בעולם מושלם, אופני הפרירייד שלנו, בעלי שבעה אינצ'ים מהלך ומזלג טריפל מקדימה, היו משנים לפני כל עלייה את זוויות הכיסא והכידון מ-67/71.5 מעלות סקסיות וכהות ל-73/77.5 מעלות, שיאפשרו לכבוש כל קיר מזדמן. באותו עולם היינו יכולים גם לעצור את שינוי הצורה בכל נקודה וכמובן שאותו שינוי לא היה משפיע על גובה הציר המרכזי. כמו כן, האופניים היו שוקלים 15.5 קילוגרמים, קוראים מחשבות ויודעים לעשות קפה. זהו בדיוק האתגר שהציבו לעצמם המהנדסים שמאחורי שם היצרן ביוניקון, האמת חייבת לצאת, וחוץ מהעניין של קריאת המחשבות והקפה הם גם הצליחו.
בסוף שנות התשעים החלו בביוניקון (יש גם עניין עם עז בסיפור, חפשו באינטרנט) לעבוד על פתרון לאחת מהמגבלות התכנוניות הגדולות ביותר שמשפיעות על רכיבת האופניים. כמובן שמדובר בשינוי בפני השטח, כך שהדרישות מהאופניים בעליות (זוויות היגוי וכיסא חדות) הפוכות לחלוטין לזוויות הכהות הנדרשות לצורך שליטה במהלך ירידה. אפשר לומר שלמעט כלים ייעודים, כגון אופני קרוס קנטרי עצבניים (עצבניים בירידות) או אופני דאונהיל ייעודיים ובלתי ניתנים לדיווש, רוב זוגות האופניים שעליהם אנו רוכבים מהווים פשרה, ופשרה כידוע מגבילה אותנו, ומכאן תרבות השדרוגים והפיתוחים הבלתי נגמרת.
הפתרון של ביוניקון פשוט יחסית - העברת לחץ האוויר, שיוצא מהמזלג לצורך קיצורו (לצורך עלייה, לדוגמה), לבוכנה אשר מעריכה את אורכו (עין לעין) של הבולם האחורי בכ-15 מילימטרים. הארכת הבולם האחורי מאפשרת לקצר את בסיס הגלגלים ולשנות את זווית הכיסא (וכמובן ההיגוי) בצורה חדה יותר מאשר מנגנון קיצור בולם "רגיל" כדוגמת טאלס של פוקס, ATA של מרזוקי וכדומה.
בנוסף, גובה הציר המרכזי נשאר ללא שינוי, כך שמרכז האופניים נותר בעינו. תוצר נוסף של המערכת הוא הקשחה של הבולם האחורי בעת חידוד הזוויות, התורמת גם היא לשינוי הצורה מאופני פרירייד אגרסיביים לאופני קרוס קנטרי שורפי עליות. נחלק את המבחן לשלושה חלקים - הרעיון ויישומו, לאחר מכן האופניים כחבילה וכחוויה, ולסיום נקודות לציון וסיכום.
ככל שהעלייה היא יותר "מנהלתית" יורגש המשקל
פרק ראשון
כפי שצוין, תכנון הגיאומטריה באופניים (הכוונה לאופניים שעליהם אנו רוכבים ביום יום) הוא פשרה. כבר בשלב החפירה ברשת הבנו שאנשי ביוניקון עלו על פתרון לא שגרתי, ואכן למיטב ידיעתנו זו הפעם הראשונה שהבולם הקדמי מחובר לבולם האחורי ונוצרת מערכת שיכולה לשנות בקלות ובמהירות את מהלך הבולמים במקביל ותוך כדי רכיבה. רכינה קדימה תוך לחיצה על הכפתור שממוקם על הכידון גורמת לאופניים לצלול קדימה תוך הרמת הישבן המתבקשת (קיצור המהלך הקדמי מאריך את הבולם האחורי). ישיבה על המושב או עמידה בתנוחת תקיפה תוך לחיצה על הכפתור מאפשרות לשאטל לחזור להיות חיית סינגלים.
מכיוון שמהלך השינוי רציף, אפשר לעצור ולחזור מכל נקודה קדימה ואחורה, כך שאם חידדתם את הזוויות יותר מדי ויש היגוי עצבני ופידול כבד, ישיבה זקופה על האוכף ולחיצה מהירה על הכפתור ישנו את המצב.
השתמשנו במערכת באזורי רכיבה שדורשים טיפוסי קירות וירידת מדרגות בזה אחר זה, והמערכת עבדה! בטיפוס קירות מדורדרים ומסולעים במיוחד, שינוי המהלך השאיר את הרוכב בתנוחת רכיבה ניטרלית כלפי שיפוע הקרקע, כך שלא בזבזנו אנרגיה מיותרת על שינוי תנוחת הרכיבה אלא פשוט פידלנו בעוז למעלה. יש לציין כי בשל חידוד זווית האוכף והקשחת פעולת הבולם, נוצר שינוי במינוף הבולם והרגשנו שיותר קשה לפדל, אבל הקושי קוזז מול העברת הכוח ומצאנו את עצמנו מטפסים בהילוכים כבדים ובמהירות גבוהה מהרגיל.
בירידות, כל מה שנדרש מהרוכב הוא לחיצה על כפתור הקסמים והעברת משקל הגוף לאחור, והוא כבר ירגיש ש"האופניים נפתחים". זווית הראש במצב הפתוח (67 מעלות) והמזלג הארוך (170 מילימטרים בשאטל) מצהירים על כוונת תקיפה מיידית ואגרסיבית. כך האופניים יכולים לגשר על הפער שבין אופני פרירייד לאופני קרוס קנטרי וכל מה שביניהם, ובמבחן התוצאה יישום הרעיון והפן התפעולי מקבלים ציון גבוה.
סקירת נתונים
המבחן נעשה על גבי דגם הסופר שאטל FR של ביוניקון. השאטל מוגדרים על ידי החברה כאופניים אגרסיביים המיועדים לרכיבת פרירייד שמאופיינת ברכיבה קשוחה ואגרסיבית על תנאי שטח טבעיים. עד היום היה מדובר בנישת רכיבה שאופיינה על ידי אופניים קשוחים, חסונים (וכבדים) עם זוויות שמקשות על הטיפוס - בקיצור, אופניים המיועדים לירידות.
מפרט טכני
יבואן: ויסוצקי אחזקות
מחיר: 20,900 שקלים
משקל: 15.5 קילוגרמים (דוושות שימאנו DX, נוזל בגלגלים)
גודל שלדת מבחן:L
גובה ציר מרכזי: 35.6 סנטימטרים
אורך תומכות שרשרת: 44 סנטימטרים
אורך צינור עליון: 60 סנטימטרים
זווית ראש: משתנה מ-67 עד 73 מעלות
זווית אוכף: משתנה מ-71.5 עד 77.5 מעלות
בסיס גלגלים: משתנה מ-111.6 עד 115.6 סנטימטרים
מהלך קדמי: 170 מילימטרים
מהלך אחורי: 160 מילימטרים
חומר שלדה: אלומיניום 7052
מזלג: ביוניקון מגנזיום, ציר גלגל 20, מערכת שינוי מהלך אוויר, שיכוך שמן
משכך אחורי: X-Fusion o2 RC
חישוקים: Alexrims Supra BH
צמיגים: שוולבה בטי 2.4
צירי גלגל: DT Swiss 340
מעצורים: פורמולה 18K
גלגל הינע: טרווטיב Stylo
ידיות הילוכים: סראם X7
מעביר קדמי: שימאנו דאור
מעביר אחורי: סראם X9
קסטה: סראם PG980 11-34
דוושות: ללא, נבחנו עם שימאנו DX
שלדת השאטל היא שלדת ציר יחיד "קלאסי" (הציר ממוקם בין גלגל השיניים הבינוני לגדול בשעה אחת) ושני חלקי המתלה האחורי מהודקים בעזרת צינור מרכזי עתיר קוטר (לטענת ביוניקון, החלוקה לשתי זרועות מאפשרת להחליף רק צד אחד בעת כשל). השלדה עשויה מאלומיניום 7005, צבועה באבקה (אנודייז) ועליה כיתובים מדויקים לגבי לחצי האוויר וכיול מערכת שינוי הגיאומטריה. יש לציין כי לחצי האוויר המצוינים לגבי הבולם הקדמי היו מדויקים, ואילו בבולם האחורי נדרשנו להפחתה של כ-30 PSI עד 40 PSI מהטבלאות המצורפות לצורך קבלת מתלה פעיל. בנוסף, קיימות כמה נקודות עיגון לבולם האחורי, כך שקל מאוד להתאים במדויק את האופניים לרוכב (מסילה משוננת דואגת לכך, אנו רכבנו עם גובה ציר מרכזי נמוך).
יש לציין כי משקל השלדה המוצהר עם המשכך האחורי הוא 2.9 קילוגרמים, משקל שלרוב מתאים לשלדות אופני שבילים, כאשר המשקל הוא ביחס הפוך לקשיחות השלדה ולהרגשה המוצקה המתקבלת ברכיבה. השאטל צוידו ברכיבים שבהחלט מצדיקים את שיוכם לקטגוריה - חישוקי אלקס BH בעלי רוחב פנימי של 25 מילימטרים, המורכבים על צירי גלגלים של DT עם חישורים של DT (כבוד למגזר), ומערכות הנעה המציגות את מגוון הרכיבים של סראם ברמות X7/X9, למעט המעביר הקדמי של שימאנו דאור.
מוט האוכף מיוצר עבור ביוניקון והוא בקוטר הלא פופולרי של 30 מילימטרים, והאוכף הוא הלייזר וי הוותיק והטוב של WTB. הבלמים של חברת פורמולה הפגינו רגש טוב וכוח עצירה סביר, אך הטרידו אותנו ברעשים צורמים שלצורך החרשתם נדרשו כמה כיוונים ואיפוסים של בוכנות הבלם כלפי רוטור הבלימה. צמיגי גברת בטי של חברת שוולבה, המוכרים והמוכחים, מוגדרים כצמיגי פרירייד שמצטיינים בתנאי הדרדרת של הקיץ הישראלי ומאופיינים בנפח אוויר גבוה שמאפשר רכיבה בלחצי אוויר נמוכים יחסית ורמת שיכוך נוספת. המגרעת של הצמיגים היא ספיגת אנרגיה בצמיג האחורי בפידול, והפתרון לכך הוא מעבר לצמיג "מתגלגל" יותר כאחורי, ואת המקורי תשמרו כקדמי נוסף.
הבולמים מונעים את ניצול היכולות של השלדה הקשיחה
בולמים את ניצול היכולת של השלדה
שני פריטים מחייבים התייחסות נרחבת. הראשונים הם כמובן הבולמים. בעוד האחורי הוא ה-X-Fusion RC, שלטעמנו פשוט מדי וגורם לאי יכולת למצות את יכולות השלדה, הבולם הקדמי הוא של חברת ביוניקון ומתהדר במהלך משתנה של 90 מילימטרים עד 170 מילימטרים. בולם זה בתצורת טריפל הפגין קשיחות מצוינת ופעולה אחידה לכל אורך המהלך.
ברגלו הימנית של הבולם קיים מנגנון שינוי מהלך הכולל מערכת שיכוך אוויר שאינה נשלטת חיצונית, וברגלו השמאלית מנגנון שיכוך מבוסס שמן עם שליטה חיצונית על שיכוך ההחזרה. אמנם מנגנוני השיכוך של הבולם עושים רושם אמין ובעלי איכות הפעלה טובה, אך הם אינם עומדים בשורה אחת עם מנגנוני השיכוך הנפוצים כיום המאפשרים שליטה מדויקת על רכיבי שיכוך הדחיסה.
בשל חיסרון זה, ובייחוד בבולם בעל מהלך ארוך (170 מילימטרים פתוח), הרגשנו שהבולמים מונעים את ניצול היכולות של השלדה הקשיחה. נתייחס גם למוט הכידון, המורכב משתי שמיניות אלומיניום הננעלות באמצעות בורג מרכזי ומאפשרות שינוי מהיר ומדויק בתנוחת הרכיבה, מדליק.
פרק שני
קשה להתייחס לאופניים המוגדרים לפרירייד במושגים הרגילים המוכרים לנו, אך בשל המנגנונים הייחודיים של חברת ביוניקון רכבנו עם השאטל גם באזורי המחיה של אופני החמישה-שישה אינצ'ים שלנו ונהנינו.
במישורים
המשקל הוא בגבול העליון של אופני השבילים והצמיגים השמנמנים אינם הופכים את השאטל לחיית קרוס קנטרי, אבל בגלל שינוי המהלך העמדנו אותו על כשליש ממצבו פתוח עם אפשרות לנעילת הבולם, וקיבלנו אופניים שרוכב עם כושר טוב בהחלט יוכל לנצלם לצורך בריחה מזדמנת ובלי סבל מיותר.
בעליות
אפשר בהחלט לומר שיכולת שינוי הגיאומטריה הקיצונית עד לזווית ראש של 73 מעלות וזווית אוכף של 77.5 מעלות היא חריגה מאוד, וגורמת לכך שהדבר היחיד שימנע טיפוס קירות עם השאטל הוא הרוכב, או יותר נכון אמונתו, שכן קשה לאבד אחיזה עם השאטל ולא משנה מהו שיפוע העלייה או עד כמה היא מדורדרת. כאן גם ננצל את הבטי האחורי כתורם לאחיזה. חשוב לא להגיע ישר לנקודת הקיצון של שינוי הגיאומטריה (אין צורך), אלא לשנות אותה לפי שיפוע העלייה. עדיין, ככל שהעלייה היא יותר "מנהלתית" יורגש המשקל, אבל אז ניזכר שאנו רוכבים על אופני פרירייד 170 מילימטרים...
בירידות
דווקא בירידות הרגשנו שביוניקון פספסו קצת בכיול האופניים. לכאורה, השלדה החסונה, מהלך המתלים וזוויות התקיפה, אמורים לזרוח לפי הנתונים היבשים של השאטל. נכון, רוב אופני החמישה-שישה אינצ'ים הנפוצים לא יראו את השאטל (אלא יריחו את האגזוז שלהם), בייחוד כשהשטח הופך לקשה ולתלול, אבל ביחס לאופני פרירייד אחרים איכות השיכוך של הבולמים, בייחוד האחורי, וחוסר היכולת לכייל אותם בדיוק לא מאפשרים למצות את הפוטנציאל הגלום בשלדה.
יש לציין לטובה את התנהגות מתלה הציר היחיד תחת בלימה ואת הישארותו אקטיבי יחסית גם בנעילת הגלגל האחורי, מה שמלמד על תכנון נכון של מיקום ציר המתלה המרכזי. הבלמים לא כיכבו בירידות - אמנם הם סיפקו רגש (מודולציה) לגבי מצב הגלגל, אבל חסרה להם נשיכה שהיינו מצפים למצוא באופניים שמיועדים לירידות. כמו כן, צריך לציין את הכידון המקורי, שלטעמנו מעט צר מדי, ולא היה מזיק אם במצבו הגבוה היה מעניק לנו עוד סנטימטר או שניים.
לא בזבזנו אנרגיה מיותרת על שינוי תנוחת הרכיבה
פרק שלישי
נקודה לציון היא האפשרות לבנות את השלדה האמורה לכיוון הקל יותר עם בחירת חלקים מעט יותר קפדנית ויקרה. אז יהיה אפשר לרדת אל מתחת ל-14 קילוגרמים, בהחלט מתכון מעניין לרוכבי שבילים המחפשים את הצד האגרסיבי ברכיבה. אנחנו מבטיחים לכם שבכל רכיבה שתבצעו עם הביוניקון, לא משנה על מה ירכבו החברים מסביב, כולם ידברו עליהם וירצו לקחת סיבוב.
לסיכום, שוב נוכחנו שלמרות הטענה שהתכנון הבסיסי של האופניים לא השתנה במאה השנים האחרונות, עדיין אפשר למצוא חשיבה פורצת גבולות ושוברת מוסכמות לגבי משולש היחסים אופניים-שטח-אדם. אין ספק שביוניקון עלו על נקודה חשובה (אולי החשובה ביותר) במשולש הזה. אבל, ולא פחות חשוב, הביצוע של ביוניקון מעורר השראה ומגדיר מחדש את המושג The One Bike.
נראה כי גם לחברה קטנה עם משאבים מצומצמים יש מקום באולם התהילה של אופני ההרים, ובכל הנוגע לביוניקון, רק הזמן, ליטוש המוצר הגולמי למוצר מושלם וכוחות השוק הם שיקבעו את עתידה של מערכת שינוי הגיאומטריה המצוינת שלהם.
מתוך: מגזין MBA
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:
