בן או בת

כולנו מכירים את הבדיחה הנדושה: "לא משנה מה ייוולד, העיקר שתהיה ברית מילה". זוגות רבים המתכננים להביא צאצאים לעולם מפנטזים עוד לפני ההריון איך ייראה בנם, איך תיקרא בתם ואיזו מלתחה הם ירכשו עבורו/ה.

אבל לא פעם התכנונים האלה מתנפצים ומתחלפים באחרים מיד לאחר בדיקת האולטרה-סאונד שבה הם מגלים את מין העובר - זכר או נקבה. ומה איתכם? אם היו מאפשרים לכם לקבוע את מין הילדים שיהיו לכם האם הייתם קופצים על ההזדמנות או משאירים את זה בכל זאת לידי הגורל?

עצות והמלצות רבות על האפשרות להטות את מין היילוד עוברות מפה לאוזן על ידי "יודעי דבר". האם אכן ישנן שיטות מדעיות ליצירת עובר ממין מסוים או שבעצם מדובר בשיטות סבתא שיכולות לעבוד (או שלא)? האם תזונה מסוימת באמת יכולה לגרום לעובר להתפתח כבן או כבת?

טענות בדבר תזמון יחסי המין, חומציות הנרתיק, תנוחה כזו או אחרת וטמפרטורה מסוימת של הגוף מנסות להשיב עבורנו על השאלה האם בקרוב נתחיל לשחק כדורגל בשכונה או נסרק בובות בעדינות. אבל שאלה חשובה לא פחות היא איפה עובר הגבול בין המיתוסים והאמונות התפלות לבין השערות מוצקות המבוססות על מחקרים שהוכיחו את עצמם במבחן המציאות.

 

השיטה המובילה מבוססת על ההרכב התזונתי של תפריט האישה
אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

על חיות ואנשים

בואו נתחיל מההתחלה. כלומר, ממה שידוע בוודאות. על פי נתונים דמוגרפיים כלל עולמיים, החלוקה בין המינים היא שוויונית למדי, באופן טבעי. למעשה, מספר הבנות הנולדות כמעט שווה למספר הבנים שנולדים - עם יתרון קטן לטובת הבנים המהווים 51.3 אחוזים.

אבל ישנן משפחות, קהילות ותרבויות שמעדיפות, באופן מוצהר או שאינו מוצהר, מין אחד על פני השני. רוצים דוגמאות? עבור אנשים דתיים, מצוות פרו ורבו כוללת ילד מכל מין, ומכאן שאם כל הילדים הם בני אותו מין, הרי שהמצווה לא הושלמה עד שייולד ילד מהמין השני. יש גם עדות הנתפשות ככאלה המעניקות עדיפות לאחד המינים. מעבר לכך, כמעט כל הורה שיש לו רק בנים או רק בנות ישמח לגיוון בצאצא הבא.

באופן מדעי ותיאורטי, אפשר 'להאשים' בקביעת מין היילוד את הגבר מכיוון שמין היילוד נקבע על ידי סוג הכרומוזום שנמצא בזרע, חודר לביצית ומפרה אותה. כשהזרע נושא כרומוזום Y נוצר בן, וכך גם במפגש בין כרומוזום Y של הגבר עם כרומוזום X של האישה. כשהזרע נושא כרומוזום X נוצרת בת, וכך גם במצב שבו שני כרומוזומי X נפגשים. בנוסף, מין היילוד מושפע מהשוני בין הזירעונים. זירעון זכרי נחשב כמהיר יותר, משקלו נמוך יותר והוא אף חלש יותר מזירעון נקבי.

אבל לא רק הגבר 'אשם' בקביעת מין היילוד, אלא גם לגוף האישה ישנן השפעות. הסביבה הווגינלית הנורמלית של האישה היא חומצית - סביבה שבה הזרע לא יכול לחיות מעבר לשעות אחדות - ולכן יחסי מין בימים לא פוריים לא יניבו הריון.

 

ככל שהאם רזה יותר, כך קטן הסיכוי שלה ללדת בן
אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

סידן לבת, קלוריות לבן

במשך השנים התפתחו שיטות שונות, העוברות בעיקר מפה לאוזן, מרופא למטופלת או מחברה לחברה, שמטרתן היא לנסות לקבוע את מין היילוד. השיטות הללו נשענות בחלקן על עובדות פיזיולוגיות הידועות לרופאים, ובחלקן על מרשמים מהסבתות, אבל עדיין לא נולד החוזה האולטימטיבי שיקבע את מין היילוד בצורה חד-משמעית, בטוחה ונחרצת.

השיטה המובילה מבוססת על ההרכב התזונתי של תפריט האישה. מחקרים בנושא, שנעשו בעיקר על בעלי חיים, מצאו קשר בין הרכב המזון לבין יכולת הזרע לחדור לביצית ולהשפיע על מין העובר. בין השאר נמצא כי תפריט העשיר בסידן ובמגנזיום ודל באשלגן ובנתרן מגביר את הסיכוי להולדת בנות.

בכתב העת של "האגודה הבריטית למדעי הביולוגיה", פורסמו באחרונה תוצאות מחקר הגורסות כי הסיכוי ללדת בן עולה ככל שהתזונה לפני ההריון היא עתירת קלוריות. המחקר, שנחשב לתקדימי וחדשני בתחום, הראה כי 56 אחוזים מהנשים הנבדקות שצרכו תזונה עתירת קלוריות ילדו בנים, בהשוואה ל-45 אחוזים מהנשים שילדו בנים בקרב הקבוצה שצרכה תזונה דלת קלוריות.

טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, מחברת הספר "המדריך השלם לתזונה בהריון" (הוצאת ידיעות אחרונות), מתארת את המצב הקיים בטבע: "יונקים ממליטים מספר שווה של זכרים ונקבות, אך לעיתים היחס משתנה. במחקרים שבהם הגבילו את צריכת המזון של עכברות לפני ההזדווגות, נמצא כי הן המליטו פחות זכרים בהשוואה לעכברות שצריכת המזון שלהן לא הוגבלה".

"במחקר אחר השוו בין שני סוגי דיאטות שקיבלו עכברות לפני ההזדווגות: האחת קיבלה דיאטה עשירה מאוד בשומן רווי ודלה בפחמימות, והשנייה קיבלה דיאטה דלה בשומן ועשירה בפחמימות. אצל העכברות שקיבלו דיאטה עשירה בשומן שיעור המלטת הזכרים עמד על כ-70 אחוזים, ואילו בקבוצה השנייה על כ-40 אחוזים בלבד. גם אצל קופי אדם (פרימאטים) קיים קשר בין זמינות המזון ללידת זכרים. ככל שהמזון פחות זמין, כך נולדים פחות זכרים ויותר נקבות".

 

'להאשים' בקביעת מין היילוד את הגבר מכיוון שמין היילוד נקבע על ידי סוג הכרומוזום שנמצא בזרע. אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

תזונה בריאה כמתכון לבן

קראוזה מציינת כי ההשערה היא שעוברים ממין זכר רגישים יותר למחסור בחומצות שומן מאשר עוברים ממין נקבה, וכי מחסור כזה אינו מאפשר להם להתפתח. ייתכן גם שכמות גדולה של שומן מהתזונה עשויה ליצור שינויים הורמונליים שישפיעו על מערכת הרבייה של הנקבה, כך שלתאי זרע בעלי כרומוזום Y (הכרומוזום שקובע את מין הזכר) יהיה קל יותר להפרות את הביצית לעומת תאי זרע המכילים כרומוזום X (הכרומוזום שקובע את מין הנקבה).

זה היה שיעור טבע מעניין, אבל מה לגבי הקשר בין תזונה למין היילוד אצל בני אדם?
"קרוב לוודאי שגם אצל בני אדם תזונה שאינה מיטבית מובילה ללידה של יותר בנות מאשר בנים", משיבה קראוזה. "מחקרים שבדקו קבוצות גדולות של נשים באפריקה מצאו שנשים בתת תזונה ילדו פחות בנים מאשר בנות".

"בדיקת נתונים של למעלה מ-10,000 ילדים שנולדו באיטליה גילתה כי ככל שהאם רזה יותר, כך קטן הסיכוי שלה ללדת בן. אולם, גם עלייה רבה מדי במשקל במהלך ההריון הובילה לתוצאה דומה. ההשערה היא כי עוברים ממין זכר זקוקים ליותר קלוריות וכי הם רגישים יותר לתנאים שאינם אופטימליים. ייתכן כי עוברים זכרים אינם ממשיכים להתפתח, בזמן שעוברים ממין נקבה יכולים להמשיך להתפתח, ולכן מוסט יחס המינים לטובת הבנות. עם זאת, עדיין לא יודעים בוודאות מהו ההסבר לתופעה".

בחלק השני של הכתבה: עוד על שיטות לקביעת מין היילוד, ובהן תזונת האם, אורגזמה, תנוחות ועוד»

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה