אילוסטרציה: Photos to go
מלכת האמבטיה
עדי זליכוב רלוי, סיזיפוס של הצעצועים, מפנטזת על חדר אמבטייה מבהיק וחרישי. בנתיים היא מתמוגגת (כן,כן) מכתמי השוקולד על הספה. טור אישי
עדי זליכוב רלוי | מערכת ifeel
28/07/2010
לא צריך להיות שרלוק הולמס כדי לזהות בנקל בית שמתגוררים בו ילדים קטנים. כבר בחדר המדרגות נשמעים קולות גבוהים מבעד לדלת, פעמים רבות סנדלים ורודים ומהוהים נשכחים בחוץ. תלת אופן עטור מדבקות שממתין לנסיעה מרמז – "כאן גרים בכיף" ושקית הזבל שטרם נלקחה מדיפה ניחוח חיתולים שאין לטעות בו.
מתי הפך סלון ביתי למיני ג'ימבורי? מזרון פעילות, כדורים, עגלת בובות, משחקי הרכבה, מגדל חישוקים, איה פלוטו ואיפה פינוקי – הנה הם - כולם מתארחים במרכז הטרקלין, מפוזרים בין הרהיטים שנבחרו בקפידה ומצהירים – הננו כאן.
ככל שחולף הזמן, השאיפה הפולנית הטבועה בי ללכת לישון רק כשהבית מסודר ומאורגן הולכת ומתמסמסת. כך מצאתי את עצמי יום אחד, כסיזיפוס של הצעצועים, אוספת אינספור חלקי פאזל אל מקומם בעוד הקטנטונת מרוקנת את קופסת קוביות העץ בצהלה גדולה והפעוט שולף עוד משחק לגו, שש אליי שעשוע.
מסיבת קצף
יותר מכל ניכרת הנוכחות הצבעונית של ילדיי בחדר האמבטיה. כך, עברו להם במתחם הרחצה: ישבנון (מי הקופירייטר שהגה את השם החינני?), קרש לאסלה, סיר מנגן, חישוק ישיבה לטבילה בטוחה ונוחה, ברווזונים מכל צבע ומין, משפכים, דליים, שלל חיות פלסטיק וגומי, מגוון סוגים של סבונים לתינוקות רכים וריחניים, שני קטנטנים רטובים ומרוצים ואמא אחת מיוזעת שזקוקה למקלחת דחופה.
רצפת השירותים נאלצת לספוג לא פעם את מטחי הירי של הפעוט שמתעקש לכוון לבדו ואילו רצפת האמבטיה נראית בתום טקס הרחצה של הקטנה כאילו המלך בבר בכבודו ובעצמו החליט לקפוץ לביקור נימוסין.
ברגעים אלו שבה ועולה בעיני רוחי פנטזיית שיפוץ האמבטיה. חדר שהוא מפלט מהמולת היום יום. מתחם ספא פרטי ומפנק - אורות עמומים, ריצוד קל של אור נרות רך משתקף ברצפת השיש הבוהקת, מגבות צחורות וריחניות ממתינות מגולגלות בארון כהה. מבחר מגזיני כרומו מעודכנים ממתין לצד אמבטיית קצף רחבה ומזמינה. מוזיקה חרישית בוקעת מרמקולים נסתרים ועננת ניחוח אקליפטוס קלה מקדמת את בואי.
בית זה בסה"כ קופסא שגרים בה
הפער בין המצוי לרצוי מבהיר יפה את מצבה של האוכלוסייה הגדולה והמותשת בעולם – אוכלוסיית ההורים הצעירים.
כל עוד יש, תודה לאל, ילדים קטנים בבית, גדלים סיכוייך לדרוך על בובת פליימוביל באמצע הלילה אגב סינון קללה עסיסית (אח"כ אל תתפלאי עד כמה יפה שולט הילד בשפה הערבית).
כשעיצבת את הבית לראשונה, בסיוע מבחר ספרי עיצוב, לא לקחת בחשבון כיצד תשתלב קופסת הפלסטיק העצומה (המלאה בגיבוב נצחי של חלקי פאזלים, הפתעות שנותרו מארוחת ילדים, כדורי גומי מאובקים וסיכות לשיער) בפלטת גווני האבן האופנתיים, מנורת הווינטג' הסגלגלה, הכריות הרקומות והשזלונג הלבן.
מצד שני, לא מעט ימים ולילות חלמת שחדר האמבטיה יתמלא סוף סוף בברווזוני גומי צהובים ושהריפוד הלבן יזכה לטביעת כף יד קטנה ומוכתמת שוקולד.
בית, כמאמר השיר, הוא בסך הכל קופסא שגרים בה. אם היא מלאה בפאזלים, כדורים ובובות – מה טוב.
גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:
