לאמי היה כישרון מיוחד: היא ידעה להפוך יום גשם מלנכולי לגילוי רעשני של תמונות וחידות. אמי הייתה אומנית, ובסופי שבוע נהגה לספר לחבריי ולי סיפורים, ולהציגם בפנינו.
בימים ההם, כה רחוקים מהטלוויזיה בכבלים, חיכינו בקוצר רוח שייפסק הגשם, כדי לצאת ולחפש את האוצר ההוא, ששודדי הים החביאו באי הבודד. לא באי הבודד, היה מתקן מישהו, ומבטיח לכולנו שהאוצר חבוי בפארק. ואז, מכיוון שלא הוכח אחרת, תיבת האוצר הייתה ממש שם, ליד הבית, וציפתה שנמצא אותה.
את המסלול שבין מערת הנטיפים לבית ג'וברין ניתן לעבור בשמונה שעות, אבל כדאי להקדיש לכך יותר זמן וליהנות כראוי מהיערות. אורך המסלול כ-30 ק"מ. הביקור במערת הנטיפים אורך כשעה, כולל עשר דקות של סרט בכניסה. הכניסה היא בקבוצות עם מדריך ולפעמים צריך לחכות עד שהקבוצה שבפנים תצא. בסופי שבוע עמוס יותר. יום שישי הוא היום היחיד בו ניתן לצלם בתוך המערה.
הביקור בבית ג'מאל אורך כשעה, קצת יותר אם רוצים לטעום מהיין ולקנות כלי קרמיקה. בבית ג'וברין יש מסלול ארוך של שלוש עד ארבע שעות ומסלול קצר של שעתיים בערך. המקום מתאים גם לפיקניקים וניתן לבלות שם יום שלם.
ביער הנשיא, בפארק בריטניה ובפארק עצמאות ארצות הברית יש מסלולים קלים להולכי רגל ולכלי ברכב, ומסלולים למיטיבי לכת וגם לרוכבי אופניים. אפשר לבלות במקום עשר דקות וגם עשר שעות.
למרות הטלוויזיה בכבלים והאינטרנט, החליטו בני משפחתי לחפור עמוק ולמצוא את ההיסטוריה - זאת שיש לה צורה של סיפור ואומץ של שודד ים המחפש את האוצר, ואשר נמצאת כה קרוב לבית.
החלטנו שההרפתקה תתחיל בדרך מפותלת, רצופה מאורעות היסטוריים, מערות, יערות ואומנות: כביש 38 ממערת הנטיפים לבית גוברין.
מגבעה לגבעה עם ריחות החורף
נסענו בכביש מספר אחת לכיוון בית שמש ופנינו בשער הגיא לכביש 38. כשהגענו לצומת שמשון הבנו שאחרי הגשם נראים מעשי הגבורה של היהודי הענק עם השיער הארוך, כסיפור משובח. לכן פנינו לעבר שרידי העיר צרעה, עיר מולדתו של שמשון הגיבור. הפניה ימינה מובילה לכביש 44, ובו מסלולים מעניינים. אנו בוחרים במסלול שאורכו כשמונה ק"מ - "דרך הפסלים". השביל נקרא כך מכיוון שקבוצה של עולים ממדינות חבר העמים, פסלים ידועי שם, שילבה את האומנות בטבע ואת הטבע באנושות. האבן, המתכת והפסיפסים הקטנים נוצצים בין האורנים. ביניהם ממתינים עצי זית והבריזה החורפית נושאת בכנפיה את הריחות שלאחר הגשם.
למעלה יותר, באותה דרך, תל צרעה, שעליו נבנתה עירו של שמשון. היום נשקפת ממנו תצפית מדהימה של בית שמש והרי יהודה, לצד גת עתיקה שרצפתה פסיפס לבן גס.
בחזרה לכביש 38 חצינו את בית שמש לכיוון מערת הנטיפים. פנינו ועלינו ביער יעלה. לפתע הפך הכביש צר יותר ואז החל הטיפוס לגובה, שבסופו נגלה לעניינו נוף שנראה כנגיעות מכחול בתמונה מרהיבה. בפסגה שוכן פארק עצמאות ארצות הברית, שהוקם ב-1976 לציון 200 שנה לעצמאותה. מהמצפה שבפארק אפשר לראות את מרכז הארץ, השפלה המשתרעת למרגלות ההר. צילום אחר צילום אני מנסה לא לאבד דבר, ללכוד את הנוף במצלמה מלמעלה, על כל צבעיו, על כל גדולתו. הפארק הוכשר לרוכבי אופניים, שיכולים למצוא בו מסלולים רבים. ראינו רבים מהם רוכבים בכביש 38, עוד לפני שהגענו לבית שמש, וגם כאן, על פסגת הר יעלה. במקום יש גם מסלולים רגליים ומיטיבי הלכת יכולים לרדת ברגל עד למערת הנטיפים.
מז'ול ורן לבטן היופי
ירדנו לכיוון העמק, בדרך הסלולה היחידה, אל מערת הנטיפים, השוכנת במרכז שמורת הטבע אבשלום. הירידה במדרגות אינסופית, והן רבות מאוד, עשויות אבן, רטובות. בכניסה לאתר מקרינים סרט ובו הסבר על היווצרות הנטיפים והזקיפים: הגשם משאיר מאגרי מים בתוככי האדמה, בשכבות שטחיות, והמים מחלחלים, טיפה אחר טיפה בתוך המערות. בדרך מתערבבות טיפות המים עם אבני גיר, פחמן וחמצן, והטפטוף יוצר נטיפים וזקיפים.
למעשה מדובר במערה קטנה: רק 82 מטרים אורכה ו-60 מטרים רוחבה. ואף על פי כן היא ייחודית בעולם, כי בשטח כה קטן נמצאות כל הצורות האפשריות, חלקן בנות יותר מ- 300 אלף שנה.
יצאנו מחדר ההקרנה, ירדנו מעט מדרגות ו...תדהמה. משפחתי ואני עמדנו דום מול השירה הכתובה בגיר, כאילו הפסלים הגדולים בעולם חברו יחד כדי לעצב את היקום מחדש, והם מנסים לדבר עם העולם דרך האומנות, בעדינות מרבית.
כמו שורשי העץ משתלבים ביניהם הנטיפים כולם, אחרים כמו קונוסים עם קצה חד המסתיים בטיפה, לאחרים אוזניים של פילים ויש אף עמודים ענקיים הנושאים עליהם את כדור הארץ.
נשארנו עוד קצת כדי לשמוע עוד הד אינסופי, שמשמעים כל המבקרים במקום. למעלה בחנייה יש מערה גדולה, מרשימה, מערת שמשון שמה. מתחת זורם נחל שורק, שהפריד בין הפלשתים לשבט דן. הסיפור על האיש החזק והמאוהב עם השיער הארוך מלווה אותנו בחזרה לכביש 38.
צלילי השקט
שלט קטן שמאלה מזמין אותנו לבית ג'מאל. במקום כמה מבנים ובכנסייה הקרויה על שם סטפן הקדוש, שנוסדה במאה ה-12, מספר האב דומיניקו את סיפורו של התלמיד הראשון באזור שלמד נצרות. תולדותיו של סטפן הקדוש כתובות בפרסקאות על קירות הכנסייה ובוויטראז'ים. עוד יש כאן בית ספר סלסיאני של מסדר דון בוסקו. מחוץ לכנסייה פסיפס יפהפה. ליד המנזר של הנזירים הסלסיאנים, כולם איטלקים, מציעים יין אדום יבש מהיקב שבמקום, יין קריניאנו.
לחיי המטיילים
אם על שמשון אנו מדברים - או על עניינים תנ"כיים בכלל - היין חייב לתפוס מקום חשוב בסיפורנו. כביש 38 על פיתוליו מעניק למבקרים - גם לרוכבי האופניים העייפים, גם למחפשי האוצרות הנועזים וגם לקהל בכלל - מספר מכובד של יקבי בוטיק, שבשנים האחרונות עובדים קשה כדי שאנו נוכל ליהנות מטעמו המשובח והמעודן של המשקה העתיק.
בין היקבים שמומלץ לבקר בהם:
יקב לטרון
המנזר הטרפיסתי
טלפון: 08-9220065, פקס: 08-9255084
קלו דה גת
עמק איילון
פקס: 02-9993350
דוא"ל: harelca@netvision.net.il
אתר אינטרנט: www.closdegat.com
יקב מוני
מנזר דיר ראפאת
טלפון: 02-9916629, פקס: 02-9910366
דוא"ל: monywines@walla.co.il
יקב פלם
טלפון: 08-9247420, פקס: 08-9283838
דוא"ל: golanfla@netvision.net.il
יקב צרעה
קיבוץ צרעה
טלפון: 02-3308261, פקס: 02-9915479
דוא"ל: info@tzorawines.com
אתר אינטרנט: www.tzorawines.com
יקבי כרמיזן - בית ג'מאל
מנזר בית ג'מאל
טלפון: 02-9917671, פקס: 02-9911449
דוא"ל: info@betgemal.org
אתר אינטרנט: www.betgemal.org
יקב עגור
מושב עגור משק 17
טלפקס: 02-9910483
דוא"ל: yashuv@netvision.net.il
יקב עמק האלה
קיבוץ נתיב הל"ה
טלפון: 02-9994885, פקס: 02-9994876
קלע דוד
גבעת ישעיהו משק 61
טלפון: 02-9994848, 02-9992710, פקס: 02-9992734
משק יקב הנס שטרנבך
גבעת ישעיהו משק 83
טלפון: 02-9990162, פקס: 02-9911703
דוא"ל: sk-gadi@zahav.net.il
במקום גם מנזר של מסדר "אחיות בית לחם והתחייבות הבתולה". אולי המנזר הצעיר ביותר באזור, בן 20 שנה בלבד. בהתחלה גרו כאן 12 נזירות, והיום מונה המנזר כ-30 נזירות. המנזר עוצב ונבנה על ידי הנזירות אשר ייחודן במקצועותיהן: אדריכלית, מהנדסת, בנאית, צלמת, במאית קולנוע, אומנית קרמיקה וציירת. מדובר בנזירות שתקניות, אבל אחת מהן נמצאת תמיד בתורנות ומקבלת את האורחים בסבר פנים יפות.
המקום כולו נושם אומנות: קשתות מעץ בשילוב עם אבן, תמונות, ציורים ותאורה רכה. יש אפילו חדר עם ספר תנ"ך ומנורה, בין האבן לעץ. בכל פינה במנזר יש תמונה ולא סתם תמונה, אלא יצירת אומנות של אומן המשחק עם האור והתנועה. התמונות מספרות על חיי היומיום של המנזר, בעיקר של הנזירות. הכל נתפס על ידי המצלמה במיומנות.
לרגלי הענק
חוזרים לכביש 38. אנחנו מחליטים להגיע לצומת האלה, היכן שעל פי הסיפור הביס דוד את גוליית, ופונים ימינה בכביש 353, לכיוון פארק בריטניה. גודלו של הפארק כ-15 אלף דונם. באזורים הנמוכים שלו צומח חורש פתוח, עם שפע של צמחייה טבעית. אפשר להקשיב לשירתם של כ-40 מיני ציפורים המקננות בשטח.
אנו עוצרים את הרכב ליד אחד השבילים, ומתחילים ללכת. השביל מוביל לתל עזקה, עיר חשובה מתקופת המקרא. כאן ניצח דוד את גוליית. בין החרובים, השקדיות, עצי התאנה והזית, נפל האיש העצום לנוכח תושיית הרועה הקטן.
אנו נכנסים לאוטו קרוב ללוזית, עוקפים את הפארק מסביב. אני עוצר את הרכב וכולנו מביטים אחד בשני בהפתעה, כאילו עברנו דרך מנהרה והגענו ישירות לארגנטינה: עדר של פרות חוצה את הכביש, מובל על ידי רוכב על סוס, לראשו כובע כמו של הגאוצ'וס בארגנטינה. אני רץ אחריהם ומצליח לצלם רק פרות, סוסים וגבר הנראה כמו גאוצ'ו. הגמלים מהירים מדי ולא אוהבים, אני משער, להצטלם.
סופו של יום חורף
כביש 38 מסתיים בפארק לאומי בית גוברין. אזור זה מורכב מגבעות קִרטון (סוג של גיר רך), המאפשר חציבה קלה. בצורה זו נוצרה מתחת לאדמה עיר בצורת מבוך. לפחות 100 מערות נחצבו באזור על ידי מתיישבים שונים. כמו בכל מקום במזרח התיכון, השאירה ההיסטוריה אחריה את אותותיה, כיבוש אחר כיבוש, עקבות דוממים במרוץ הזמנים.
מאז המאה הרביעית לפני הספירה ו-1,000 שנה אחריה היה האזור מיושב. בגן הלאומי בית גוברין-מרשה יש מערת קולומבריום, שבעבר גרו בה כ-2,000 יונים, מקצתן עדיין מסתובבות במקום.
יש מערות בצורת פעמון שבהן קרני השמש מעצבות צורות והשתקפויות. יש מערות קבורה צידוניות, עם פרסקאות, שמספרות על חיי היומיום של התושבים שגרו במקום. יש גם בתי בד תת קרקעיים עם מתקני ריסוק ומתקני קורה לסחיטת השמן, ומערות-אמבטיות עם מושבים, תת קרקעיות גם הן. כנראה שרחצת הגוף השתלבה במקום בפעילות פולחנית. עיר בין המערות, לא פחות ולא יותר.
העיר מובילה אותנו דרך עולמה התת קרקעי, ואנו נסחפים, מצפים לגילוי הבא. בכל מערה יש סיפור. הכל אפשרי כאשר כל המשפחה יוצאת מהבית ביום חורף בהיר אל הפארק הקרוב, בחיפוש אחר האוצרות שקברו שודדי הים. עם מפה ביד, משקפת, מצפן וריח של אדמה אחרי הגשם.
חורחה נובומינסקי הוא צלם טבע
יש לכם סיפור מרתק מטיול בעולם? שתפו אותנו
