ההנקה היא חוויה מופלאה שמהווה את אחת הדרכים ליצירת קשר ואינטימיות בין אם לילד שלה, מעבר לעובדה שאין חולק על כך שחלב אם הוא המזין ביותר. כל עוד שני הצדדים מתוגמלים אין סיבה אמיתית להפסיק, אבל מה עושים במקרים שבהם נאלצים להפריד בין התינוק לשד?
כאשר ההחלטה להפסיק להיניק מגיעה מצד האם, חשוב שהיא תרגיש שלמה איתה ככל שניתן ולא תושפע מלחצים מצד הסביבה
שלוש סיבות מרכזיות יכולות להוביל להפסקת ההנקה: האמא מרגישה שזהו רצונה, גמילה טבעית המגיעה מצד התינוק, או מציאות הנכפית על שני הצדדים כתוצאה ממצבים רפואיים. בכל אחד מהמקרים, מדובר לעיתים קרובות בתהליך לא פשוט מבחינה רגשית, לאם ולפעוט כאחד.
"כמו שפעולת ההנקה היא דרך אינטימית לתקשורת בין האם והתינוק ואקט של אהבה, כך גם צריך להתבצע תהליך הגמילה", קובעת ג'ולי שור, יועצת הנקה מוסמכת, המנהלת מועדון הנקה ומקיימת מפגשי גמילה מהנקה במרכזי "דיאדה". לדבריה, כאשר ההחלטה להפסיק להיניק מגיעה מצד האם, חשוב שהיא תרגיש שלמה איתה ככל שניתן ולא תושפע מלחצים מצד הסביבה הקרובה או הרחוקה, כדי שלא תחוש מבולבלת או תתמלא חששות שמא היא אינה עושה צעד נכון.
הגמילה מהנקה יכולה להיות חוויה חיובית ומפרה או חוויה טראומתית ובעלת קונוטציה שלילית, בהתאם להיערכות המקדימה לתהליך והצורה שבה הוא נעשה. אמפתיה, סבלנות והבנה לפעוט, לצד מודעות לקשיים שאיתם אנו עלולים להתמודד כהורים, יהפכו את התהליך לחוויה טובה ומעצימה. הצלחת התהליך תתרום לפיתוח סוג אחר של אינטימיות, תהווה נדבך נוסף במערכת היחסים שלנו - ההורים - עם הפעוט ותשמש בסיס חיובי ואיתן להמשך חייו.
הפחתה הדרגתית
"כשמגיעה אליי אמא שלא בטוחה ברצון שלה להפסיק להיניק אני משוחחת איתה, ויחד אנחנו מגיעות למסקנה האם באמת היא רוצה להפסיק. ההחלטה עצמה היא השלב הקשה ביותר, לאחר מכן התהליך פשוט יותר", מסבירה שור. "כאשר האם היא זו שמעוניינת להפסיק להיניק, מי שיתמודד עם הקושי המרכזי של הגמילה הוא התינוק, ולהיפך: כאשר התינוק לא מעוניין לינוק, האם היא זו שתצטרך להסתגל. מצב שבו שני הצדדים מעוניינים להפסיק בהנקה הוא נפלא ותורם רבות לתהליך הגמילה".
תהליך גמילה שנעשה בבת אחת הוא טראומתי לפעוט ומערער את ביטחונו, ועל כן אינו מומלץ כלל וכלל
ד"ר ג'ינה ויסמן, יועצת הנקה מוסמכת ויוצרת הסרט "חלב של אמא", מעידה מניסיונה המקצועי כי אמהות רבות מגיעות לתוכנית הגמילה כשהן מבולבלות ועם רגשות מעורבים. "מצד אחד הן רוצות להעניק לפעוט כל שביכולתן לתת, ומצד שני 'אין להן כוח' להמשיך ולהיניק". כשהיא עצמה נפגשת איתן כדי להרכיב להן תוכנית גמילה, היא מקפידה שלא להיות שיפוטית, אלא להקשיב להן ולאפשר להן לקבל את עצמן.
להוריד בראש ובראשונה את מועד ההנקה הכי פחות משמעותי עבור התינוק, ורק בהדרגה להוריד מועד הנקה משמעותי מעט יותר
אילוסטרציה: Gettyimages\Imagebank
אבל איך עושים את זה בפועל? לכל אחת מתאימה דרך אחרת, אולם אחת האפשרויות שד"ר ויסמן מעלה היא להוריד בראש ובראשונה את מועד ההנקה הכי פחות משמעותי עבור התינוק, ורק בהדרגה להוריד מועד הנקה משמעותי מעט יותר, עד שנשארים עם שניים-שלושה מועדי הנקה משמעותיים ביותר.
בכל אחד משלבי הגמילה, היא מציינת, יכולים לעלות כאבים וקשיים. "כאשר הפעוט מביע כאב, חשוב שהאמא תפגוש את הכאב ותסביר לו שהיא לא יכולה להיניק כבעבר, ושלמרות זאת היא נמצאת בשבילו, עבורו, אוהבת, מחבקת ותומכת. ברגע שהפעוט יבין שאמו מבינה את הקושי שלו, ושהיא לא בורחת כשהוא בוכה אלא מתמודדת יחד איתו, הדבר יקל עליו ועשוי למנוע חלק מהטראומה".
להסיט את תשומת לב התינוק מההנקה
הצעה נוספת של ד"ר ויסמן היא "להתרכז במצוי". לדוגמא, במהלך הלילה כדאי להציג לפעוט את בקבוק המים שנמצא זמין כל העת, ולא לדבר על החלב שהוא לא יכול לקבל. "עבור הפעוט, הגמילה מההנקה מהווה ויתור על צורך והרגל החשובים לו, אולם את אלה אפשר לנסות לממש בדרכים אחרות בתהליך הגמילה".
"כדאי לרכוש את הכלים שיהוו תחליף להנקה עוד לפני שנתחיל בתהליך הגמילה, כדי שאלה יסייעו למעבר הדרגתי ויעיל למציאות החדשה ויהיו מוכרים לפעוט. אמא אחת סיפרה לי כי את ההנקה העונה על צורך של נחמה - לאחר נפילה או התעוררות מסיוט במהלך הלילה - היא החליפה בחיבוק מיוחד במקום החיבור לשד. אב אחר סיפר כי במהלך תקופת הגמילה, כשבנו בכה וצרח בלילה כי הוא רוצה לינוק, הוא רקד איתו ברחבי הסלון, והעובדה הזו הסיטה את תשומת ליבו מההרגל הלילי".
בליגת לה לצ'ה, שבה מתנדבת ד"ר ויסמן, משתמשים בתהליך הגמילה של הפעוט בשיטה הקרויה: "אל תציעי ואל תסרבי". ד"ר ויסמן מסבירה: "כשאת רוצה לעשות שינוי ולהתחיל בתהליך של ניתוק מהשד, אל תציעי לילד סיטואציות או תנוחות שיזכירו לו את זמן ההנקה. אל תשבי בכיסא ההנקה שבו רגיל הילד להתחבר לשד, או על הספה שבה את רגילה להיניקו".
ד"ר ויסמן מציינת גם את העובדה שאמהות נוטות להשתמש בהנקה ככלי לגיטימי להרגעת הפעוט, ומציעות לו את השד בעצמן בכל עת כזו. בתהליך הגמילה, לדבריה, רצוי להימנע מפעולה זו. מצד שני, אם הפעוט מבקש לינוק בעצמו, לא כדאי לסרב לו היות ורצונו רק יגבר. "הפכי להיות מומחית במניעה", היא ממליצה. "מהיכרותך עם הפעוט, עוד לפני שמגיע הרגע שבו הוא ידרוש את ההנקה, הסיטי את תשומת ליבו לפעילות אחרת שתעניין אותו ותשכיח ממנו את רצונו המקורי להתחבר לשד. הציעי לו פינוקים שהוא אוהב, כמו מאכל, ספר או צעצוע אהוב - דברים שכדאי שיהיו תמיד בהישג יד".
אפשרות נוספת היא ליצור מפגשים עם חברים, שבמהלכם תתקיים אינטראקציה מעניינת ומרתקת. "אמהות מספרות כי כאשר הילד שלהן נמצא מחוץ לבית, ובמיוחד כשהוא לוקח חלק בפעילות מהנה עם חברים, הרצון שלו לינוק פוחת. לא בכדי אומרים שבדרך-כלל קל יותר לגמול את הילד השלישי, שכן הוא חווה אינטראקציות עם אחיו ורואה אותם ישובים סביב השולחן ואוכלים. אם נוקטים רק בשיטה 'אל תציעי ואל תסרבי', יש להביא בחשבון שתהליך הגמילה עשוי להימשך זמן רב. אם רוצים להאיץ בתהליך, יש לשלב גם את השיטה האקטיבית, המפחיתה את כמות ההנקות בהדרגה".
אפשר יהיה להחליף את חוויית ההירדמות בטקס שינה מסודר ובבקבוק לפני השינה כדי להקל על התהליך. אילוסטרציה: Gettyimages\Imagebank
3 סוגים של תהליכי גמילה
ד"ר ויסמן מונה שלושה סוגים עיקריים של תהליכי גמילה: הראשון בהם הוא גמילה הדרגתית ולפי הצורך, שמתחילה באופן טבעי בגיל שישה חודשים, כשהתינוק מתחיל לאכול אוכל מוצק. במצב הזה, כמות האוכל המוצק תעלה בהדרגה, וכתוצאה תרד כמות חלב האם שהוא יקבל. ככל שהזמן עובר, צרכי הפעוט משתנים והוא כבר אינו זקוק לשד של אמו כמקור מזין, אלא כמקור בטוח ואוהב - צורך שיש לו תחליף אם האם רוצה בכך.
התהליך השני הוא גמילה זמנית, עקב היעדרות זמנית של האם או סיבות אובייקטיביות אחרות (בריאותיות, למשל), שמונעות מהאם להיניק במשך מספר ימים. ככל שמספר הימים קטן יותר וגיל התינוק גדול יותר, כך יהיה לאם קל יותר לחזור להיניק כשהיא תיפגש שוב עם הילד.
התהליך השלישי הוא גמילה בבת אחת, למשל כשאמהות מתקשות להתמודד עם הכאב והכעס של הפעוט, ולכן מחליטות לנסוע לכמה ימים ולהשאירו אצל קרוב משפחה, בהנחה שהמעשה יקל גם על התינוק. במקרים אחרים, אמהות החליטו להניח מאכל חריף על השד כדי "להמאיס" אותו על הילד. ד"ר ויסמן מבקשת לציין כי זה מכבר נמצא שתהליך גמילה מהסוג השלישי (גמילה בבת אחת) הוא טראומתי לפעוט ומערער את ביטחונו, ועל כן אינו מומלץ כלל וכלל.
מדוע תהליך הגמילה קשה לתינוק?
אימהות רבות תוהות מה מביא לכך שכל ילד מגיב אחרת לתהליך הגמילה מהנקה. מה מביא לכך שפעוט אחד גומל את עצמו בזמן שפעוט אחר נאחז בשד ומסרב להרפות? במה בעצם תלויה מידת הקושי של תהליך הגמילה?
שור מציינת כמה גורמים אפשריים למידת הקושי של הפעוט במקרים שבהם אמו היא זו שמחליטה להפסיק להיניק: הראשון בהם הוא חוויית הלידה - לדבריה, ככל שהלידה הייתה קשה וטראומתית יותר, כך יתקל התינוק בקשיים גדולים יותר כשיתבקש להתנתק משד אמו. גם פרידה בין האם לתינוק סמוך למועד הלידה (פגייה, אשפוז של אחד הצדדים וכו') תקשה על תהליך הגמילה.
גורם אחר היא מגדירה כ"ניסיון חיים": "תינוק, שחודשי חייו הראשונים היו שלווים והוריו הקרינו רוגע, יזדקק לאמו פחות כדי לרכוש ביטחון, ולכן יהיה לו קל יותר להיגמל". אופי התינוק הוא אלמנט נוסף כמובן: תינוק עקשן ושתלטן, המסופק רק כשצרכיו מתמלאים באופן מלא ומיידי, יתקל בקושי גם בתהליך הגמילה מההנקה.
לדברי שור, יש לתת את הדעת למשמעות ההנקה עבור התינוק. בהקשר הזה, כאשר השד מהווה מקור מרדים יותר מאשר מזין, אפשר יהיה להחליף את חוויית ההירדמות בטקס שינה מסודר ובבקבוק לפני השינה כדי להקל על התהליך. כמו כן, הצגת בקבוק לתינוק כבר בגילאי שלושה עד שישה שבועות - גם אם פעם ביום ועם חלב שאוב - תאפשר לו להכיר ולאהוב את הבקבוק, ובבוא הזמן לראות בו תחליף ראוי לשד.
בחלק השני של הכתבה: איך משפיעה גמילה מהנקה על האם ועל התינוק, ומהן ההשלכות הפיזיולוגיות של הגמילה מהנקה על גוף האישה?»
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:
