בוקר אחד, בדיוק באמצע הדרך מהמיטה לשירותים, עשיתי אפצ'י ונתפס לי הגב. למרות הנטייה הטבעית להאשים את הגב, בבדיקה אוסטאופתית כנראה היו אומרים לי שהגב הוא רק הסימפטום, והבעיה בכלל נמצאת במקום אחר. ככה זה כשהגוף עובד בשיטת הפיצויים.
בדיקה לכל תינוק
"מומלץ להביא כל תינוק לאחר הלידה לאבחון אוסטאופתי", טוען ד"ר ג'וזי פוטזניק, רופא משפחה ואוסטאופת בעל תואר MD.DO, ראש המגמה ללימודי אוסטאופתיה בבית הספר לרפואה משלימה של מכון וינגייט. "בדיוק כפי שהוא נבדק אצל רופא הילדים לאחר היוולדו, גם אם אין בעיה ספציפית. כשילד נולד, כל מה שקורה בגוף שלו נובע ממה שקורה בגולגולת. התינוק לא הולך, לא זוחל ואפילו לא משתמש בגפיים, אבל כל מיני בעיות עלולות לצוץ בגלל טראומת תהליך הלידה, למשל לחץ רב על הגולגולת הרכה ומרפסים פתוחים לגמרי. הלחץ יכול לשבש את הפזל של עצמות הגולגולת ולגרום לבעיות מיידיות ולטווח ארוך".
מה הקשר בין מיקום תפריטי התוכנה לכאבי ראש?
מטופל שעובד שמונה שעות ביום מול מחשב החל לסבול מכאבי ראש חזקים לאחר שהחליף את משקפי הראייה שלו. הוא הלך לאופטומטריסט כמה פעמים ולא הצליח לפתור את הבעיה. בבירור יסודי עלה שבתוכנה שעמה הוא עובד התפריטים הם בחלק העליון של המסך ולכן הוא בכל פעם מרים את ראשו ומטה אותו אחורה כדי להצליח לקרוא אותם בעזרת העדשות הביפוקליות החדשות שלו. הרמת הראש גרמה לכאב ראש צווארי. הצעתי לו להרכיב משקפיים מיוחדים למחשב, ובעקבות השימוש בהם נעלם הכאב. המקרה הזה הוא דוגמה לאופן שבו חייב האוסטאופת להסתכל על הפציינט: לא על השריר שנתפס, אלא על האופן שבו הפציינט מתפקד כל היום, מה הוא עושה.
הבעיות בטווח הקצר הן קשיים ביניקה, אי שקט, בעיות שינה, רפלוקס, פליטות, עצירות, כאבי בטן ועוד, ואילו בטווח הארוך אותם תינוקות עלולים לסבול מדלקות אוזניים חוזרות או בעיות קשב וריכוז. בגיל ההתבגרות יכולה להתפתח עקמת אדיופטית (עקמת שאינה נובעת מהבדל באורך הגפיים התחתונות אלא ממקור לא ידוע). בדרך כלל בגיל הזה שניים-שלושה טיפולים מספיקים לתיקון המצב. כאשר התינוק מתחיל לזחול וללכת, ממליץ ד"ר פוטזניק לשוב ולבדוק אותו.
עקרונות האוסטאופתיה
תחילתו של הטיפול האוסטאופתי ב-1847. עקרונותיו נהגו על ידי ד"ר אנדרו טיילור סטיל, רופא משפחה שהאמין כי יש להתייחס בטיפול לגוף כולו ולא רק לאיבר הפגוע. עוד הוא סבר כי על הגוף להגיע לאיזון בין כל מרכיביו - שלד ורקמות רכות, כדי לאפשר זרימה טובה ומלאה של הדם והלימפה וחילוף חומרים יעיל. הגישה ההוליסטית הזאת מבוססת על ההנחה שהביטוי של הבעיה - הכאב - יכול להופיע במרחק ניכר מהמקור שלה.
"הגוף עובד על פיצויים", מבהיר ד"ר פוטזניק. "למשל, אדם עם נקע בקרסול סובל מכאבים, וכדי שיכאב לו פחות הוא מזיז את הברך בצורה קצת אחרת. אחרי חודשיים כואב לו קצת בברך, אז הוא משנה משהו בתנוחה ובהפעלה של הברך והפיצוי מגיע לירך ולאגן. יום אחד הוא מגיע אלי תפוס וכואב מאוד בגב התחתון. לאחר בדיקה מתברר שאין בעיה בגב התחתון, אבל בקרסול יש שתי עצמות שאינן במקום, ובהן נטפל. כלומר, מטפלים בגורם הראשוני ולא בפיצוי".
למי הטיפול מתאים?
השיטה יעילה לטווח רחב של גילאים (מתינוק ועד קשיש) ובעיות: היא מתאימה לטיפול בכל הכאבים, הליקויים והמגבלות בשלד ובשרירים, בעיות במחזור הדם, בעיות נשימה,
דיכאון, הפרעות עיכול, תשישות, דלקות, כאבי פרקים, בחילות, בעיות נוירולוגיות, בעיות עור מסוימות, הפרעות וסת וטרום וסת, מתח, אקזמה, מיגרנות, בקע סרעפתי, פציעות ספורט ואף מסייעת לשינוי תנוחת העובר בהריון. במקרים של מחלות כרוניות כגון אסתמה, סינוסיטיס, מחלות לב ומחלות קיבה, ניתן לקבל טיפול תומך לשיפור זרימת הדם לאיבר החולה במקביל לטיפול התרופתי הרלוונטי. כמו כן היא משמשת טיפול משלים לאחר ניתוח.
למי הטיפול אינו מומלץ?
חשוב לדעת שבמחלות זיהומיות מסוימות ובסרטן נמנעים מטיפול.
מאז פותחה, הצמיחה תורת האוסטאופתיה שלושה תחומי טיפול עיקריים: שלד ושרירים (Structural Osteopathy), קרניאלי (Cranio-Sacral Osteopathy), המתמקד בעצמות הגולגולת וברקמות החיבור, וויסרלי (Visceral Osteopathy), המתמקד באיברים הפנימיים. בכל התחומים האוסטאופת פועל להשבת התנועתיות של מרכיבי המערכת כדי לאפשר איזון ביניהם, אולם לדברי שנן שר, בעל תואר B.Sc באוסטאופתיה, מומחה לאוסטאופתיה סטרוקטורלית וחבר באגודה הישראלית לאוסטאופתיה, "יש מומחים לכל תחום טיפול, והמטפל מצדו צריך לדעת במה אין לו אפשרות לטפל".
"מומלץ להביא כל תינוק לאחר הלידה לאבחון אוסטאופתי"
אילוסטרציהPHOTO ASAP
לאחר האבחון הראשוני, האוסטאופת אמור להיות מסוגל להעריך כמה טיפולים יידרשו בהמשך. ברוב המקרים, שניים עד חמישה טיפולים יספיקו כדי לטפל בכאב. הטיפול עצמו הוא ידני ונעשה במגוון שיטות וטכניקות: עיסוי, עבודה על נקודות דיכוי ועל הרקמות הרכות, עבודה על השרירים ולעתים גם מניפולציה ו"קנאקים" של המפרקים, כשאין דרך אחרת.
וזאת לתעודה
באירופה מוכשרים כאוסטאופתים פיזיותרפיסטים או רופאים לאחר 1,000 שעות לימוד של השיטה, ואילו בארצות הברית אוסטאופתים הם רופאים. תואר רפואי B.Sc. באוסטאופתיה ניתן לקבל רק בחו"ל לאחר השלמת 4,000 שעות לימוד לאורך ארבע שנים.
בארץ, ניתן ללמוד את המקצוע בבית הספר ללימודי אוסטאופתיה שייסדו ברונו רוזמבלום BPT.DO וד"ר וג'וזי פוטזניק. הלימודים כוללים 1,000 שעות לימוד (יום אחד בשבוע במשך 4 שנים), ועם סיומם מקבלים תואר DO. ללימודים בבית הספר מתקבלים פיזיותרפיסטים וגם אנשים ללא כל הכשרה התחלתית מלבד תעודת בגרות.
האגודה הישראלית לאוסטאופתיה מקבלת לשורותיה אך ורק אנשים בעלי תואר רפואי באוסטאופתיה (B.Sc). האגודה מוודאת שלכל מטפל יש ביטוח מקצועי ומספקת לחבריה הכשרה מתמדת. מטרותיה הן לקדם את האוסטאופתיה בארץ, לשמור על סטנדרטים גבוהים של טיפול ולעזור לציבור לזהות מיהו אוסטאופת מוסמך.
"כאשר אדם המשחק כדורגל עושה תנועה לא טובה בכוח, הדברים ברגל נתקעים בכוח", אומר ד"ר פוטזניק. "טיפול עדין לא עוזר. צריך להזיז את העצמות למקום במניפולציה". תדירות הטיפול תלויה באופי הבעיה ובמטופל ונעה בין פעם-פעמיים בשבוע לפעם בכמה חודשים עד שנה לצורך תחזוקה. בגיל מבוגר, כיוון שיש שחיקה של מרכיבי הגוף, ייתכן שיהיה צורך לשוב ולטפל בבעיה בכל פעם מחדש.
הסרת ציסטה אנרגטית
דבי רובינסון, פיזיותרפיסטית ומומחית לאוסטאופתיה קרניאלית, טוענת שתחום זה יכול להיות יעיל גם בטיפול בדיכאון. "על פי תפיסת האוסטאופתיה הקרניאלית, כל חוויה שאדם חווה, מאז הלידה, מכניסה אנרגיה לגוף שלו. חלק מהאנרגיה יישאר לכוד בגוף וחלק ישתחרר. למשל, כשילד מטפס במדרגות, נופל ומקבל מכה בטוסיק, אמא אחת תגיד לו 'לא נורא חמודי, בוא תקום, הכל בסדר' ותיתן לו נשיקה, ואמא אחרת תגיד: 'אתה כל כך מגושם! אנחנו ממהרים, למה אתה תמיד נופל?!'. במקרה כזה האנרגיה שנכנסה לגוף כתוצאה מהמכה הופכת להיות טעונה שלילית. אצל הילד הראשון האנרגיה שתישאר בגוף קטנה ולא תפריע בחיים, ואצל הילד השני הציסטה האנרגטית שתיווצר תהיה גדולה ומשמעותית יותר".
המטפל מאתר את הציסטות האנרגטיות הלכודות בגוף ומניח עליהן את ידיו. "המטופל חווה מגע באזור הזה, וכמו בצל האנרגיה מתחילה להתקלף", מסבירה רובינסון. "הטיפול אולי לא מגיע ישר לחלקים הכי קשים, אבל לאט לאט מתפתחת שיחה בין המטפל למטופל ועם שחרור האנרגיה עולים זיכרונות וחוויות. בסוף הטיפול המטופל מגיע למסקנה, לא משאירים את המטופל באמצע הדרך". כל פגישת טיפול אורכת כשעה, והנושאים הנידונים בשיחה, כמו גם המסקנה הסופית, מועלים כולם על ידי המטופל. "המטפל צריך להיות מאוד מנוסה כדי ללוות את המטופל, להכיל את הדברים שעולים. בונים שדה תומך של אמון והמטופל מצליח לעשות תהליך".
