Custom Search
סקר ifeel

איזו ביצה אתם הכי אוהבים בארוחת הבוקר שלכם?






הצבע

צילומים: ליאור דיין, דוגמן: דניאל הלפרין

אהבה מגלגל ראשון

אופני זנב קשיח ב-30 אלף שקלים? נשמע לכם הגיוני? כשמאוהבים לא צריך היגיון. כל הסיבות להתאהב ב-RIGOR 29 של MOOTS

זיו שוורץ | MBA
30/08/2010




סביר להניח שרוכב שאין לו ניסיון רב ועין חדה יוכל לדלג ולחלוף על פני ה-RIGOR ולא להקדיש להם יותר משנייה אחת או שתיים במרחב הזמן העומד לרשותם. האופניים אפורים, אין להם שיכוך מאחור והם בעלי גלגלים גדולים שאינם פרופורציונליים. נוסף לכך, המדבקות על השלדה הן ללא לקה מצפה, כלומר: לפניכם אופני מדבקה.

ואז מגיע שלב ההתנסות. כמו חובב יינות המלטף בלשונו יין איכותי שנייה לפני שהוא שוטף את גרונו, כך גם מרגיש חובב אופניים "מבין עניין" כשהוא מניח לראשונה ידיו על שלדת הטיטניום של ה-RIGOR. הצנרת האפורה והחלקלקה למגע מוגשת ללא כל ציפוי או צביעה. הריתוכים, שנראה כי יד אלוהים בהם, מושלמים. הפרופיל עדין הקוטר וסמל החברה המתכתי, המהודק אל השלדה בעזרת ברגים (ולא סתם מדבקה מוכספת), מוסיפים קורטוב של איכות לעניין. איזה יופי, אמנות.

בזכות המקום

כדי להבין למה ה-MOOTS שלפנינו הם יצור מיוחד, צריך להתחיל במקום שבו הם מיוצרים. שימו לב לכתובת שבה יושבת חבורה קטנה של רתכים אמנים ומחברת לה צינורות טיטניום לפרנסתה: Copper Ridge Drive, Steamboat Springs - Colodado.
גבירותיי ורבותיי, מדובר ביותר מ-25 שנים של ניסיון בייצור של שלדות טיטניום בלבד בעבודת יד. קנט אריקסן, מייסד החברה, מייצר ובוחן אופניים מ-1981 בין הרי הרוקי, כר המרעה הטבעי לאופני הרים ולאופני כביש.

נכון, יש חברות גדולות מ-MOOTS השייכות גם הן לאותה אסכולה (לייטספיד) או צעירות יחסית וסקסיות בטירוף (SEVEN, לדוגמה, שיוסדה על ידי פורשי מרלין), אבל משהו בפשטות ובתמימות של חברת MOOTS מזכיר לי ימים עברו. ימים שבהם הבטתי בהערצה אל עבר חברות אופניים קטנות ואינטימיות שנשאו שמות של אנשים שמקומם שמור בהיכל התהילה של אופני ההרים. טום ריצ'י וגרי פישר זוכים שם למקום של כבוד, וגם מיודענו אריקסן זוכה לאזכור מכובד, אך משום מה לא לאותה תהילה. כנראה שהרצון להישאר קטן ומיוחד, לא להימכר לחברת ענק ולהמשיך לייצר אך ורק טיטניום, נושא בחובו סוג של אנונמיות.

דרך אגב, אם אתם עדיין זוכרים מהן קרניים (כן, ההן שהיינו מרכיבים על כידונים שטוחים), MOOTS הייתה הראשונה שהוציאה אבטיפוס של אותן קרני שור שהיו פופולריות מאוד בשנות התשעים, מטיטניום כמובן עם כדורי עץ בקצוות (לא, זו אינה טעות, זה אכן עץ).


מוט האוכף מטיטניום. הריתוכים בצמתי הצינורות מושלמים והעבודה אמריקאית למהדרין

בזכות הביצועים

במבחן סטנדרטי, אחד מן המניין, אני נוהג לפרט את מרכיבי ההתנהגות בצורה ברורה, אך יהיה זה פשע לשפוט את ה-RIGOR כעוד זוג אופניים ולתת להם ציונים על פניות, על ירידות ועל טיפוס גבעות. לא שצריך, חס וחלילה, להתנצל או לגמגם בתיאור הביצועים כי הם מ-צ-ו-י-נ-י-ם.

השילוב של שלדה רכה ונעימה, של גלגלים גדולי קוטר, של משקל נמוך (10.7 קילוגרמים מוכנים לרכיבה), של משכך קדמי איכותי (FOX F100 RLC FIT QR15) ושל גלגלי טיובלס (חישוקי ZTR ARCH על צירי אמריקן קלאסיק) מייצר מטוס אמיתי. בתאוצה מהמקום ה-RIGOR דואגים להזכיר כי יש להם שלדה בעלת נינוחות מובנת ושהם אינם אופני זנב קשיח 26 אינצ'ים המיוצרים מקרבון. אחרי המטרים הראשונים אותה השהיית טורבו ראשונית נעלמת, והאופניים טסים נמוך ומהר. ברכיבה שביצענו מול אופני 26 שיכוך כפול קלים ומודרניים, רוכב ה-RIGOR נעלם לפנים וכל ניסיון להדביק אותו עלה לרוכב הזוג השני בהתנשפויות ובהמון זיעה.

צמיגי הקנדה התחרותיים שהורכבו עליהם תרמו לעניין, וה-MOOTS טסו במישורים בקצב גבוה מאוד. כמה גבוה? מצאנו עצמנו על גלגל השיניים הגדול מלפנים מדוושים לסירוגין עם שלושת גלגלי השיניים הקטנים מאחור, וכל זאת להזכירכם על אופני 29 אינצ'ים שבהם קוטר הגלגל מגדיל את יחסי ההעברה.

בזכות הנוחות

מה קורה כשמצרפים אל שלדת טיטניום מוט אוכף ומוט כידון מטיטניום, כידון מקרבון, אוכף נוח וגלגלי 29? מקבלים אופניים נוחים מאוד אף שאין להם שיכוך מאחור. השטח היחיד שבו ה-MOOTS מאבדים מאצילותם הוא ברצף של חבטות בקטעים טכניים. שם יזכיר לכם הזנב הקשיח שהוא קיים, ואתם תאלצו להפעיל את כישוריכם כדי לשלוט על האופניים. אולי בקטעים אלו חבריכם על אופני השיכוך הכפול יצמצמו מעט מהמרחק שהצלחתם לפתוח עליהם במישורים, בעליות ובסינגלים זורמים. אולי.

ואם דיברנו על סינגלים זורמים, אז שם ה-RIGOR מדהימים. אנחנו התעקשנו לקבל אופניים עם 100 מילימטרים של מהלך מלפנים שהצטרפו לציר 15 מילימטרים מעובה ולכידון רחב. החבילה הזאת עשתה לנו "שישו ושימחו" בסינגלים. בקרקע חולית צמיגי הקנדה הצרים יחסית (2.0) איבדו מעט מאחיזתם, אך כיוון שמדובר בצמיגי 29 האחיזה הייתה עדיין יותר מסבירה.

גיאומטריית ה-RIGOR מציבה את הרוכב בזווית חדה מעל הדוושות, אך שומרת על היגוי אטי מעט מהמקובל באופני 29 עדכניים. הוסיפו לכך צינור עליון קצר יחסית ותקבלו אופניים קומפקטיים אך יציבים. כאלו המעודדים לנעול את המשכך הקדמי ולעמוד בעליות או לשחרר את המהלך ולהשכיב עד האוזן בירידות.

המהירות שה-RIGOR מפתחים מטעה לעתים כיוון שהם צוברים אותה בקלילות ובשקט יחסי (לצינורות טיטניום דקים אין את התהודה שאליה אנו רגילים ברכיבה עם צנרת אלומיניום). צריך לרכוב עמם באחריות ולהיזכר מדי פעם שבכל זאת מדובר באופני זנב קשיח עם מגבלות מובנות.


האופניים נוחים מאוד, אף שאין להם שיכוך מאחור

בזכות הבנק

  MOOTS MOOTO X RIGOR 29
  יבואן: ELLABIKE
ארץ ייצור: ארצות הברית
מחיר: 12 אלף שקלים לשלדה בבנייה עצמית
משקל: 10.7 קילוגרמים עם נוזל ודוושות
גודל שלדת מבחן: 17
גובה ציר מרכזי: 30 ס"מ אורך תומכות שרשרת: 44.5 ס"מ
אורך צינור עליון: 56.5 ס"מ
זווית ראש: 71.25 מעלות (עם 80 מילימטרים של מהלך)
זווית אוכף: 74.2 מעלות (עם 80 מילימטרים של מהלך)
מרווח עמידה: 73.37 סנטימטרים מהלך קדמי: 4.1 אינצ'ים
שלדה מיוצרת מ: טיטניום
מזלג: פוקס F100RLC FIT QR15 חישוקים: NO TUBE ZTR ARCH 29
צמיגים: קנדה SMALL BLOCK 8 2.0
צירי גלגל: AMERICAN CLASSIC
מעצורים: שימאנו XTR
זרועות הינע: שימאנו XTR
ידיות הילוכים: שימאנו XTR
מעביר קדמי: שימאנו XTR
מעביר אחורי: שימאנו XTR
קסטה: שימאנו XTR
דוושות: נבחנו עם שימאנו 520

קניית ה- RIGOR אינה צעד הגיוני. האופניים שקיבלנו אובזרו כך שמחירם מגרד את ה-30 אלף שקלים (מלמטה או למעלה, תלוי בבחירת החלקים). להזכירכם, מדובר באופני זנב קשיח השוקלים מעל עשרה קילוגרמים. אפשר להשיל עוד כמה מאות גרמים מה-MOOTS על ידי אבזור במערכת SRAM XX או אולי במערכת ה-XTR החדשה בעלת ה-20 ההילוכים הנראית באופק. אפשר לגלח עוד כמה מאות גרמים על ידי בניית סט גלגלים קל יותר מהסט שקיבלנו, וכך להפוך אותם לתחרותיים יותר בצירופו של מזלג עם 80 מילימטרים של מהלך. אבל אז יהיה פספוס גדול של כל העניין. ה- MOOTS אינם יכולים להתחרות ביצירות קרבון קלילות בדיוק כפי שבקבוק יין בעל אילן יוחסין אינו שווה ערך לבקבוק קולה קר ביום שרב. הם אחרים. הם אחרים וטובים. לא טובים יותר, אלא בעיקר טובים אחרת.

אם היה לי כסף לקנות את ה-MOOTS, הייתי שולח לארון את כידון ה- SALSA השטוח שפיאר את האופניים שקיבלנו למבחן. הייתי מניח עליהם כידון רייזר רחב, מחליף את הצמיגים למעט יותר שמנמנים, זורק את מערכת ההילוכים המצוינת לפח (במחשבה שנייה הייתי מוכר אותה ב-E-BAY, כאילו XTR, לא חבל על הכסף). אולי הייתי משאיר את הפוקס הקדמי המשובח ומוסיף לו נעילה מהכידון, ואולי הייתי שם מזלג קשיח. כמובן שגם הייתי מלטף אותם כל לילה לפני השינה.

אפשר לקטר על כך שיש במחיר הזה אופניים קלים יותר, יפים יותר ואולי מהירים יותר, אבל החלטתי שלא. נכון, הם אינם זולים ובוודאי לא הכי יפים כשמעמיסים את האופניים על הרכב אחרי רכיבה עם החבר'ה. הם לא הזוג שימשוך לחולפים לידם את העין או יהיה שיחת היום של זוג טכנוקרטים חולי שיכוך כפול שבמקרה עצרו לידכם למנוחה. אבל אני מוכן להתחתן איתם ולהביא איתם ילדים.


הכתבה המלאה התפרסמה במגזין Mountain Bike Action, אוגוסט 2010


גולשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב:

למועדפים שלח לחבר הדפס

תגובות