זה לא מכבר התחלנו להשתמש בסבון כלים אקולוגי. חשבנו שכך ניתן לנקות היטב את הכלים ואת המצפון. אלא שבמשך הזמן מצאנו כי יכולתו של הסבון להמיס שומנים הינה קטנה – דבר הדורש קרצוף ושטיפה כפולים, וחשבון המים גדל בהתאם. לא מדובר רק בהוצאה כספית, אלא (בעיקר!) בבזבוז מים שהינם משאב טבע יקר המציאות, שהפקתו גם משתמשת באנרגיה רבה: בשאיבה, בהזרמה ובהתפלה.
יותר בנזין, יותר פקקים
ג', ידידי הטוב, רכש לפני כשנה כלי רכב היברידי. קנייה זו בוצעה אך ורק מסיבות אידיאולוגיות וירוקות, אולם לאחרונה החל ידידי מכה על חטא. לדבריו לא רק שהחליף אוטו קטן עם נפח מנוע סולידי לרכב הרבה יותר גדול, אלא שבשל החיסכון בדלק הוא נוסע עכשיו כמעט בלי חשבון. קרי, הוא שורף יותר בנזין מאשר בתקופה שקדמה לאוטו ההיברידי!
הקילומטרז' הגבוה גורם גם לבלאי מואץ של הצמיגים ושאר מרכיבי כלי הרכב, וכמובן שהוא תורם בפועל לסתימת הכבישים, לפקקים ולצורך בעוד ועוד תשתיות. ג' גם התוודה בפניי, שבשל החיסכון בדלק הוא מעדיף לעתים קרובות לנסוע ברכב (ההיברידי! האקולוגי!) גם ליעדים שבעבר נסע אליהם ברכבת או באוטובוס.
ועוד לא הזכרנו כלל את הסברה כי טעינת מצבר הרכב תוך כדי נסיעה יוצרת שדה אלקטרומגנטי וקרינה חזקה, וכי ייצור המכונית ותחזוקתה הינם מזהמים גדולים בשל כפל המנועים (למכונית היברידית מנוע בנזין ומנוע חשמלי) והמצבר הגדול שקשה להיפטר ממנו בצורה סביבתית בתום תפקידו.
כביש 6 חוסך בדלק
דוגמה נוספת היא שכנתי ת'. לאחר שהצילה את הלווייתנים בים הצפוני ואת הדולפינים בפסיפיק – נלחמה ת' בהקמת כביש 6. היא וחבריה טיפסו על עצים שעמדו בתוואי הכביש כדי למנוע את כריתתם, נקשרו לבולדוזרים שהחלו לסלול את הקטע הראשון ושכבו מול גלגלי משאיות האספלט.
אולם, רק לאחרונה סיפרה לי ת' כי במשך שנים החרימה את הכביש ה"ארור", אלא שבנסיבות משפחתיות החלה לפני כשנה לנסוע לעתים קרובות מהצפון הרחוק לירושלים. "הכביש הזה חוסך לי הרבה מאוד זמן, עצבים ודלק", היא התוודתה בפניי. "מגיע גם שאפו גדול למתכננים הסביבתיים ששיקמו את שולי הכביש באופן כל כך יפה. לא נעים לי להגיד, אבל אני אפילו קצת מתביישת במעללי המיליטנטיים באותה תקופה".
.jpg)
כביש 6. ראו בכביש אסון אקולוגי וגילו שהוא חוסך אנרגיה ומשאבים. צילום: יח"צ
אנרגיה סולרית מזהמת?
בעבר פרסמתי מאמר בשבחי האנרגיה הסולרית: אותם פנלים פוטו וולטאים ההופכים את אור השמש לחשמל, שעליהם מוכנה המדינה לשלם ביוקר, כשני שקלים לקילווואט/שעה, כמעט פי ארבעה ממחיר החשמל שעליו אנחנו משלמים כצרכנים – עסקה "ירוקה" ומאוד כלכלית.
אלא שבעקבות הכתבה קיבלתי אי-מייל נזעם בזו הלשון: "יה חתיכת ... איזה חוסר אחריות ו... לפרסם מאמר בזכות הפנלים הסולריים, בשעה שתעשיית הפנלים, הסיליקון ממנו הם מורכבים וכל הקונסטרוקציה – מהווים זיהום נוראי. אנשים... כמוך מוכנים לזהם את הסביבה בלי חשבון בשל תאוות בצע ותדמית ירוקה. בושה וחרפה, ולך ל...".
מעבר לזיהום הסביבתי-אנרגטי של דברים בוטים אלו, ייתכן שיש בהם גם גרעין אמת. מדובר בחישוב מורכב של עלות/תועלת ירוקה (לא בהיבט הכלכלי) שלא נלקחה בחשבון במאמר. למיטב ידיעתי, זהו נושא שלא ניתן להיות בו חד משמעי, בשל נעלמים טכנולוגיים ורגולטוריים עתידיים, ולכן עדיין אמליץ על המערכות הסולריות; אבל ביתר זהירות ותוך רגישות מלאה לדברי הקורא הנזעם והמיליטנט.
.jpg)
מערכות סולריות - מזהמות או אקולוגיות? צילום: photos to go
רעל אקולוגי
לחברי א' יש ליד הבית גינה גדולה ובוסתן עצי פרי אורגני. מכיוון שבמקום נמצא העץ עם התאנים הכי מתוקות ועסיסיות שאני מכיר, בשלהי הקיץ אני פוקד אותו לעתים קרובות בכל מיני תירוצים שונים שמטרתם אחת: בליסת תאנים. אלא שבאחד הקיצים שמתי לב כי אין פירות על העץ. שאלתי לפשר העניין וחברי ענה במבט מושפל ובעיניים דומעות: "הייתי חייב לרסס. בחיי שלא הייתה ברירה. זחל של קפנודיס חדר לתוך הגזע והחל לאכול את העץ מבפנים, עד שהעץ כמעט מת. התייעצתי עם כמה מומחים ונאמר לי שרק ריסוס אגרסיבי בחומר מאוד מאוד רעיל ובכלל לא אקולוגי יכול להציל את העץ. תאמין לי שכל כך התביישתי לקנות את החומר הזה, שאפילו ביקשתי מהבן שירכוש אותו עבורי".
"נראה שבעקבות הטיפול העץ התאושש ואפילו נותן פרי, אבל אני דואג להוריד אותו כדי שזוללי התאנים, ציפורים ואנשים, לא יורעלו. אני באמת מצטער, אבל זה עץ שאבא שלי נטע ויש לו את התאנים הטובות ביותר בגליל. בשנה הבאה השפעת הריסוס והרעל תיעלם ושוב נוכל ליהנות מהפירות". ואכן, העץ ניצל והשתקם, וגם מוציא בנדיבותו תאנים מעולות.
למרות שנראה כי שלל הדוגמאות אינן זקוקות לסיכום ומדברות בעד עצמן, בכל זאת כמה מילים: הרי כולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו אקולוגיים. חלקנו מיליטנטיים, אחרים מלאי שיפוטיות, לא חסרים פנאטים או כאלו שהדשא שלהם תמיד ירוק יותר מהשכן, תרתי משמע. להשלכות הסביבתיות של מחשבותינו והתנהגותנו יש לעתים תוצאות בלתי צפויות. מפתיעות. הפוך על הפוך. אי הוודאות יכולה לשתק, אבל יכולה גם להכניס לפרופורציות, לאזן ולמתן. בואו נמשיך לקחת ללב, לא לוותר, אבל בואו נזכור כולנו כי למטבע יש שני צדדים, אם לא יותר.
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין
חיים אחרים, מרץ 2010
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: