הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter
ההבנה החדה בגנות המיחזור צצה אצלי לאחרונה ליד פינת המיחזור שאני פוקד לעתים לאחר הפרדת הפסולת הביתית ומיונה: חומרים אורגניים לתעשיית הקומפוסט בחצר, בקבוקים קטנים ופחיות למרכול (חוק הפיקדון), מכלי פלסטיק ובקבוקים לכלובי המיחזור, קרטונים לקרטונייה, ניירות ועיתונים למכלי אמניר וסוללות למכל הייעודי (לצערי, אין אצלנו אפשרות למחזר זכוכית).
המיחזור הוא כוסות רוח למת! הוא נהיה עלה תאנה לחוסר דאגה לסביבה ומעין סם להרגעת המצפון
בתחילה, חשתי סיפוק ואף גאווה לאחר השלמת מלאכת המיחזור. אזרחות למופת. אולם בעקבות הררי הבקבוקים וערמות הקרטונים, העיתונים והניירות - אות וסמל למודעות הגבוהה של התושבים למיחזור, אך אות קלון מתמשך לתרבות הצריכה - נמלאתי קבס, וירד לי האסימון: המיחזור הוא כוסות רוח למת! מס שפתיים "אקולוגי" שאנחנו מרבים לשלם בתמורה לאימפוטנטיות של קובעי המדיניות בנושא הסביבה, הממחזרים לדעת את הרעיונות הממוחזרים שלהם כדי להמשיך ולמחזר את כוחם הכלכלי והפוליטי.
![אנשים טובים ובעלי מודעות נופלים לפח של "המיחזור" [אילוסטרציה: photos to go]](/pagemodule/image1/695/63695/3.jpg?1251753550)
אנשים טובים ובעלי מודעות נופלים לפח של "המיחזור" [אילוסטרציה: photos to go]
הפחתה ושימוש חוזר
אלו ארבעת ה-Rים האקולוגיים לפי החשיבות שלהם לסביבה:
- Reduce: הפחתה במקור. לצרוך פחות.
- Reuse: להשתמש שימוש חוזר.
- Recycle: מיחזור.
- Recovery: השבה. למשל יצירת קומפוסט או אנרגיה מפסולת.
בעברית אפשר לזכור זאת על ידי ראשי התיבות השמ"ה (הפחתה, שימוש חוזר, מיחזור והשבה).
אגב, המהדרין אף הוסיפו R-ים נוספים כמו rethink (מחשבה מחדש), Reclaim (להחזיר למוטב) ו-Renovate (שיפוץ).
על כל פנים, המיחזור, שעיקר הדגש הנוכחי ניתן עליו בחינוך וברגולציה, הוא רק השלישי במעלה ברשימה הסביבתית, המדורגת לפי סדר החשיבות, אך אין פלא שהלכה למעשה, בפועל, קפץ המיחזור לראש הרשימה.
הרי התאגידים השולטים (הון ושלטון) בכל צומתי התקשורת והרגולציה אינם מעוניינים בעיקרון הראשון של ההגנה על הסביבה: ההפחתה! ומה להם ולשימוש חוזר? הם מעוניינים, ללא ייסוריי מצפון, שנמשיך בצריכה החזירית שלנו. לעתים בעלי ושליחי התאגידים אף חושבים (כנראה בצדק...) כי אם יצבעו מוצר כלשהו בירוק, יכתבו "ידידותי לסביבה" או ידפיסו את סמל המיחזור - נאכל את הלוקש הזה בתיאבון.
בהפחתת הצריכה ובשימוש החוזר אין כסף, מכרזים, טובות הנאה, רגולציה, שינוע ומפעלים, ואילו במיחזור כל אלו קיימים
יתרה מזאת, בהפחתת הצריכה ובשימוש החוזר אין כסף, מכרזים, טובות הנאה, רגולציה, שינוע ומפעלים, ואילו במיחזור כל אלו קיימים, חיים ובועטים. לא פלא אפוא כי עולם הפשע העברייני השתלט על המיחזור בחסות "חוק הפיקדון", ואילו עולם הפשע הלגיטימי (התאגידי והממשלתי) גורף רווחים נאים משאר עוגת המיחזור.
ברור כי הפחתת הצריכה והגדלת השימוש החוזר, שהם המרכיבים החשובים ביותר במערכת אקולוגית, עלולים להיות הרסניים מבחינת אותם תאגידים ענקיים. תרבות שלמה וענקית שצמחה על בסיס הצרכנות והצרחנות עלולה להתמוטט. לכן, במקום לשים דגש על צמצום הצריכה ועשייתה סביבתית יותר ונבונה - הם משליכים יהבם על המיחזור. כך נהיה המיחזור דגל אקולוגי, אופיום להמונים וכדור הרגעה למחדלים המתמשכים של הפוליטיקאים ושל התאגידים הענקיים.
![הצריכה נעשתה "ערך" העליון בעולם המערבי [אילוסטרציה: photos to go]](/pagemodule/image1/696/63696/2.jpg?1251753789)
הצריכה נעשתה "ערך" העליון בעולם המערבי [אילוסטרציה: photos to go]
מהפכה תרבותית
חשיבות הפחתת הצריכה והשימוש החוזר הם באחריות האישית, ואילו עולם המיחזור מבוסס על הטלת האחריות העיקרית מאתנו והלאה: מישהו כבר מטפל בפסולת, וזה לא ענייננו לאן הוא לוקח אותה וכמה זיהום נוצר בשינוע שלה ובהשבתה לשווקים. רק לאחרונה שמעתי על עירייה שבעקבות תביעת התושבים הציבה גם מכלי מיחזור לזכוכית, אלא שאין מי שיקלוט את הזכוכית ויטפל בה, והיא מועברת ממכל המיחזור (למראית עין) למכולה היוצאת לאתר הטמנה.
להפחתת הצריכה יש לא רק ערך "אקולוגי" ראשון במעלה אלא גם ערך תרבותי, חברתי ורוחני: אם באמת נתחיל להסתפק במועט, אחת ההשלכות היא שנצטרך לעבוד פחות, יהיה לנו יותר זמן לעצמנו ולמשפחתנו, נחיה חיים הרמוניים יותר ולחוצים פחות - והרי לכם עולם טוב ונקי הרבה יותר, פיזית ואנרגטית.
השוק הירוק
לראשונה בישראל, נפתח בשפיים שוק איכרים אורגני-אקולוגי המציע תוצרת טרייה, משובחת ואורגנית בלבד של ירקות, פירות, יינות, גבינות, דגים ועוד, לצד מוצרי צריכה אקולוגיים כחיתולים ובגדים.
הדוכנים בשוק הינם בפיקוח, להבטיח שהתוצרת נקייה מרעלים.
ימי חמישי, 16:00-22:00, חוצות שפיים
מכיוון שהצריכה נעשתה "ערך" העליון בעולם המערבי - שינוי זה, של הפחתת הצריכה, עשוי לחולל מהפך תרבותי-ערכי שאנו מפנים בו את משאבי הזמן, את הכישרון ואת האנרגיה לחיי יצירה, חברה והגות. זו יכולה להיות מהפכה עולמית שתקפיץ את כל האנושות לאבולוציה רוחנית והתפתחותית ותעיף את התאגידים הענקיים לפח הזבל של ההיסטוריה.
ל"אקולוגיה" יש הרבה יותר מן המשמעות הצרה של זיהום, השתלטות על השטחים הפתוחים, אפקט החממה ומשבר המים והאקלים. אלו רק התופעות הפיזיות, הנראות לעין, של המשבר הרוחני שאנחנו נמצאים בו. אם נחשוב רגע על הזיהום הנפשי של תרבות הצריכה, נראה כי הוא מסוכן פי אלף מכל אותן תופעות טבע אקולוגיות!
לסיום: או-קי, ברור שאנחנו בעד מיחזור, אולם בנתונים הקיימים נהיה המיחזור עלה תאנה לחוסר דאגה לסביבה ומעין סם להרגעת המצפון. אנשים טובים ובעלי מודעות נופלים לפח של "המיחזור", ובטוחים כי בעקבות היותם ממחזרים הם תורמים תרומה חיונית, מספקת ובלעדית למצב כדור הארץ.
שלא כמו במיחזור, הדורש מערכת ענפה של רגולציה, מתקני איסוף, שינוע רב ותהליכי ייצור מורכבים, בהפחתת הצריכה צריך דבר אחד בלבד: מודעות והחלטה אישית. הבחירה בידנו.
מתוך: מגזין חיים אחרים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:
