לחלק א'»
מרכז הרעב והשובע
במרכז ניצנים בזיכרון יעקב, בגן הפועל על פי שיטת אדלר, ישנם 14 ילדים בגילאי שנתיים. גם כאן הילדים אוכלים מדי יום שלוש ארוחות, הנחשבות כזמן המוקדש לפעילות כמו כל פעילות אחרת. "חשוב לנו לתת לילדים הרגלים נכונים לאכילה ליד השולחן. את האוכל מגישות הגננות, והילדים מצביעים על מה שהם רוצים לאכול ממקום של כבוד ובחירה", אומרת סמדר שניידמן, מנהלת מרכז ניצנים, מנחת קבוצות הורים וגננת בגן.
"אם ילד אינו רוצה לאכול הוא לא חייב, אבל הוא נשאר לשבת על יד השולחן. הרעיון הוא שילד ירגיש את מרכז הרעב והשובע שלו. אנחנו בשום אופן לא מכריחים ילד לאכול, לא מספרים לו סיפורים ולא רודפים אחריו".
אם ילד אינו רוצה לאכול הוא לא חייב, אבל הוא נשאר לשבת על יד השולחן. הרעיון הוא שילד ירגיש את מרכז הרעב והשובע שלו
איך מוגש האוכל לפעוטות?
"הילדים מקבלים את האוכל מהגננות לצלחת אישית ואוכלים בעזרת כפיות", משיבה שניידמן. "זה בסדר אם הילד אוכל עם הידיים, אנחנו מאפשרים אכילה כחוויה חושית. בגילאי שנתיים, גילוי הגבינה במריחה באצבעות הוא חלק מחוויית האכילה".
מה אתם עושים אם ילד לא אוכל?
"המסר שלנו הוא 'בלי לחץ'. אם הילד לא אכל ונכנס לאי שקט, אנחנו שואלים אותו אם הוא רעב. אם לא, הילד יחכה לארוחה הבאה ובפעם הזו הוא יקשר את תחושת הרעב לצורך לאכול. יש לנו רישום, ואם ילד לא אכל למשל ארוחת בוקר, אז בשעה עשר כשנגיש פירות נגיד לו שארוחת הבוקר הסתיימה אבל הוא יכול לאכול פרי כדי להשקיט את הרעב עד ארוחת הצהריים שבה הוא יאכל יותר. הילד נפגש עם תחושת הרעב שלו. אני אומרת להורים שילדים לא מתים מרעב, ולא קרה כלום אם הילד לא רצה לאכול בשעה שבה הוגשה הארוחה".
למה לא לתת לילד שלא אכל בזמן את הארוחה כעבור שעה?
"ילד צריך לדעת שיש סדר. יש ארוחה מסודרת והוא צריך להשתלב בה. כל עוד הילד שוהה בבית עם מטפלת, היא יכולה לרדוף אחריו כל שעה עם האוכל. אבל מבחינתנו זה חלק מהגבולות שצריך להציב לילד, וחשוב שהוא יידע שהארוחות לא מוגשות לו מתי שמתחשק לו".
"כאשר ילד מרגיש שאנחנו לא עושים מהאוכל סיפור וזו האחריות שלו, בפעם הבאה הוא יאכל. כשאנחנו לא מתרגשים מכך שהוא אינו אוכל, אנחנו לא מאפשרים לילד להפוך את האוכל ל'כלי נשק'".
איך האוכל מוגש?
"יש קערות מרכזיות שבהן האוכל חתוך קטן, כשהוא מותאם לגיל הילדים וליכולתם. כדי להפחית סכנת חנק, הילדים אוכלים רק כשהם יושבים ליד השולחן. כשילדים אוכלים והולכים סכנת החנק גדולה כי הם עדיין לא יציבים ועלולים למעוד".
איזה אוכל מוגש לילדים?
"הילדים אוכלים אוכל טרי של מבשלת, על פי תפריט שנקבע עם תזונאית הומיאופתית. אין אצלנו ג'אנק פוד. הילדים אוכלים בורגול עם מרק ירקות, הודו חמוץ ברוטב סיני, רוטב בולונז ועוד".
אם ילד אינו רוצה לאכול הוא לא חייב, אבל הוא נשאר לשבת על יד השולחן. אילוסטרציה: GettyImages/ImageBank
ללא מאבקי כוחות
ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית, מחברת הספר "הורים וילדים ומה שביניהם" (הוצאת עמיחי) ו"דיאלוג עם ילדים" (הוצאת כנרת זמורה ביתן), מנסה להתחקות אחר הסיבה לכך שהאוכל הוא הנקודה הרגישה ביותר בבטן הרכה של האמהות, וכי זה הנושא שהכי מטריד אותן בשעה שהפעוט נמצא במעון.
לדברי ד"ר כצנלסון, אמהות רבות מודאגות ממעבר הילד לעצמאות. "בגיל שנתיים אמהות נוטות עדיין להאכיל את הילדים, ואילו בגן הילד נדרש לאכול ללא עזרה או עם מינימום עזרה. הפער הזה מדאיג את האמהות והן מוטרדות מהשאלה איך הילד יסתדר בזמן האוכל ללא נוכחותן. אבל צריך לזכור שזהו שלב קריטי במעבר לעצמאות. בגן מדגישים את העצמאות, בבית פחות".
"בבית ילדים מבקשים מההורים לעשות עבורם דברים, ואילו בגן הם מבקשים עזרה הרבה פחות כי יש להם הזדמנות לעשות דברים בעצמם. למרות שבגן לא מתחננים בפני הילד שהוא יאכל, רוב הילדים אוכלים טוב יותר בגן מאשר בבית. ברוב הבתים ההורים רוצים שהילד יאכל יותר ממה שהוא אוכל, ובמקרים רבים האוכל הופך חלק ממאבקי כוח בין ההורים לילד או פשוט לפינוק".
למרות שבגן לא מתחננים בפני הילד שהוא יאכל, רוב הילדים אוכלים טוב יותר בגן מאשר בבית
בקשי מוסיפה כי לדעתה דאגת ההורים סביב האוכל אינה נובעת רק מהחתירה שלהם לכך שהילד יהיה שבע, אלא גם מהצורך לקבל מענה מספק והולם. "חשוב שהורים יידעו שהילד מקבל במעונות ובגנים מזון טוב ובריא - את כל אבות המזון. תהליך הבישול עובר בקרה ופיקוח, טמפרטורת המזון נבדקת והילד נחשף לשפע ומגוון של מאכלים חדשים".
כך תימנעו מחנק בזמן האכילה
על פי ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, הסכנה לחנק בזמן האוכל אצל ילדים מתחת לגיל חמש נובעת בעיקר ממאכלים קטנים, עגולים, חלקים או קשים. קבוצת הסיכון העיקרית היא תינוקות בשנת החיים הראשונה ופעוטות עד גיל ארבע.
"דרכי הנשימה של הילדים בגילאים אלה אינן מפותחות דיין: הן צרות וקטנות יותר משל מבוגר. הילדים הקטנים פגיעים יותר מכיוון שרפלקס השיעול שנועד להוציא חפץ זר שחדר לדרכי הנשימה עדיין אינו מפותח אצלם", מסבירים בארגון. "סיבה נוספת: לילדים רכים אין שיניים טוחנות מפותחות וחזקות בכדי ללעוס היטב את המזון, ולכן קיים סיכון גדול יותר לשאיפה של מזון בשלמותו".
אז איך נימנע מחנק בזמן האכילה?
"הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת התאונה בטרם קרתה. יש לנקוט באמצעים הבאים כדי להבטיח את בטיחותם של הילדים: במהלך הארוחה יש להקפיד להושיב את הילד ליד השולחן, מכיוון שסכנת החנק גדלה כשהילד רץ ומשחק בזמן שהאוכל נמצא בפיו. בנוסף יש להקפיד לחתוך את האוכל לחתיכות קטנות לילדים צעירים וללמדם איך ללעוס היטב".
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
