הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter
קק"ל הקימה מסביב לירושלים מבחר פארקים המשתרעים על שטחים עצומים וכוללים אזורי פעילות עממיים - שולחנות פיקניק, מתקנים לילדים ולספורט, ושבילי טיולים החודרים אל עומק השטח למגע בלתי אמצעי עם האוויר הצלול, הצמחייה ובעלי החיים הרבים הקוראים למקום "בית".
בקק"ל הגיעו למסקנה המתבקשת שהדרך הטובה ביותר לחבר את הפארקים הללו לרצף טבעי אחד שיקיף את כל עיר הקודש, היא באמצעות שביל אופניים באורך 43 קילומטרים. ולא סתם שביל אופניים, אלא שביל סלול ברובו הכולל כמה שפחות עליות וירידות ומתאים לפעילות לכל המשפחה. זאת בנוסף, לשבילי האופניים האתגריים אשר ייסללו שם בעתיד ויַחברו לאלו הקיימים שם כבר עכשיו בשפע.
בשיתוף פעולה מבורך עם רשות הטבע והגנים, יחלו בקרוב מאוד העבודות על השביל, ואילו אנו נצא לרכיבה במסלול המתוכנן, פחות או יותר, נהנה מהנוף המרהיב, מרחצה במעיינות, מצבאים החוצים את דרכנו ומהרבה הרים וירוק בעיניים. המסלול המתוכנן עדיין אינו סובב את כל ירושלים ולכן הוא חד כיווני. אפשר כמובן לרכוב חזרה כפי שהגענו, אך נציע כאן גרסה יותר קצרה ומעניינת.
על המסלול
אורך: 25 קילומטרים (מעגלי 37 קילומטרים)
זמן: שתיים-שלוש שעות (מעגלי ארבע-חמש שעות)
קושי פיזי: בינוני (מעגלי קשה)
קושי טכני: קל (מעגלי בינוני)
מפה: מפת הרי ירושלים של שביל נט. גם מפת סימון שבילים מספר תשע מכסה את השטח, אך אינה כוללת את כל השבילים
נקודת ההתחלה: חניית גן החיות התנכ"י בירושלים.
ניכנס לירושלים ולשדרות מנחם בגין בכיוון דרום. בקצה הדרך נפנה ימינה לרחוב גולומב, שמאלה לקוליץ ההופך לשולוב, ונראה את גן החיות מצד ימין.
נקודת הסיום: חניית מסעדת בלאק סטיר במוצא.
נרד מכביש מספר 1 במחלף מוצא ונראה מולנו את המסעדה. נחנה כך שלא נתפוס מקום לאורחי המסעדה.
המנזר הרוסי בעין כרם, נוף של חוץ לארץ
תיאור המסלול
נתחיל להתגלגל מערבה במורד מגרש החניה אל דרך עפר בסימון שבילים כחול. נעבור מתחת ל"ים של ירושלים", הוא עין לבן, אך לא ניכנס אליו כרגע. נפגוש סימון שבילים שחור ונמשיך עמו בחלקו העליון ההופך לכביש סלול. בעיקול הכביש ימינה (ולמעלה) נמשיך ישר לדרך עפר, ומיד לאחר חציית הוואדי לצדו השני נראה מימיננו בריכת אגירה עם מים צלולים. עין אל בלד (עין איתמר) הוא אחד משלושה מעיינות לאורך הוואדי אשר שמשו את הכפר הערבי ולג'ה, ש"בחר" להתפנות במלחמת העצמאות (3.8 קילומטרים מתחילת המסלול; 16403,12761; 650 מטרים מעל פני הים).
לאחר הביקור במעיין נחזור אחורה, דרך הכביש, עד למפגש סימון השבילים הכחול והשחור שהזכרנו קודם. הפעם נפנה חזק ימינה להמשך סימון השבילים השחור, העושה את דרכו בעצלתיים בנוף המרהיב של נחל רפאים העובר מתחתיו, היישוב בתיר מעברו השני של הערוץ ומסילת הרכבת המחודשת לירושלים העוברת אף היא בסמוך לערוץ הנחל.
הדרך פונה צפונה ואנו נתחיל לטפס. הרי ירושלים, בכל זאת. שביל האופנים מתוכנן להקיף את כל רכס שורק כדי לשמור על דרך מתונה ומתאימה לכולם, אך בינתיים אנו נחצה את הרכס על ידי מעבר באוכף ("מעבר ההרים", לרומנטיים שביניכם) שבין עמינדב להר שלמון. כשסימון השבילים השחור פוגש בסימון הירוק (7.8 קילומטרים; 16259,12743; 680 מטרים) אנו נמשיך לטפס בצדו הימני של המזלג, עם סימון השבילים הירוק, רק כדי לפגוש שוב בסימון השחור לאחר 650 מטרים ולהמשיך לטפס עמו.
650 מטרים אחרי שעלינו שוב על הסימון השחור, נפנה ימינה לדרך לא מסומנת ומדורדרת עם שיפוע ההופך לקטלני. הדרך מסתיימת במהרה בפנייה שמאלה ותביא אותנו כעבור 600 מטרים לרחבת פיקניקים בהר שלמון, סמוך לחרבת סעדים (9.8 קילומטרים; 16215,12871; 753 מטרים), מקום מצוין להחזרת הנשימה ולירידה על חטיף אנרגיה.
נתחיל לטפס. הרי ירושלים, בכל זאת
משתכשכים במעיין עין שריג
נצא מזרחה על הכביש (לכיוון יד קנדי) ולאחר 300 מטרים נפנה שמאלה עם שביל ישראל, אך נישאר על הדאבל המתעקל ימינה כששביל ישראל ממשיך ישר. הדרך מתקדמת על צלע ההר, כשהפעם הנוף נפרש לנו מצפון - עמק נחל שורק ומעברו השני הר איתן (הסטף) והר חרת. עלייה קצרה אך תלולה תאתגר אותנו מעט (ולא נתפתה לברוח לדרך הפונה שמאלה בתחילת העלייה) ולבסוף, 2.8 קילומטרים מתחילת הדרך, נגיע לסופה ליד שער גדול (13 קילומטרים; 16420,12923; 733 מטרים).
נפנה שמאלה ונתחיל בירידה מהירה. בצומת נפנה ימינה להקפת הוואדי, ומעברו השני נפגוש שבילון היורד שמאלה אל מעיין עין שריג המקסים (13.3 קילומטרים; 16420,12938; 718 מטרים). לאחר הרחצה במעיין נחזור לצדו הראשון של הוואדי ונמשיך מטה עד למפגש עם הכביש המוביל לאבן ספיר.
נפנה ימינה בכביש לכיוון הדסה עין כרם. שמאלה בצומת ושוב שמאלה, ולאחר 400 מטרים נוספים נגיע לכביש משובש. בעיקול חד בכביש נמשיך ישר אל דרך רומית בסימון שבילים כחול (15.9 קילומטרים; 16327,13008; 596 מטרים). מומלץ להמשיך קודם עוד 300 מטרים עם הכביש אל עין חנדק, עם הנִקבה המרשימה שלו, ואז לחזור. סימון השבילים הכחול נופי להפליא, ואם נפתח עיניים נבחין בכמה שוֹמֶרוֹת שמוּרות יחסית לאורך הדרך.
בקצה הדרך יש שוב קטע כביש. כמובן ששביל האופניים לא יעבור בכביש ויהיה מופרד לחלוטין מתנועת כלי רכב, אך כרגע הוא עוד לא קיים בשטח. נפנה שמאלה וימינה אל הכיכר הגדולה בצומת כרם, שם נפנה שמאלה ולאחר 400 מטרים ימינה לכיוון בית הספר החקלאי, ומיד שוב ימינה לדרך עפר (18.6 קילומטרים; 16466,13121; 526 מטרים).
כעת נרכוב בעמק מוצא, ולאחר רכיבה קצרה נוכל להבחין משמאלנו במאגר בית זית. זהו מאגר מים המתמלא בזכות סכר הניצב בקצהו הדרומי. לאחר גשמי החורף נוצר כאן אגם אדיר שאליו מגיעים עופות מים וכן קייטנים רבים, חלקם מצוידים אפילו בסירות. למרות שהסיור שלנו נערך בתחילת הקיץ, עדיין נותרו במקום כמה אגמונים קטנים וחביבים. כחלק מתוכנית הפיתוח של הפארקים המטרופוליניים מתוכנן כאן גם אגם קבוע על חלק משטח המאגר.
הדרך מסתיימת בסמוך לכביש מספר 1, וראו זה פלא, הגענו אל חניית בלק סטיר שבה ממתין לנו הרכב (21.7 קילומטרים; 16592,13334; 570 מטרים). אבל רגע רגע, עוד לא סיימנו! נמשיך בכביש המקביל לכביש מספר 1, נפנה שמאלה מתחת לאוטוסטרדה ואחריה ימינה לדרך עפר הממשיכה בעמק. נחלוף על פני הפנייה שמאלה לנחל חלילים הידוע, ונמשיך ישר עוד 500 מטרים עד שנראה מבנה משמאלנו, שם נמצאים עיינות תלם (23.3 קילומטרים; 16645,13468; 574 מטרים) שהם לא פחות מגן לאומי. במקום אפשר לראות את המעיינות ואת בריכת האגירה העגולה והנאה, וכן שרידי מבנים שאחד מהם שימש כבית חרושת לסבון. נחזור כלעומת שבאנו חזרה אל הרכב הממתין. עכשיו באמת סיימנו.
תדריך בעין איתמר
משלימים מעגל
אם בכל זאת לא בא לכם על הקפצות ואתם מעדיפים לסיים במקום שבו התחלתם, להלן דרך לסגור את המעגל.
נעלה בכביש לכיוון בית זית וניכנס פנימה לתוך היישוב. במזלג הראשון נבחר את הרחוב השמאלי ונמשיך בו (ניצמד לשמאל ליד מגדל האגירה, בדרך עין כרם) עד שנצא מן היישוב אל דרך עפר ונגיע לצומת שבילים בתוך הוואדי (27.4 קילומטרים; 16582,13177; 587 מטרים).
נמשיך ישר בדרך המטיילת פחות או יותר על קו הגובה. לאחר כ-500 מטרים נגיע לפיצול ונבחר את הנתיב השמאלי העליון, ולאחר 150 מטרים נגיע לפיצול נוסף וניקח את הדרך הימנית ההופכת במהרה לסינגל חביב הנשפך לכביש פנימי בשכונת עין כרם.
אחרי שנעבור את הוואדי נמשיך בכביש הימני, המוביל אותנו בעלייה מתונה דרך השכונה, עד לסיומו בכביש הראשי. בזהירות נפנה שמאלה ונתחיל לטפס בכביש תוך היצמדות לימין. אחרי ירידה קטנה נפנה ימינה עם השילוט "מרכז למוזיקה", ונגיע למעיין מרים אשר בלב האזור המתויר של שכונת עין כרם (30 קילומטרים; 16535,13029; 635 מטרים). המעיין נובע מתוך מבנה שמעליו שוכן מסגד נטוש.
נמשיך ימינה אחרי המעיין במגמת עלייה מתונה עם נוף יפה על השכונה, על העמק ועל הר חרת ממול, ונשים לב לא לפנות בכביש שעולה בתלילות שמאלה. אחרי כ-500 מטרים הגדר שמשמאל מתרחקת מהדרך, ואנו נעלה על משטח הסלע הצמוד לגדר כדי להמשיך את הטיפוס בסינגל נחמד, אשר בשלב מסוים חוצה לצדה השני של הגדר עד שהוא מביא אותנו למגרש החניה בהדסה עין כרם (30.8 קילומטרים; 16463,13034; 674 מטרים). נפנה שמאלה ונטפס בכביש הפנימי, ובסופו שוב שמאלה ליציאה מבית החולים. כבר רכבנו הרבה היום, אז "נתפנק" בעליית כביש מכובדת שמאלה עד לצומת אורה, נפנה ימינה ומיד שמאלה לכיוון תחנת הדלק ואז ימינה לדרך עפר (33.1 קילומטרים; 16463,13034; 788 מטרים).
האופציה האתגרית: מיד אחרי הכניסה לדרך העפר נפנה שמאלה לסינגל עין לבן הטכני ונקפיד להמשיך בו גם כשהוא חוצה דרכים. כשהוא מסתיים לבסוף נפנה ימינה ושמאלה ונגיע אל עין לבן.
האופציה הרגועה: נרכב בדרך העפר, המתעקלת שמאלה ויורדת לכיוון הוואדי, שם נבחר בדרך השמאלית בפיצול. בצומת הבא נפנה ימינה בסימון שבילים כחול, ובבא שמאלה אל עין לבן.
בעין לבן בריכות מים גדולות ועמוקות ואם עד עכשיו התאפקנו, זו בהחלט ההזדמנות להירטב.
סמוך לבריכה נבחין בעצי תאנה, במטע של אגוזי מלך ופירות שונים, ובטרסות נטושות מסביב.
בסיום הביקור נגלוש מטה בדרך שממזרח למעיין, ונפנה שמאלה לדרך בסימון השבילים הכחול שתוביל אותנו חזרה לחניון גן החיות התנ"כי ולסיום.
הכתבה המלאה מתפרסמת במגזין MBA אוגוסט 2009
מתוך: מגזין MBA
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: