בעין האמן: החללית המאוישת אוריון. NASA
עד 2020 לא נגיע לירח
ההחלטה לבטל את תוכנית קונסטליישן תשפיע על יעדיה של נאס"א בחלל, ותערב גורמים פרטיים ומדינות אחרות בתוכנית החלל של ארצות הברית
טל ענבר | גליליאו
23/03/2010
ביום 1 בפברואר 2010 בוטלה תוכנית קונסטליישן בהחלטה שיש לה השלכות היסטוריות. כתוכניתה של נאס"א מאז ינואר 2004, נועדה קונסטליישן להטיס אסטרונאוטים לירח עד 2020, ובמסגרתה הוחל בפיתוח שני משגרים חדשים, ארס 1 ו-5, בבניית חללית מאוישת בשם אוריון ורכב נחיתה ירחי, אלטאיר. נכון לכתיבת דברים אלה (ראשית פברואר, ט.ע.), ההחלטה עדיין טעונה אישור של הקונגרס האמריקני, אולם הסיכוי שלא תאושר הוא אפסי.
זה חודשים רבים חיכו להחלטה זו של נשיא ארה"ב אובאמה, שכן מאז תחילת כהונתו לפני שנה לא השמיע הנשיא כל הצהרה בנושא מדיניות החלל של ארה"ב ויעדיה של נאס"א. איתות לכך שהתוכנית נמצאת בסכנה היתה טמונה בדוח ועדת הבדיקה לתוכנית החלל המאוישת של ארה"ב (ועדת אוגוסטין) שמינה אובאמה, והפיקה דוח ביקורתי מאוד על נאס"א ועל התנהלות תוכנית קונסטליישן.
המשמעות המידית של ההחלטה היא כי לראשונה בתולדות תוכנית החלל של ארה"ב אין לה תוכנית חלל מאוישת ממשלתית, וכי נאס"א תסתמך לחלוטין על מדינה זרה (רוסיה, באמצעות החללית סויוז) לשם שיגור אסטרונאוטים לחלל, ולאחר מכן על המגזר הפרטי, המפתח חלליות מאוישות ובלתי מאוישות לשם שיגור אסטרונאוטים וציוד אל תחנת החלל הבין-לאומית.
ראש נאס"א, צ'רלס בולדן, שביקר לאחרונה בישראל בכנס החלל הבין-לאומי ע"ש אילן רמון, לא התייחס לסוגיית תוכנית קונסטליישן אולם הדגיש כמה פעמים כי נאס"א תצטרך להסתייע יותר ויותר במגזר הפרטי בעסקי החלל. בשיחות אישיות שקיימתי עם בולדן העליתי את נושא תוכנית קונסטליישן ואת השלכות ועדת אוגוסטין על עתידה של נאס"א. בולדן לא אישר את ה"שמועות" על ביטול קרוב של התוכנית כולה, אך אפשר היה להבין מדבריו שצפוי שינוי של ממש בנתיב שבו מתכוונת נאס"א בראשותו לצעוד. בולדן הדגיש את חשיבות היוזמה הפרטית בחלל, וציין כי כבר היום כל פעילויות השיגור של נאס"א מסתמכות על מיזמים מסחריים, שכן אפילו את מעבורת החלל האמריקנית מפעיל קבלן חיצוני.
לפי הצעת תקציב של נאס"א לשנת 2011 יבוטל פיתוח הטיל ארס (ארס 1 וארס 5), ואין כרגע כל החלטה אחרת על משגריםכבדים הנחוצים לשם שיגור בני אדם מעבר למסלול-ארץ נמוך (ככל הנראה תסתמך ארה"ב על המשגר הכבד פאלקון 9 מפיתוח החברה הפרטית ספייס איקס, ואולי על הסבה של משגר הלוויינים מתוצרת בואינג, דלתא 4, לתצורה מאוישת).
נאס"א הונחתה להמשיך ולפתח כלים כאלה שיגדילו את הקיבולת של ארכיטקטורות טיסות החלל העתידיות תוך כדי הקטנת עלות השיגור בהשוואה למערכות הנוכחיות.לאחר סיום תוכנית המעבורות הסכימה נאס"א לשלם לרוסיה 50 מיליון דולרבשביל כל אסטרונאוט שישוגר בעבורה. חברות פרטיות יוכלו להציע מושב בפחות כסף, אך הכלים שלהן עדיין לאנוסו, וטרם קיבלו את ההכשר לנשיאת אדם לחלל.
ההחלטה על ביטול תוכנית קונסטליישן תשפיע על תוכנית החלל המאוישת של ארה"ב למשך עשורים, והיא כובלת את חקר החלל באמצעות אסטרונאוטים אל סביבתו הקרובה של כדור הארץ. החזון של משימות מאוישות (לפחות אמריקניות) למאדים נראה היום רחוק מתמיד, עד לפיתוח מערכות הנעה חדשניות שיוכלו לקצר את המסע הארוך לפלנטה האדומה.
ההצהרה הדרמטית זכתה לתמיכה מיידית מארגוני חלל שונים, מהאסטרונאוט באז אולדרין ומגורמים מקצועיים רבים בעולם. תוכנית החלל האמריקנית נזקקה לניעור רציני ולמיקוד, ודומה שבהחלטה על הביטול (למרות השקעות המיליארדים שירדו לטמיון) ניתן לנאס"א פסק זמן שבו תוכל להתמקד ולשמש כראש חץ מחקרי, יד ביד עם החברות היזמיות-מסחריות בארה"ב. להחלטה תהיה קרוב לוודאי השפעה גם על תוכניות החלל של סין ואירופה מה שיגרום לשינוי עמוק בפניו של חקר החלל בעשור השני של המאה העשרים ואחת.
טל ענבר הוא ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ויו"ר אגודת החלל הישראלית.
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין
גליליאו, מרץ 2010
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: