוני רובינס, ראתה בכך סימן חשוב לגילוי הייעוד שלה, ולא הסתפקה בכך שהיא החלימה, אלא ביקשה להפוך את המסע האישי שלה למשהו שיוכל לשרת אחרים. כך היא בנתה שיטה פשוטה ונגישה לשחרור מדפוסים ומחסימות רגשיות ישנות המאוחסנות בתאי גופנו.
בייס, כמו צ'ופרה, מדברת על ריפוי תאי, המתרחש ברמת הד-נ-א שלנו, כשהשיטה שלה שמה את הדגש על תהליך ירידה בשכבות הרגש, עד לחשיפת שורש הבעיות והמחלות הכלואות בתאי גופנו ושחרורן המלא, כדי לאפשר לגוף להירפא באופן טבעי, להגיע למימוש הפוטנציאל הגבוה ולחיות באופן שלם את העצמי האמיתי.
ריפוי ברמת התא
המסע הפרטי שלי החל בפגישה עם גלית פרג, אחת משתי המטפלות המוסמכות היחידות שעובדות בשלב זה בארץ בשיטת "המסע". תהליך אישי בן שלוש שעות של "המסע" שחוויתי בהדרכתה, לקח אותי למקומות פנימיים עמוקים שחשבתי שכבר טופלו בסדנאות אחרות שבהן השתתפתי בשנים האחרונות. ההפתעה מעוצמת כוחו והתובנות שקיבלתי בעקבותיו, עוררה את סקרנותי להשתתף בסדנת "המסע" הראשונה שהתקיימה בארץ בחול המועד של פסח האחרון.
"השיטה שלה שמה את הדגש על תהליך ירידה בשכבות הרגש, עד לחשיפת שורש הבעיות והמחלות הכלואות בתאי גופנו ושחרורן המלא, כדי לאפשר לגוף להירפא באופן טבעי". אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank
את הסדנה הנחה ג'ואל יאנג, מנחה בכיר שהוסמך באופן אישי על ידי ברנדון בייס, ונשבה בקסמי "המסע" לפני 12 שנה, "ממש בתחילת דרכה של ברנדון", לדבריו. יאנג: "משהו בפלייר שקראתי נגע בי, אך המוח החושב שלי אמר לי: 'זה בטח לא בשבילי'. לא הייתם מזהים אותי אז", הוא צוחק. "היה לי שיער ארוך ושמנוני והייתי צרכן קבוע של סיגריות ומשקאות אלכוהוליים. המחשבה שאעמוד ביום מן הימים מול קהל ואדבר, הייתה בלתי מתקבלת על הדעת, אך היה לי מזל שהעבודה הזו עזרה לי להשיל הרבה שכבות לכלוך ומטענים שהיו עלי ובתוכי", הוא מוסיף. "באותה תקופה בעיקר ברחתי. אם היה בא רגש, מיד הדחקתי אותו שלא יהיו יותר מדי שמחה או כעס. חייתי מעין חצי חיים. כיום אני חי כל כולי בעקבות עבודה פשוטה, עוצמתית ועמוקה שבהחלט יכולה לשנות את החיים", הוא מסיים להציג את עצמו וממשיך היישר לתוך הסבר על הריפוי ברמת התא.
לדבריו, היום הנושא של ריפוי ברמת התא נבחן ומאושר גם מדעית. כבר התגלה כי המוח שלנו מייצר הורמונים המגיבים לרגשות חיוביים ושליליים. אך בעוד שבתחום הרגשות החיוביים ההורמונים מתנדפים במהרה לאחר שהרגש נחווה, בתחום השלילי של הרגשות, ובמיוחד כשהרגש לא נחווה במלואו, הוא נתקע ונשאר בגוף. לדבריו, רק כשנאפשר לגוף לחוות את הרגש במלואו ונישאר פתוחים ורגועים, אפשר לרוקן את התאים ולאפשר לגוף זרימה והחלמה". הוא מתאר ניסוי שבו בודדו תא מחוץ לגוף האדם והרחיקו אותו ממנו בתחילה לכמה סנטימטרים ולבסוף אפילו 50 קילומטרים מהגוף, ובמקביל עשו עבודת ריפוי באמצעות שדה אלקטרו מגנטי על האדם. התוצאה שהתגלתה הדהימה את החוקרים. התברר שלמרות שהתא היה מחוץ לגוף אדם, הוא גם הגיב באופן סימולטני ובסינכרוניזציה מושלמת לריפוי שעבר האדם.
הניסוי הזה תרם לשבירת האמונות המגבילות. "אנו חיים באמצעות האמונות והדעות שלנו. במשך שנים בעבר לא האמינו שאדם יכול לרוץ מייל בפחות מארבע דקות, עד שאדם אחד, רוג'ר בניסטר, שבר את השיא, וזה שבר את מחסום האמונה המגבילה שהייתה רווחת אז. תקופה קצרה לאחר מכן אצנים רבים שברו את השיא שלו. כך גם ביחס למחלות שפעם לא האמינו שהגוף שלנו יכול לרפא וכיום אנו כבר פתוחים יותר לאפשרות הזו, לאור מקרים רבים של אנשים שריפאו את עצמם", אומר יאנג. "באנו לעולם כיהלום נקי ונוצץ, ולאורך השנים אנו שמים שכבות על גבי שכבות של טינופת מעל היהלום, ומעל כל זה מניחים מראה נוצצת ומציגים את זה לעולם כאילו זה אנחנו. דרך 'המסע' ניתן לנקות את שכבות הלכלוך ואת השקרים שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו כל השנים ולהיפתח לשקט ולדממה הפנימית, וכך להבריק את היהלום הפנימי שהוא האני האמיתי שלנו. מטרת שלושת ימי הסדנה היא להאיר בפנס פנימה ולבסוף להגיע לסליחה ולריפוי".
בחלק השני של הכתבה: על החלק המעשי של סדנת "המסע" ועל התפשטות השיטה ברחבי העולם - וגם בישראל».
מתוך: מגזין דרך האושר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
מתנות, עדכונים ועוד כתבות מחכים לכם בעמוד הפייסבוק של מגזין חיים אחרים »