דיקור סיני ויפני – תוצאות מוכחות
קיימות כמה שיטות דיקור ורבים אינם מכירים את ההבדלים ביניהן. נועם באומץ, מומחה לרפואה סינית ויפנית מהמרכז הרפואי שיבא, למד באנגליה רפואה סינית מסורתית לפי שיטת הגזעים והענפים. זוהי שיטה עתיקה המבוססת על איזון בין אנרגיית היין והיאנג ובין חמשת האלמנטים.
מטרתו הראשונית של הטיפול היא לשמור על הבריאות ולמנוע מחלות. השיטה פועלת לריפוי האדם ברמה האנרגטית תוך ראיית הקשרים הסמויים בין האיברים השונים, כך שהתהליכים בה הם ממושכים. הטיפול מבוסס על שימוש במספר מצומצם של נקודות דיקור בכל פעם, כדי לאפשר לגירוי באותן נקודות להדהד בכל הגוף. השיפור במצב הפציינט מופיע במשך הזמן ולא באופן מיידי.
באומץ מספר שכאשר מגיע פציינט הסובל מכאב חריף וזקוק לפתרון שיציע הקלה מהירה, הוא משתמש בשיטה היפנית, הנמצאת על קו התפר שבין הרפואה המערבית לרפואה האנרגטית. השיטה הזו קיימת כ-200 שנה, אך רק בשני עשרים האחרונים חדרה אל התודעה הציבורית במערב.
הרפואה הסינית היא אפקטיבית כשמטופל מתלונן שהוא חלש או לא מאוזן, והרפואה היפנית יעילה בפתרון בעיות ממוקדות. היא מתייחסת לקשרים בתוך הגוף באופן קונקרטי ומאופיינת במשוב מהיר של המטופל והקלה מיידית בעוצמת הכאב. האבחון נעשה דרך מישוש נקודות בגוף, בעיקר באזור הבטן. עם החדרת המחטים יש ירידה בעוצמת הכאב ושיפור ביכולת התנועה. בשונה מהרפואה הסינית, המחטים אינן מוחדרות לעומק וכמעט ולא מרגישים אותן.
הרפואה הסינית עושה שימוש במוקסה – שריפת לענה לגירוי נקודות הדיקור. ברפואה היפנית משתמשים בכלים מודרניים יותר כמו מגנטים המוצמדים לגוף במשך כמה ימים, או בכבלים הנקשרים למחטים ויוצרים קשר בין הנקודות. כדי להגיע לתוצאות נדרשים לרוב 10-15 טיפולים המתקיימים פעמיים בשבוע. לאחר ההקלה מומלץ להמשיך את הטיפול ברפואה האנרגטית במסגרת הרפואה הסינית. ככלל, מטפלים שעוסקים ברפואה יפנית הם ראשית מטפלים מנוסים ברפואה סינית. רובם משלבים בין כמה שיטות.
.jpg)
כאשר מגיע פציינט הזקוק להקלה מהירה, באומץ משתמש בשיטה היפנית
היפנוזה – לטיפול עצמי
מי שמוסמך למטפל באמצעות היפנוזה כאמצעי להקלה על כאב הם רופאים, רופאי שיניים ופסיכולוגיים מומחיםשעברו הכשרה בתחום. ד"ר חיים שם דוד, פסיכיאטר המומחה בפסיכיאטריה משפטית ועוסק גם בטיפול בכאב באמצעות היפנוזה, מסביר שכאב הוא תחושה בלתי נעימה הנגרמת כתוצאה מנזק לרקמה. יש הסכמה בין אנשים שונים לגבי מה כואב, אך הסבילות לכאב ומידת היכולת לעמוד בו שונה מאדם לאדם וקשורה גם לנסיבות הקונקרטיות.
תפקידו של הכאב הכרוני הוא לרוב להגן על האיבר הפגוע, אך לעתים קרובות אנו מפחדים מהכאב וכתוצאה מכך נמנעים מהנעת האיבר הפגוע והדבר מוביל למעגל קסמים, מכיוון שכתוצאה מכך השרירים והרקמות שסביב האיבר הופכים לפחות ופחות חזקים וגמישים, ואז כל תנועה קטנה ועדינה יוצרת כאב גדול יותר.
ההיפנוזה הרפואית היא שיטת טיפול סוגסטיבית העובדת על מספר רבדים:
1. ניתן לשנות באמצעותה את היחס לכאב ולהקטין את רמת החרדה ממנו, מה שמפחית באופן משמעותי את הכאב, שכן גוף או איבר רפוי ומשוחרר הוא פחות כואב.
2. ניתן לספק באמצעותה כלים אובייקטיביים שיעזרו להפחית את רמת הכאב בזמן אמת גם מחוץ לחדר הטיפולים.
"אני עובד בטכניקות שונות המסייעות להתמודדות עם כאב באיבר הפגוע", אומר שם דוד. "כך, למשל, כאשר אני עובד עם אנשים הסובלים ממיגרנה, אני מלמד אותם להעביר תחושת קור מכף היד לרקות – תחושה המקלה על הכאב מכיוון שהיא מביאה לכיווץ כלי דם ברקמות. המטופל לומד לעשות היפנוזה עצמית, ובהתקף המיגרנה הבא שלו הוא יוכל להפחית את הכאב. לרוב נדרשים שניים-שלושה טיפולים כדי להגיע לתוצאות רצויות, ובמקרים מסוימים נדרשים עד עשרה מפגשים".
לדבריו, הטיפול ההיפנוטי יעיל יותר מכיוון שהוא מספק כלי אפקטיבי לטיפול עצמי. הוא מוסיף שלדעתו הספרים הרבים שעוסקים בהיפנוזה עצמית אינם יעילים להפחתת כאב, כי חייבים לעיין שוב ושוב בהוראות שבהם, ואדם הסובל מכאב זקוק ליד מכוונת מכיוון שתפיסת המציאות שלו משתנה בעקבות המפגש עם הכאב.
.jpg)
בעזרת היפנוזה עצמית המטופל יכול להפחית את הכאב
קנביס רפואי – שיטה טבעית עתיקה
השימוש בקנביס הרפואי מעורר בקרב רבים, רופאים וחולים כאחד, עמדות אמביוולנטיות המבוססות על מחסור במידע מהימן. ליאתבני, יו"ר העמותה הישראלית לקידום השימוש בקנביסרפואי, מפזרת מעט את הערפל.
"היום הקנביס הרפואי מאושר לשימוש בישראל בחמישה מצבים: סרטן מכל סוג ובכל שלב, כאב כרוני נוירופטי, טרשת נפוצה MS, קרוהן וקוליטיס ואובדן משקל ותיאבון קיצוניים. הקנביס הרפואי הוא תרופה לכל דבר והוא שונה מהחשיש או הגראס. מחקרים מראים כי על אף שהוא משפר את מצב הרוח, הקנביס הרפואי אינו ממכר ולא מביא את החולה למצב של "היי" ו"סוטול". הוא מרפה את השרירים, משפר את התיאבון ומשכך כאבים, נוגד דלקת, נוגד דיכאון, מרגיע, מכייח, נוגד בחילות והקאות ומעורר את חילוף החומרים בגוף. מחקרים הראו כי הוא יעיל גם בסיוע לטיפול במחלות פסיכיאטריות שונות, כמו סכיזופרניה ופוסט טראומה".
"ייתכן שאחד הדברים המקשים על התמיכה בשימוש בקנביס היא אופן הצריכה שנעשה על ידי עישון או מתקני אדים מיוחדים שעלותם היא כ-1,000 שקלים והם נמצאים בשימוש על ידי חולים שאין באפשרותם לעשן. אך דווקא הצריכה בעישון תורמת לאפקטיביות, שכן ההקלה בכאב היא מיידית ואין צורך להמתין לפחות 20 דקות כמו בצריכת משככי כאבים אחרים. כאשר מדובר בכאב כרוני עז הדבר בהחלט משמעותי. הקושי הגדול שלנו כעמותה הוא בגיוס כספים ותרומות שיאפשרו לנו לקנות מכשירי אדים ולהרחיב את השימוש בקנביס לכל עשרות אלפי החולים שזקוקים לו", מסכמת בני.
.jpg)
לא ממכר ולא גורם לתחושה של "היי". קנביס רפואי. צילום: צח קליין
טיפול בקור ובחום – פחות מוכר בארץ
שיטת טיפול עתיקה היא הטיפול בקור לשיכוך כאבים, המכונה קריותרפיה. השיטה נפוצה באירופה ופחות מוכרת בארץ. לדברי יהודית מורי, המטפלת בשיטה, בטמפרטורה של מינוס חמש מעלות צלזיוס מערכת העצבים מפסיקה לשלוח אותות חשמליים למוח, האחראי לתחושת הכאב. לדבריה, הקור גורם להיצרות וכיווץ נימי הדם. הורדה של טמפרטורת הגוף במעלה אחת מדכאת תהליכים דלקתיים. בתהליך זה זרימה מוגברת של חמצן מגיעה לאזורים שאליהם הייתה זרימת חמצן חלשה והתהליך הדלקתי מופסק באחת.
מורי מעניקה טיפול המשלב חום וקור ביחד. החום מרחיב את כלי הדם ומרפה את השרירים, וכאשר נעשית פעולה משולבת של קור ולאחריו חום, אנו יוצרים לסירוגין צמצום והרחבה של כלי הדם. תהליך זה מאיץ את הסירקולציה בגוף ומשפר את יכולת ההתמודדות עם כאב.
היא הגיעה אל השיטה במסגרת הטיפולים ההוליסטיים והקוסמטיים שהיא מעניקה. במסגרת עבודתה רכשה מכשיר שפותח בצרפת, המייצר קור של מינוס חמש מעלות, ובראשו גולה בקוטר של כשלושה סנטימטר שאותה ניתן להעביר על העור. באמצעות אבנים חמות היא מחדירה שמנים ארומתרפיים משככי כאבים. היא לא מטפלת בבעיות אורתופדיות קשות כמו פריצות דיסק או במקרים רפואיים מורכבים שאינה בטוחה שהיא יכולה לסייע בהם. "הטיפול עשוי להקל על בצקות או על כאבי ראש הנגרמים מנוקשות בצוואר ובכתפיים ובכל מקרה אין הם באים להחליף ייעוץ רפואי", היא מציינת.
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין
חיים אחרים, מרץ 2010
לקבלת גליון של חיים אחרים במתנה לחץ כאן
להזמנת מנוי
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: