הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter
תופעת הצונאמי זכתה בשנים האחרונות ליחסי ציבור נרחבים ביותר ובייחוד לאחר דצמבר 2004, אז אירע נחשול הים שהתרחש לאחר רעידת אדמה חזקה מאוד, שהמוקד שלה היה בסומטרה שבאינדונזיה. האבדות בנפש והנזק שנגרם היו ללא תקדים, וכך גם הצער והתסכול, משום שמרכזי המעקב בעולם ראו על המסכים שלנגד עיניהם את האירוע מתפתח בזמן אמיתי, אך בהיעדר תקשורת מתאימה, לא יכלו להתריע עליו במקומות המועדים לפורענות.
כעת, בחסות אונסק"ו, מוקמות בכל האוקיינוסים והימים הגדולים בעולם, כולל בים התיכון, מערכות התרעה מוקדמת לצונאמי, בתקווה שבעתיד אפשר יהיה להודיע עליו מבעוד מועד ולמזער את הפגיעה בנפש. כיצד אפשר ליישם את הלקחים הללו ולהעריך את הסיכון לצונאמי בישראל?
במאמר זה נתאר את העקרונות ואת שיטת העבודה המנחים בהערכת הסיכון: החל בבניית קטלוג אירועי צונאמי היסטוריים ואיתור הגורמים שחוללו אותם; המשך בהדמיה ממוחשבת של תרחישי צונאמי; וכלה בבניית מפות של האזורים המועדים להצפה מצונאמי, מתן המלצות להפחתת הסיכון והנחיות להתנהגות במקרה אמת.
ואם הים גועש
צונאמי הוא גל גדול מאוד, שמתפתח בים עקב הפרעה חריפה ופתאומית בגוף המים. ההפרעה יכולה להתרחש בקרקעית הים עקב רעידת אדמה חזקה, גלישה תת-ימית גדולה או התפרצות געשית, או לחלופין הפרעה בפני הים, המתרחשת בגלל התמוטטות של צלע הר, מצוק או קרחון הגולשים לים, ואף מפגיעת מטאוריט.
ככל שגל הצונאמי גבוה יותר ו/או ארוך יותר, יכולתו להציף את שטחי היבשה גדולה יותר. המקומות שבהם החוף מתון וכיסוי השטח דליל יחסית, יהיו חשופים להצפה נרחבת יותר מאשר מקומות שבהם הכיסוי השטח צפוף. מכאן ברור שמצוקי החוף של ישראל, השכיחים באזור השרון, יהוו חומת הגנה מפני גלי הצונאמי, ואילו באזור פני החוף ובמוצא הנחלים לים התיכון תתרחש הצפה עמוקה יותר.
ככל שגל הצונאמי גבוה יותר יכולתו להציף גדולה יותר [אילוסטרציה: shutterstock]
מקורות המידע על צונאמי
מאפייני הצונאמי
הניסיון והמחקר בעולם מאפשרים לאפיין את הצונאמי ואת הסימנים המבשרים על בואו, ואפשר להסתמך עליהם לצורכי התרעה מוקדמת, היערכות והתגוננות.
- מרבית אירועי הצונאמי בישראל התרחשו לאחר רעידת אדמה חזקה בבקע ים המלח. על פי תרחיש זה, זעזועי קרקע חזקים וארוכים יורגשו בעוצמה רבה בכל הארץ ויקדימו בכמה דקות את בואו של הצונאמי.
- בחלק מהמקרים, הצונאמי מתחיל בירידת פני הים ונסיגת קו המים תוך כדי חשיפת שטחים ניכרים של קרקעית הים. על כן, נסיגת הים מהווה סימן אזהרה חד משמעי לצונאמי, ויש להתרחק במהירות מאזור החוף.
- רעש חזק עלול ללוות את בואו של הצונאמי, לעתים זמן מה לפניו.
- אירוע צונאמי כולל סדרה של גלים גבוהים וארוכים במשך כמה שעות, כאשר הגל הראשון אינו הגבוה ביותר בהכרח או זה שיגרום להצפה הנרחבת ביותר.
- גלי הצונאמי אינם בהכרח גבוהים יותר מגלי סערה רגילים, אולם הם ארוכים מאוד ולכן מביאים לחוף כמויות מים גדולות הרבה יותר מגלי סערה.
תיאורים ודיווחים ממקורות היסטוריים, רישום ותצפיות - מתיאורים רבים ניכר, כי בני האדם הכירו את התופעה עוד בתקופות היסטוריות. אף שהתיאורים ההיסטוריים מוטים לפי השקפת עולמו של המתאר וחלקיים, כפי ששרדו את מהלך ההיסטוריה, אין להם תחליף.
עדויות גיאולוגיות - ברוב המקרים, העדויות שמשאיר אחריו הצונאמי דלות יחסית. בשנים האחרונות התפתח תחום מחקרי חדש בגיאולוגיה, העוסק באיתור עדויות ובממצאים להתרחשות צונאמי קדום.
עדויות ארכיאולוגיות - נזק והרס שנתגלו באתרים ארכיאולוגיים, חופיים או ימיים, עשויים גם הם להעיד על צונאמי, אך גם כאן אין הדברים פשוטים. הפיתוי למצוא עדויות לקטסטרופה היסטורית מושך הרבה יותר מאשר לייחס את הנזק לסתם כשל הנדסי, או אף לסופות גלים חורפיות חריגות בעוצמתן.
מודלים, תוכנות חישוב וניסויי מעבדה - בשל מיעוט תצפיות, פונים החוקרים לדימוי גלי הצונאמי והתפשטותם במרחב בעזרת מודלים מתמטיים ופיזיקליים, המשמשים להרצת תרחישים בעזרת תוכנות מחשב, והתוצאות נבדקות מול נתוני אמת, שנמדדו באירועים מתועדים. הדמיות צונאמי נעשות גם בעזרת ניסויים מבוקרים במעבדה, וגם כאן נעזרים בתוצאות לכיול מודלים והתאמתם למציאות.
צונאמי בישראל ובאזורנו
הניתוח ההיסטורי מלמד, שבישראל פגע מגוון רחב של סוגי צונאמי. בייחוד מפתיע הדיווח המוקדם ביותר המוכר לנו: במצרים נמצא לוח חרס, שעליו רשומה בכתב יתדות הודעה ממלך צור למלך מצרים, על כך שאוגרית, עיר הנמצאת לחוף הים התיכון בצפון סוריה, הוצפה וחציה נהרס. לא נכתב מה היה הגורם להצפה, ועד כה לא נודע על מאורע זה ממקורות היסטוריים חלופיים. אפשר כמובן להניח, שבאותו הזמן קרתה באזור רעידת אדמה, אך גם לא מן הנמנע, שההצפה נגרמה מגלישה תת-ימית ספונטנית, שלא כתוצאה מאירוע סיסמי.
מתברר שמרבית אירועי הצונאמי שפגעו בחופי ישראל התרחשו לאחר רעידת אדמה יבשתית, לאו דווקא חזקה במיוחד. מחקרי שטח של רעידות אדמה עתיקות ואתרים ארכיאולוגיים, שבהם זוהו נזקים מרעידות אדמה, יכולים להעיד במקרים מסוימים על המיקום האפשרי של מוקד הרעש. במקביל, הטופוגרפיה של מדרון היבשת בישראל מראה צלקות רבות בצורת סהר, צורה אופיינית לגלישות קרקע. מכאן, אפשר להסיק שרעידת אדמה חזקה בבקע הירדן, ים המלח והערבה (לאורך השבר הסורי-אפריקאי) עשויה לגרום לכשל הקרקעית במדרון היבשת, והגלישה היא זו שתחולל את הצונאמי.
צונאמי הוא גל שמתפתח בים עקב הפרעה בגוף המים [אילוסטרציה:photos to go]
הערכת הסיכון לצונאמי בישראל
בדומה לרעידות אדמה, אי אפשר לחזות את המועד המדויק שבו יתרחש צונאמי, אך אין ספק שהן יתרחשו בעתיד. למרות זאת, הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת לזהות רעידות אדמה דקות ספורות לאחר שהתרחשו, להעריך אם ביכולתן לחולל צונאמי, ובמקרים מסוימים אף לאמת או לשלול הערכה זו בזמן אמת.
מקורות הסיכון
ניתוח רשימת אירועי הצונאמי ההיסטוריים, הגיאולוגיה והבתימטריה של האגן המזרחי של הים התיכון, העלה שאזור הים האגאי וכרתים, סביבות קפריסין והעתקים בים מול חופי לבנון, הם המקור העיקרי לרעידות אדמה גורמות צונאמי.
כללי התנהגות בזמן צונאמי
אחד או יותר מהסימנים הבאים עלול לבשר על בואו של צונאמי: רעידת אדמה חזקה, עליית פני הים והצפת החוף, נסיגת המים וחשיפת קרקעית הים, התנהגות מוזרה של הים, רעש חזק.
במקרה של צונאמי או חשש מצונאמי: יש להתרחק מיד מהים, לעלות למקום גבוה, ולהמתין כמה שעות עד שהאירוע יסתיים. אין להמעיט בסכנה הנשקפת גם אם לכאורה הצונאמי נראה חלש. אין להתקרב לחוף או לרדת לקרקעית הים שנחשפה מאחר שהים צפוי לחזור, ובמהירות גבוהה.
מפות האזורים המועדים להצפה
בשלב הראשון נבנו מפות של האזורים המועדים להצפה. המפות משקפות את הסיכון הנובע מסך כל אירועי הקיצון האפשריים, ומציגות את הסיכון החזוי החמור ביותר. הן מאפשרות לאתר את המבנים והתשתיות החשופים להצפה, כמו גם לתכנן ולבנות מתוך התייחסות לסיכוני צונאמי.
לסיכום, אמנם אי אפשר למנוע התרחשות צונאמי, אבל אפשר לצפות את ממדיו, להעריך באיזו תדירות יתרחש, ולשרטט את האזורים המועדים להצפה. בעשור האחרון מתאפשר לזהות היווצרותו של צונאמי בזמן אמת, ולהתריע על בואו לפני שיגיע לחוף. מידע זה מאפשר להיערך טוב יותר לטווח ארוך, להתריע על בוא הצונאמי, לתכנן ולבנות בהתאם לסיכון.
ד"ר עמוס סלמון הוא חוקר במכון הגיאולוגי, ירושלים.
המחבר מבקש להודות לד"ר דב צביאלי, מהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה, על עזרתו והערותיו המועילות.
הכתבה התפרסמה במגזין גלילאו, נובמבר 2009
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: