הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם
רבים נרתעים מטיפול בינאישי ממושך או ממעקב פסיכולוגי לאורך זמן, כיוון שהוא מכביד עליהם ועל השגרה שלהם (שלא לדבר על חשבון הבנק שלהם). ייתכן שהטרנד הטיפולי החדש, הצובר תאוצה בארץ, ידבר אל לבם. כיום פועלים כמה אנשי מקצוע בשוק הפרטי המציעים טיפולים בינאישיים וייעוץ שמתחילים ומסתיימים בפגישה אחת בלבד.
חדר מיון למצוקות נפשיות
ורדה ורובל, מנחה בכירה של קבוצות הורים וזוגות, עובדת בארבע השנים האחרונות על פי הגישה הזו: התערבות חד פעמית, ייעוץ והדרכה בנושאים בינאישיים - זוגיות, הורות ויחסי חמות עם כלות וחתנים. "אני כבר לא עובדת באופן תהליכי, ואם אני מלווה מישהו יותר מפעם אחת זה לא נעשה באופן רציף. בעבר, הייתי עוזרת בהתנדבות למשפחות שהיו במצוקה על רקע קשיים ביחסים, והייתי מעין אמבולנס. היום אני כבר חדר מיון. הפגישה מובנית ומטרתה להראות שיש מוצא ותקווה".
לוורובל יש "ספר זהב" של שמות מטפלים מומלצים שצברה במשך השנים. אם היא מוצאת לנכון, היא מכוונת את המטופלים למאמן אישי, לפסיכיאטר או לקולגה אחרת, "אבל בדרך כלל הסיפור מסתיים אצלי, כי אנחנו משקיעים את כל כולנו בבעיה מסוימת, מתמקדים ו'מסתערים' על המטרה.
"מלכתחילה פונים אליי אנשים בעלי שליטה וכוח, הרגילים לעמוד על רגליהם ולא זקוקים ל'קביים'. אנשים שמסתדרים עם מעט, ועם זה אפשר לעשות הרבה. הם רוצים לעשות סדר ולצאת לדרך. אני לא מגבילה את זמן הפגישה. יושבים כמה שצריך וכמה שמתבקש".
מה נותנת התערבות חד פעמית לעומת טיפול בהמשכים?
"היתרון הוא במישור הפסיכולוגי. קשה מאוד לאדם שלא התייעץ מימיו ולא קיבל עזרה, להתחיל בטיפול, שהוא תהליך ארוך ועלול להרתיע. אתה לא יודע לעולם כמה זמן הטיפול יימשך וכמה זה ידרוש ממך מבחינת אנרגיות ומשאבים כלכליים. כששומעים שמדובר בפגישה אחת, לוקחים נשימה ועושים את זה, כי יודעים שאין מה להפסיד".
האם פגישה אחת עשויה להיות אפקטיבית באמת?
"בוודאי שכן. מדובר בפגישה של לפחות שלוש שעות ולא במפגש שנעשה על רגל אחת. זוהי מעין סדנה. גם הנועץ וגם היועץ מגיעים ממוקדים ומוכנים. כשיודעים שאין עוד פעם, הופכים יעילים מאוד. כל פגישה מסתיימת במתן כלים מעשיים. פעמים רבות שמעתי אנשים אומרים בסוף המפגש: 'לא יאומן, אני חש כאילו הורידו לי מהגב משקל של רבע טון'.
פגישות ללא צורך
יעל רון-שנבל, יועצת בינאישית, עוסקת בהכוונה אישית במפגשים חד פעמיים של אחד על אחד. "במפגש כזה אני נותנת מענה לאנשים שנתקלים בקושי כשהם ניצבים בצמתים המחייבים קבלת החלטות חשובות. אני מטפלת גם בתחומים כגון חיפוש קריירה, זוגיות והגשמה עצמית. אני בעצם כמו ג'י.פי.אס, עוזרת למטופלים למצוא את הדרך להגיע למקום הנכון להם בהורות, בעסקים, בקריירה, בזוגיות ובהצלחה הכלכלית".
מהו היתרון של ייעוץ חד פעמי?
"כאשר אנשים פונים לייעוץ חד פעמי, הפגישה מכילה הרבה מאוד ידע עד שהם מקבלים תשובה לשאלתם והנחיות ברורות להמשך. כשהמטופל יגיע לצומת גדול נוסף בחייו, הוא יידע כבר מהו הפתרון הנכון ביותר עבורו".
מה החיסרון בכך שנפגשים רק פעם אחת?
"בעיניי אין חיסרון, כי דווקא בייעוץ מסוג כזה מתמקדים בנושא אחד ומטפלים בו באופן יסודי ולא מתפרסים על פני נושאים רבים ומתפזרים. אני יודעת שיש יועצים שקובעים מראש באופן אוטומטי עוד פגישה גם אם אין צורך, כדי להבטיח את הכנסתם. אני נוכחתי לדעת שאפשר למצות נושא לעומקו בפגישה אחת מדויקת וממוקדת".
רון-אשבל טוענת שבדרך כלל מטופליה לא צריכים לחזור לפגישה נוספת. "אבל קורה שהאדם נמצא בסיטואציה בחייו שבה הוא זקוק לעבודה מעמיקה ולהנחיה ארוכה וצמודה יותר. אני מאמינה שהאיכות היא זו שקובעת, ולא כמות הפגישות. אפשר בהחלט לקבל מענה בפגישה חד פעמית והיא יכולה להיות ממוקדת ויעילה בהכוונה שלה".
להשאיר דלת פתוחה
ד"ר אילן טל, הוא פסיכיאטר המתמחה בטיפול בחרדה. "אני לא בהכרח מתכוון לטפל באופן חד פעמי, זה פשוט עובד כך בפועל. אדם מגיע להערכה ולטיפול ואנחנו מצליחים לסיים את התהליך בפגישה אחת בלבד".
ד"ר טל מסביר כי הטיפול מתאים בעיקר לאנשים הסובלים מחרדה, שמכירים בעובדה שהחרדה מאיימת ומשבשת את חייהם. "למשל, הגיע אליי אדם עם התקפי חרדה חוזרים שהופיעו אצלו במשך כמה חודשים. הוא הגיע אליי אחרי שכבר אסף באינטרנט מידע רב על התופעה והחל להבין כיצד להתמודד.
בפגישה עצמה הסברתי לו מהי חרדה, מדוע היא מופיעה ומה הבסיס הקוגניטיבי לקיומה. הוא הבין לבד שאם הוא יוותר על הרצון לשליטה ויידע לחיות עם החרדה בלי שהיא תאיים עליו, החרדה תיעלם. סיכמנו שיתרגל לבד את הלך החשיבה הזה, ונראה מה יקרה. עוד סיכמנו כי נדבר בטלפון שבועיים לאחר מכן. הוא התקשר אחרי כחודש לספר שהוא מרגיש הרבה יותר חופשי וכיצד ההתקפים פחתו במידה ניכרת".
ד"ר טל מסביר כי "יש כאלה שלוקח להם זמן להבין שהשליטה אינה מועילה להם, ויש המבינים זאת בפגישה אחת. אם אכן זה מובן להם בפגישה אחת, אין צורך לעבוד איתם יותר, והם יגיעו להישגים לבד. אולם, הגישה מוגבלת למקרים של הפרעות חרדה, ולא מתאימה לשאר הבעיות. חשוב גם לא לסגור את הדלת בפני המטופל. אישית, אני קובע לכולם מעקב טלפוני, ובהמשך מחליטים מה, אם ואיך להמשיך".
ד"ר טל מוסיף כי לא כל טיפול מתחיל ונגמר בפגישה אחת. "רוב המטופלים מגיעים לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי אחרי שקראו מעט על הנושא. הם בעצם זקוקים לארגון קוגניטיבי מתאים כדי להצליח להתמודד עם החרדה. יש גם כאלו שמעוניינים למצוא את מקור החרדה, והם ממשיכים לטיפול פסיכולוגי ארוך יותר. הדבר דומה לאדם שעבר התקף לב ועושים לו החייאה. במקביל לטיפול החירום הממוקד, הוא נשלח לסדרה של בדיקות מקיפות ובירורים כדי להבין ממה נבע ההתקף. זה המקביל לטיפול הפסיכולוגי ממושך".
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין חיים אחרים פברואר 2010
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
הכתבות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter ובפייסבוק
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: