בישראל בכלל, ובתל אביב בפרט, מזמן הביקור בשוק גם הזדמנות להכיר מאכלי עדות שונים מכל קצוות העולם, ושלל הצבעים, הריחות והטעמים, הסחורה הטרייה-טרייה הפותחת את התיאבון, הטיפוסים הצבעוניים ותחושת האינטימיות - כל אלה עושים את חוויית הביקור בשוק תענוג לכל החושים. קחו עגלת קניות או אפילו תרמיל גב גדול וחזק, הצטיידו בכסף מזומן וצאו לעשות שוק.
שוק לוינסקי: זיתים ונשיקות
השוק, המשתרע בטבורו של רחוב לוינסקי ורחובותיו הסמוכים, מתאים לשמש בקלות כתפאורה של סרט תקופתי. כשנכנסים למעדניות הבלקניות ולחנויות הוותיקות המתמחות בתבלינים ובפירות יבשים, מרגישים כאילו הזמן עומד מלכת. שקי פלפלים צבעוניים מוצגים בקו המדרכה, מכונת קפה ישנה מפיצה ארומה, וריחות החמוצים והמאפים נישאים באוויר.
בחזית חנותם של האחים שם טוב, בקדמת הרחוב, בין שלל הפיצוחים, ניצב מֵכל זכוכית ועליו שלט מצהיב "קוושקו". זהו מוצר הבית הייחודי של המקום - גלעיני משמש שעברו תהליך בישול וקלייה בחצר האחורית, שהגברים הסלוניקאים נכונים לשלם עבורו בזהב ולנשנש לידו כוסית אוזו. ב"מסיק של עודד", חנות חדשה יחסית המתמחה בשמן זית, מנדב עודד כהן, מומחה לייצור שמן זית, טיפים לקונה פוטנציאלי.
במעדניית יום טוב, בין הדליקטסים המגרים המוצגים לראווה, חבויים במדפים האחוריים גם אוצרות קולינריים נוספים - מעדני דגים מיוון ועד סקנדינביה. המקרר עמוס בסלטים מעשה ידיו של יום טוב הסב, שהיה בעל מעדנייה עוד בתורכיה. יומי מפלט במיומנות פלמידה כבושה במלח, מקלף את העור ומגיש עם לימון כבוש. מדי בוקר הוא מתקין מבחר סלטים מזיתים שכבש, אמו שמחה ממלאת עלי גפן וסבתו כוכבה ממונה על הריבות והמרציפן.
שוק לוינסקי נוסד בשנות העשרים על ידי עולים מסלוניקי שהועסקו כסָוורים בנמל תל אביב החדש והקימו את שכונת פלורנטין הסמוכה. מהמבנה המקורה ברחוב השוק, נותר כיום רק מגרש חניה מאולתר. ברחוב הזה שכנו האטליזים, ומהם שרד רק אטליז בלט המיתולוגי שנוסד ב-1936. אשתו של בעל הבית יושבת בירכתי החנות ומנקה בדבקות כנפי עוף טריות.
מכאן פוסעים לרחוב מטלון שהיה פעם מעוזם של הקונדיטורים הבלקנים. אלברט היא המוהיקנית האחרונה בין קונדיטוריות הרחוב. לבנה ויעקב, הבן והכלה, עדיין שוקדים על הכנת מתכוני המשפחה הסודיים בשיטות המסורתיות. אם הזדמנתם ביום אפיית ה"בז'ה"- נשיקות המרנג, תוכלו לצפות מקרוב ביעקב גוחן על התבניות עם שקית זילוף ובלבנה המצמידה את שני חצאי המרנג הנמסים בפה.
יוסף כהן פתח את קאימק, בר-קפה בסגנון של פעם המשתלב היטב באווירת הרחוב ומוסד בהתהוות. את כל חומרי הגלם הוא קונה בחנויות השוק: חמוצים וזיתים אצל האחים יום טוב, גבינות במחלבת השומרון ושמן זית אצל עודד.
![כאן גם קולים פיצוחים מצוינים ומוכרים תבלינים טריים [צילום: ניצן הפנר]](/pagemodule/image1/531/61531/3.jpg?1245252504)
כאן גם קולים פיצוחים מצוינים ומוכרים תבלינים טריים [צילום: ניצן הפנר]
שוק התקווה: שירותי סבלות
שוק התקווה הוותיק הוקם אחרי מאורעות 1936, והוא משמש בעיקר את תושבי השכונות הדרומיות של תל אביב. רחוב התקווה, הרחוב הראשי של השוק, מרווח מאוד ונוח למסע קניות מהיר אפילו בימי שישי העמוסים. לפני כמה שנים בוצע בו שיפוץ יסודי והוא הפך למקוּרה. לאורכו אפשר למצוא בעיקר בסטות של ירקות ופירות עונתיים לתפארת, וכן מאפיות וחנויות תבלינים.
הנוף האנושי הקבוע בשוק כולל עקרות בית הגוררות עגלות מרופטות משימוש. אם נקריתם לכאן ללא תרמיל או עגלת שוק, מיד יפנה אליכם אחד מהגברים המבוגרים, הצמודים לעגלות מרכול ומציעים שירותי סבלות מדוכני השוק ועד לחניה.
לקצבים יש כאן מקום של כבוד, ועשרות קצביות כשרות מאכלסות את הסמטאות הצדדיות. "אני מגיע לכאן במיוחד לקצב שלי", אומר קובי הנשען על משטח השיש בעוד אלי הקצב מפרק לו צלעות טלה. בחנות הדגים זלאיט משעשע אפרים, בעל הבית, את הלקוחות בפוזות מחויכות עם דג קרפיון ענק שהוא שולף לרגע מהבריכה.
ברחוב נוריאל יש שתי מעדניות גדולות - אמיגה ומעדני עופר. בשתיהן בולט הצבע הכתום-צהוב של העמבה המיוצרת ממנגו, מרכיב בסיסי בתפריט העדה העיראקית וכך גם ברוב בתי האוכל במתחם, המתמחים בתבשילים עיראקים.
ביום ראשון רוב הבסטות סגורות ואת מקומן תופסים רוכלים בוכרים ומוכרי סדקית ובגדים המאיישים את הרחוב.
![חמוצים וזיתים אצל האחים יום טוב [צילום: יעל עופר]](/pagemodule/image1/532/61532/2.jpg?1245252581)
חמוצים וזיתים אצל האחים יום טוב [צילום: יעל עופר]
שוק הכרמל: אוכל אסייתי
שוק הכרמל הוא המפורסם מבין שווקי ארצנו והוא מגלם את תמצית הישראליות - הקהל, המבחר, הקצב וגם העצבנות. זהו שוק הומה אדם, והצפוף והתוסס ביותר מבין שוקי הארץ. בשל מיקומו המרכזי ודרכי התחבורה הנוחות אליו, השוק משרת את כל אוכלוסיית אזור המרכז. הוא הוקם על ידי קבוצת עולים מחוסרי עבודה בשנת 1920, והתרחב מאז לאורך רחוב הכרמל וסמטאותיו ללא תכנון מסודר.
אם מתחילים את המסע מהכניסה הקרובה לרחוב אלנבי, צריך לפלס דרך בין דוכני נעליים וחזיות עמוסי קונים. הרוכלים, המכריזים בחרוזים על מרכולתם, מבשרים לנו שהגענו לאזור הפירות והירקות. בעקבות הרעש מגיע הריח המשכר והטרי, והדוכנים הצבעוניים העמוסים בפירות וירקות העונה מתגלים במלוא הדרם. השכם בבוקר אפשר לזהות ליד דוכן הירוקים או התבלינים שף מפורסם ממסעדת גורמה סמוכה שבא לקבל השראה, ומשאיות פורקות בשר טרי ברחובות הצדדיים עם האטליזים.
מי שנחשף לשווקי תאילנד ומתגעגע לפירות אקזוטיים מיובשים, יכול למצוא את מבוקשו אצל עמרני שמציע היביסקוס מסוכר או אננס מיובש מרוכז בטעם מתקתק. כאן גם קולים פיצוחים מצוינים ומוכרים תבלינים טריים. גם הניחוח האסייתי מורגש בשוק ותורם להיותו מרכז לתושבים ולעובדים זרים ממחוזות רחוקים, המחפשים אחר המזונות שגדלו עליהם, וללקוחות ישראלים חובבי אוכל אסייתי. תמצאו כאן דים סאם קפוא ופירות ים קפואים, רטבים, תבלינים אקזוטיים וגם כלי מטבח.
פגשנו גם בשלושה יכטונרים מוּכרים מהמרינה בתל אביב, המגיעים הנה דרך קבע ומוכנים למסור את נפשם עבור דג כבוש או מעושן מהדוכן הוותיק של אילן דורפמן, המומחה הבלתי מעורער בתחום. בקרן הרחוב הציע אורי טעימות נדיבות מגבינות ממחלבות בוטיק מקומיות ומגבינות מאיטליה וצרפת. כל העולם מתנקז לדרום תל אביב.
![בעקבות הרעש מגיע הריח המשכר והטרי [נטלי הילפיגר]](/pagemodule/image1/533/61533/1.jpg?1245252643)
בעקבות הרעש מגיע הריח המשכר והטרי [נטלי הילפיגר]
שוק האיכרים: תוצרת חקלאית
בערים רבות בעולם המערבי, שווקי איכרים הם עניין של מסורת רבת שנים, ואיכרי הסביבה מביאים את תוצרתם למרכז העיר. שוק האיכרים בנמל תל אביב, החוגג בימים אלה יום הולדת שנה, הוא הגשמת חלום משותף של שתי יזמיות צעירות, מיכל אנסקי ושיר הלפרן, שנחשפו לשוקי האיכרים בעולם. "ישראל מייצאת תוצרת חקלאית מופלאה עבור שווקים בחו"ל, שאינה מגיעה אלינו, ורצינו לגשר על הפער באיכות חומרי הגלם וליצור מוסד תל אביבי שיחזיר את האוכל לכיכר העיר", הן מצהירות. במשך חודשים הן כיתתו רגליים ברחבי הארץ כדי לאתר את היצרנים האיכותיים ביותר בכל תחום, וכך, במקום בסטיונרים קולניים, מאיישים את הדוכנים חקלאים שקטים ובני משפחותיהם, העושים את דרכם השכם בבוקר עם טנדר עמוס בתוצרת שזה עתה נקטפה מהשדה.
שוק האיכרים הוא שוק אקולוגי שבו מעודדים את הקונים לבוא עם סלים רב-פעמיים ומחלקים שקיות מנייר ממוחזר. הארגון העולמי "Slow Food", הדוגל בשימור שיטות בישול מסורתיות בעידן של מזון מתועש ומעודד שימוש בחומרי גלם מקומיים, נותן חסות לשוק.
כשביקרנו שם הגיעו לשוק ביכורי אוכמניות ופטל שחור מהחלקה של עמי ברקוביץ בגולן, אסף החל למכור את הפאפיות הצהבהבות שלו בתוספת מתכון לסלט תאילנדי רענן, ומשפחת ענן הגיעה בהרכב משפחתי מלא ומכרה ממיטב הירקות ועשבי התיבול האורגניים שהיא מגדלת במושב קדש ברנע.
כשהבריזה הימית מעוררת את התיאבון, קונים בירה במבשלת הבוטיק דנסינג קאמל או לוגמים מהמיצים שמכינה ענת ממושב היוגב, מוסיפים חריץ גבינה וירקות טריים ללחם הטרי ומתיישבים לאכול מול הים התיכון. החל מחודש מאי השוק פועל גם בימי ג' משעות אחר הצהריים ועד שעות הלילה.
מתוך: מגזין מסע ישראלי
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: