ניתן לדמות את הכלכלה לגוף האדם. בכלכלה - הגפיים הן התעשיות הריאליות; מערכת הנשימה היא המדינה, שבאמצעות מוסדותיה מייצרת חמצן בצורת כסף מזומן, המועבר לכל הגוף באמצעות מערכת הדם; מערכת הדם היא המוסדות הפיננסיים, המקושרים ביניהם בצנרת סבוכה, שבה זורמים הכספים, המימון והאשראי בצורת נכסים פיננסיים ומזומנים; ואילו מערכת העצבים היא מקבלי ההחלטות בכל הרמות השולטים במערכת המורכבת.
חשוב שכל מנהל בתאגיד יכיר את הסיכונים שעלולים להוביל למשבר בתאגיד שהוא מנהל, וכך יוכל להיערך לקראתם במועד מוקדם ככל הניתן
כאשר מוסדות פיננסיים מאבדים משוויים עשרות אחוזים בתוך זמן קצר, וכאשר יכולתם לספק נזילות לשווקים נעלמת - משול הדבר להתפוצצות של כלי דם מרכזי ואובדן כמות גדולה של דם. כאשר גופים פיננסיים הקריטיים לכלכלה נפגעים מנזילות מוקטנת עד כדי סכנה לשרידותם, מתחולל משבר קשה המחייב טיפול חירום בעצירת "הדימום".
הסימפטום העיקרי, בהלם תת-נפחי (מצב שבו הלב אינו יכול לספק את כמות הדם הנדרשת לכל איברי הגוף - כתוצאה מירידה בנפח הדם, בשל איבוד נוזלים, שטף דם, או התייבשות - ולכן הגוף מפנה דם למערכות החיוניות לחיים ומקטין את הזרמת הדם לפריפריה, כמו למשל לעור ולשפתיים) - הוא עליית קצב פעימות הלב, עליית הדופק. "מחירה" של כל טיפת דם עולה. הדופק של הפיננסים הוא פרמיית הסיכון, המתוספת לעלות הכסף המוניטארית, העולה כל אימת שיש עליה בסיכון רמת הנזילות.
לנו זה לא יקרה?
הכלכלה הישראלית אינה חסינה מפני משברים גלובליים. נהגו לומר שהשפעת העולם על ישראל באה באיחור של חודשים. פעם זה היה נכון. היום, כאשר יותר חברות ישראליות מייצאות לחו"ל, מקבלות אשראי מבנקים בחו"ל, משקיעות בחו"ל בנכסים סחירים ובנכסים ריאליים, כשחברות ישראליות נסחרות בבורסות בעולם ויותר ישראלים מעורבים בפרויקטים גדולים - מהירות ההשפעה על הכלכלה הישראלית גבוהה יותר.
אמירות בנוסח "לנו זה לא יקרה"... "הכלכלה שלנו חזקה יותר"... "מה לנו ולאמריקה"... נעלמו מן הלקסיקון. כל מי שעיניו בראשו יודע שאנחנו נמצאים בעין הסערה ומושפעים מכל שינוי. הדבר בא לידי ביטוי דרך ההשקעות שלנו, דרך קופות הגמל שלנו, בעלויות הריבית שאנחנו משלמים על האשראי, בהתייקרות האינפלציונית, בעליית הסיכונים המגבירים את האבטלה ובחששות מפני נפילת הבנק או חברת הביטוח שבהם אנחנו חוסכים ומפקידים.
כשיש מיתון בארה"ב, באירופה ובמזרח הרחוק - ישראל תייצא פחות טכנולוגיה, פחות מוצרים חקלאיים, פחות חלקי חילוף לרכב, פחות יהלומים ופחות ציוד צבאי. ההאטה כבר כאן, השאלה היא מה יהיה עומקה והאם הצמיחה שידענו בשנים האחרונות תיעצר?
לפני שנתייחס לרעיונות כיצד להפיק לקחים מן המשבר ולנהל טוב יותר את הסיכונים והאתגרים שלפנינו בתחום האשראי, נזכיר שהמעגל הכלכלי מוסבר על-ידי מושגים ומודלים בסיסיים כגון: מודל הצריכה, פונקציית התועלת, פונקציית הביקוש, זמינות משאבים וגורמי הייצור, היכולת להתחרות, פונקציית ההיצע ועוד. כולם מושגים הקשורים זה בזה. כל שינוי באחד משפיע על האחרים.
בעלי הנכסים, המשקיעים הפוטנציאליים והמלווים הפוטנציאליים, יבקשו לשמור על נכסים נזילים
להיחלץ או לא להיחלץ לעזרת המתמוטטים?
מעגל האשראי חוצה פעמים רבות מישורים כלכליים, צרכניים, סוציולוגיים, פסיכולוגיים, משפטיים, רגולטוריים, חשבונאיים, ניהוליים ואחרים - כאלה שהשפעתם משתנה בעוצמתה, בעיקר ובהתאם לרמת הסיכון או ההזדמנות שהם מייצרים. חלקם קריטיים בהשפעתם בכל עסקה שבה קיים סיכון אשראי.
כאשר התיאבון לסיכוני אשראי יורד, נוצר משבר נזילות שמשמעותו: "אין די מזומנים כדי להשיג את מטרות הקיום, ההישרדות והצמיחה של כל הישויות הכלכליות בעת ובעונה אחת. משום כך יבקשו בעלי הנכסים, המשקיעים הפוטנציאליים והמלווים הפוטנציאליים, לשמור על נכסים נזילים, אף במחיר של ויתור על הכנסה מריבית. נכסים נזילים אלה יישמרו לשעת צרה וכך יצמצמו את חשיפתם לנכסים תנודתיים בכל התעשיות". משקיעים ומלווים אוהבים יציבות. תנודתיות מסמלת סיכון גבוה ומרתיעה אותם.
צמצום נזילות הכסף היא תוצאה בלתי נמנעת של כל משבר כלכלי. היקף הירידה בנזילות תשפיע על עומק המשבר הכלכלי. במשבר הנוכחי כבר נשברו שיאים של "העדר נזילות" - בהיקפם הבלתי נתפש, הנאמד במספר לא מבוטל של ביליוני דולרים, במהירות השפעתם לרעה על כל השווקים ובגרימת התמוטטותם של מוסדות פיננסיים (כמו:Bear Sterns, Lehman Bros, AIG, Wachovia, RBS, , שהתמוטטו בחודשים יולי-ספטמבר 2008) ומדינות (כדוגמת איסלנד, שהכריזה בתחילת אוקטובר 2008 על הלאמת כל המוסדות הבנקאיים ונקטה בצעדי חירום). פגיעותה של התעשייה הפיננסית והיחלשותה לא אפשרו מניעת פגיעה בתעשיות אחרות וזליגת המשבר אליהן.
לכם עובדים מנוסים. שמרו עליהם. אם תצטרכו למצוא מחליפים לאיוש משרות קריטיות בזמן משבר - המחיר עלול להיות כבד מנשוא
בכל משבר עומדת לנגד עיני המנהלים בפירמות וקברניטי המשק הדילמה האם לתת לחברות, מוסדות פיננסיים או מדינות, שבהן התנהלות רשלנית והעדר מקצועיות גרמו לקשיים והובילו למשבר, להתרסק, או שמא יש להיחלץ לעזרתם ולהציל את היישות המתמוטטת. האדם הפרטי שואל: האם לברוח עכשיו עם הפסד מסוים, או אחר כך?
הדילמה של מנהלי הכספים ושל אנשי המימון היא: האם לקרוא לחוב או לכסף, לאור החשש מאי-עמידת החייב או הלווה בתנאי האשראי, מתוך ידיעה שזה ימוטט את החייב וכך גם ילך הכסף לאיבוד, או להבליג ולהמתין להתאוששות, תוך לקיחת סיכון גדול יותר להשבת הכסף או חלקים ממנו, אם המשבר יחריף. במקרים רבים, ההבדל בהתנהלות בין שני המצבים הוא ההבדל בין הצודק לחכם.
להשקיע או להלוות שוב לאותה חברה?
אחת הדרכים שתוביל לקבלת החלטה היא מתן מענה לשאלה: האם היית משקיע שנית באותה חברה או תעשייה, האם היית מלווה לחברה זו היום? האם היית מוכר ללקוח זה באשראי פתוח פעם נוספת? אם התשובה היא חיובית - יתכן שנסללה הדרך להמשך קיומה של ההלוואה או ההשקעה, וכל שיש על הצדדים לעשות הוא לקיים משא ומתן על תנאי ההמשך, שיהיו קשים לחייב או ללווה יותר מתנאי העסקה המקוריים.
ההחמרה תתבטא במחיר גבוה יותר, בהאצת קצב הפירעון וקיצור טווח העסקה, בדרישה לקבלת בטחונות טובים יותר ובקביעת אבני דרך והתניות חדשים ומחמירים - שיעמדו בפיקוח וינוהלו על-ידי גורם שלישי (מנהל ממונה, כונס, נאמן). אירוע כגון זה, החוזר על עצמו פעמים רבות, מרחיב את המעגל המשברי ופוגע בכל התעשיות ובכל הפעילים במרחב.
רמת הנזילות של התאגיד, יכולתו לייצר מזומנים די צורכו למימון פעילותו העסקית, הכלכלית והמימונית, תקבע את יכולתו לצלוח את המשבר ואת כושרו לשרוד ולהתקיים כעסק חי בטווחי זמן רלוונטיים. כך גם אנשים פרטיים, הזקוקים לכמות מוגדרת של מזומנים, או לתחליפים נזילים קרובים (במרבית העולם הכוונה היא לכסף ולתחליפיו, אך עדיין קיימים מקומות שבהם הנכסים הנזילים ביותר אינם שטרי כסף או ניירות ערך, אלא יבולים חקלאיים, בעלי חיים, מתכות יקרות ועוד), כדי לפרנס את עצמם ואת משפחתם.
כאשר מתפרץ משבר נזילות - ככל שעוצמת המשבר תעלה וככל שהמשבר יתארך, כך ייפגעו ממנו גם תאגידים חסונים יותר וגם אנשים פרטיים. הנפגעים לא יוכלו לשלם את כל תשלומיהם ויקלעו לסחרור של "חדלות פירעון". ככל שמספר החברות הנפגעות יגדל, כך יתפתח המשבר ויבלע בתוכו יותר ויותר גופים.
מה עושים כשהמשבר בעיצומו?
במבט היסטורי, המשברים מעניקים לעולם הזדמנות ללמוד ולהפיק לקחים מן התהליכים להתעצמות המשבר ומגורמיו - בשאיפה שהעולם יוכל למנוע הישנות משבר דומה ויוכל לעצור תהליכים משבריים בשלב מוקדם ככל שניתן.
המשברים הכלכליים דומים בתוצאתם, אך לא בתהליכי התהוותם. משברי נזילות, כאמור, יכולים להיגרם ממשבר אשראי מקומי, מהיחלשות של מטבע, מהתייקרות של חומרי גלם, מעליית מחירי האנרגיה, ממדיניות פוליטית של מדינה, ממצבי מלחמה, מהתמוטטות של מוסד פיננסי גדול, מאסונות טבע ומפגעי מזג אוויר.
חשוב שכל מנהל בתאגיד יכיר את הסיכונים שעלולים להוביל למשבר בתאגיד שהוא מנהל, בין אם מקורם מן הסביבה העסקית הקרובה ובין אם נביעתם מסביבת המאקרו, וכך יוכל להיערך לקראתם במועד מוקדם ככל הניתן.
מן המצב הנוכחי אנחנו למדים שהסיכונים שהביאו למשבר הנזילות הנוכחי, מורכבים, על אף שחלקם חלפו וחלקם עדיין משפיעים על השווקים. ננסה ללמוד כיצד לנהוג מכאן ולהבא.
צרו גיבויים. גיבוי נכון פירושו יצירת גמישות ואי-תלות בעובד אחד, במכונה אחת, בבנק אחד, בלקוח אחד, או בספק אחד
נזילות, עובדים ותיקים וגיבוי
אפשר להמשיך ולתאר את ההשלכות הצפויות ומשמעותן הרחבה על הפעילות הכלכלית והעסקית. חשוב ביותר להגביר את המודעות הכללית והפרטנית של כל עסק למה עלול להיות "המסמר האחרון בארון המתים" ולוודא ש"העסק" נוקט בצעדים הנכונים המתבקשים בניהול הסיכונים.
לכן, לאחר הכרת הגורמים למשבר, מן הראוי שכל עסק יקבע את טווח הערכת הסיכונים המינימלי שלו; מומלץ לתקופה של 12 חודשים קדימה לפחות. ומדי חודש לעדכן את הערכותיו ויוסיף חודש נוסף. שיטות העבודה והבקרה יהיו בצורת טבלת סיכונים, כימותם ומדידתם באופן שוטף, בהשוואה אל מול תוכניות העבודה המקוריות. חידוש תוכניות העבודה על-פי הערכות מעודכנות, ייעשה בשלב מוקדם ככל הניתן ויפורטו בהן הצעדים הנדרשים.
בזמן משבר, רצוי שלא להתפתות לכל מיני "הזדמנויות מפוקפקות". יש להקפיד על בדיקות נאותות מקיפות, לדרוש אלטרנטיבות. שאלו את עצמכם האם המזומנים שבידיכם, כמו גם משאבים אחרים, יכולים בעת משבר להתפנות להזדמנות חדשה מבלי לפגוע בקיים? זכרו שההזדמנות המפתיעה, במקרים רבים, היא "לקנות כישלון" של מישהו אחר. האם אתם תצליחו היכן שהוא נכשל? וכאשר הכישלון אינו נראה בשלב הראשון, יתכן שמדובר בניסיון בריחה מכישלון שרק בעלי מידע יוכלו לזהות. היזהרו מ"מציאות" ומהזדמנויות. שמרו על רמה גבוהה של נזילות, אפילו במחיר ויתור על תזרים עתידי שאינו ודאי במאת האחוזים.
יש לכם עובדים מנוסים. שמרו עליהם. אם תצטרכו למצוא מחליפים לאיוש משרות קריטיות בזמן משבר - המחיר עלול להיות כבד מנשוא. אין תחליף לניסיון. מאידך, לא כל עובד הוא "נכס" ולא כל עובד הוא "מורה דרך".
אל תתמקדו בניהול סיכונים מסוג אחד דווקא. נהלו את כל סוגי הסיכונים: פיננסיים, תפעוליים, משפטיים, שיווקיים, כלכליים ואחרים. בזמן משבר מסוג אחד, יש נטייה להידבקות במשברים מסוגים שונים. התכוננו למשבר רב-תחומי, או להתממשות של Multi Risks Crisis.
יצירת גיבויים בכל התחומים יקרה ובלתי אפשרית. אתרו נושאים קריטיים המחייבים גיבוי, חשבו עליהם, וצרו להם גיבוי. גיבוי נכון פירושו יצירת גמישות ואי-תלות בעובד אחד, במכונה אחת, בבנק אחד, בלקוח אחד, או בספק אחד.
בחלק השני של הכתבה: ניתוח הסיכונים שתרמו להתפתחות המשבר והלקחים שמלווים ולווים יכולים ללמוד ממנו, וגם: איך ניתן לחזק את יכולת ההישרדות על-ידי שיפור ניהול האשראי?
מתוך: מגזין סטטוס
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה