פורטל מחלות הנפש המקיף ביותר

דיכאון, טראומה
ומאניה דיפרסיה

דיכאון

המונחים "דיכאון", טראומה" ו"מאניה דיפרסיה", הם מונחים השייכים לעולם רפואת הנפש, אך במהלך העשורים האחרונים יש כאלו שמעידים על עצמם כסובלים מאחת מהתופעות הללו מבלי להבין לעומק מהן.
לפיכך אין זה פלא שגם אנשים שלא סובלים מהפרעת דיכאון מג'ורי לצורך העניין, מעידים על עצמם לעתים כי הם "בדיכאון".

עם זאת, כל אחד ואחד מהמושגים הנזכרים מעלה מייצג הפרעה פסיכיאטרית או קריטריון הנחוץ לצורך ביצוע של אבחון פסיכיאטרי ובמושגים הללו עוסק אתר זה.

אתר ifeel.co.il הוא מרכז מידע מקיף ומקצועי אשר עוסק בפירוט יתר במונחים כבדי המשמעות האלו והוקם על מנת לשפוך מעט אור על השימוש הנכון בהם ועל המשמעויות של האבחנות השונות מבחינה קלינית.

דיכאון הוא לא המונח המדויק שיש להשתמש בו כאשר באים לספק אבחנה פסיכיאטרית שכן הדיכאון יכול לאפיין מספר הפרעות שונות. כך לדוגמה הדיכאון יכול להופיע כחלק מהפרעת דיכאון מג'ורי, כחלק מהפרעה דו קוטבית ועוד.

במדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות פסיכיאטריות מופיעים קריטריונים ברורים המשמשים לאבחון של אפיזודה דיכאונית.המרכיב העיקרי של האפיזודה הוא שינוי משמעותי במצב הרוח שנמשך במשך שבועיים לכל הפחות, הבא לידי ביטוי במצב רוח ירוד או באובדן עניין או הנאה. בנוסף לכך, צריכים להתקיים לפחות ארבעה קריטריונים מתוך הרשימה הבאה:

  • מחשבות חוזרות ונשנות על מוות ולא רק בנושא הפחד מהמוות, מחשבות על התאבדות, ניסיון התאבדות או תכנון של ניסיון התאבדות.
  • חוסר יכולת לחשוב או להתרכז או לקבל החלטות בקלות כמעט בכל יום.
  • עלייה משמעותית במשקל או ירידה משמעותית במשקל (שינוי של יותר מחמישה אחוז במשקל הגוף בחודש אחד) או עלייה משמעותית/ירידה משמעותית ברמת התיאבון.
  • נדודי שינה או שינה מרובה באופן מוגזם כמעט בכל יום.
  • חוסר שקט פסיכומוטורי או האטה פסיכומוטורית כמעט בכל יום.
  • עייפות או חוסר אנרגיה כמעט בכל יום.
  • תחושה של חוסר ערך עצמי או עודף אשמה כמעט בכל יום.

האבחנה מתקבלת כאשר התסמינים השונים לא הופיעו על רקע בעיה פיזית ידועה כמו לדוגמה תת פעילות של בלוטת התריס, על רקע שימוש בסמים, נטילת תרופות ועוד. כמו כן על מנת לאבחן אפיזודה דיכאונית יש לוודא כי התסמינים גורמים לבעיות בתפקוד החברתי, התעסוקתי או בכל תחום תפקודי חשוב אחר. הטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי מבוסס על שילוב בין טיפול פסיכותרפי לבין טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון.

בדומה למונח "דיכאון", גם המונח "טראומה" נמצא בשימוש נרחב בשפת העם כאשר ברוב המקרים השימוש בו לא מדויק. הפרעת דחק פוסט טראומטית היא הפרעה שמתפתחת בעקבות חוויה טראומטית שיכולה להיות למשל תאונת דרכים, השתתפות בקרב, התעללות מינית, אלימות פיזית ועוד. ללא טיפול, ניסיונות ההימנעות משחזור הטראומה עלולים להוביל לניתוק קשרים, הסתגרות בבית, חוסר יכולת להתפרנס ועוד.

להלן ארבעת המאפיינים המרכזיים של ההפרעה לפי ה – DSM-5:

  • Re-experiencing – חוויה מחדש של המאורע הטראומטי, כלומר חלומות חוזרים ונשנים על המאורע הטראומטי, פלשבקים ועוד.
  • Avoidance – הימנעות, כלומר ניסיונות להימנע מכל מפגש או שיחה שיש בהם כדי להזכיר את המאורע הטראומטי.
  • Negative cognition and mood – תחושות אשמה או נטייה להאשים אחרים, תחושת ניכור, אובדן עניין ברוב הפעילויות היומיומיות או חוסר יכולת לזכור פרטים ספציפיים מהאירוע הטראומטי.
  • Arousal – התנהגות אגרסיבית, חסרת אחריות או התנהגות המאופיינת בהרס עצמי, הפרעות שינה, דריכות מתמדת ועוד.

האבחנה מתקבלת כאשר התסמינים השונים המרכיבים את ההפרעה מתקיימים במשך יותר מחודש אחד וכאשר הם גורמים למצוקה או לבעיות בתפקוד במישורים שונים. בנוסף להפרעת דחק פוסט טראומטית ישנן גם אבחנות נוספות הקשורות לטראומה: הפרעת דחק פוסט טראומטית עם תסמינים דיסוציאטיביים והפרעת דחק פוסט טראומטית בילדים בני פחות משש שנים.

מאניה דיפרסיה הוא השם העממי של הפרעה פסיכיאטרית הנקראת הפרעה דו קוטבית. כמשתמע משמה של ההפרעה, מדובר בהפרעה שבה מצב הרוח נע בין הקוטב הדיכאוני לקוטב המאני.

ישנם מספר תתי סוגים של הפרעה דו קוטבית הנבדלים אלו מאלו ביחס שבין האפיזודות הדיכאוניות לאפיזודות המאניות, במידת החומרה של התסמינים, במשך הופעתם של התסמינים ועוד.הפרעה דו קוטבית היא הפרעה מסוכנת מאוד הן עבור אלו שסובלים ממנה והן עבור הסובבים אותם.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהקוטב המאני יכול לגרום לאלימות, אגרסיביות, התנהגות חסרת מעצורים ונטולת עכבות וביצוע מעשים פזיזים מאוד ומסוכנים מאוד ללא התחשבות בתוצאות ובהשלכות שלהם ומצד שני הקוטב הדיכאוני יכול להוביל למחשבות אובדניות ולמעשים אובדניים. מטרת הטיפול באדם הסובל מהפרעה דו קוטבית היא לאזן את מצב הרוח שלו ולהאריך את משך הרמיסיה, כלומר את התקופה שבה הוא לא סובל מאפיזודה מאנית או אפיזודה דיכאונית.

כמו כן יש לציין כי הטיפול בהפרעה דו קוטבית מתנהל בצורה דינמית מאוד וזאת כיוון שההתייחסות הטיפולית משתנה בהתאם לאפיזודה שבה נמצא המטופל. גם בהפרעה זו עיקר הטיפול מבוסס על שימוש בתרופות פסיכיאטריות ועל פסיכותרפיה (טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל במיוחד לטיפול בהפרעה זו).

להצעות מחיר ופרטים נוספים

כל הזכויות שמורות לאינפיניטי מדיה 2023. אין לעשות כל שימוש בתוכן. המידע באתר אינו מהווה או מחליף חו"ד או ייעוץ רפואי. תנאי שימוש
דילוג לתוכן