רכיבה על אופניים ממלאת תפקידים רבים בחיינו, ואחד מהם הוא התנתקות. למשך כמה שעות אנו מתנתקים מן העולם, שוכחים מהחדשות, מהפוליטיקאים, מהפיגועים ומהמצב הכלכלי, שוכחים מהעבודה ומהעצבים, ומשקיעים את כל כולנו בטבע ובאדרנלין. הרכיבה היא גם כרטיס הכניסה שלנו לעולמות מופלאים - בכל טיול אנו מגלים מקומות שלא הכרנו, נופים מרהיבים, עתיקות, פרחים, מעיינות נסתרים ועוד הפתעות נעימות.
אמנם בארצנו הקטנה יש מגוון גדול של מסלולים ואתרים, אך כדי לממש עד הסוף את התפקידים הללו, כדאי לצאת לחופשת אופניים בחו"ל - ימים שלמים של התנתקות מבורכת המשולבת בנופים דרמטיים ובאתרים מיוחדים, ולמעוניינים, גם שבילים אתגריים ומהנים ברמות אחרות. הבריחה המושלמת.
מגוון האפשרויות לחופשת אופניים העומדות בפנינו כיום הוא אדיר: כמה חברות בארץ מוציאות טיולים וחופשות בחו"ל, חברות רבות ברחבי העולם מארגנות טיולי אופניים, וקיים מגוון עצום של אתרי רכיבה המלאים בשבילים משולטים וממופים היטב, כמו גם מסלולים ארוכים משולטים וממופים. היום יותר מתמיד קל לצאת לחופשה חלומית שתישאר עמנו לכל החיים.
כמו שביל ישראל שלנו, וליתר דיוק שביל ישראל לאופניים ההולך ומתגבש, קיימים בכל רחבי העולם מסלולי אופניים ארוכים, בני כמה ימים עד כמה חודשים, המושכים אליהם אלפי רוכבים מדי שנה. אם נחפש ברשת נגלה אוצר נפלא של מסלולים כאלו, ובינתיים הרי לכם סקירה קצרה של כמה מסלולים אהובים במיוחד, ככה בשביל לפתוח את התיאבון...
משייטים לאורך הדנובה
נהר הדנובה זורם לאורך 2,840 קילומטרים, ממקורותיו בגרמניה דרך אוסטריה, הונגריה, סרביה, סלובקיה, קרואטיה, בולגריה ורומניה, עד שהוא נשפך לבסוף לים השחור. לאורך הנהר בנו האירופאים שביל אופניים נהדר, שטיול לאורכו עונה על כל הדרישות של "אירופה הקלאסית בשמונה ימים" - נהר, טירות, אגמים, כפרים ציוריים, ערים עתיקות ועוד, וכל זאת בדרכים נוחות ומתאימות לכולם - לטיול זוגי רומנטי או אפילו לטיול עם ילדים.
המעיין שממנו נובע הדנובה נמצא בגובה 678 מטרים מעל פני הים, כך שאם נעשה חשבון פשוט נראה שהשיפוע של זרימתו זניח. הדרכים לאורכו - שבילי אופניים סלולים ודרכי כורכר נוחות, אינן תמיד צמודות לנהר, אך הן לכל היותר מטפסות גבעות נמוכות בסביבתו. המעוניינים ביותר "עבודה" ימצאו מסביב למסלול נקודות עניין רבות שאליהן מובילים שבילים מסומנים נוספים, לפעמים בעליות בריאות.
כמובן שלא חייבים לרכוב את כל נהר הדנובה, וכל אחד יכול לבחור לעצמו קטע באורך מתאים לחופשה המתוכננת. תחבורת הרכבות הנוחה מבטיחה הגעה קלה לכל נקודת התחלה וסיום שנבחר, ומגוון המלונות והצימרים לאורך המסלול מספק לנו אפשרויות לינה כמעט בכל מקום שנחליט לסיים בו את היום.
מקטעי הנהר הפופולריים ביותר לרכיבה הם בגרמניה ובאוסטריה. המסלול מתגלגל ממקורות הדנובה ועד לווינה על פני כ-950 קילומטרים המספיקים לחופשה מכובדת מאוד. כל קטע מן המסלול יהיה מצוין, ואיך עוד לא הזכרתי את הבירה המשובחת שתשמש כדלק שלנו לאורך המסלול...
איגוד האופניים האירופאי ממפה ומשלט כמה מסלולים חוצי אירופה, והשביל לאורך הדנובה הוא חלק משביל מספר שש, שייצא מן האוקיינוס האטלנטי ויתחבר לדנובה בדרכה לים השחור.
מידע נוסף על השביל באתר eurovelo6, שם גם תמצאו מידע על רכיבה מאורגנת בקטע שבין בודפשט לבוקרסט בחודש יוני הקרוב. מפות של המסלול ניתן לרכוש באתר esterbauer, חפשו את המילה Donau, שהיא השם הגרמני של הדנובה.
גילוי תרבויות מופלאות במונגוליה (התמונה באדיבות מדרפט)
שביל קוקופּלי
כולנו שמענו על מואבּ, אתר הרכיבה המפורסם ביוטה שבארצות הברית הידוע כמֶכָּה של רוכבי האופניים, אך לא רבים בארץ שמעו על שביל קוקופּלי (Kokopelli trail) המוביל למואבּ מלוֹמה שבקולורדו לאורך 230 קילומטרים של נוף מטריף.
קוקופּלי עצמו הוא מין ישות מגניבה מהתרבות האינדיאנית. הוא התהלך בין הכפרים עם נוצות על הראש ועם חליל בפיו, הביא איתו את הרוחות החמות בסוף החורף ונשא על גבו שק של זרעים - סמל לפוריות. תוואי השביל קשה להגדרה גם מבחינה טכנית וגם מבחינת רמת הקושי מכיוון שהוא משתנה מאוד לאורך הדרך - החל מדרכי עפר נוחות ודאבלים זורמים, דרך דאבלים סלעיים וטכניים ועד לסינגלים מרהיבים על פני תהום, ירידות תלולות, קטעים שטוחים ועליות אימתניות. אפילו רוכבים מנוסים יידרשו לקצת הייקי-בייקי (הליכה) מדי פעם, אך גם רוכבים מתחילים יחסית יוכלו ליהנות ממנו, כל אחד בקצב שלו.
המסלול מתחיל בסינגל מעל נהר הקולורדו ויוצא משם אל גבעות מתגלגלות בנוף ירחי, ממשיך אל מדבר סיסקו, שם הוא פוגש עיירה נטושה (Ghost town) וגשר הרוס מעל נהר הקולורדו. משם מתגלגל השביל בינות לצמחייה מדברית, לקניונים ולקטעי אבן חול בעלי אחיזה סופנית (Slickrock). הסוף מתקרב בטיפוס דרך היערות של לה-סאל ומעל עמק קאסל אל תצפית נהדרת על אזור מואב מגובה של כ-2,500 מטרים. מכאן הכל בירידה, דרך מסלול ה-Porcupine Rim הידוע של מואבּ.
רכיבה בשביל קוקופּלי תארך בין שלושה לשישה ימים, תלוי בכושר וברצון. המסלול משולט לכל אורכו בעמודים עם דמותו החביבה של קוקופּלי, כך שאין בעיה לנווט בו, אך אין מי שתייה לאורך המסלול ולכן הלוגיסטיקה לא פשוטה. חלקים מהשביל נגישים לרכב ואפשר לפגוש רכב עם ציוד ומים, אך צריך לדאוג לרכב כזה שיהיה מסונכרן עמנו.
חברת בייקרפּלי מוציאה טיולים מאורגנים לשביל, ובאתר שלה ניתן אף לרכוש ספרי הדרכה לשביל ולסביבתו. חברת רים-טורס מוציאה אף היא טיולים לשביל, המחולקים לחמישה ימים, לעומת שלושה ימים אצל בייקרפּלי. בחורף קר מאוד חלקים מהמסלול מתכסים בשלג, ואילו בקיץ המדבר נכנס לפעולה והטמפרטורות עולות. אי לכך הזמן האידיאלי לרכיבה בשביל הוא באביב, ממש עכשיו, או בסתיו. כשאתם מתכננים רכיבה בשביל קוקופּלי אל תשכחו לשמור יום נוסף למסלול ה-Slickrock האגדי במואבּ.
גולשים בגיאורגיה (התמונה באדיבות בוץ)
חוצה אלפּים (טראנס-אלפּ)
צמד המילים טראנס-אלפּ מעלה בראשנו תמונה של רוכבים מטורפים בכושר מדהים שקורעים את התחת לאורך ימים ארוכים באחד ממרוצי אופני ההרים האתגריים ביותר. ולא בכדי. תחרות ה-Transalp challenge יוצאת מבווריה שבדרום גרמניה, דרך האלפּים האוסטריים והשוויצריים ועד לסיום בלאגו די-גארדה שבאיטליה. בכל יום, במשך שמונה ימים רצופים, גומאים המתחרים בממוצע שמונים קילומטרים ומטפסים 2,750 מטרים (!). לרובנו מסלול יומי כזה נשמע כמו משהו שאפשר אולי להשלים ביומיים, אך הראשונים בתחרות מסיימים אותו תוך פחות משלוש שעות וחצי... מטורף, כבר אמרנו?
היינו מקטלגים את המסלול "לסופרמנים בלבד" ושוכחים ממנו, אלמלא הוא היה כה יפה. כל מי שראה תמונות מהתחרות, או מכל רכיבה אחרת באלפּים, לא יכול שלא לפנטז על רכיבה שם - זה הנוף שעבורו נבראה הרכיבה באופניים. אז מה עושים? אומרים: "או.קיי, אז נרכב מסלול חוצה אלפּים בקצב טיול, נבנה אותו ככה שלא יעבור בכל מעברי ההרים הגבוהים ביותר, ויהיה סבבה", וזה אכן מה שעושים.
להבדיל מהדנובה והקוקופּלי, מסלול חוצה האלפּים אינו יחיד וברור - רצועת ההרים הזו משתרעת ממזרח למערב על פני למעלה מאלף קילומטרים וניתן לבנות אינספור נתיבים החוצים אותה מצפון לדרום - חלקם קלים יותר, חלקם קשים יותר, חלקם כוללים יותר סינגלים וחלקם כוללים יותר שבילי אופניים סלולים. האפשרויות כמעט אינסופיות, והפופולריות שבהן מתרכזות בקטע שבין דרום גרמניה לאיטליה.
שונה ממה שהכרתם בארץ
עם זאת, בואו לא נשלה את עצמנו - כל חצייה של האלפּים היא משימה ברמות שאנחנו ממש לא מכירים בארץ. העליות אינסופיות והשיפועים מטורפים, וכמעט כל יום יכלול לפחות טיפוס אחד רציף של למעלה מאלף מטרים אנכיים בשיפוע של עשרה אחוזים ומעלה. צריך כושר גבוה כדי להגיע למצב שבו אפשר להוריד הילוך ולקחת את העלייה באיזי, בלי לעבור להליכה.
תוואי המסלול שונה אף הוא ממה שאנחנו רגילים בארץ, וחובבי האדרנלין לא ימצאו כאן את מבוקשם. כארבעים אחוזים מהמסלול הם על כבישים, שבילי אופניים סלולים ואספלט, והשאר על דרכי כורכר נוחות. רק אחוזים בודדים הם על סינגלים, ואם נרצה להעלות את אחוז הסינגלים נשלם על כך כנראה בעליות רגליות קשות.
פארק שעשועי אופניים באוסטריה (התמונה באדיבות ג'ירף)
טיול מאורגן או רכיבה עצמאית
אז איך יוצאים לטיול כזה? האופציה הנוחה ביותר היא טיול מאורגן. הקישו בגוגל את המילים Transalp MTB, ותגיעו לעשרות מפעילי טיולים (חלק מהאתרים בשפה הגרמנית, אבל עם קצת מאמץ אפשר להבין גם אותם). עברו על פירוט המסלולים, המרחקים היומיים, הטיפוס היומי וסוגי הדרכים ומצאו מסלול מתאים. רוב האירופאים המגיעים לטיולים כאלה רגילים מינקות לעליות כאלו ונתקשה לעמוד בקצב שלהם, כך שעדיף לצאת עם חברים מאשר להיות מתוסכל מאחור בקבוצה כזו. אם תצליחו לארגן מספיק חברים תוכלו לשריין טיול פרטי, והקצב וההעדפות בתוך המסלול יהיו כמו שאתם רוצים.
אפשרות נוספת היא לרכוב באופן עצמאי. נוכל למצוא באינטרנט מאות תיאורי טיולים חוצי אלפּים ולבחור מתוכם משהו שמתאים לנו. כאן נוכל למצוא עשרות הקלטות GPS של מסלולים עם התיאורים שלהם. החצייה ה"קלאסית" היא ללא סיוע - הכל על הגב ועל האופניים. לכל אורך הדרך ישנן עיירות שבהן ניתן להצטייד, מסעדות שבהן ניתן לאכול, מי שתייה זורמים מכל עבר, וצימרים/מלונות שבהם ניתן ללון.
כל אלו מקטינים את כמות הציוד שעלינו לסחוב, כך שמי שמוכן ממש "להתכלב" יוכל להסתדר עם תיק גב סביר לאורך כל הטיול. בהתחשב בכך שצריך להביא גם ציוד לגשם ושמדי פעם אולי נרצה להחליף בגדים, כל העסק נראה לנו קצת מוגזם ועדיף רכב מלווה. אם מתארגנים כמה חברים לטיול, אפשר למצוא עוד חבר שיהיה מוכן "לסבול" את הנוף של האלפּים מהמכונית ולסחוב את הציוד לאורך הדרך.
בחלק השני של הכתבה: על חופשות רכיבה מאורגנות ועל החברות שמציעות טיולי אופניים»
מתוך: מגזין MBA
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:
