המאה ה-20 הייתה המאה הגדולה של המדע. באף תקופה אחרת בתולדות הָאֱנוֹשׁוּת לא חלה התקדמות טֶכְנוֹלוֹגִית כה מהירה בזמן כה קצר. לא פֶּלֶא, אֵפוֹא, שמדענים רבים הפכו במהלך המאה לדמויות מוכרות ומוערצות בכל העולם. אולם, למרות שבמאה ה-20 פעלו אֵינְסְפוֹר מדענים דגולים, אם תשאלו מישהו מי, לדעתו, הוא הבולט מביניהם, התשובה תהיה כמעט תמיד זהה: אָלְבֶּרְט אָיְינְשְׁטֶיְין.מה היה בו, באָיְינְשְׁטֶיְין, שהפך אותו לאדם כה גדול? קודם כל, וזה ברור - הוא היה אדם חכם מאוד. אָיְינְשְׁטֶיְין הצליח לְסַפֵּק הסברים לכמה שאלות שטובי המדענים לא הצליחו לענות עליהן במשך אלפי שנים. שאלות העוסקות בעיקר בדרך שבה פועל הַיְּקוּם.
אולם, לא רק הפתרונות המבריקים הביאו לאָיְינְשְׁטֶיְין תהילה, אלא גם הדרך בה הגיע אליהם - בעזרת הרבה דמיון, שכל ישר וסירובו לקבל כל דבר כמובן מאליו. אָיְינְשְׁטֶיְין השיג כמה מפריצות הדרך הגדולות ביותר שלו באמצעות ניסויים שערך בדמיונו. אָיְינְשְׁטֶיְין היה מודע לכך ואף קבע כי "דמיון חשוב יותר מידע". לגדולתו של אָיְינְשְׁטֶיְין תרם גם אופיו: למרות הצלחתו, הוא נשאר אדם צָנוּעַ וּמוּסָרִי, וכל חייו המשיך להיאבק בעד שלום, אַחֲוָה וְחֵרוּת.
למד פיסיקה בגיל 11
אָלְבֶּרְט אָיְינְשְׁטֶיְין נולד בשנת 1879 בְּאוּלְם שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה. אביו ודודו, בַּעֲלֵי עֵסֶק להתקנת ציוד חשמלי, עוררו את הִתְעַנְיְנוּתוֹ בַּמָּתֶמָטִיקָה וּבַמַּדָּעִים עוד כשהיה ילד קטן. הוא הִרְבָּה לקרוא ספרי מדע ובגיל 11 כבר למד פִיסִיקָה בְּרָמָה אוּנִיבֶרְסִיטָאִית.
נהוג לספר כי אָיְינְשְׁטֶיְין היה תלמיד חלש - אולם זה לא ממש מדויק. הציונים שלו לא היו תמיד טובים, אומנם, אך זאת בשל רצונו ללמוד בעצמו על הדברים שעניינו אותו. אָיְינְשְׁטֶיְין גם נרתע מהאווירה ה"צְבָאִית" שהייתה בבית הספר. אסור לשכוח שהוא למד במערכת החינוך הקפדנית של הַקֵּיסָרוּת הַגֶּרְמָנִית, וכבר כילד הוא לא סבל סמכות ולא היה מוכן שמישהו יכתיב לו כיצד לחשוב.
בגיל 17 התקבל אָיְינְשְׁטֶיְין לבית הספר הגבוה לַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה בְּצִירִיךְ שֶׁבַּשְׁוויץ, שנחשב לאחד המוסדות הטובים בעולם בתחום הַפִיסִיקָה. הוא ניסה להתקבל כבר שנה קודם לכן, אך נדחה בגלל שֶׁהַצָּרְפָתִית שלו עוד לא הייתה מספיק טובה. גם כאן התנהג אָיְינְשְׁטֶיְין כפי שהתנהג בבית הספר היסודי: בקושי נָכַח בשיעורים ולמד בכוחות עצמו.
בשנת 1900 סיים אָיְינְשְׁטֶיְין את לימודיו כשהוא בן 21 בלבד. בשנת 1902 התקבל לעבודה במשרד רַשַּׁם הַפָּטֶנְטִים בְּבֶרְן שֶׁבִּשְׁוַיְץ. בזמן עבודתו המשיך אָיְינְשְׁטֶיְין לשקוד על התיאוריות שלו. בשנת 1905, שכונתה אחר כך "שְׁנַת הַפֶּלֶא", פרסם חמישה מאמרים, ששלושה מהם היוו פריצת דרך בְּפִיסִיקָה ושינו את הדרך בה אנו רואים ומבינים את העולם. בין היתר, הוכיח אָיְינְשְׁטֶיְין באותה שנה את קיומם של הָאָטוֹמִים וגילה כי האור הוא לפעמים חֶלְקִיק וְלִפְעָמִים גַּל אֶנֶרְגְיָה. אולם למרות הישגים כבירים אלו, עבודתו הידועה ביותר מאותה שנה היא "תורת הַיַּחֲסוּת הפרטית".
ההשלכה החשובה והנוראית ביותר של מחקרו הייתה יְצִירַת פִּצְצַת הָאָטוֹם.
stock.xchng
הכל יחסי
את "תורת הַיַּחֲסוּת הפרטית" הַמַּהְפְּכָנִית יצר אָיְינְשְׁטֶיְין בזכות תכונותיו המיוחדות: יכולתו להטיל ספק בכל, לשאול את השאלות הנכונות ולמצוא להן פתרון מקורי, תוך שימוש בדמיון רב. בזכות תכונות אלו הצליח אָיְינְשְׁטֶיְין לפתור את הבעיה שהטרידה מדענים רבים בתקופתו: מהו האור וכיצד הוא מִתְפַּשֵּׁט? אָיְינְשְׁטֶיְין אף הגיע למסקנה כי מהירות האור היא קבועה - אך הזמן והמרחק יכולים להשתנות בהתאם לנקודת מבטו של מי שבוחן אותם.
אָיְינְשְׁטֶיְין המשיך לפתח את תורתו ובשנת 1916 פרסם את תורת היחסות הכללית, בה הסביר את מבנה הַיְּקוּם. הוא ערך ניסוי מחשבתי ודמיין אדם הנמצא בתוך חללית, שמאיצה בחלל. למרות שבחלל אין כוח משיכה ובגלל התאוצה - אותו אדם יוכל לעמוד על רצפת החללית כאילו היה בכדור הארץ (בוודאי הבחנתם כי כשיושבים במכונית הַמְּזַנֶּקֶת במהירות ממקומה "נִדְבַּק" הגב למשענת המושב. זהו אותו הכוח בדיוק - כוח הַתְּאוּצָה).
בזכות ניסוי מחשבתי זה הבין אָיְינְשְׁטֶיְין כי תְּאוּצָה וּכְבִידָה הם למעשה אותו הדבר. זה היה רעיון מַהְפְּכָנִי שֶׁהִכָּה את עולם המדע בתדהמה.
ההסברים החדשים שסיפק אָיְינְשְׁטֶיְין לדרך פעולתו של היקום הובילו ליצירת תחומים חדשים במדע, כמו תורת הַקְּוַנְטִים (תורה שמסבירה איך מתנהגים הַחֶלְקִיקִים שֶׁמַּרְכִּיבִים אֶת הָאָטוֹם), פִיסִיקָה גַּרְעִינִית וְקוֹסְמוֹלוֹגְיָה - מדע חֵקֶר הַיְּקוּם. רעיונותיו הובילו גם לפיתוח הלייזר, הטלוויזיה ועוד. אָיְינְשְׁטֶיְין אף היה הראשון שהסביר מדוע השמים כחולים וגם חזה מצב צְבִירָה נוסף, שמדענים הצליחו ליצור אותו בניסוי רק בשנת 1995.
בשנת 1921 הוא זכה בהכרה עולמית, כשקיבל את פרס הנובל לְפִיסִיקָה. אולם, מבחינתו של אָיְינְשְׁטֶיְין, ההשלכה החשובה והנוראית ביותר של מחקרו הייתה יְצִירַת פִּצְצַת הָאָטוֹם. כרודף שלום, השימוש הנורא שנעשה בתיאוריה שלו לצורכי מלחמה, זעזע אותו. לאחר מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה פעל אָיְינְשְׁטֶיְין רבות למען פֵּרוּק הַנֶּשֶׁק הַגַּרְעִינִי - אולם הדבר כבר היה מאוחר מדי.
עד מותו, בשנת 1955, המשיך בעבודתו ותרם עוד רבות לָאֱנוֹשׁוּת - גם באמצעות מחקריו וגם בפעילותו החברתית. הוא היה כה מוערך בעולם, עד שאפילו קיבל מֵרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הַיִּשְׂרְאֵלִי, דָּוִד בֵּן גוּרְיוֹן, הצעה להיות נְשִׂיאָה הַשֵּׁנִי שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. אָיְינְשְׁטֶיְין הודה על ההצעה, אך סירב - תפקיד שכזה לא התאים לאדם צנוע שכמותו.
קישורים לאתרי אינטרנט בנושא:
אָלְבֶּרְט אָיְינְשְׁטֶיְין ותורת היחסות - מתוך הספריה הווירטואלית של מט"ח
אָלְבֶּרְט אָיְינְשְׁטֶיְין - איש המאה של המגזין "טיים"
לגלות את אָיְינְשְׁטֶיְין - אתר של הטלוויזיה החינוכית האמריקנית
14.09.06
(עודכן ב - 16.01.10)