צילום: יותם יעקבסון

לכתבה הקודמת לכתבה הבאה

גלגולו של גלגול

על יצירת הסרט הגלגול, העוסק במציאת גלגולו של לאמה טיבטי

הירשמו לאתר שלנו

קבלו מגזין דיגיטלי במתנה

הירשמו לניוזלטרים

ערכת טבחות במתנה

זה היה יכול להיות עוד ערב רגיל למדי עבור נתי ברץ, היום בן 39, תושב רמות השבים, אלמלא היה לאמה טנזין מגיע להרצות בפני התלמידים במנזר באותו ערב בשלהי נובמבר שנת 2002. אילו לא היה לאמה טנזין חותם את דבריו בבקשה מקהל מאזיניו שיתפללו אתו למציאת גלגולו הנכון של מורו במהרה - זה היה כנראה עוד אחד מהלילות בהם ברץ היה עולה על משכבו בתום יום ממושך של תרגולים ולימודים ונרדם. אך לא כך אירע.

ברץ הגיע אל מנזר קופאן שבמזרח נפאל עם ליאת, אז חברתו ולימים אשתו, בעקבות טיול בטיבט שהסתיים במסע אופניים מלאהסה אל גבול טיבט-נפאל. בעקבות המסע החליטו השניים להצטרף לקורס בן חודש המיועד למערביים במנזר קופאן, כדי להעמיק את ידיעותיהם בבודהיזם טיבטי.

משבטי ישראל האבודים למציאת גלגולים

אהבתו של ברץ לעם הטיבטי החלה כבר בביקורו הראשון בטיבט כמה שנים קודם לכן. כבר אז, כבוגר לימודי החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, חלם לערוך סרט תיעודי על האנשים החיים ברמה הגבוהה בעולם. במהלך מסעו בטיבט בשנת 2002, ניסה ללקט מידע על אודות יהודים חרדים שנסעו לטיבט בניסיון להתחקות אחר שבטי ישראל האבודים, אבל כבר בעת התחקיר חש כל העת שלא זה מה שמעניין אותו באמת.

"ההרצאה גרמה לי להתאהב בלאמה טזנין מיד", מנזכר ברץ. "הוא היה מלא אהבה למורה שלו והאהבה הזו היתה מדהימה ועוטפת". ברגע שהזכיר טנזין את הצורך במציאת הגלגול, ידע ברץ מיד כי זה הפרויקט התיעודי שרצה לעשות. הלילה הזה עבר עליו ללא שינה. "פשוט לא הצלחתי להירדם", הוא מספר. "אפילו רשמתי לי סקיצה לאופן שבו הסרט צריך להיראות וחשבתי כל הזמן כיצד ניתן להוציא משימה כזאת מהכוח אל הפועל".

עם שחר יצא עם ליאת מחוץ לכותלי המנזר לעשן סיגריה של בוקר, הרגל ממנו עדיין לא נגמל, וסיפר לה על מחשבותיו. ליאת רעדה מהתרגשות: "זה הרי בדיוק מה שחיפשת כל השנים". באותו רגע השתנה מסלול חייו של ברץ לפחות במהלך חמש השנים הבאות בהן עמל על הכנת הסרט "הגלגול" (ובאנגלית: Unmistaken Child) עד השלמתו ויציאתו לאקרנים בראשית השנה.

 

טיבטים - חיים ברמת החיים הגבוהה בעולם [צילום: יותם יעקבסון]

טביעת רגל באפר

לאמה טנזין היה התלמיד המקורב ביותר לגשה לאמה קונצ'וג, או בקיצור גשה לה, שנפטר במנזר קופאן ב-15.10.2001. שישה ימים אחר כך, ב-21.10.2001, התקיים טקס שריפת גופתו. רק אז נודע לתלמידיו, וביניהם לאמה טנזין עצמו, עד כמה היה המורה שלהם בכיר.

גשה לאמה קונצ'וג לא נמנה עם ראשי המנזרים הגדולים. במשך שנים העדיף לחיות בפרישות מזהרת ובבידוד מוחלט, ולימים נחשב כעילוי בכל הנוגע לקיומם של תרגולים קשים. במשך 26 שנים הסתגף הלאמה במערת התבודדות נידחת בעמק צום המבודד השוכן בהימאליה על גבול נפאל וטיבט. תושבי המקום מספרים, שבאחד הימים נתקלו בו מספר גברים מקומיים שרעו צאן בהרים הגבוהים. הוא התהלך בשיער פרוע ולגופו אזור חלציים בלוי בלבד. כשהבחינו בו סברו שזהו יטי או מפלצת שלג והניסו אותו תוך שהם מיידים לעברו אבנים.

עתה, כשטקסי המוות שלו עמדו להתקיים, שלחו בכירי הנזירים, ביניהם הדלאי לאמה עצמו, הנחיות מדויקות באשר לאופן ביצוע הטקס. התלמידים התבקשו להקפיד על שריפה הולמת ולבדוק בקפידה רבה את השרידים. כך, הבהירו החכמים הגדולים, יימצאו רמזים באשר לגלגולו הבא של המורה הדגול.

בזמן שריפתו של הלאמה נבחן כיוון הלהבות והעשן. כן נבדקו בדקדקנות שרידי האפר, ואכן נמצאו בהם אבנים זעירות דמויות פנינה המעידות על גדלות רוח ושאר נפש. בתחתית מתקן השריפה נמצאה דוגמא המזכירה טביעת רגל שפנתה לכיוון מסוים. כל הסימנים הללו לוקטו ותועדו בקפידה.

בנקודה זו מתחילה למעשה עלילתו של הסרט - החיפוש אחר הגלגול החדש לאורם של הסימנים. ברגע שהחליט ברץ לתעד את החיפוש אחר הגלגול החדש של הלאמה המת, פנה אל לאמה טנזין. "אני לא מאמין בגלגולים, אבל אוהב מאוד טיבטים ורוצה לעשות סרט על חיפוש גלגולו של הגשה", היו פחות או יותר המילים שאמר לו. לאמה טנזין שהיה עסוק באותם ימים בכתיבת ספר על מורו, שמח על הרעיון. הוא חשב שסרט שיעסוק בגדולת מורו ומיועד לקהל שאינו בודהיסטי, הוא דרך טובה להפיץ את זכרו וחשיבותו והפנה את ברץ למורה דת בכיר בשם לאמה זופה רינפוצ'ה.

מבשר הבשורה

לאמה זופה ישב באותם ימים בבהודגאיה שבהודו, מרחק 30 שעות נסיעה באוטובוס מקומי ממנזר קופאן, אך לא היה בכך כדי להרתיע את ברץ ולגרום לו להרים ידיים. חלפו כמה ימים של בירורים וגישושים וכמה ימים נוספים של המתנה מחוץ לחדרו של לאמה זופה בטרם התפנה וניאות לפגוש אותו. ברץ, שבאמתחתו נמצאה המלצתו של לאמה טנזין בעניין הסרט, נשאל שאלות רבות ושונות. הוא גם ניסה מצדו להרשים את הלאמה בכושר ההתמדה שלו וסיפר לו על מסע האופניים המפרך שערך. תגובתו של לאמה זופה היתה: "למה לעשות דבר כזה?" ברץ לא ציפה לשאלה כזו ונותר ללא תשובה.

הלאמה ועוזריו ערכו בדיקות שונות, ביניהן גם בדיקות אסטרולוגיות. בתום שעות המתנה רבות יצא הלאמה מחדרו עמוס במתנות, נתן אותן לברץ, טפח על שכמו ושב ללא אומר לחדרו. לברץ היה ברור שפניו הושבו ריקם ושזהו פרס ניחומים, אך התברר שטעה. יועצו של הלאמה יצא מהחדר דקות לאחר מכן ובירך אותו בהמשך המשימה. שמחה גדולה הציפה את ברץ, אך הוא התעשת ומיהר לבקש את האישור כתוב. מזכירו של הלאמה ביקש מברץ לשוב למנזר קופאן ולהישאר צמוד לטנזין. "כמי שהיה האדם הקרוב ביותר ללאמה המת, חובה עליו לצאת ולחפש אחר גלגולו הנכון", אמר.

 

חורבות בטיבט [צילום: GettyImages/ImageBank]

כעבור 30 שעות נסיעה שמע לאמה טנזין מברץ הרצוץ, ולא מאף לאמה בכיר, על ייעודו. הוא הופתע מאוד, נבהל וסירב. "כיצד יכול אדם בעל רמת תודעה רגילה לזהות ישות מוארת שתודעתה גבוהה משלו?" שב והקשה. ברץ היה גם זה ששב אל לאמה זופה רינפוצ'ה, ודיווח לו שלאמה טנזין אינו מוכן בשום פנים ואופן לבצע את המשימה. לאמה זופה היה החלטי: לאמה טנזין ייצא בעל כורחו ולמורת רוחו לדרך החיפושים.

לאמה טנזין עשה את המוטל עליו מתוך אמונה תמימה שעליו לכבד את פקודתם של חכמי הדת הגבוהים. מנקודה זאת השתלשלות האירועים בסרט היא קלאסית כמעט. מתואר בו אדם החי את חייו עד שפוקד אותו אסון. זמן קצר לאחר מכן מוטלת עליו משימה שהוא אינו מוכן לה ואינו סבור שהוא יכול לבצעה. בסופו של דבר, הוא ניאות לקבלה ויוצא לדרך ארוכה של חיפושים רק על מנת לשוב אל כל המוכר לו כשבידיו אוצר גדול.

למסע החיפושים המפרך פיזית והמטלטל נפשית הצטרף ברץ שערך מסע משלו, רווי קשיים ומכשלות מסוגים שונים. היה זה מסע שכולו התוודעות לעולם זר ומוזר שממנו הסתייג לא אחת והתקשה לקבלו או לכל הפחות נותר סקפטי וחשדן לגביו. במהלך הכנת הסרט הוא נאלץ להתגבר גם על קשיים ביורוקרטיים וטכניים, גיוס תקציבים שנעשה לצורך המשך הצילומים ועוד. אבל כשם שלאמה טנזין שב כשבידיו האוצר, כך גם ברץ שמלכתחילה ויתר על משרה בטלוויזיה כדי לא להתפשר על עבודות שנתפשו בעיניו בינוניות ופנה לתחום ההיי טק רק כדי לקנות בית למשפחתו, עזב את כל המוכר לו ובתום דרך ארוכה שב עם אוצר שהיה פריצת דרך אל חלום גדול - סרט תיעודי באורך מלא.

בחלק השני של הכתבה: עוד על תהליך הפקת הסרט, וגם: מהם בעצם הגלגולים הטיבטיים המוכרים (ה"טולקו") ומהי חשיבותם, ומדוע קיימת התנגדות לסרט "הגלגול"?

מתוך: מגזין חיים אחרים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

תגובות

טוען הודעות