לכתבה הקודמת לכתבה הבאה

המבוא למתלים אחוריים

איך עובדים מתלים אחוריים, עד כמה הם עוזרים ואיך בוחרים את המתלה הרצוי על פי אופי הרכיבה ומאפייני השטח?

הירשמו לאתר שלנו

קבלו מגזין דיגיטלי במתנה

הירשמו לניוזלטרים

מנוי שנתי לסטודיו סי במתנה

הקרב על שיטת המתלה הנכונה עדיין לא נוצח על ידי שיטה זו או אחרת. כל יום צץ לו מתלה חדש שממציאיו טוענים שהוא יעיל דיווש כזנב קשיח וסופג כל קמט וחבטה בשביל ברכיבה. בפועל, אף אחד מהמתלים לא מושלם ומבצע ביעילות מלאה את אשר מתכנניו מצהירים.

עם זאת, שני עשורים שבהם מתלים הלכו והשתכללו הביאו עמם מגוון רחב של אפשריות. המתכננים האחראים למתלי ה-FSR, ה-DW, ה-VPP, ה-מאסטרו, ה-I DRIVE, ה-EQUILINK ואפילו מתלה הציר הבודד, הצליחו להגיע לכדי כיול המתלים ליעילות יחסית גבוהה והשוני ביניהם נמדד באחוזים בודדים. לכל שיטה חסרונות ויתרונות. הפעם התרכזנו בתכונות המתלה שירגיש רוכב תוך כדי דיווש. כך תוכלו אתם הקוראים לבחור את המתלה הרצוי על פי אופי הרכיבה שלכם ומאפייני תנאי השטח שבו אתם רוכבים.

בובינג

על מסלול הרכיבה ובמעבדות המבחן הוכח כי רוכב יצליח לנוע במהירות גבוהה, בפחות מאמץ ולאורך זמן רב יותר על אופני שיכוך כפול מאשר על אופני זנב קשיח. לעומת זאת, מכירות אופני השיכוך הכפול הוכיחו כי רוכבי אופניים לא אוהבים להרגיש את המתלה האחורי מתכווץ או נמתח כאשר הם דוחסים את הדוושות כדי להאיץ. אותו נענוע מכונה על ידי רוב הרוכבים בובינג (חוץ מחנוך רדליך שקורא לזה ג'יעג'ועה - עורך) ואותו מנסים כל מהנדסי האופניים להעלים.

שתי קטגוריות נולדו תוך כדי "מלחמת הבובינג". הראשונה מסתמכת על מנגנון הידראולי בגוף המשכך, או כפי שאנו מכנים זאת, פלטפורמה יציבה. שיטה זו הגיעה לעולם בעזרתם של ברנט פואס (כן, ההוא מחברת FOES) וצ'ארלס קורנט. היא מתבססת על שסתומים האחראים על ניתוב השמן והרגישים לתדירות ולעוצמת החבטות. הקבוצה השנייה מתבססת על פתרונות מכניים ומשתמשת במנופים ובמיקום צירים ייעודי שאמורים להתנגד לדיוושו של הרוכב. נראה כי לכל קבוצה יש חסידים משלה, אבל בפועל האופניים המוצלחים יותר משתמשים בשילוב של שתי הגישות כדי לרצות את הרוכב.

Niner Dual Link: מתלה הניינר מרחיק את הגלגל האחורי מצינור האוכף בקשת לאחור

נעים וחלק

התכונה שאליה כל המתלים מנסים להגיע היא היכולת להצמיד את הגלגל אל השטח כמה שיותר וכך גם לגהץ את החבטות. כל שיטה שמונעת את תחושת הבובינג ברכיבה, בין אם מכנית או הידראולית, מוותרת על חלק מהיכולת לספוג חבטות עדינות. כל כיול של המתלה לכיוון יעילות דיווש יפגע ביכולת הספיגה.

דיווש יעיל בא על חשבון נוחות. הדוגמה הקלאסית לכך הוא מתלה ה-FSR עם מערכת ה-BRAIN או מתלה ה-DW. מערכת ה-FSR בנויה כך שהיא סופגת חבטות היטב, ולכן המשכך הוא שאחראי על ריסונה. מאחר שמנגנון ה-BRAIN נועל את המשכך בעזרת שסתום המופעל על ידי מסה של משקולת פנימית, המתלה לא ינוע עד שחבטה תפתח את מעגלי השמן ותאפשר למתלה להתכווץ. לכן מתלה ה-FSR לא תמיד מגיב במהירות לחבטות קטנות ומהירות. למרות ניסיונות חוזרים של מהנדסי ספשלייזד לפתור את הבעיה, עדיין אופייה של שיטת הנעילה מייצר השהייה שנראה שלא ניתן להעלימה.

דוגמה הפוכה היא מתלה ה-DW. מתלה זה נוטה להגיב היטב לחבטות עדינות אך מגיב בחדות יחסית לחבטות אגרסיביות ומאוד רגיש לכיול המשכך. לפני שאתם פוסלים שיטה זו או אחרת עליכם לזכור שמהנדס טוב יכול לכייל כל שיטה להגיב לטווח רחב של עוצמת חבטות. לסיומו של עניין, רוב הרוכבים יעדיפו יעילות דיווש גבוהה גם אם היא מגיעה על חשבון ספיגת הזעזועים.

מתיחת שרשרת

שרשראות לא באמת מתארכות, אבל כך אנו קוראים לתופעה שבה ציר הגלגל האחורי מתרחק מציר ההינע ולכן השרשרת צריכה לפצות על הצמיחה במרחק. המתיחה מתבצעת על חשבון חלקה התחתון של השרשרת בעזרת התכווצות המעביר לפנים, וכך נוצר מצב שבו הדוושות נעות מעט לאחור. ניתן לחוש בתכונה זאת כאשר המתלה מתכווץ ונמתח.

היו זמנים שבהם ביטול תכונה זו היה ההישג לו שאפו כל המתכננים, אבל מאז עברו הרבה מים בנהר והיום מהנדסי האופניים מבינים שהתנגדות המתלה לדיווש משרתת במידה מסוימת את הרוכב ומזרזת את תחושת ההאצה.

 רוב שיטות המתלה ישתמשו במינימום של מתיחת שרשרת (בין שישה לתשעה מילימטרים) בחציו הראשון של המהלך כדי לנצל תכונה זאת לטובה. רק HARO ו-LENZ מייצרים מתלים שאין להם כל מתיחת שרשרת מובנית. ב-LENZ ציר תומכות השרשת מקיף את הציר המרכזי, ובמערכת הווירטואלית של HARO ציר ההינע וציר הגלגל אחודים ביציקה אחת כמו הנהוג באופני זנב קשיח. מתיחת שרשרת מוגזמת של מעל לסנטימטר או שניים תגרום לאופניים להיות מגושמים ואטיים.

מסלול ציר הגלגל האחורי

אנחנו יודעים בוודאות שכאשר רדיוס ציר הגלגל מתרחק לאחור בשעת ספיגת חבטה, המתלה הופך לרך ונעים, ולראיה מתלי ציר בודד שבהם ציר המתלה ממוקם גבוה ולפני גלגלי השיניים. מתלים אלו יעילים במיוחד בספיגת בולדרים גדולים וחדים. הסן אנדריאס של מאונטיין סייקל וקו האופניים האגרסיבי של אורנג' מוכיחים שתכנון רדיוס מהלך מתלה יעיל הוא מתכון בטוח לביצועים טובים גם במתלה ציר בודד.

אבל מתלי ציר בודד אלו לא חפים ממגרעות ויש להם פידבק חזק בדוושות אחרי כיווץ ומתיחה שאותם הרוכב חש לעתים באגרסיביות. גם יעילות המתלה בשעת בלימה נפגמת באופן משמעותי באופניים אלו.

מתכנני אופניים מחפשים אלטרנטיבות שונות למיקום ציר המתלה הקדמי, בין אם במיקום אמיתי או וירטואלי. כמעט בכל מתלי הציר הבודד ציר תומכות השרשרת ממוקם מעט מעל לגלגל השיניים האמצעי בגלגלי ההינע. נקודה זו נקבעה כיעילה ביותר על ידי בוב גירבין לפני יותר מ-20 שנים (ויושמה שנים על אופני חברת PROFLEX, שיותר מאוחר נקנתה והפכה לחברת K2 בגלגולה קודם - עורך).

מתכנני מתלים בעלי ציר וירטואלי משתמשים בשינוי הגאומטריה ויחסי המינוף כדי לשנות את מיקום הציר תוך כדי תנועת המתלה, וכך לקבל תכונות ספיגה ודיווש שונות לאורך המהלך. ויכוח על יעילות רדיוס מהלך מתלה זה או אחר שווה ערך בעיניי לטעימת יינות. אין כאן עניין של אמת מוחלטת, והמרחק בין מסלול מתלה אחד או שני הוא לעתים פחות מסנטימטר וחצי. לסיכום אפשר לומר שתנועת המתלה לאחור משפרת את הספיגה, אך גם גורמת למתיחת שרשרת שאותה מנסים המתכננים לצמצם למינימום.


אופני שבילים עם שיכוך כפול הם הבחירה הטבעית לרוכבים רבים. אילוס': photos to go

יחסי מינוף

יחס המינוף מתייחס לתנועת המתלה ביחס לכיווץ המשכך. רוב המתלים עובדים עם יחס של 3:1, ולכן כל כיווץ של סנטימטר במשכך יתורגם לשלושה סנטימטרים של מהלך בציר הגלגל האחורי. יחס מינוף נמוך יותר מאפשר כיול רגיש יותר לטווח משקלים רחב, בעוד שיחס מינוף גבוה מאפשר כיול קל יותר למגוון רחב של תנאי שטח.

מעבר ליחסי הדחיסה צריך לזכור את השינוי ביחסי המינוף תוך כדי עבודת המשכך. כיווץ המתלה משנה את הגאומטריה של חוליית המתלה ביחס למשכך האחורי. שינוי זה ניתן לכיול כך שניתן יהיה לשנות את עקומת המינוף, ובזאת לשנות את התנגדות המשכך לכיווץ. מתלה המופעל על ידי משכך אוויר יושפע מגודל תא האוויר ומהשיכוך ההידראולי, ולכן צריך להתאים כל משכך לגאומטריה הייחודית של המתלה שעליו הוא מורכב. ברוב המתלים יחס המינוף יורד עם דחיסת המתלה ולקראת האמצע עולה, כדי שהמתלה יתנגד לסגירת מהלך. לא משנה איזה מתלה תבחרו, הוא תמיד יהיה יעיל יותר אם יחבור למשכך המבליט את תכונותיו הטובות.

בלימה

כוחות הבלימה מתורגמים לשניים. כוח אחד הוא המומנט המופעל על הגלגל עם כיוון הסיבוב שלו ולמעשה מושך את המתלה והגלגל לאחור. כוח שני מופעל על השלדה במקום שבו קליפר בלם הדיסק מחובר. שני הכוחות יכולים לכווץ או למתוח את המתלה, אלא אם כן קיים מנגנון המתנגד לכוחות הפועלים. מתלה ה-ABP של טרק מבטל כוחות אלו, ומתלי ה-FSR וה-EQUILINK מבודדים אותם כך שהבלימה אינה משפיעה על עבודת המתלה. במתלי ציר בודד ניתן למקם את קליפר הבלם על ציר צף, וכך לבודד את פעולת הבלימה. ניתן למצוא מנגנון קליפר צף בחלק מדגמי KONA ו-FOES, לדוגמה.

לגבי יעילות בידוד הבלימה ישנם שני מחנות, שלכל אחד מהם אסכולת רכיבה שונה. מחנה ראשון טוען שבלימה אל תוך סיבוב היא אלמנט שליטה חשוב ולכן צריך לבודד את המתלה מכוחות הבלימה. קבוצה זו אף מחזקת את דבריה בכך שבידוד הבלימה מאפשר לשמור על גאומטריית האופניים ואיזונם. קבוצה שנייה טוענת שכל הדיון לא רלוונטי, מאחר שרוכב טוב לא עוצר בשעת מעבר סלעים אגרסיבי ודואג שהמתלים יהיו פתוחים ומוכנים לעבודה, ובקיצור, כל הדיון מיותר. אם ניקח בחשבון שרוב הרוכבים משתמשים בבלמים לעתים עמוק אל תוך הפנייה, אפשר לומר שמתלה שמבודד את כוחות הבלימה ומאפשר למתלה לשכך תוך כדי מתאים יותר לרוב הרוכבים.
 

גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:

מכשירי ניווט לווייני לרכיבת אופני שטח

מכשירי GPS אינם רק אביזר סטייל. הם עשויים לסייע לכם לזכור את הכניסה למסלול ההוא או לספר לכם עד כמה הכושר שלכם השתפר מהרכיבה הקודמת

עידו בר-תנא

כשהיי-טק חובר לגלגלים

כמה מילים על חשיבות התחזוקה לבולמי Fox

כתב וצילם: קובי סימן-טוב

ויהי אור

הקיץ הישראלי - דווקא בעונה בה הימים ארוכים יותר, הרכיבות בדרך-כלל מתקצרות בגלל תנאי החום. הלילה הוא הזמן אידיאלי לרכיבות נעימות יותר, אלא שהוא דורש פריט ציוד חיוני: פנס

אריה פישלר
צילום: רונן בהנמפר

1 תגובות

תגובות

טוען הודעות