אילוסטרציה: photos to go
אולטרה בטוח
אילו מומים בעובר עלול הרופא לפספס בבדיקת האולטרה סאונד, על מה צריך להקפיד והאם ניתן לתבוע את הרופא בגין רשלנות רפואית בבדיקת אולטרה סאונד?
מרבית הנשים כיום מבצעות בדיקות אולטרה סאונד לסקירת מערכות העובר במסגרת מעקב ההיריון. בדיקות האולטרה סאונד כוללות סקירה מוקדמת - המבוצעת בין השבועות 14-16 להיריון, וסקירה מאוחרת (מורחבת), המתבצעת בין השבועות 18-24 להיריון. כל אישה המבצעת את בדיקת האולטרה סאונד מצפה כי במידה שקיימת, חלילה, בעיה רפואית אצל העובר, היא תתגלה על מנת שניתן יהיה לשקול, מוקדם ככל האפשר, האם לבצע הפסקת הריון.
בדיקה של מומים והתפתחות העובר
מה אמור הרופא לבחון בבדיקת האולטרה סאונד? באופן כללי ניתן לומר שהרופא אמור לבדוק שני נושאים עיקריים. האחד- האם קיימים מומים אצל העובר, והשני - האם העובר גדל ומתפתח כראוי. כאשר הרופא מבצע את הבדיקה הוא נעזר בפרמטרים קבועים, תוך שהוא בודק האם מידות העובר תואמות את אותם הפרמטרים. לעתים הרופא אינו מבצע את הבדיקה בתשומת הלב הראויה, ועקב כך לא מתגלים מומים או ליקויים שונים מהם סובל העובר.
דוגמאות למקרים שבהם לא התגלו מומים במהלך הבדיקה:
1. מקרים שבהם לא גילה הרופא מומים הקשורים בשלד של העובר – לדוגמא: תינוקת נולדה כאשר במוחה חסרה הקורה המרכזית המחברת בין שתי האונות של המוח ("הקורפוס קולוסום"). כתוצאה מכך סובלת הילדה כיום משיתוק מוחין, מפיגור שכלי עמוק ומאי שליטה על הסוגרים, והיא יושבת על כסא גלגלים וזקוקה לעזרה צמודה במשך כל היום.
דוגמה נוספת היא מקרה שבו נולד תינוק כשהוא סובל מחוסר איחוי מלא של עמוד השדרה (ספינה ביפידה- Spina Bifida). כתוצאה מכך סובל הילד מבעיות אורטופדיות קשות, שיתוק חלקי של פלג הגוף התחתון ואי שליטה על הסוגרים.
2. מקרים שבהם לא אובחן פיגור בגדילה תוך רחמית (IUGR) - התפתחות העובר ברחם נמדדת על פי מספר פרמטרים, הכוללים מדידות של היקף הראש (HC), היקף הבטן (AC), קוטר הגולגולת (BPD) ואורך עצמות הגפיים. במקרים שבהם תוצאות מדידות הפרמטרים הללו אינן תואמות את גיל ההריון המשוער (לדוגמה מקרה שבו ההיריון בן 22 שבועות אך המדדים מתאימים לשבוע 15 בלבד), מתעורר חשד לפיגור בגדילה של העובר, ולפיכך קיים חשש כי התינוק שייוולד יסבול מליקויים שונים, לרבות פיגור שכלי. במצבים שבהם מתעורר חשד שכזה, על הרופא להמשיך ולבצע מעקב צמוד, ובמידה שהפיגור בגדילה ממשיך, יש מקום לשקול ולדון עם ההורים על ביצוע הפסקת הריון.
.jpg)
מומלץ לבקש מהרופא בסיום הבדיקה העתק של הבדיקה. אילוסטרציה: photos to go
יש לבקש העתק של הבדיקה
מה אפשר לעשות במקרה שבו הרופא לא גילה מום ממנו סובל העובר ולפיכך נולד תינוק הסובל ממום קשה? במקרים רבים מוגשות לבתי המשפט תביעות שבהן טוענים לרשלנות של רופא שביצע את בדיקות האולטרה סאונד בהיריון. התביעה מתייחסת לנזקים של התינוק, ובה דורשים ההורים (בשם התינוק) פיצוי עבור הנזק שנגרם. נזק זה כולל פיצוי על ההוצאות הרפואיות הרבות לטיפול בילד הפגוע, תשלום עבור עזרה של מטפל אותו מעסיקים ההורים לצורך טיפול בילד וכו'. בנוסף טוענים ההורים והילד לפיצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מלידתו.
האם יש משהו שאישה המבצעת בדיקת אולטרה סאונד יכולה לעשות?
בהחלט כן. ראשית- טרם ביצוע בדיקה האולטרה סאונד חייב הרופא להחתים את האישה על טופס הסכמה לביצוע בדיקת אולטרה- סאונד. בשלב זה מומלץ לקרוא היטב את הטופס, אם קיימות שאלות כלשהן יש לשאול את הרופא טרם ביצוע הבדיקה. מכל מקום יש חשיבות רבה לטופס זה (במיוחד בתביעות רשלנות רפואית), ולפיכך מומלץ לבקש מהרופא לקבל עותק ממנו.
בנוסף, כיום רובם המוחלט של הרופאים מקליטים את בדיקות האולטרה- סאונד. מומלץ מאוד לבקש מהרופא בסיום הבדיקה העתק (בדרך כלל על גבי דיסק) של הבדיקה. כמו כן, יש לבקש מהרופא העתק תוצאות כתובות של הבדיקה. כל המסמכים הללו אמורים לסייע במקרים בהם מתעורר צורך בהגשת תביעה לביהמ"ש.
מה קורה במקרה שבו הרופא האישה לא קיבלה העתק של סרט הבדיקה והרופא איבד את סרט הבדיקה המקורי?
על פי החוק, חובת שמירת המסמכים הרפואיים חלה על הרופא. במקרים בהם הרופא לא שמר תיעוד רפואי נטל הראייה במשפט מועבר אל הרופא. כלומר: במקום שהתובע יצטרך להוכיח שהרופא התרשל, על הרופא החובה להוכיח כי הוא לא התרשל.
מה יכולה אישה לעשות כדי לא "ליפול בין הכיסאות" במהלך הביקורים אצל הרופאים השונים המבצעים מעקב היריון?
במסגרת ניהול מעקב היריון עוברות הנשים בין מסגרות רפואיות שונות: רופא המבצע מעקב היריון, אחיות המבצעות בדיקות מעקב, רופא המבצע בדיקות אולטרה- סאונד ועוד. חשוב מאוד להקפיד על ניהול תיק מעקב היריון ובו העתק של מלוא הבדיקות והמסמכים הרפואיים הקיימים. כל אימת שהאישה מגיעה לבדיקה רפואית, עליה להיות מצוידת בתיק הרפואי המלא ולהציגו לגורם הרפואי אליו היא מגיעה, על מנת שתהיה רציפות בהעברת המידע אשר יעזור לרופאים לקבל את התמונה המלאה.
• עו"ד עדי וייס מתמחה מזה שנים רבות בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות רשלנות רפואית. עו"ד וייס היא בוגרת תואר ראשון במסלול משפטים מורחב מאוניברסיטת בר- אילן, והינה חברת הוועדה לרפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, פורום הנזיקין של לשכת עורכי הדין וכן בוועדה לחוק זכויות החולה. ליצירת קשר עם עו"ד וייס בטלפון 03-6880303 ובאתר
לבחירת מגזין במתנה לחץ כאן
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: