אילוסטרציה: photos to go
רשלנות משתקת
חוסר תשומת לב של הצוות המיילד עלול לגרום לשיתוק מוחין אצל התינוק. האם בכל מקרה של שיתוק מוחין מדובר ברשלנות רפואית ומה עושים כאשר עולה חשד לרשלנות?
לידה הינה ההליך הטבעי והמרגש ביותר שאישה יכולה לחוות. יחד עם זאת, חשוב להבין כי מדובר בהליך רפואי לכל דבר ועניין, ולפיכך ישנה חשיבות רבה למעורבות ולערנות של הצוות הרפואי למצבו של העובר.
כחלק מפעולות המעקב אחר מצבה של היולדת ומצב העובר, נדרש הצוות לבצע ניטור קפדני של התכווצויות הרחם על מנת למנוע פעילות יתר של הרחם, וכן לבצע ניטור קפדני של פעימות לב העובר על מנת לעקוב אחר מצבו של העובר במהלך הלידה.
לעתים, עקב אי מתן תשומת לב ראויה לא מבחין הצוות במצוקה שבה שרוי העובר ולא פועל לחילוצו המהיר, ועקב כך נולד תינוק הסובל משיתוק מוחין המלווה פעמים רבות גם בפיגור שכלי, שיתוק של הגפיים, עיוורון ועוד.
מהו שיתוק מוחין וממה הוא נגרם?
שיתוק מוחין הוא שם כולל לקבוצת מצבי מחלה כרוניים שהמשותף להם הוא הפרעות בתנועה ובקואורדינציה של שרירים. הסיבה לכך הינה פגיעה באזורים מסוימים במוח, המשבשת את יכולת הפיקוח על התנועה והיציבה של הגוף. פגיעה זו יכולה להתרחש כבר במהלך שהותו של העובר ברחם או במהלך הלידה.
שיתוק המוחין הינו מצב סטטי, כלומר הפגיעה אינה מחמירה עם הזמן והיא אינה ניתנת לריפוי. ילדים שנולדים עם שיתוק מוחין סובלים בדרך כלל (תלוי בחומרת המחלה והפגיעה) גם מפיגור שכלי ומשיתוק של הגפיים, מהפרעות בראייה ומפרכוסים.
מתי מאובחן שיתוק מוחין?
שיתוק מוחין מתגלה לרוב בשנת חייו הראשונה של התינוק. בדרך כלל עולה חשד בלב ההורים בשל אי עמידת התינוק בלוח הזמנים להתפתחות מוטורית רגילה וזאת כאשר קיים פיגור בהשגה במועד של ציוני דרך כגון: ישיבה, זחילה, חיוך או הליכה.
.jpg)
על הצוות הרפואי לזהות סימני מצוקה אצל התינוק. אילוסטרציה: photos to go
לאתר את המצוקה במהירות
אחד מגורמי הסיכון להופעת שיתוק מוחין הוא פגיעה באספקת החמצן למוחו של העובר במהלך הלידה. בדרך כלל מדובר במקרים שבהם העובר נכנס למצוקה במהלך הלידה, והצוות המיילד אינו מבחין בכך. כאשר מופיעים במהלך הלידה סימנים המעידים על כך שמשהו אינו כשורה ושהעובר עלול להיכנס למצוקה, חלה על הצוות המיילד חובה להעמיק את הבדיקה תוך ביצוע מעקב צמוד, ובמידה שהוא חושד בקיומה של מצוקה עוברית, יש הכרח בחילוצו המהיר של העובר כדי למנוע מצב שבו תשובש אספקת החמצן למוח.
מה אמור הצוות הרפואי לעשות כאשר קיימת מצוקה עוברית?
במקרים שבהם מכשיר המוניטור מצביע על האטות בפעימות קצב לב העובר או על סימנים אחרים שעלולים להצביע על מצוקה עוברית, על הצוות הרפואי לפעול במהירות האפשרית לחילוצו של העובר. הצוות צריך להחליט מהי הדרך המתאימה ביותר לחילוצו המהיר של העובר - ניתוח קיסרי או לידה מכשירנית (וואקום/מלקחיים) - זאת בהתאם לשלב שבו נמצאת הלידה.
הוכחת הקשר בין רשלנות לשיתוק
האם בכל מקרה שבו נולד תינוק הסובל משיתוק מוחין מדובר ברשלנות של הצוות המנהל את הלידה?
לא. קיימים מקרים שבהם שיתוק המוחין מתרחש עוד במהלך ההיריון וללא כל קשר לתהליך הלידה ו/או לפעולותיו של הצוות הרפואי. במצבים אלה שיתוק המוחין נוצר כתוצאה מהפרעות בשיליה (הנגרמות כתוצאה מליקוי באספקת חמצן וחומרי מזון מהאם לעובר), אי התאמת קבוצות דם בין האם לעובר, זיהומים ויראליים של האם או זיהומים תוך רחמיים (כגון אדמת, CMV) או זיהומים בקטריאליים של האם.
מתי ניתן לומר שיש קשר בין מהלך הלידה ופעולות הצוות המיילד לבין שיתוק מוחין?
בתי המשפט, בעזרת מומחים רפואיים, קבעו כי על מנת להוכיח קשר בין אירועי לידה לבין תשניק (=חוסר אספקת חמצן) המוביל לשיתוק מוחין, חייבים להתקיים כל התנאים הבאים:
1. עדות לחמצת מטבולית קשה - על פי מדידת ערך החומציות (PH) בחבל הטבור של התינוק. כאשר תוצאת ה- PH קטנה מ- 7, אזי מתקיים תנאי זה.
2. עדות לאנצפלופתיה (= פגיעה בתפקוד המוח הקשורה בהרס או ניוון של רמת המוח) מוקדמת בדרגת חמורה ובינונית. תנאי זה מתקיים, לדוגמה, במקרים שבהם התינוק נזקק להנשמה מלאכותית או סובל מפרכוסים.
3. שיתוק מוחין מסוג קוודרופלגיה ספסטית (שיתוק בארבע גפיים שבו קיימת נוקשות תמידית של השרירים) או דיסקינטית (שבו קיימת תופעה של תנועות בלתי רצוניות- "טיקים").
4. העדר גורמים אחרים להסבר הנזק המוחי.
רק במקרים שבהם מתקיימים כל 4 התנאים שלעיל, ניתן לקבוע כי קיים קשר בין אירועי הלידה לבין הנזק שנגרם לתינוק.
שלב התביעה
מה עושים כאשר עולה חשד לרשלנות של הצוות שניהל את מהלך הלידה?
במקרה כזה רצוי מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. עורך הדין יבצע בשלב ראשון איסוף של כל התיעוד הרפואי הנוגע למהלך הלידה, ולאחר מכן יעביר את החומר לעיונו של מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה. המומחה יעבור על החומר הרפואי, ותוך כך יבחן היטב את דפי המוניטור והרישום הכולל של מהלך הלידה, על מנת לראות האם היו נתונים אשר העידו על מצוקה של העובר במהלך הלידה שלא אובחנו על ידי הצוות הרפואי.
דוגמה למקרה שבו בחן בית המשפט האם קיים קשר בין אירועי לידה לבין שיתוק מוחין שממנו סובל התינוק, הינה פסק דינו של השופט יגאל גריל בבית המשפט המחוזי בחיפה. באותו מקרה דובר בתינוקת אשר נולדה בבי"ח משגב לדך כשהיא סובלת משיתוק מוחין קשה, ונכותה הינה 100% לצמיתות. לידתה של התובעת הייתה ממושכת ומלווה בסבל עוברי מתמשך ובהופעת מים מקוניאליים (= מי שפיר עכורים) סמיכים. הלידה הסתיימה בעזרת מלקחיים, ולאחריה התברר כי התינוקת סובלת משיתוק מוחין.
במהלך בירור התביעה התברר כי לידתה של התובעת החלה בירידת מים מקוניאלים סמוך לשעה 16:00. היולדת חוברה למכשיר המוניטור אשר היה תקין עד לסביבות השעה 21:20, אז החלו ירידות בדופק העובר. המיילדת השכיבה את היולדת על הצד וקראה לרופא. הרופא הסתכל על מכשיר המוניטור וקבע כי ניתן להמשיך בלידה כרגיל. בשעה 21:55 שוב הייתה ירידה בדופק העובר. המיילדת קראה, שוב, לרופא אשר אמר כי ניתן להמשיך בלידה כרגיל.
בשעה 22:20 הבחינה המיילדת בירידות חדות בדופק לב העובר והזעיקה את הרופא (שישן באותה עת). בשעה 22:50 הגיע הרופא, בדק את היולדת ואמר שהמצב תקין וניתן להמתין (וחזר לחדרו). המיילדת, אשר הבחינה שוב בירידה בדופק לב העובר, הזעיקה שוב את הרופא. בשלב זה, הבין הרופא שיש לחלץ את התינוקת, ולפיכך סיים את הלידה בעזרת מלקחיים (בשעה 23:50). כאמור, התינוקת נולדה כשהיא סובלת משיתוק מוחין.
בית המשפט קבע כי ההאטות שהופיעו בדופק לב העובר הצביעו על בעיה באספקת החמצן לעובר ועל מצוקה עוברית, ומכיוון שהתינוקת לא חולצה במהירות, נגרמה הפגיעה המוחית הקשה. בית המשפט מותח ביקורת על הרופא התורן אשר לא בדק את היולדת בתכיפות, מיוזמתו, לא אבחן את המצוקה שבה היה שרוי העובר ולא הורה על ביצוע ניתוח קיסרי בדחיפות. לפיכך קיבל בית המשפט את תביעת התינוקת והוריה, ופסק להם פיצוי בסכום כולל של כ- 6,000,000 ש"ח. חשוב להסביר כי סכום הפיצוי הגבוה מורכב מרכיבים שונים, ובניהם הפסדי השתכרות של התובעת הפגועה, עלות העסקת מטפל לטיפול בה, הוצאות רפואיות ועוד.
-
עו"ד עדי וייס מתמחה בתביעות רשלנות רפואית
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב: