הצרפתייה התוססת
השמפניה: איך הפכה הצרפתיה לסמל של אצולה ושמחה
תגיות:
בשנת 1670 התמנה למנהל יקב במנזר באזור שמפיין שבצרפת נזיר צעיר בשם דום פריניון. הנזיר הצעיר עסק בתחילת דרכו בניסויים רבים שהביאו לכמה נקודות מפנה משמעותיות וחשובות בתעשיית היין. דום פריניון היה הראשון שהחל להשתמש בפקקי השעם, הראשון שסגר את פקקי הבקבוקים עם חוטים כדי למנוע פתיחה מוקדמת והיחיד עד אז שייצר יין לבן מענבים אדומים ולבנים יחדיו. דום פריניון הוא אבי ה"שמפניה".
השמפניה היא יין תוסס המיוצר בשיטה מיוחדת באזור שמפיין. המשקה החל את דרכו כמשקה לאצילים בלבד, וכיום הפך פופולרי ועממי יותר וחוגגים עימו גם באירועים משפחתיים קטנים.
מקום המוצא
חבל שמפיין נמצא כ- 160 ק"מ צפונית מזרחית לפריז ומתחלק לשלושה אזורים שבורכו באדמות גיר טובות ביותר. היינות שלהם הם מהמפורסמים ביותר בעולם.
על אזור שמפיין נכתב רבות לאורך ההיסטוריה. השם CAMPAGNA פירושו מלטינית "קרחת יער". אזור זה נחשב כשטח נוח למעבר צבאות שונים במהלך השנים וכיבושים רבים נרשמו בעברו. מחוז שמפיין מלא בכפרים, בכרמים רבים ובבתים פשוטים לצד טירות מפוארות. שמפיין נמצאת במקום גידול הענבים הצפוני ביותר בצרפת, אזור בעל אקלים קשה במהלך כל השנה וטמפרטורת קיץ ממוצעת של כ- 10 מעלות, שהיא טמפרטורת המינימום הדרושה להבשלת הענבים. האקלים הקר והקשה הפך את אנשי האזור לאנשים שקטים ושתקנים במידת מה.
"ככל שהבועות קטנות יותר, כך השמפניה מובחרת יותר".
stock.xchng
תהליך הייצור
השמפניה מיוצרת מכמה זני ענבים:
פינו נואר - עינב אציל וכהה המהווה את הבסיס ליינות השמפניה.
פינו מוניה - עינב אציל, פחות כהה המשמש כתוספת לפינו נואר.
שרדונה - עינב לבן ואציל המעניק לשמפניה את העדינות שבה.
פטי מסליה - עינב לבן המוסיף ניחוח לערבוב היין הסופי.
רוב היקבים במחוז משתמשים בשלושת הזנים הראשונים לצורך הפקת יינותיהם המבעבעים.
בתי השמפניה בנויים על עשרות קילומטרים של מרתפים ארוכים, שחלקם נבנו על ידי האימפריה הרומית. מרתפים אלו שימשו בעבר גם כמקום מחבוא לנמלטים במלחמת העולם השנייה. כשהתייר מטייל בשמפיין, אין לו שמץ של מושג שמתחת לרגליו פרושים מעל ל- 100 ק"מ של מנהרות המלאות במיליוני בקבוקי שמפניה.
גוף מחוקק מיוחד מפקח ישירות על תהליך ייצור השמפניה, מנטיעת הגפנים, הבציר, כמות הענבים המותרת לייצור ועד אפילו לקביעת המחיר.
תהליך ייצור השמפניה הוא ארוך ומסובך. לאחר שלוש סחיטות ארוכות שמהן מקבלים את התירוש הטוב ביותר, מערבבים במיכלים יינות מכרמים שונים מהאזור ומכמה זני ענבים. לאחר התסיסה במיכלים ממלאים את היין בבקבוקים המיועדים ומוסיפים שמרים מיוחדים ותמיסת סוכר. מפוקקים בפקק מתכת ובבקבוק נעשית התסיסה השנייה. בזמן התסיסה השמרים הופכים את הסוכר לאלכוהול ופחמן דו חמצני. הבקבוקים מוכנסים למדפי עץ מיוחדים ואלכסוניים המחוררים, כך שכל בקבוק יוכל להישען בכל מצב שהוא ממאונך למאוזן. אנשים מיוחדים ומאומנים במיוחד שנקראים "המטלטלים" (Riddlers), מסובבים קלות את הבקבוקים מדי יום, כך שהמשקע שנוצר מהתסיסה ייכנס כולו לצוואר הבקבוק ולא יתפזר בתוך היין. אנשים אלה הם אמנים, והטובים שביניהם מסוגלים לסובב בין 30,000 - 40,000 בקבוקים ביום. השמפניה תמשיך להתבגר בינתיים בבקבוקים העומדים על ראשיהם, לפחות שנה כדי להיקרא שמפניה ועד 50 שנה כדי להיחשב שמפניה טובה ומיוחדת. בסוף תהליך ההתיישנות מוכנסים צווארי הבקבוקים לאמבטיה המכילה תמיסת מלח קפואה, המשקע שבבקבוקים קופא ובמיומנות פותחים כל פקק מתכת. המשקע הקפוא יוצא מפאת הלחץ בתוך הבקבוק, מוסיפים מעט שמפניה מאותו סוג ומאותה שנה כדי למלא את הבקבוק עד לסופו ומפוקקים בפקק השעם דמוי פטרייה.
"הבקבוקים מוכנסים למדפי עץ מיוחדים ואלכסוניים המחוררים, כך שכל בקבוק יוכל להישען בכל מצב שהוא ממאונך למאוזן".
stock.xchng
הבקבוק
בקבוק השמפניה גם הוא מיוחד, עבה וכבד יותר מהרגיל ומסוגל להחזיק בתוכו לחץ עד ל- 6 אטמוספירות. בקבוק גדול ובולט יותר מיתר בקבוקי היין. השמפניה נמכרת בבקבוקים בגדלים שונים, מרבע בקבוק ועד לבקבוקים המכילים 15 ליטרים, שבקושי ניתן להזיזם מפאת משקלם הכבד. גם הצורה והצבע של בקבוקי השמפניה שונים זה מזה.
הפקק
הפקק של בקבוק השמפניה מהווה גורם חשוב בהצלחת תהליכי הייצור. הוא בנוי בצורה מיוחדת, עשוי שכבות שכבות ויש לו מידות קבועות. מכונה מיוחדת מכניסה את הפקק בלחץ, כך שדפנותיו מוחלקות כלפי פנים הבקבוק וצורתו כחרוט הפוך.
התווית
השם שמפיין מותר לשימוש אך ורק ביינות המבעבעים המיוצרים באזור שמפיין שבצרפת. החוק מחייב לכתוב על התווית את שם היצרן, כמות היין, שנת בציר ומתיקות השמפניה. בתי שמפניה ידועים הם: . Krug, Roederrer, Bolinger, Moet Chandon
יין מבעבע ניתן לייצר בכל מקום בעולם, אך אסור לקרוא לו שמפניה אם לא יוצר בשמפיין. ניתן לכתוב על הבקבוקים "מיוצר בשיטת שמפיין" (Methode Champenoise).
ההגשה
השמפניה מוגשת בטמפרטורה הצוננת ביותר משאר היינות, כ- 6-7 מעלות. מצננים את הבקבוק במקרר לפני השתייה ומוזגים לכוסות ארוכות וצרות כדי לראות את הבועות העולות. ככל שהבועות קטנות יותר, כך השמפניה מובחרת יותר.
בחלק גדול מהשמפניות נחוש את ניחוחות הפירות הנעימים: השקדים, הדבש והפרחים וגם את ריחות השמרים, ריח של לחם קלוי או צנימים וחמאה. לכן אפשר לחגוג כבר מחר בארוחת בוקר רומנטית של לחמניות פריכות עם חמאה ושמפניה צוננת, מתחת לשמש המחממת.
שתפו אותנו במתכון המנצח שלכםלשליחת מתכון לחצו כאן