עין עבדת. צילומים: טל גליק

לכתבה הקודמת לכתבה הבאה

צועדים בנגב

חבל הארץ המגוון רמת הנגב מציע למבקרים מסלולי טיול ביום ובלילה. נחל חווארים, שבטה, נחל בארותיים, נחל קרקש ועין עקב - הנגב קורא לכם

הירשמו לאתר שלנו

קבלו מגזין דיגיטלי במתנה

הירשמו לניוזלטרים

ערכת טבחות במתנה

נחל חווארים

אחד ממסלולי הלילה היפים והנגישים באזור רמת הנגב חולף בנחל חווארים. הגוון הבהיר של הקרקע מחזיר את אור הירח ומקל על ההליכה. עם קצת מזל אפשר להבחין בצללית של יעל ניצב בראש המצוק. התחנה הראשונה במסלול היא בור חווארים, שאפשר לזהות בקלות לפי הצמחייה בפתחו. הבור, שנחצב בצלע ההר לפני כאלפיים שנה, נועד לאגירת מי הגשמים המועטים שיורדים כאן, והיה בעבר אבן שואבת לשיירות סוחרים שחצו את המרחבים. בוני הבור, הנבטים, הסוו את הפתח.

מבור חווארים ממשיך המסלול במורד ערוץ צר. ככל שיורדים בו הוא הולך ומתרחב, ובאפיקו מתרבה הצמחייה. המסלול מסתיים בכביש הגישה לגן הלאומי עובדת. מעבר לכביש נמצאת נקודת הסיום ובה הרכב שהושאר בעוד מועד (המסלול אינו מעגלי ונדרשת הקפצת מכוניות). אפשר להאריך את הטיול ולנסוע לסוף העלייה, לחנות, וללכת דרך הגן לקבר דוד ופולה בן-גוריון. מהמרפסת נשקף נוף מרהיב.

אורך המסלול: 2.5 קילומטרים | דרגת קושי: קלה-בינונית; המסלול אינו מעגלי ונדרשת הקפצת כלי רכב | הגעה: כביש 40, כשני קילומטרים אחרי הפנייה למדרשת שדה בוקר (יש שילוט); אפשר לצאת למסלול גם מחוות חווארים (סימון שבילים אדום) | הקפצת רכב לנקודת הסיום: מקבר בן-גוריון פונים בכביש המתפתל לעבר עין עבדת. בסוף הירידה וחציית נחל צין יש חנייה. זו נקודת הסיום | מפה: מפת סימון שבילים מספר 15 - "הנגב התיכון"

שבטה

שבטה, מהמרשימות בערים הביזנטיות בנגב, מכונה לעתים פומפיי של הנגב, ולא בכדי הוכרזה ב-2005 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. במסלול מעגלי קצר וקל, החולף ברחובותיה המרכזיים של שבטה, אפשר לבקר בכמה כנסיות גדולות, שמהן שרדו הכתלים המזרחיים, ובהם קבוע אפסיס, גומחת תפילה שבעבר ניצב בה מזבח. מחוץ לכנסייה הדרומית ניצב גם אגן גדול, דמוי צלב, שנועד להטבלה בתקופה שתושבי האימפריה התנצרו בהמוניהם. חלק מבתי המגורים השתמרו על תקרתם ועל קומתם השנייה, ואפשר ללמוד כיצד יצרו התושבים הקדומים תקרות ישרות מלוחות אבן הנתמכים על ידי קשתות, ללא שימוש בעץ. אפשר להתרשם ממערכת הובלת המים, מבריכות אגירה פתוחות, מגתות ועוד.

עמי ואיילה אוח החיו את השממה כשהקימו במקום את חוות שבטה. הם מגדלים במקום את ילדיהם, מחזיקים חדרי אירוח, את מסעדת נבטו (ראו בעמודים 20 ו-24) ומוזיאון קטן לכלי עבודה מקומיים.

אורך המסלול: כשני קילומטרים | דרגת קושי: קל | הגעה: מצומת טללים ממשיכים ישר לעבר ניצנה. בצומת שבטה פונים ימינה לשבטה. כעבור תשעה קילומטרים מגיעים לחניון | מפה: מפת סימון שבילים מספר 16 - "חולות ורמת הנגב"

בארותיים וגבעת הכתובות

בין סבך האשלים העצומים והקנים בחורשת בארותיים נחבאות שתי בארות, באר משה ובאר אהרון, שהעניקו לאזור את שמו. את האשלים הגדולים נטעו בוגרי בית הספר החקלאי מקווה ישראל. מהחניה יוצאים לאורך דרך העפר המובילה לחאן בארותיים. אין סימון שבילים, אבל הדרך ברורה. בחאן יש סימון בדמות שלושה חלוקי נחל שהושחלו על מוט ברזל ומעליהם גמל מתכת עם גלגלים. הסימון מתווה מסלול אופניים טבעתי, העובר בנחל בארותיים, ממשיך לגבעת הכתובות, ממשיך שמאלה, לשלוחה הנמצאת מצפון לנחל בארותיים, מקיף את חאן בארותיים מצפון עד גשר הרכבת העות'מאני וחזרה לחאן. אורך המסלול כחמישה קילומטרים.

לרוחב ערוץ הנחל, סביב חאן בארותיים, נמצאים שרידי חקלאות קדומה. בין השאר נחבאת כאן אחת מבריכות אגירת מי הגשמים הביזנטיות הגדולות בנגב. הצמחייה הרבה הנמצאת בערוץ הרחב בולטת לעומת השלוחות הצחיחות.

גבעת הכתובות היא גבעה מישורית קטנה שממנה נשקפים מוצבי הגבול. על הסלעים המצופים פטינה מבורזלת כהה (ציפוי סלע עם ברזל) יש שפע תחריטי סלע מתקופות שונות. גילם של התחריטים שנוי במחלוקת, אך חלקם בני אלפי שנים לפחות. על פני הסלע דמויות חקוקות של יעלים, של בני אדם, של ציידים ועוד. יש כתובות בערבית ודוגמת ח', שהיא מסמליו של שבט אל-עזאזמה הבדואי.

מגבעת הכתובות חוצה השביל את ערוץ נחל בארותיים צפונה ומעפיל במעלה השלוחה המתונה. בראשה נמצא סימון למסלול האופניים. אפשר לעקוב אחריו או לפנות ימינה ולעקוב אחר השבילים שמובילים לחאן בארותיים.

אורך המסלול: כ-5 קילומטרים | דרגת קושי: קל; המסלול מעגלי | הגעה: ראו במסלול הקודם. אחרי כפר הנוער ניצנה פונים שמאלה, נוסעים עד צומת T ופונים ימינה לעבר עזוז. בפיצול הבא פונים ימינה לחאן בארותיים. חוצים את הגשר וחונים בחורשה | מפה: מפת סימון שבילים מספר 16 - "חולות ורמת הנגב"

עין עקב. זהו המעיין היחיד שאפשר לרחוץ בו כל השנה וליהנות ממים צוננים, במיוחד בקיץ

נחל קרקש

נחל קרקש הוא האח הצעיר של נחל חווארים. זהו מסלול מעגלי קצר יותר שמתאים למשפחות עם ילדים, והוא מתחיל בצומת הכניסה למדרשת בן-גוריון, צמוד לכביש 40. מחנים את הרכב בצומת הפונה למדרשה, הולכים דרומה לטיילת משה ריבלין ז"ל, חוצים אותה ויורדים בסימון הירוק לערוץ נחל קרקש. שמו של הנחל נקרא על שם שיחי הקרקש הגדלים לאורכו ותרמיליהם מקרקשים ברוח.

הירידה לאורך מחשופי הקירטון תלולה בהתחלה, ובסופה מגיעים למפלון צור בגובה של כשני מטרים וחצי. הירידה מחייבת אחיזה במאחזי הסלע והושטת יד לבאים אחריכם. מרגע מעבר המפלון נפתח נחל קרקש והופך לנחל חווארי עם דיונות חוואר יפות משני צדיו. יש להמשיך במורד נחל חווארים, שאליו נשפך נחל קרקש, ולסיים במפגש עם נחל צין. משם עולים לראש הסרפנטינות וחוזרים בטיילת שלאורך הכניסה ליישוב חזרה לרכב.

אורך המסלול: 2.5 קילומטרים | דרגת קושי: קל | הגעה: מכביש 40 פונים למדרשת בן-גוריון | מפה: מפת סימון שבילים מספר 15 - "הנגב התיכון"; מפה סכמטית אפשר לקבל במבואת מצוק הצינים בכניסה לקבר בן-גוריון

מעלה דבשון ועין עקב

בניגוד רבים חושבים שעין עקב אינו מתאים לטיול רגלי, אך זהו מסלול שמיועד למשפחות מיטיבות לכת. זהו המעיין היחיד שאפשר לרחוץ בו כל השנה וליהנות ממים צוננים, במיוחד בקיץ. המעיין הוא אחד משרשרת המעיינות היפים המאפיינים את מצוק הצינים. מי המעיין הם מי תהום שפורצים בסדקי סלע הגיר שנשבר בהתהוות הקניון הגדול של בקעת צין.

החלק הראשון במסלול קשה וכולל 20 דקות של טיפוס במעלה דבשון לרמת דבשון. מתחילים בתחתית חניון הלילה סרפנטינות, שבו מחנים את הרכב. משם עולים בשביל תלול שמסומן בירוק לראש מעלה דבשון. בדרך לעין עקב אפשר לעצור במאהל הבדואי שלידו עובר השביל וליהנות מתה מתוק. ממשיכים מעל מפלי הגיר היפים עד הירידה המתונה לעין עקב. בסוף הירידה יש מצוק קטן המחייב שימוש בידיות הברזל שהותקנו בו וממנו יש ירידה נוחה למעיין. מומלץ להיכנס למים ולהיזהר מהאצות החלקות שעל שפת הבריכה.

המסלול מהבריכה יוצא צפונה בסימון כחול ומתחבר לחניון הג'יפים הנמצא כ-200 מטר משם (אם יתמזל מזלכם תוכלו לתפוס טרמפ עם ג'יפ בחזרה לחניון שבו נשאר הרכב). הדרך מהחניון מיועדת להולכי רגל וגם לכלי רכב שטח. שביל הג'יפים נוח להליכה והוא נמתח לאורך נחל עקב צפונה עד החיבור עם נחל צין, ושם פונים שמאלה לפי השילוט לשדה בוקר. ממשיכים בשביל המסומן באדום בתוך נחל צין עד הרכב. במהלך ההליכה תוכלו לראות למעלה את ריכוז קני הנשרים, מהאחרונים בארץ. הנשרים והרחמים מנצלים את המצוק לקינון ולמנוחה, וממנו יוצאים לטיסה ולאכילה.

אורך המסלול: 12 קילומטר | דרגת קושי: בינוני (כארבע שעות הליכה) | הגעה: בכניסה למדרשת בן-גוריון יש ירידה ימינה לעין עובדת עד חציית נחל צין. החניה משמאל לכביש | מפה: מפת סימון שבילים מספר 15 - "הנגב התיכון"; אפשר לקבל מפת התמצאות ומידע בכניסה לשמורת עין עובדת | הערה: בקיץ רצוי לצאת עם הזריחה, וכל השנה יש לצאת מהמעיין כשעה לפני השקיעה

תגובות

טוען הודעות