כשמתכננים הריון, כדאי להוסיף לרשימת המטלות הטרום-הריוניות גם בדיקה כללית אצל רופא השיניים. מומלץ לבדוק את רמת העששת בפה, לאתר שיניים פגועות ולטפל מראש בדלקות חניכיים ובבעיות בלסתות. אנשי המקצוע מציעים לסיים את כל הטיפולים הדרושים עוד לפני הכניסה להריון.
גם לנשים שעוברות טיפולים הורמונליים מומלץ לסיים טיפולים דנטליים בסיסיים לפני הכניסה להריון. בנוסף, אם קיימת מחלת חניכיים, בעיה אחרת בחלל הפה או השיניים, מומלץ לטפל בה עוד טרם ההריון המתוכנן.
מטפלים בחוכמה
למה חשוב לטפל בשיניים במהלך ההריון?
חשוב להכיר את הדרכים לשמור על השיניים בתקופת ההריון, לטובת בריאות האם והעובר. טיפול שיניים שגרתי נחשב בטוח בהריון, כל עוד רופא השיניים מצמצם את חשיפת המטופלת לפעולות בעלות פוטנציאל מזיק, ומקפיד לבצע רק את הטיפולים המותרים במהלך ההריון. אפשר אפילו להגיד שטיפול הולם בשיניים של האישה ההרה תורם להתפתחות תקינה של העובר.
צמצום הפלאק הדנטלי:
אחד העקרונות המובילים בהגדרת מסגרת הטיפול הוא עיקרון המניעה. מטרת המניעה היא לשמור על בריאות הפה ועל ההיגיינה האוראלית, ויש לעשות זאת על ידי צמצום הפלאק הדנטלי - הרובד החיידקי שנדבק לשיניים. צמצום זה יפחית את תגובת הדלקת בחניכיים, המוגברת עקב השינויים ההורמונליים בהריון. יש לכך חשיבות רבה יותר אצל נשים הרות מכיוון שדלקת חניכיים אצל האם מעלה את הסיכון ללידת תינוק מוקדם מהרגיל, או ללידת ילוד במשקל נמוך. כמו כן, צמצום הפלאק הדנטלי אצל האישה ההרה מקטין את הסיכון להעברת חיידקי עששת ליילוד, ובכך גם מפחית את הסיכוי להתפתחות עששת בהמשך חייו.
תוספת פלואוריד לתזונת האם
|
|
בשעת חירום |
|
|
לפני הטיפול יש לוודא כי המרפאה שבחרתם ערוכה למצבי חירום: בדקו שיש בה אמצעים חיוניים לעזרה ראשונה כמו חמצן, מד לחץ דם ואפשרות קריאה זמינה לאמבולנס. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בדבר האפשרות לעבור טיפול שיניים במצבים רפואיים, כמו: רעלת הריון, לחץ דם גבוה, סוכרת הריונית שאינה מאוזנת, שמירת הריון ובעיות אצל העובר.
מצבי חירום על רקע הריון: עילפון כתוצאה מחרדה מוגברת טבעית; אלרגיה לחומרים דנטליים שעלולה להופיע בתקופת ההריון ולגרום אי נוחות, גרדת, פריחה ועוד. האישה תופנה במקרים אלה לרופא או לחדר מיון; קוצר נשימה הנובע מחרדה; רעד בידיים / נימול בגפיים; לחץ דם נמוך: במצב זה יש להרים את רגלי האישה כלפי מעלה ולחכות שלחץ הדם יעלה; ירידת מים: במצב זה יש לנהוג כפי שיש לנהוג בכל מקום אחר כאשר מתרחשת ירידת מים, ולמהר להגיע לחדר הלידה. |
|
תוספת זו נועדה לעזור בהתפתחות השיניים של העובר, אף כי נטילת פלואוריד כתוסף היא נושא שנוי במחלוקת. יש שתי דרכים להוסיף פלואוריד לגוף:האפשרות הראשונה היא בבליעה - שתיית מים מופלרים (בחלק מהערים בישראל מוסיפים פלואוריד למי הברז. אפשר לברר במשרד הבריאות אם הפלרה זו מתבצעת גם בעיר מגוריכם) או נטילת כדורי פלואוריד. בדרך זו הפלואוריד חודר לרקמת השן בזמן היווצרותה והשפעתו גדולה ומהירה יותר, ולכן מומלצת יותר בהריון. האפשרות השנייה, הנחשבת ליעילה פחות, היא שימוש מקומי כמו צחצוח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד, ג'לים או משחה הניתנת לזמן קצר בטיפול שיננית. בכל מקרה, מינון הפלואוריד ייקבע על ידי רופא השיניים ובהתאם להמלצתו.
טיפולים כירורגיים
כשיש צורך בטיפולים כירורגיים בזמן ההריון כעזרה ראשונה, כאשר אישה סובלת מכאבים חזקים, מנפיחות או מזיהום – רופא השיניים צריך לשקול טיפול לגופו של עניין. בספרות הרפואית לא נמצא אף מקרה או אירוע ב-30 השנים האחרונות, שבהם נגרם נזק לעובר או ליולדת כתוצאה מטיפול דנטלי בחלל הפה בזמן הריון. ובכל זאת - כדאי לדחות את הטיפול הכירורגי לטרימסטר השני להריון.
צילומי רנטגן – אילו מותר ואילו אסור?
באופן כללי, ההריונית צריכה להימנע מקרינה במהלך ההריון, במיוחד בשליש הראשון שבו העובר רגיש יותר לנזקי הקרינה. אבל, אומרים המומחים, אם טיפול השיניים הוא הכרחי, וצילומי השיניים חיוניים להשגת אבחנה נכונה וטיפול מתאים – אל תימנעו מהם.
צילומי סטטוס: בטיחותם של צילומי רנטגן דנטליים היא עובדה מוכחת, בתנאי שמשתמשים באמצעי ההגנה המתאימים, שהחשוב מביניהם הוא סינר עופרת. כשמקפידים להשתמש באמצעי ההגנה המתאימים, הסיכון לעובר כתוצאה מצילומי הסטטוס הוא נמוך עד זניח. ולמרות זאת, רופא השיניים צריך להשתמש בצילומי רנטגן דנטליים בצורה מושכלת ובאופן בררני בטיפול באישה הרה.
צילומים בודדים: אין חשש לבצע צילומי שיניים בודדים גם בשליש הראשון להריון. אמנם קרינה של צילום בודד אינה משמעותית, אך גם בעת צילום כזה חובה להשתמש בסינר עופרת, המעניק הגנה מספקת לאם ולעובר.
צילומי C.T וצילום פנורמי: מומלץ להימנע מהם, אך צילום המיועד לעזרה ראשונה אינו גורם נזק.
על המטופלת מוטלת החובה ליידע את רופא השיניים על ההריון בטרם הטיפול
מדד הרגישות
כאשר קיימת בעיית חניכיים אצל אישה הרה, עליה להיבדק אצל רופא שיניים וללכת לטיפול ראשוני אצל שיננית. לעיתים קיים צורך להשתמש בתמיסות אנטיספטיות או במי פה. תמיסות אלה מיועדות לשימוש חיצוני וניתן להשתמש בהן בזמן הריון ובזמן הנקה לאחר התייעצות עם הרופא המטפל.
מניעה חלקית
כל אנשי המקצוע תמימי דעים על כך שאין לדחות טיפולי עזרה ראשונה בגלל ההריון או בגלל חרדות מרופאי השיניים. בטרם הטיפול, חלה על המטופלות החובה ליידע את רופא השיניים על ההריון ועל השבוע שבו הן נמצאות. יחד עם זאת, רוב הרופאים מציעים לדחות טיפולים מורכבים וגדולים שאינם דחופים, כמו כתרים או גשר, רק מסיבות של אי נוחות בטיפול בזמן הריון אך לא מסיבות רפואיות נטו.
סתימות מכסף
סתימות הכסף המוכרות לנו לא באמת עשויות מכסף, אלא מחומר שנקרא "אמלגם" - סגסוגת מתכות הכוללת כספית ומשמשת בעשורים האחרונים לצורך שחזור שיניים. במאמר שהתפרסם באוגוסט 2009 מטעם ה-FDA(מנהל המזון והתרופות האמריקאי) מצוין שהנתונים הקיימים לא מצביעים על כך שהעובר בסכנה אם האם נחשפת לאדי כספית הנפלטים משחזורי האמלגם הנמצאים בפיה. לעומת זאת, בעת הכנת שחזורי אמלגם חדשים או בעת הוצאת שחזורי אמלגם ישנים, מתרחשת חשיפה זמנית של האם לאדי הכספית ולכן עדיף לא להחליף שחזורים אלה בזמן ההריון – אלא אם מדובר במקרה חירום בלבד.
שתלים דנטליים
מותר, אבל: שתלים דנטליים נעשים בפעולה כירורגית לא מורכבת, המתבצעת במרפאה לאחר אלחוש, כמו כל טיפול דנטלי אחר, ומותר לבצעה בכל שלב של ההריון. מה שכן, אם אתן מתכננות לבצע שתלים כאלה בתקופת ההריון, מומלץ לעשות את צילומי ה-C.T הדנטלי או את הצילום הפנורמי המתבקש עוד לפני כניסתכן להריון, מכיוון שכמות הקרינה בצילומים אלה גבוהה מזו המותרת לאישה הרה.
אם מתפתחים דלקת או זיהום סביב השתלים הקיימים, הגורמים לסבל ולנפיחות, אין מניעה לבצע טיפול כירורגי דחוף בכל שלב בהריון.
אנטיביוטיקה בהריון
החשש העיקרי בנטילת אנטיביוטיקה בהריון הוא מפני מעבר של התרופה מדם האם אל העובר ומפני גרימת נזק לעובר. במקרה של נטילת תרופות המוכרות כמדכאות נשימה, החשש הוא גם מפני ירידה ברמת החמצן בדם של האם, שתגרום לירידה באספקת החמצן לעובר. רוב אנשי המקצוע ממליצים לא להשתמש כלל בתרופות בעת ההריון, בעיקר במהלך השליש הראשון, אך לעיתים בעקבות טיפול שיניים יש צורך באנטיביוטיקה או במשככי כאבים אחרים. במקרה כזה, יש להשתמש רק בתרופות בעלות דירוג נמוך מבחינת הרעילות האפשרית לעובר. הסיווג המקובל לרעילות תרופות כולל את דרגות A, B, C, D, ו-X. דרגות Aו-Bהן המועדפות בזמן ההריון. בכל מקרה של צורך בנטילת תרופה בזמן ההריון, יש להתייעץ עם רופא הנשים המטפל.
כאשר מוצעת לאישה בהריון תרופה חריגה, מומלץ לברר עם רופא הנשים האם חלות עליה הגבלות מסוימות. כשהאם והעובר בריאים וההריון תקין – אפשר לתת אנטיביוטיקה מסוג מוקסיפן או פניצילין. אמנם עדיף להימנע ממתן אנטיביוטיקה בהריון, אך במקרים דחופים חשוב לקבלה.
.jpg)
לנשים הרות אין מניעה לקבל אלחוש עם אדרנלין או בלעדיו, אך יש לשים לב למינון
איזה אלחוש עדיף במהלך ההריון?
אנשי המקצוע מבהירים כי לנשים הרות אין מניעה לקבל אלחוש עם אדרנלין או בלעדיו. חשוב לדאוג לכך שלמזרק הדנטלי יש מנגנון אספירציה המוודא שהמחט לא חודרת לכלי דם אלא לרקמה בלבד.
התמיסה הנפוצה ביותר לאלחוש במרפאות השיניים היא הלידוקאין בשילוב עם אדרנלין. לידוקאין מסווג כדרגת רעילות B, ואדרנלין מסווג כדרגה C. השילוב של לידוקאין עם אדרנלין נחשב בטוח יחסית במהלך הריון, מכיוון שהמינונים שבהם משתמשים ברפואת שיניים לא הראו קשר להפרעות אצל העובר. יחד עם זאת, רצוי להגביל את המינון המשמש לאלחוש. החלופות הנפוצות לתמיסת האלחוש על בסיס לידוקאין הן מפיבקאין וארתיקאין – שתי תמיסות אלה מסווגות כדרגה C.
בעיות חניכיים ולידה מוקדמת
מחקר מגלה כי ככל שמחלת החניכיים חמורה יותר ומחריפה במהלך ההריון - כך גדל הסיכון ללידה מוקדמת וללידת פג. הסיבה לעלייה בשיעור הלידות המוקדמות בקרב נשים שסבלו ממחלת חניכיים אינה ברורה דיה. יש החושבים כי המצב הדלקתי בחניכיים, הכרוך גם בזריעה חוזרת ונשנית של חיידקים ממקור זה למחזור הדם, הוא הסיבה לשיעור המוגבר של לידות מוקדמות.
לא לשכוח את השיננית
כדי להמשיך ולשמור על תחזוקת שיניים טובה, חשוב לעבור טיפולי שיננית גם במהלך ההריון, במיוחד אם אתן סובלות מבחילות או הקאות הגורמות לחומציות בחלל הפה. אין מניעה רפואית ובריאותית לכך. בעת הטיפול, השיננית משתמשת בתכשירים דנטליים ובמכשור לסילוק האבנית. השיננית משתמשת במשחות להברקת שיניים המיועדות לשימוש חיצוני ומותרות לנשים בהריון.
ייעוץ מקצועי לכתבה:
פרופ' שלמה טייכר - מנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסתות במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר, ד"ר יואב פלד - גינקולוג בכיר, בית חולים לנשים מרכז רפואי רבין, ד"ר שרון אלעד - DMD MSc., יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת הפה ומנהלת המרפאה לרפואת הפה בבית הספר לרפואת שיניים מיסודה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים.
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין
הורים וילדים, מרץ 2010
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:
