אילוסטרציה: photos to go

לכתבה הקודמת לכתבה הבאה

כוחה של האמונה

המדע מודה שלכוח המחשבה יש השפעה על תהליכי חולי ובריאות

הירשמו לאתר שלנו

קבלו מגזין דיגיטלי במתנה

הירשמו לניוזלטרים

מבצע לגולשי ifeel

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

האם לכוח המחשבה יש השפעה על תהליכי חולי ובריאות? האם תקווה וציפייה להבריא יכולות להשפיע לטובה על סיכויי ההחלמה? ולחלופין, האם חששות ומחשבות שליליות יכולים לחבל בתהליכי החלמה? ספרות העידן החדש עונה לשאלות האלה ב"כן" רבתי כבר יותר מ-20 שנה - מספרה הוותיק של לואיז היי, "רפא את גופך", ועד "המסע", ספרה החדש יחסית של ברנדון וייס.

אך מה אומרת הספרות המדעית על תפקיד האמונה בריפוי? בניגוד לספרות העידן החדש, המבוססת בעיקר על התנסויות אישיות של הכותבים ועל אמונות ותפישות עולם, הספרות המדעית מבוססת על עובדות רפואיות ומדעיות, על ניסיונות במעבדה ועל נתונים סטטיסטיים. בשנים האחרונות הצטברו בספרות המדעית עובדות רפואיות ומדעיות, שלא רק תומכות בקשר שבין אמונה וריפוי, אלא אף מתחילות להסביר את האופן שבו המחשבות והציפיות שלנו משפיעות על תהליכים גופניים.

הדוגמאות הדרמטיות ביותר להשפעת המחשבה והאמונה על הבריאות באות מתחום מחלת הסרטן, שבה ההבדל בין התפתחות המחלה ועצירתה הוא ההבדל שבין חיים ומוות. כל רופא המטפל בחולי סרטן נתקל במקרים של הבראה כנגד כל הסיכויים, או כפי שאומר ד"ר ג'רום גרופמן בספרו "אנטומיה של תקווה", במחלות שלא קראו את ספרי הלימוד.

לזריקה יש השפעה רבה יותר מזו של גלולה [אילוסטרציה: photos to go]

לחבק עצים

אפקט הפלסבו (Placebo) מתאר תופעה שבה יש הטבה בסימפטומים עקב אמונה של החולה שניתנה לו תרופה אפקטיבית, אף שהוא קיבל תרופת דמה שאין בה מרכיבים כימיים פעילים כלשהם. הנתונים המדעיים מראים ש-30-60 אחוזים מהאנשים עם מגוון סימפטומים ומחלות מגיבים לתרופות דמה בהטבה משמעותית בסימפטומים.

ד"ר אן הרינגטון (Harrington), היסטוריונית של המדע באוניברסיטת הרווארד, החוקרת את אפקט הפלסבו, מספרת שבמחצית הראשונה של המאה ה-20, הרופאים הטובים ביותר ראו את אפקט הפלסבו כחלק מאמנות הרפואה והשתמשו בו כדי להפעיל את יכולת הריפוי הטבעי של גוף המטופל. בשנים 1930-1940 גלולות פלסבו היו נפוצות מאוד, ייצרו אותן בכל מיני צבעים והן היו חלק אינטגרלי מציודו של כל רופא.

במחצית השנייה של המאה ה-20, עם התפתחות תעשיית התרופות, נעשה אפקט הפלסבו בעל חשיבות מחקרית רבה. כל ניסוי שבודק תרופה חדשה חייב לכלול קבוצת פלסבו, קבוצת ביקורת, אשר מקבלת טיפול שנראה בדיוק כמו הטיפול הנבדק אך אין בו מרכיב פעיל.

משנות ה-70 של המאה הקודמת פורסם מספר הולך וגדל של מחקרים מדעיים, אשר באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדישות לא רק אישרו שוב ושוב את דבר קיומו של אפקט הפלסבו, אלא אף חשפו את העובדה שלתרופות הדמה יש השפעה על המוח שלנו. מחקרים אלה מראים שעצם הציפייה שלנו להטבה במצב, גורמת לשינויים הניתנים למדידה במוח, אשר מובילים לשרשרת של תהליכים ביולוגיים שבסופו של דבר גורמים להטבה המצופה.

מידת ההשפעה של הפלסבו תלויה במשמעות שמייחס לו המטופל. לזריקה יש השפעה רבה יותר מזו של גלולה, לגלולה גדולה יש השפעה רבה יותר מזו של גלולה קטנה וכו'. שניים מהמחקרים החדשים מוכיחים זאת.

 

בשנים 1930-1940 גלולות פלסבו היו נפוצות מאוד [אילוסטרציה: photos to go]

האפקט ההפוך - אפקט הנוסבו

המונח "נוסבו", שפירושו בלטינית גרימת נזק, נבחר על ידי וולטר קנדי ב-1961 לתאר את ההיפוך של הפלסבו. אפקט הנוסבו הוא אפקט של פגיעה בבריאות, אשר נגרם על ידי האמונה שמשהו מזיק. מחקר הנוסבו חוקר איך אמונות שליליות יכולות להשפיע על התחושות הפיזיות והפיזיולוגיה.

מחקרים מכוונים על אפקט הנוסבו הם מעטים יחסית, בגלל הבעיה שבגרימת נזק מכוון לשם מחקר, ולו גם באמצעות אמונה. במחקר נדיר אחד חוברו מתנדבים בריאים לאלקטרודות משני צדי הראש, ונאמר להם שזרם במתח נמוך יעבור בין האלקטרודות. החוקר סובב כפתור שהיה אמור להפעיל את הזרם החשמלי, שלא הפעיל כלום. שליש עד חצי מהנבדקים דיווחו על כאבי ראש.

ככל שמצטברות יותר הוכחות לקיומו של אפקט הנוסבו, מתעוררות שאלות אתיות קשות. האם עדיף למנוע מחולים מידע על תופעות לוואי של תרופות וטיפולים? האם עדיף לא לתת מידע על אבחון של מחלות קשות ותחזיות קודרות להתפתחות המחלה?

המיתוס הנפוץ, שלפיו המגיבים לפלסבו הם מי שאינם משכילים, אינם אינטליגנטים, אלה שאין להם מחלות רציניות באמת והיסטרים, איננו נתמך על ידי המחקר העכשווי. המדע מתייחס היום לאפקט הפלסבו ולאפקט הנוסבו כאל תופעות פסיכו-ביולוגיות הנגרמות על ידי מנגנונים מורכבים הראויים למחקר רציני.

בעוד שהמדענים ממשיכים לפענח מנגנונים מורכבים אלו, שואלים אנשי האתיקה הרפואית שאלות מורכבות לא פחות. על פניו, נראה שכדי להשתמש ביכולת הריפוי של אפקט הפלסבו, צריכים הרופאים לשקר לחולים על בסיס יום יומי.

איך להתמודד עם מכשלה אתית זו? כמטפלת בדמיון מודרך, אני רוצה להציע תשובה אפשרית לשאלה זו - בעזרת הדמיון. אני רוצה להציע את האפשרות, שתהליכי ריפוי בדמיון מודרך מפעילים מנגנונים כימיים וביולוגיים בגוף, בצורה הדומה לתרופות דמה.

ד"ר הרינגטון מאוניברסיטת הרווארד אומרת, שכמו שדמבו הפיל היה צריך את הנוצה הלבנה כדי לעוף (הקוראים מופנים בשמחה לסרט הקלאסי "דמבו הפיל המעופף"), כך אפקט הפלסבו הוא ה"טריק" שמחבר אותנו לכוחות הריפוי הפנימיים שלנו.

הכותבת היא מרצה על הקשר בין הגוף לנפש ומנחת דמיון מודרך, לאתר»

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין חיים אחרים, נובמבר 2009

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter

גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:

אשרי המאמין

ברוח הסובלנות, יכולות קבוצות רוחניות רבות לחיות זו לצד זו. מדריך עדכני לקבוצות רוחניות, עיקרי אמונותיהן ופעילותן בארץ – חלק ראשון

תומר קרן

7 תגובות

ממשיכים להאמין

קבוצות רוחניות רבות קיימות בישראל זו לצד זו. רשימה חלקית בהחלט – חלק ב'

תומר קרן

4 תגובות

ארבע אמיתות, חמישה עקרונות

הבודהיזם נשען על חמישה עקרונות יסוד וארבע אמיתות נאצלות המנחים כל מאמין בודהיסטי, ונועדו לסייע לו עם הנטיות האפלות הטמונות בכל אחד מאיתנו

תגובות

טוען הודעות