אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank

לכתבה הקודמת לכתבה הבאה

מתכוננים לבריתה - חלק ב'

הירשמו לאתר שלנו

קבלו מגזין דיגיטלי במתנה

הירשמו לניוזלטרים

ערכת טבחות במתנה

לחלק א'»

מלח, מים ונרות

"במשך השנים פותחו, בעיקר בקרב מנהיגות נשית אמריקאית, טקסים כמו טקס 'ברית-מלח' שלמעשה מחדש מנהג עממי קדום ולפיו מפזרים מלח על עור התינוקת כדי לחזק את עורה ולהבטיח את מזלה. המלח, שאינו כלה לעולם, מסמל נצחיות, והוא נקשר בקיום הברית כבר במקרא. פיזור המלח מחליף את הסמליות שבחיתוך בבשר הבנים".

"טקס נוסף מכונה 'ברית מים', ובו טובלים את רגלי התינוקת במים כדרך לקבל את פניה לעולם. זו הדרך להכניסה לחיק הנשיות המסומלת במים ולחיק היהדות, בעקבות הפרשנות מימי הביניים כי בעת שאברהם אבינו נימול, שרה אמנו טבלה במים".

טקס אחר הוא 'ברית נרות', ובו נערכת הדלקת נרות סביב התינוקת כסמל לתפקידה המסורתי של האישה בהדלקת נרות שבת וכתקווה ועוצמה המגולמות באש. בעוצמה הזו יש גם הרס וגם בנייה, כמו הנר שתמיד נצחי והמשכי מול נר ההבדלה שמסמל מעברים ושינויים.

"בטקס 'ברית קהילה' מחודש מנהג ספרדי קדום, על פיו מועברת התינוקת בין אנשי ונשות הקהילה הניצבים בשתי שורות. התינוקת מועברת מיד ליד לאורך השורות, כשכל אחד מן האורחים נותן לה את ברכתו, או שהיא נישאת בידי הוריה בין השורות בדומה לכלה הפוסעת אל חופתה", מפרטת ברגמן.

יהיו בוודאי שירימו גבה לנוכח חלק מהמנהגים הפולחניים, כמו זה של פיזור מלח על גוף התינוקת. אבל ברגמן מזכירה לנו שמדובר בעצם במסורת ובסמליות, שמוסיפות לחיי השגרה של רבים מאיתנו ערך מוסף. "כאשר אדם מגיע לטקס מסוג הזה דרך מסורת שעוברת במשפחתו מדורי דורות, יש לכך עוצמה גדולה. ההורה נמצא בשלב מורכב שבו עליו לקבל אחריות על חיי אדם, לקום פעמים רבות בלילה ולטפל בו. במציאות של היום, בני הזוג מוצאים את עצמם מאוד לבד בגידול התינוק/ת, הסבים והסבתות בדרך כלל עסוקים, ובניגוד לעבר כמעט שאין למידה מדור לדור. לכן דווקא הרגע הזה, שמלווה בידיעה של ההורה שהוא עושה דבר שנעשה גם כאשר הוא עצמו נולד, נותנת לו הרבה. הטקס הוא הזדמנות נהדרת לדורות המבוגרים ואף לאחים הבוגרים שכבר הביאו ילדים לעולם, לקבל את ההורים הטריים והצעירים ולהעניק להם כוח".

 

יש להתחשב במצבן הפיזי של האם והתינוקת [אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank]

אקרוסטיכון ושתילים לסבים

סיגל דבח, עורכת טקסי מעגלי חיים, מספרת כי היא נתקלת בהורים רבים שמחפשים הכוונה ליצירת טקס שיתאים לטעמם. "הורים רוצים לחגוג שמחת בת, אך הם חשים שאין מספיק תכנים", היא אומרת. "מבחינת רבים, טקס 'זבד הבת' אינו מעביר את הרעיון שלידת בת היא שמחה גדולה המלווה בציפיות, תקוות וכו', ולכן הם מחפשים משהו אחר. אני מציעה להם מסגרת שמעבירה את הרעיון שהטקס הוא קבלת פנים לתינוקת, אשר במהלכה אנחנו מכניסים אותה למעגלי המשפחה, הקהילה והעם".

במקרה כזה, איך זה עובד בפועל?
"הטקס נבנה יחד עם ההורים. אני נפגשת איתם פעם או פעמיים לפני הטקס למשך שעה וחצי עד שעתיים, והם אלו שבוחרים את התכנים. עד כה ערכתי עשרה טקסי בת שאף אחד מהם לא היה זהה לשני, וזוהי בעצם המטרה. יש כאן שילוב של אמירה אישית עם תרבות עם ישראל".

ממה מורכבים הטקסים הללו?
"אני מציעה לזוגות מסגרת מסוימת, ויחד אנחנו בודקים מה מתאים להם. הטקס יכלול התייחסות שלהם לשם התינוקת, פעמים רבות בצורת אקרוסטיכון על ידי הקראת פסוקים שפותחים באותיות שמה. ישנה ברית מילים, שהיא התחייבות של ההורים כלפי התינוקת שהם כותבים בעצמם או שאנחנו כותבים יחד. יש משפחות שנעזרות בדגם כתוב ויש המשלבות כמה דגמים יחד. בטקס עצמו ההורים מקריאים את ההתחייבות וחותמים עליה. בנוסף, ישנה קבלת פנים, שמשולבת לעיתים גם בברכת 'שהחיינו'. במקביל ישנם טקסטים וקטעי קישור שאני מקריאה ועוסקים בהתחלה, לידה כבריאה, תקוות, ציפיות ועוד".

 

הטקס יכלול התייחסות של הזוג לשם התינוקת [אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS]

האם יש משמעות בטקס לכך שהתינוקת היא ילדה ראשונה להורים?
"השוני הוא שבמקרים שבהם לא מדובר בילדה ראשונה, אני מחפשת דרך לשלב את האחים בטקס בהתאם לגילם. הקטנטנים בדרך כלל מתבקשים לצייר לה ציור, והגדולים יותר יקבלו תעודת אח/ות גדול/ה".

דבח מציינת כי גם שאר בני המשפחה ממלאים תפקיד בטקס, כאשר אחד המרכיבים הבולטים הוא הענקת שתילים לסבים ולסבתות. "התלמוד הבבלי מספר על נוהג לשתול עץ ממשפחת הארזים כאשר נולד בן, ועץ ברוש, אורן או שיטה - הדעות חלוקות בעניין זה - כאשר נולדת בת".

דבח מציינת כי הטקס עצמו אינו ארוך, אלא נמשך ברוב המקרים בין 10 ל-20 דקות. שאר הזמן מתפנה לשמחת המשפחה והחברים.

וכמה עולה התענוג הזה? כ-800 שקלים - עלות הכוללת את הכנת הטקס, הנחייתו וגיליון שם למזכרת. גם במכון עתים הסכומים דומים. דרכו, בניית טקס "שמחת הבת", שהוא כאמור סוג של עיבוד מודרני לטקס של "זבד הבת", יעלה לכם כ-700 שקלים, כולל הצעת מקורות. ואם תרצו גם מנחה מטעמם לטקס הסכום יעלה ל-1,200 שקלים, כולל נסיעות. אך אתם, כמובן, יכולים לנהל את הטקס בעצמכם ולבנות יחד עם בן הזוג והילדים את תכניו - חוויה מהנה ללא ספק, כל עוד יש לכם זמן פנוי עם תינוקת שרק נולדה.

 

בטקס 'ברית קהילה' מחודש מנהג ספרדי קדום [אילוסטרציה: ASAP | PHOTOS]

טיפים להכנת הטקס

בריאות האם והתינוקת: הביאו בחשבון את מצבן הפיזי של האם והתינוקת לאחר הלידה. ייתכן שהיולדת תחוש בטוב ותוכל להתמודד עם ציבור האורחים כבר לאחר ימים ספורים, וייתכן שהיא תתקשה לעשות זאת גם לאחר שבועות ספורים. עם זאת, מומלץ שתגבילו את עצמכם ל-30 הימים הראשונים או לכל היותר ל-80 הימים הראשונים שלאחר הלידה - תקופה שבה המסורת היהודית רואה באישה "יולדת" ושהספרות הרפואית והפסיכולוגיה המודרנית רואות בה מעין "שליש רביעי" של ההריון.

מועד מתן השם: אם אתם מתכננים לקרוא לבתכם בשמה במסגרת טקס ציבורי ולכן אתם שומרים בינתיים את השם בסוד, כדאי לזרז את התהליך ולקבוע את הטקס בתוך שבועיים-שלושה מיום הלידה, כדי לא להקשות על יצירת קשר טבעי ביניכם לבין בתכם ובינה לבין הסביבה. מאידך, אם לא הכרעתם על שם במהלך ההריון - דאגו שתהיה בידכם שהות מספקת להחליט סופית על שמה של הבת.

בחירת מקום הטקס: בהחלטה היכן לחגוג את הטקס לבתכם הביאו בחשבון את מספר המוזמנים, את סוג הכיבוד שאתם מתכוונים להגיש ואת מזג האוויר. ייתכן כי ביתכם, גינתכם או ביתו של מי ממכריכם יספיקו. הקפידו לספק מקומות ישיבה לכולם ומעין במה מרכזית שאליה יופנו כל העיניים. מומלץ שלא לערוך את הטקס עצמו במקום ובזמן שבו מוגש האוכל, כדי לאפשר ריכוז ומעורבות. אם הזמנתם ציבור רב, כדאי לשקול מערכת הגברה. דאגו גם לטמפרטורה ולמידת מרחב ואוורור המתאימים לתינוקת רכה, וכמובן לחדר נוח ומחומם שבו תוכל היולדת להיניק בעת הצורך.

מועדים מיוחדים: אם ברצונכם לערוך את הטקס בימים בעלי משמעות מסורתית מיוחדת, תוכלו לבחור באחד המועדים הבאים:

• השבת הראשונה שלאחר הלידה, המוסיפה חגיגיות למעמד ובה נוהגים רבים לקרוא לבת בשם;
• היום השמיני לאחר הלידה, שבו מצוינת ברית המילה לתינוק זכר, ובכך תיצרו הקבלה בין הטקס שלכם ליתר טקסי מעגל החיים היהודי שמעניקים משמעות מיוחדת לשבעת הימים הראשונים של השמחה או האבל;
• היום ה-15 לאחר הלידה, שבו חוזרת האישה על פי המקרא אל חיק החברה.
• היום ה-31 לאחר הלידה, שבו מוּסרת על פי המסורת הסכנה המיידית לבריאות התינוקת ובו מצוין טקס פדיון הבן לתינוק זכר.
• ראש החודש העברי הסמוך ללידה, שהרי ראש חודש על פי המסורת הוא חגן של נשים, שכמו הלבנה גם גופן מתחדש במחזוריות קבועה.
• ימים שבהם לא נהוג לערוך שמחות הם ימי אבל לאומי-היסטורי, כמו ימי הזיכרון - לשואה ולגבורה ולחללי צה"ל, ימי "בין המצרים" שבין י"ז בתמוז לתשעה באב וימי ספירת העומר שלאחר חג הפסח.

רעיונות נוספים לחגיגת הבת מופיעים באתר האינטרנט של עתים: ייעוץ ראשוני חינם ליצירת הטקס מוצע בטלפון: 1.700.500.507

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

תגובות

טוען הודעות