אילוסטרציה: photos to go
פחד טיסה: אפשר לצאת מזה
במרכזו של הפחד מטיסה נמצאת תחושת חוסר אונים שבאיבוד שליטה. הפסיכולוגיה והרפואה המשלימה מציעות דרכים להתמודדות עם הפחד
שחר בן-פורת | חיים אחרים
29/06/2010
רוב האנשים עולים למטוס בלי להקדיש מחשבה לעובדה שזה לא טבעי להיות תלוי בין שמים לארץ בתוך גוף מתכתי גדול וכבד, נתונים לחסדי מזג האוויר ההפכפך ולמיומנותו המקצועית של טייס אנונימי. אולם עבור מי שסובל מחרדת טיסה, הרעיון לעלות על מטוס, גם לצורך חופשה מפנקת, מעורר את מפלצת החרדה מרבצה.
מה ניתן להציע למי שמחשבות אלו מעסיקות אותו עד כדי הימנעות מטיסות? הפסיכולוגיה והרפואה המשלימה מציעות כמה גישות להתמודדות עם חרדת הטיסה, כך שתוכלו גם אתם, הסובלים מחרדת טיסה, לעלות על מטוס בדרך לחופשה.
הילינג: להכיר את הפחד
"אני לא זוכר בדיוק מתי זה התחיל", מספר גילי דטנר (34) על חרדת הטיסה שלו. " אני חושב שהחרדה החלה להתפתח בסביבות גיל 10. זה לא קרה בבת אחת אלא היה תהליך שהלך והתגבר עד שהפך לפחד מוחשי מאוד".
"יש רגעים של שקט יחסי בתוך הטיסה, אבל בגדול אני כמו חיה, דרוך כל הזמן, מחכה ל'בום' שיבוא. אני עסוק מאוד בגורמים החיצוניים - המטוס, מזג האוויר, המנועים, הביטחון של שדה התעופה. היום אני משתדל יותר להכיר את הפחד מאשר להתעסק בגורמים החיצוניים. בעבר ניסיתי להרגיע את עצמי בכל מיני דרכים. בשלב מסוים לקחתי כדורי שינה כדי לטשטש את ההכרה, אבל בעת טיסה הגוף היה כל כך במתח והפחדים כל כך פעילים, עד שהשפעת הכדורים הייתה זמנית".
בשנים האחרונות, מאז שהוא עובר טיפולי הילינג בשילוב עם מודעות עצמית, משתמש דטנר בכלים אחרים. "כשאני עובר את שער העלייה למטוס זה שער בשני מובנים. שער פיזי של המוביל למטוס ושער לעולמם של פחדים קיצוניים. היום אני רוצה יותר להכיר את הפחד הזה, כי בסופו של דבר הוא לא מבוסס על סכנה אמיתית. קלטתי שאם אני לא מכיר את הפחד הזה הוא בחיים לא ישתנה.
"ההילינג לא מעלים את הפחד. הוא עדיין שולט באופן חזק ואינטנסיבי, אבל עצם העובדה שאני מרשה לעצמי להגיד 'אני מפחד פחד מוות, אני חושב שזה ייגמר ברע', נותנת מקום לרגש ועוזרת לנטרל את ההיסטריה, שנובעת מהניסיון לשלוט בפחד. זה תהליך ארוך מאוד ואני רק בהתחלה שלו במובן מסוים, אבל נראה לי שאני בכיוון הנכון".
כדורי שינה הם לא פתרון לפחד. אילוסטרציה: photos to go
EFT: לעקוב אחר הפחד בעזרת דמיון מודרך
איריס קעטבי נחמני היא מטפלת גוף-נפש המתמקדת בעיקר בטיפולי EFT. במהלך עבודתה היא מטפלת ברבים המתמודדים עם פחד טיסה. "מגיעים אליי אנשים עם פחד שתקף אותם לפתע במהלך החיים. הוא לא היה שם קודם, אבל פתאום המחשבה על טיסה עושה בהם שמות. לפי התפיסה שלי, הפחד הזה יושב על חרדות אחרות ובא לידי ביטוי בדרך הזו. החרדה היא כללית ולא תמיד מטפלים בה. כשיש פחד יותר ממוקד מתייחסים אליו וקוראים לו בשם 'פחד טיסה', אבל הפחדים נמצאים כל הזמן ולרוב קשורים בילדות שלנו.
"פחד מטיסה קשור באופן כללי באיבוד שליטה. המחשבה על כך שאתה בשמים ואין אפשרות לעשות כלום ושום דבר לא יעזור לך, עלולה לעורר פחד מוות אצל רבים. מבחינת הטיפול בשיטה הפחד הזה לא שונה מפחד אחר.
"המטרה בטיפול היא להיכנס לסרט שמתגלגל בראשו של האדם. אנו עושים זאת באמצעות דמיון מודרך ועוקבים אחריו בתוך הראש. אני מבקשת מהאדם שיתאר מה זה בשבילו לטוס ומתי אי הנוחות מתחילה. הרבה אנשים מדברים על חרדה שמתחילה כמה שבועות לפני הטיסה, כשנקבע תאריך לטיסה. אנחנו משחזרים מה הוא הרגיש כשזה קרה, עוברים שלב שלב, מנקים את החסימה האנרגטית, עד שאנחנו מגיעים לרגע העלייה למטוס. עוברים על כל מה שמהווה איום מבחינתו בטיסה – העלייה במדרגות, ההליכה ב'שרוול', ההמראה, הנחיתה, השהות.
"אצל כל אחד הפחד הוא אינדיבידואלי. לכל אחד יש אסוציאציות אחרות ודגשים אחרים שיוצרים עבורו חוויה כל כך נוראה. המטרה בטיפול היא להגיע למצב שהאדם מסוגל לחזור על התהליך בדמיון מבלי שהוא ירגיש איום.
"הדבר היפה הוא שלא חייבים לטפל בעבר. מטפלים נקודתית רק בפחד הטיסה. נכון שלא פותרים את כל העניינים, אבל בהחלט פותרים את הפחד הזה. זה אינו טיפול ארוך אלא טיפול שמסתכם במפגש או שניים שבו צוללים בהדרגה לכל הפחד".
אבחון מקדים וטיסת אימון
גלית רוזנברג, פסיכולוגית קלינית, סיימה בשנת 1996 ללמוד במכון פלק שבאוניברסיטת ליידן, הולנד, שיטה ממוקדת לטיפול בפחד טיסה. "בהתחלה אני עושה אבחון כדי להבין איך הפחד מתבטא אצל אותו אדם, כי לכל אחד יש ניואנסים שונים", אומרת רוזנברג. "יש שיותר מפחדים מכך שהם מוצאים את עצמם כלואים במקום סגור, אחרים מפחדים מהגובה. האבחון נועד גם כדי שאכיר את האדם כדי לדעת איך לעבוד איתו.
"אחרי האבחון אני מלמדת מיומנויות לשימוש בטיסה. מה לעשות כשפוחדים. המטרה אינה להעלים את הפחד, אלא להשתמש בכלים כדי להרגיש טוב יותר ולהתמודד עם החרדה ביעילות, כך שלא חוששים לפחד.
"בדרך כלל הבעיה היא הפחד מההרגשה, מהפחד עצמו. אנו מטפלים בזה כך שגם אם האדם פוחד הוא יודע מה לעשות. באופן טבעי התהליך הזה מוריד את עוצמת החרדה ואת הרגשת חוסר האונים. העיקרון הוא להרשות לעצמך לפחד ולא לצפות שהרגש יתנהל בהתאם למציאות. ברגע שהאדם לומד שזה בסדר לפחד, המתח יורד ואז הוא יכול לעשות דברים כדי להרגיש יותר טוב".
הפגישות עם רוזנברג אינן מסתיימות בחדר הטיפולים. "אחרי מספר פגישות המטופלים טסים בטיסת אימון לחו"ל, איתי או עם בן משפחה. אם זה מלווה, הוא מקבל הדרכה ברורה מה לעשות. לאחר הטיסה שומעים איך היה ולקראת הטיסה הבאה משפרים את ההתמודדות. ההרגשה משתפרת מאוד די מהר".
|
|
טיפים לטיסה נעימה |
|
|
בלהה הראל-גורן, ארומתרפיסטית ודולה פעילה, בעלת רשת החנויות "בייבי טבע", מציעה עוד כמה פתרונות להקלה על פחד טיסה:
1. אמבט שמנים עם 10 טיפות קמומיל לפני היציאה לשדה התעופה. כדאי לטבול באמבט חם לפחות 20 דקות.
2. שמן עיסוי למריחה לאחר המקלחת או על אזורים חשופים, כגון צוואר וידיים, המכיל מרווה מרושתת, ברגמוט ולבונה בשמן בסיס דוגמת זרעי ענבים או שקדים. 3. שמנים נוספים בעלי תכונות מרגיעות ומפחיתי חרדה ומתח המתאימים להרחה ישירות מהבקבוק או לשימוש באמבט: תפוז, ילנג ילנג, יסמין ובזיליקום.
4. צמחי מרפא אשר עשויים לסייע להתגבר על מצבים של פחד וחרדה: ג'ינסנג, דיאוסקוראה, ליקוריץ, קמומיל, סרפד, סקוטלריה, זנב הארי, בורגו, פרע (היפריקום). יש להיוועץ עם מטפל מוסמך לגבי מינונים והתאמת השמנים והצמחים באופן ספציפי. |
|
הגישה האדלריאנית: פעולות אקטיביות לרגיעה
"חרדת טיסה נובעת ממקום של חוסר שליטה, והיא תהיה נפוצה בחייהם של אנשים אשר בסגנון החיים שלהם קיים צורך חזק להיות כל הזמן בשליטה", אומר ד"ר אבשלום מרדלר, פסיכולוג קליני ממכון אדלר. "לרוב אלו אנשים שקשה להם לסמוך על אחרים והם סומכים רק על עצמם. עבור אלו לטוס במטוס זה כמו לשבת בקופסה ולתת למישהו אחר את האחריות על חייך. בחוויה הפנימית שלהם זה לא להפקיד את עצמם בידי הטייס, אלא להפקיר את עצמם". מקום זה, מסביר ד"ר מרדלר, הוא לא הגיוני עבור סוג זה של אנשים, ולכן הם נכנסים לפאניקה. "עבורם זה משול לעתים להתאבדות", הוא אומר.
הגישה האדלריאנית מציבה את האדם כאחראי למצבו, והיא נובעת מהתפיסה על פיה מצבי החיים שאנו חווים הם יותר סובייקטיביים מאשר המציאות האובייקטיבית. הגישה אומרת שאנחנו נמצאים ביחסים עם כל דבר – יחסים שמעצימים או מחלישים. לפיכך, אומר ד"ר מרדלר, המטרה היא לחלוש על החולשה.
"בשלב הראשון אנחנו מנסים לפתוח את המודעות ולהבחין בין המציאות החיצונית האובייקטיבית לבין המציאות הפנימית שחווה האדם החרדתי. לרוב מה שקורה הוא שהמציאות הפנימית גורמת לסוג של הצפה, ואז האדם הופך סובייקטיבי מאוד. הוא מתחיל לשמוע רעשים מוזרים הבוקעים מהמנוע של המטוס ולהסיק כשהוא עומד להתרסק. למעשה, המציאות החרדתית מייצרת העצמה פנימית שפוגעת בשיפוט ובביקורת של המציאות.
"בטיפול אנחנו מנסים להפוך מינוס לפלוס, להפוך סיטואציה כל כך מאיימת לסוג של אתגר, שירחיב את האפשרויות ויביא לצמיחה. ננסה לשנות את הדרך שבה הוא חווה את הטיסה – דרך פעילות אקטיבית שיעשה האדם החרדתי. לדוגמה, אם האדם החרדתי לא יעשה כלום, אז המחשבות המבהילות ישתלטו עליו. במקום זאת נעבוד על חשיבה חיובית אקטיבית. הגישה האדלריאנית היא קוגניטיבית, לפיה המחשבה מייצרת רגש. אמנם אני לא יכול להחליט שאני נמנע ממחשבות שליליות, אבל אני יכול להחליט לחשוב מחשבות חיוביות. כאשר אחשוב מחשבות חיוביות, הטיסה תהיה הרבה יותר חיובית ופחות מאיימת. פעולה נוספת הנובעת מאותה גישה יכולה לכלול מדיטציה ופעולות אקטיביות לרגיעה מכוונת.
"מטרת הטיפול היא לחזק את היכולת שלנו להשפיע על המציאות הפנימית והחיצונית בטכניקות שונות. מהמקום הזה אנחנו מציעים שיטות טיפול שטוענות שכאשר האדם הוא יותר אקטיבי מאשר פסיבי, אז מטבע הדברים הוא עסוק יותר בפעילות ופחות יחווה את עצמו כקורבן חסר ישע. כך מופגת החרדה".
דיקור: שחרור חסימה אנרגטית
"הנטייה להתקפי חרדה ולסימפטומים שלהם נגרמת בדרך כלל בעקבות הפרעה אנרגטית באיברי הלב והכליות המאזנים זה את זה", אומר דרור אביגדור, מומחה לרפואה סינית. "אין זה אומר חלילה שמשהו פגום באיברים אלו. מדובר בהפרעה באיזון האנרגטי בלבד. הפרעה אנרגטית משמעה חוסר איזון שנוצר בגוף.
"עפ"י הרפואה הסינית, האיברים הפנימיים ניזונים מאנרגיה המועברת דרך מסלולים המכונים מרידיאנים הממופים על פני הגוף לכל אורכו, ואותה אנרגיה מאפשרת להם תפקוד תקין בצורה מקיפה. אם נוצרת חסימה מלאה או חלקית במרידיאנים המובילים אנרגיה לאיבר פנימי מסוים הוא יפסיק לתפקד בצורה תקינה, ותופעות נפשיות ופיזיולוגיות יתחילו להופיע.
"פעולת הדיקור הסיני מחזירה למעשה את הגוף לאיזון בכך שהיא, בין היתר, משחררת חסימות אנרגטיות ומאפשרת הזנה תקינה של איברי הגוף הפנימיים באנרגיה הדרושה להם לשם פעילות תקינה. הדיקור לצורכי הטיפול יבוצע בנקודות דיקור דיסטליות המשפיעות באופן ישיר על אותם איברים. על פי רוב מדובר בנקודות המצויות בפלג הגוף התחתון, ברגליים ובידיים. השגת תוצאות משמעותיות תורגש לרוב לאחר סדרה בת שישה עד שמונה טיפולים בתדירות דו שבועית, כמובן בתלות למצבו הכולל הבריאותי והנפשי של המטופל".
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין
חיים אחרים, יוני 2010
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: