הוא היה מוכר גרביים, ליצן, נהג מונית, שחקן, שדרן רדיו, סוכן ביטוח ומנחה תכנית טלוויזיה, אבל ההצלחה המקצועית של ד"ר חורחה בוקאי התרחשה רק לאחר שהחליט לפנות ללימודי פסיכולוגיה. הוא שילב בעבודתו האקדמאית את המסורת המשפחתית של סיפור סיפורים, וכך יצר שיטה ייחודית שקנתה לו מטופלים רבים ופרסום עולמי.
ד"ר בוקאי, יהודי ארגנטינאי המתגורר בחמש השנים האחרונות בספרד, ביקר בארץ ונתן סדרת הרצאות בישראל מטעם מכון סרוונטס. במקביל הדפיסה מחדש הוצאת כתר את ספרו "מי אתה – סיפורו של טיפול", בו מתוארת מערכת היחסים של ד"ר בוקאי, המכונה בספר "השמן", עם מטופל בשם דמיאן. כל פרק מציג פגישה בין ד"ר בוקאי לבין דמיאן, ובמסגרתו הוא מביא את הסיפור שהוא מספר למטופל שלו.
הסיפור כאמצעי למודעות עצמית
מה מייחד את שיטת הטיפול שלך?
"אני בטוח שכל מטפל מיוחד בעבודה שלו. כל תרפיסט מודרני צריך להיות אקלקטי. הוא צריך לבחור מבין כל סוגי הטיפול הקיימים את מה שהכי מתאים לכל מטופל. אני ריכזתי דברים שמטפלים אחרים לא מעוניינים בהם, כמו סיפורים כאמצעי עזר לטיפול וכעידוד הצמיחה האישית של המטופל".
מהי התועלת התרפויטית של סיפור?
"סיפור מצליח להראות משהו שהאינטלקט לא מצליח לקלוט. הוא גשר העוקף את האינטלקט ומגיע לרגשות. בתחום הרגשות חבויה האפשרות לרפא. כשאני מצליח להזדהות עם סיפור, יש לי מודעות ברורה יותר למה שקורה לי. זה הכוח של המטפורה, המאפשרת לאחר להרגיש את מה שאני מרגיש, גם אם הוא לא חושב את מה שאני חושב".
איך מתרחש הריפוי בפועל תוך כדי התהליך?
"תספר לי על בעיה שלך".
איזו מהן...?
"לא משנה, הכי לא משמעותית כדי שלא תרגיש אי נוחות".
אני הולך מכאן לחדר הכושר. קשה לי להתאמן בחברת אנשים, כי אני מרגיש לא נוח עם הגוף שלי.
"אוקיי. זה קורה תמיד?"
רוב הזמן.
"יש לך בת זוג?"
כן, בן זוג.
"גם מולו זה מפריע לך?"
רוב הזמן לא.
"לפעמים כן?"
יש מצבים שכן.
"אם מטופל היה מספר לי את זה הייתי חושב שמישהו מבחוץ גרם לו להתבייש. הייתי מחפש בסיפור שלו איפה הייתה האפיזודה שבה הוא התבייש בפעם הראשונה. סביר להניח שזה קשור באיזושהי צורה לדמות האב. אחר כך הייתי מבקש לספר לך סיפור. אפשר?"
כמובן.
"זה סיפור על בחור צעיר שהלך לחפש את המאסטר כדי לשאול אותו שאלה. היתה לו בעיה עם אנשים. הוא הרגיש שאף אחד לא אוהב אותו ולא מעריך אותו. הוא התבייש במה שהוא היה ובחוסר הערך שלו. הוא לא הצליח להגיד שום דבר אינטליגנטי. הוא לא אהב את הצורה החיצונית שלו והוא ביקש מהמאסטר עזרה.
"המאסטר אמר: 'הייתי שמח לעזור לך, אבל לי יש את אותה הבעיה'. הבחור חשב בעצב: 'עוד פעם אף אחד לא מקבל אותי. עובדה, גם המאסטר לא עוזר לי'. כשהוא עמד ללכת אמר לו המאסטר: 'אולי תוכל לעזור לי לפתור את הבעיה שלי ואחר כך אעזור לך'. הבחור הסכים.
המאסטר הסיר טבעת מהאצבע שלו ואמר לו: 'אני צריך למכור אותה. לך לשוק עם הטבעת ותעזור לי למכור אותה. בבקשה אל תסכים לקבל פחות משבעה מטבעות כסף'. הלך הצעיר לשוק והתחיל להציע למכירה את הטבעת. אמרו לו: 'שבעה מטבעות כסף? אתה משוגע?' 'אני יכול לתת לך תמורתה את הסיר והספל'. מישהו אחר הציע שני מטבעות, ואחר קפץ ואמר: 'אני יכול לתת לך בתמורה שרשרת חרוזי אבנים'.
"לאחר שעתיים הוא חזר למאסטר ואמר לו: 'לא הצלחתי למכור אותה. היא לא שווה את מה שאמרת לי. אני לא יודע כמה היא שווה באמת. המאסטר אמר לו: 'אתה צודק, צריך לדעת כמה היא באמת שווה. לך לצורף ושאל אותו כמה היא שווה. לא משנה מה הוא יגיד, אל תמכור את הטבעת'. הלך הצעיר לצורף ושאל אותו כמה שווה הטבעת. הצורף אמר לו: 'תגיד למאסטר שהוא יכול לקבל תמורתה 15 מטבעות זהב אם הוא ממהר, אבל אם יש לו זמן אולי נצליח להשיג תמורתה 20 מטבעות זהב ואולי אף יותר'.
"הבחור חזר למאסטר וסיפר לו את מה שאמר הצורף. בתגובה אמר לו המאסטר: 'אתה רואה איפה הלכת להעריך את הטבעת? כדי לדעת להעריך דברים צריך לשאול את מי שיודע'. הוא שם את הטבעת על אצבעו ואמר: 'אתה כמו הטבעת הזו. אתה מבקש מאנשים שלא יודעים מה אתה שווה להעריך אותך. תשאל את מי שאוהב אותך כמה אתה שווה'".
זה סיפור טוב מאוד.
"זו בעיה טובה מאוד".
זו בעיה קשה מאוד.
"בפעם הבאה כשאתה במכון כושר תסתכל על אחרים ותחשוב על זה שהאחרים אינם צורפים, הם לא יודעים".
את הסיפור צריך לספר כל הזמן, עד שאין בו צורך. אילוסטרציה: photos to go
מועיל לכולם
למה אתה חושב ששיטת הטיפול שלך הצליחה כל כך?
"זו לא השיטה שלי. גם אפלטון סיפר סיפורים. מאוד מושך לשמוע סיפורים. הדבר מתקשר לצד הילדי הרוצה ללמוד, המצוי בכל אחד מאיתנו. בסיפורים האלה יש כוח. מעבר למטרות שהסיפורים משרתים, אנחנו נהנים מהם".
זו שיטה שמתאימה לכל מטופל?
"כן, אבל אני לא חושב שצריך לספר סיפורים כל הזמן. כשזה הולם ומתאים זה רעיון טוב להשתמש בסיפור. כשאני טיפלתי (בוקאי הפסיק לטפל לפני חמש שנים ומתרכז כיום בכתיבה – ש.ב.פ) סיפרתי סיפור בפגישה אחת מתוך ארבע פגישות בחודש. לא עשיתי זאת כל הזמן, אלא רק כשזה היה הולם ומתאים.
"סיפור יכול להועיל לכולם. יש סיפור לכל אדם בכל רגע. אני חושב שאתה צריך לספר לעצמך את הסיפור שסיפרתי לך כל הזמן, עד שלא תצטרך אותו. זה מה שעשיתי עם עצמי. הסיפור שסיפרתי הוא כזה: שני גברים נפגשים זה עם זה. אחד אומר לשני: 'אתה נראה מצוין. אתה נראה צעיר יותר. מה עשית? צבעת את השיער? עשית ליפטינג?'. 'לא, שום דבר', אומר השני, 'רק קיבלתי החלטה ששינתה את החיים שלי. החלטתי שאני לא מתווכח יותר עם אף אחד על שום דבר'. 'לא יכול להיות', אמר הראשון. 'טוב', ענה השני, 'אם אתה אומר שלא יכול להיות, אז לא יכול להיות'. סיפרתי את זה לעצמי כי הייתי מתווכח עם אנשים שהיו לי איתם חילוקי דעות במשך שנים. עד שיום אחד החלטתי להפסיק להתווכח עם אנשים".
איזו תכונה צריך כדי לספר סיפור?
"דבר ראשון אתה צריך לאהוב סיפורים. אתה צריך ללמוד לספר אותם וליהנות לעשות זאת. זה כרוך בהפעלת אינטונציה וגם קצת במשחק. אתה צריך לבחור בקפדנות איזה סיפור לספר וזה החלק הכי קשה. בשביל זה אתה צריך זיכרון טוב, שיקול דעת, אינטואיציה מפותחת ורפרטואר גדול של סיפורים לבחור מתוכו".
יש לך עצה לאנשים שרוצים להצליח בחיים ולהגשים את עצמם?
"אני ממליץ לאמץ את שלושת הדברים שאני מאמין שהם אמיתות שאינן שנויות במחלוקת. הדבר הראשון הוא עיקרון האומר שמה שזה זה זה. המשמעות היא שאני הוא מי שאני. אני לא מי שאתה רוצה שאהיה, לא מי שההורים שלי רצו שאהיה או שבת הזוג שלי רוצה שאהיה. אני גם לא מי שהייתי וגם לא מי שאני אהיה. אני מי שאני ואתה מי שאתה. לא מי שאני רוצה שתהיה, לא מה שנוח לי שתהיה ולא מה שהיית כשהכרתי אותך. אתה מי שאתה. המציאות היא מה שהיא. זה מה שזה.
הדבר השני הוא ששום דבר טוב אינו מגיע בחינם. על דברים טובים משלמים קודם ולא אחר כך. זה אומר שאני צריך להיות מוכן לשלם מחיר אם אני רוצה משהו טוב בשבילי. אני רוצה לומר שאני ראוי לכל הטוב שיש לי כי שילמתי תמורתו. פרט חשוב נוסף בקשר לאמת הזו: אמנם כל הטוב הוא לא בחינם, אבל זה לא נכון לגבי הרע. אולי קורים לי דברים רעים שלא הגיעו לי ולא שילמתי בשבילם. לפעמים הרע הוא בחינם.
"הדבר השלישי הוא שאף אחד לא יכול לעשות את כל מה שהוא רוצה לעשות, אבל כל אחד יכול לא לעשות את מה שהוא לא רוצה לעשות. משום כך אתה אחראי לכל דבר שאתה עושה, לכל דבר שאתה אומר, לכל דבר שאתה לא אומר ולכל מה שאתה מחליט לא לעשות. לפעמים צריך לשלם מחיר בשביל זה, אבל כבר אמרנו ששום דבר טוב הוא לא בחינם.
"אם אדם יכול לחיות בהתאם לשלושת העקרונות האלה – לקחת אחריות, לדעת שהדברים הם כמו שהם ולשלם את המחיר, לא צריך הרבה יותר מזה".
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין
חיים אחרים, אפריל 2010
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:
