להיות סמכות משמעותה "להיות אדם עליו אפשר לסמוך". סמכות הוא אדם אליו אנו פונים כדי לקבל הנהגה, הדרכה, השראה, תמיכה, חסות, עצה ועידוד.
בחברה דמוקרטית אין אדם אשר מקבל סמכות, אלא אם כן הוא עצמו בחר בה. זה נכון גם אם באופן היררכי מישהו מוגדר על ידי הארגון כ"סמכות". במקרה כזה תורגש התנגדות אקטיבית או פסיבית מצד העובדים או הלקוחות. על כן, כדי שנוכל להיות סמכות עבור מישהו נדרש מאיתנו להיות אדם אשר אחרים בוחרים לקבל על עצמם את סמכותו. דהיינו, לפתח בנו את מה שעושה אדם למישהו שאחרים פונים אליו כסמכות.
סמכות מקצועית מבוססת קודם כל על ידע מקצועי או ניהולי, אשר בחלקו נובע מניסיון. בעידן המידע, אין כמעט סיכוי עבור בעל מקצוע לדעת את כל מה שנחוץ לדעת על נושא מסוים. חסר זה מפוצה באמצעות: א. ידע במקורות מידע ובהבחנה בין מידע אמין ורציני למידע לא רלוונטי. ב. יצירת אווירה כזאת המאפשרת שיתוף, התייעצות ובקשת עזרה בין בעל הסמכות לאחרים.
סמכות אישית מבוססת על ארבעה יסודות חיוניים.
מנהיגות
להיות מנהיג משמעותו להיות בעל חזון, להנהיג את החיים על פי ערכים אישיים ואוניברסאליים ולהיות אפקטיבי. חזון הינו היעד אליו אנחנו רוצים להגיע. הוא מתבטא כתמונה עתידית חיובית של חיינו, ארגוננו, המקצוע שלנו. אותה תמונה מבטאת את הבחירות החשובות ביותר עבורנו (עדיפויות), וכוללת את ההוויה שלנו, את דרכי הפעולה ואת התרומה שלנו לאחרים.
ערכים: חזון צריך להיות מבוסס ומונחה על ידי עדיפויות ערכיות ואתיות: אילו ערכים חשובים לנו? כיצד נוכל לבטא את הערכים שלנו בכל מעשינו ברמה יומיומית?
מנהיגות מתבטאת באפקטיביות, כלומר ביכולת לפעול כך שהמאמצים והמשאבים שלנו מפיקים את התוצאות הרצויות.
אנשים אפקטיביים משקיעים זמן רב בבירור החזון (עדיפויות), בתכנון ובקביעת מטרות. מטרה "נכונה" היא כזאת אשר אם תתגשם, היא תהווה את הצעד המשמעותי ביותר לקראת הגשמת החזון. מטרה יעילה היא כזאת שאנחנו מאוד רוצים להגשים אותה, שנראית בעינינו כניתנת להשגה, שניתן ליצור ממדים להגשמתה, והיא תחומה בזמן, וכמובן - היא רלוונטית לחזון שלנו.
משמעת עצמית
אדם אשר אפשר לסמוך עליו מאופיין במשמעת עצמית גבוהה ביותר. מהי משמעת? משמעת היא חלק ממערכת בסיסית הדרושה לנו לפתרון בעיות בחיים: כשאנו עוקפים את הקושי והכאב הלגיטימיים, הנובעים מטיפול בבעיות, אנחנו עוקפים את הצמיחה שתובעות מאיתנו הבעיות.
מרכיבי המשמעת כוללים:
דחית סיפוקים: היכולת לנהל את העונג והכאב בחיים בצורה כזאת שמפחיתה את הכאב ומגבירה את העונג על-ידי עימות עם הכאב קודם.
קבלת אחריות: החיים שלנו מהווים סך כל הבחירות שלנו. מה שלא מוצא חן בעינינו הוא תוצר של אותן בחירות. הקושי בקבלת אחריות להתנהגותנו, יסודו ברצון להימנע מן הכאב שבתוצאות התנהגותנו. אדם בעל משמעת עצמית מקבל אחריות על חייו. כל מה שמחוץ לשליטתו הן "נסיבות" והוא אחראי על ניהול הנסיבות בחייו.
חיבור למציאות: לכל אחד מאיתנו יש מפה פרטית סובייקטיבית על המציאות, אותה אנחנו מחשיבים בטעות כאמת אובייקטיבית ומוסכמת. בעלי משמעת עצמית מבינים זאת ומוכנים לעמת (ולאמת) את המפה הסובייקטיבית שלהם על-בסיס הקשבה למשוב מאנשים אחרים ועל-פי דרישות המציאות.
איזון: כדי לשמור על איזון (שיווי משקל) יש צורך מתמיד בוויתור. אדם בעל משמעת עצמית יודע זאת. הכוונה כאן איננה לוויתור על עצמנו למען שעות עבודה נוספות, אלא ההיפך - ויתורים כואבים כמו ויתור על כסף, או הערצה, על מנת לשמור על איזון בין מעגלי החיים. כשאדם מכיר בערך עצמו הוא דואג לעצמו בכל דרך נחוצה.
אינטגריטי
אינטגריטי הוא הקשר ההדוק בין מה שאנחנו אומרים לבין מה שאנחנו עושים. כדי שנוכל לסמוך על מישהו, אנחנו צריכים לסמוך על המילה שלו. אנו נסמוך על המילה שלו, אם היא הוכיחה את עצמה בעבר. אינטגריטי מגביר את הביטחון העצמי של האדם, כיוון שהוא יודע כי מה שהוא אומר יקרה.
חשיבות האינטגריטי באה לידי ביטוי באופן בולט ביחסי הורים ילדים: אם אנחנו מאיימים (או מבטיחים) הרבה ולא מקיימים, ילדינו לא לוקחים את המילה שלנו ברצינות. בתגובה - אנחנו מדברים עוד ועוד, והם מפתחים "חירשות סלקטיבית" לפטפוטי ההורים. המילה שלנו שווה זהב כשהיא מלווה במעשים. סמכות פירושה אדם העומד במילה שלו. כמובן, אינטגריטי כוללת גם יושר, ישירות ואמינות.
תחושה חברתית
סמכות לא ניתנת על מנת לשלוט באנשים אחרים, אלא על מנת להיטיב לשרת אותם. סמכות אמיתית נובעת מתוך תחושה חברתית. תחושה חברתית הוא העניין האמיתי בבני אדם אחרים, אכפתיות ורצון לתרום לרווחתם והתפתחותם.
תחושה חברתית מגשימה את הגיון הברזל של החיים החברתיים:
- כדי שתהיה הרמוניה, צריך להכיר בקיומו של שוויון חברתי.
- לכל אדם זכות לכבוד.
- אין אדם רשאי לשלוט ברעהו.
כפי שאנחנו רואים, לא הזכרתי תכונות אישיות, או כריזמה, כתנאי לסמכות. להיפך, כריזמה ללא המאפיינים לעיל, תתגלה במוקדם או במאוחר כריקה מתוכן. מי שעומד בקריטריונים שהזכרנו הופך לסמכות "טבעית", כזאת אשר פונים אליה גם אם לא הוגדרה כך באופן רשמי. לאדם כזה נוכחות עצומה בסביבה; הוא מעורר השראה לאחרים והופך את סביבתו למקום טוב יותר בכל מובן.
מנהל יהיה סמכות מקצועית אם יהיה בעל חזון, מונהג על ידי ערכים, בעל משמעת עצמית, בעל אינטגריטי ובעל תחושה חברתית. כדי ליצור סמכות זו עלינו קודם כל לעצור, בכדי לבצע הגדרה של החזון, בירור ערכים, ניסוח מטרות, השקעה בתכנון, גיוס תמיכה (למשל: אימון אישי או עסקי); ורק אז, לנקוט פועלות אשר לאט ובאופן מצטבר, יגשימו את החזון.
הכותבת היא מנהלת בית הספר לאימון במכון אדלר
19.09.06
(עודכן ב - 19.01.10)
