Custom Search
סקר ifeel

איך אתם מעבירים לילדיכם את חשיבות הפעילות הגופנית?






הצבע

מקצצים בשומן החי

ילד שמן נמצא בסיכון לפתח סיבוכים גופניים

אורלי שולמן
23/07/2006




אחת מתופעות הלוואי של חברת השפע של ימינו היא השמנת יתר, גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים. הנתונים אודות שיעור ההשמנה בקרב ילדים בישראל אינם מעודדים: כשליש מהם סובלים מבעיות משקל, ושיעור השמנה רק עולה בהתמדה. ילד שמן עלול לפתח סיבוכים גופניים, כגון לחץ יתר דם, סוכרת ומחלות לב. מעבר לכך, הוא סובל מדימוי עצמי נמוך ומבעיות חברתיות הגורמות לו להתבודד ולהסתגר ומכניסות אותו למעגל ללא מוצא של התמכרות לאוכל, השמנה ובידוד חברתי.

צחי כנען, דיאטן קליני, מציין כי משנות ה-70' חלה עלייה של 300 אחוז במספר הילדים המצויים בעודף משקל בעולם כולו. בארה"ב, שיעור הילדים השמנים (גילאי שש-אחת עשרה) הוא כ-15 אחוזים. בישראל היקף התופעה מעט נמוך יותר, אך המגמה בהחלט זהה.

ד"ר ניבה שפירא, תזונאית רפואית ודוברת עמותת "עתיד" של הדיאטנים הקליניים, טוענת שהתופעה של עודף משקל אצל ילדים היא אחד הסממנים המובהקים של החברה הפוסט מודרניסטית והיא נובעת ממספר גורמים. ראשית, היא מציינת, את הטלוויזיה. "ילדים צופים מדי יום בטלוויזיה ארבע שעות בממוצע, ללא פעילות גופנית, מה שגורם ישירות להיחלשות השרירים. גורם נוסף הוא המזון עתיר הקלוריות והשימוש באוכל מתובל, שגורם לילדים לאכול יותר. כל אלה", היא אומרת, "גורמים להשמנה דרסטית בקרב ילדים".

לדבריה, הטיפול בהשמנה צריך להתחיל כבר בחודשי חייו הראשונים של הילד, כאשר עקומות הגדילה במפגשים בטיפת חלב מצביעות על כך שהוא במשקל עודף. "כבר אז יש לעקוב אחר הגדילה בהקפדה ולכוון את תזונת הפעוט בהתאם", היא אומרת. "בגיל רך השליטה בפעוט נתונה בידי ההורים. הם לא אמורים 'לעשות דיאטה' לתינוק, אך בהחלט יכולים להקנות לו שיעורים באכילה נכונה. הכנה מדויקת של הפורמולות ושל דייסות התינוקות, עוזרות לדעת במדויק ולכוון את הערך קלורי של המזון הניתן לתינוק.


  "הילדים רובצים שעות מול האינטרנט ומשחקי המחשב למיניהם". <BR> אילוסטרציה: PHOTOS ASAP
"הילדים רובצים שעות מול האינטרנט ומשחקי המחשב למיניהם".
אילוסטרציה: PHOTOS ASAP

פרדוקס בטטות הכורסה

איך ייתכן שהציבור הרחב מתעניין בנושא, מודע להיבטים השליליים של השמנת יתר, ומנגד תופעת בטטות הכורסה רק צוברת תאוצה? התשובה קשורה, כנראה, לכך שרוב ההורים עסוקים בעבודה וקריירה ובשלב מסוים "מאבדים שליטה" על ילדיהם, ולא מצליחים לפקח עליהם כיאות. הילדים רובצים שעות מול הטלוויזיה, האינטרנט ומשחקי המחשב למיניהם, בקושי מקיימים פעילות גופנית, ואוכלים כמויות לא מבוטלות של מזונות וחטיפים עתירי קלוריות.

אולם השמנת יתר אצל ילדים היא גם עניין גנטי. לדברי הדיאטן צחי כנען, אם ההורים שמנים, קיימת הסתברות גבוהה שגם ילדיהם יסבלו מעודף משקל. "אצל ילד ששני הוריו שמנים, קיים סיכוי של קרוב ל-80 אחוז, שהוא יישאר שמן גם בבגרותו. ועדיין יש להרגלי התזונה של הילד מינקותו, חשיבות מכרעת והשפעה על משקלו".

ד"ר מוריה גולן, מאוניברסיטת ירושלים ביקשה לבדוק מהי שיטת הטיפול היעילה ביותר לילדים הסובלים מעודף משקל: זו המתמקדת בהורים או בילד.

המחקר, שהתבצע בקרב כשישים ילדים בגילאי שש-אחת עשרה הסובלים מעודף משקל, העלה כי התוצאות המיידיות, ארוכות הטווח והטובות ביותר של ירידה במשקל, היו בקרב הילדים שטופלו במסגרת משפחתית.

כנען אומר שמסקנות המחקר מדגישות את המגמה הגוברת בארץ, של שיטת ה-non dieting approach. כלומר: 'הרזייה ללא דיאטה'. זוהי שיטה המעדיפה את הגישה ההתנהגותית הבוחנת את הילד דרך משפחתו באמצעות הקניית ערכים והרגלי תזונה בריאים יותר, כמי שעשויים לטפל בעודף המשקל.

שינויים בהרגלי האכילה

השינוי התזונתי בקרב ילדים, שונה מאשר אצל מבוגרים. לכן, אומר כנען, בקבוצת הילדים יש לדבר על שינוי בהרגלי אכילה, ולא על דיאטה. "אם רוצים לשנות את הרגלי האכילה ולהצליח בכך, לא כדאי להגדיר מטרות משקל", הוא אומר. "במקומן יש להגדיר מטרות התנהגותיות שהפרס עליהן אינו קשור לאוכל. יש לבנות תפריט גמיש ובסיסי ולהסביר לילד אלו מזונות מומלץ לו לאכול יותר ואלו פחות.

"אחרי שהילד ישיג את המשקל הרצוי, חשוב כמובן לשמור עליו. את זה אפשר יהיה לעשות רק עם תכנית תזונה נוחה המותאמת אישית לילד.

"יש לזכור", ממשיך כנען ומסביר, "כי ילדים לעתים אינם מסוגלים להתמודד עם כישלונות. לכן, דיאטה חריפה ולא ריאלית, תגרור בעתיד התייחסות עוינת לכל ניסיון נוסף לשינוי בהרגלי האכילה. בנוסף, גם התעסקות בספירת קלוריות אצל ילדים נידונה לאורך זמן לכישלון. בהיבט התזונתי, שילוב של חטיף אחד ביום (כמאה קלוריות), תורם לתחושת שובע מחד, ומאידך, אינו מהווה תוספת משמעותית לדיאטה".

מפגשים קבוצתיים תומכים

הקשר בין תזונה בינקות לבין השמנת יתר

"מחקרים מצביעים על כך שתינוקות שינקו חלב אם, נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח בעיות השמנה, בהשוואה לתינוקות שניזונו מתחליפים", אומרת רינת רן רסלר, המנהלת המדעית של "מטרנה". "בנוסף, במשפחות בהן האם מיניקה, המודעות לתזונה נכונה בדרך כלל, גבוהה יותר".

רסלר אומרת שהאכילה תופסת מקום חשוב כבר מינקות. "יש הורים שבתודעתם ילד בריא צריך להיות עגלגל, והם נלחצים כשהתינוק אינו נוגע במזון המוצע לו". לדבריה, לא צריך לרוץ אחרי הילד עם הבננה וכשהוא עסוק במשחק. "זוהי טעות קלאסית של הורים", היא אומרת.

"מחקרים מראים כי ארוחה משפחתית אחת ליד השולחן - גם אם מוגשת בה פיצה - מפחיתה את הסיכוי להפרעות אכילה בגילאים מתבגרים", מוסיפה רסלר.

במרכז הרפואי "אסף הרופא" הוקמה לאחרונה סדנה בשם "כן יכול", לטיפול בהפרעות אכילה אצל ילדים. הסדנה, בניהולה של רונית ברוקס, פסיכולוגית במקצועה, משלבת טיפול קבוצתי ויחידני. לדברי ברוקס, העלייה הניכרת בהשמנת יתר בילדים, הפכה ל'מחלה' נפוצה בכל שכבות האוכלוסייה, ללא קשר למצב הסוציו אקונומי.

גיל המינימום לטיפול בסדנה הוא שש. ברוקס אומרת שהורים נוטים שלא להביא ילדים מתחת לגיל זה לטיפול, בעיקר משום שיש סיכוי שהם יגבהו ומשקלם ישתנה. "להורה תפקיד מפתח בהצלחת הילד, כי הוא משמש לו כמודל", אומרת ברוקס. "ההורים עצמם מקבלים במסגרת הסדנה הדרכה קבוצתית על ידי דיאטנית. הם לומדים כיצד להתמודד עם הקשיים היומיומיים הצצים, ומקבלים ידע תזונתי בסיסי על בחירה נבונה של חטיפים, קריאת תוויות תזונתיות ועוד".

בשלב האחרון של המפגש, משתתפים חברי הקבוצה בארוחת ערב מגוונת המדגימה כיצד בונים תפריט נכון. "הארוחה מאפשרת להורים וילדיהם ללמוד איך לבחור את המזונות הנכונים ולהשוות ערכים קלוריים. בנוסף, הילדים יכולים להתנסות ולטעום מאכלים שבדרך כלל הם לא אוהבים, כמו ירקות, פשטידות, מעדני חלב לא ממותקים ועוד".

התוצאות, לדבריה, מעודדות. "עם תום הסדנה, כל הילדים וחלק גדול מההורים ירדו במשקל ואף ממשיכים במגמה זהה לאורך המעקב הדיאטני", היא אומרת. "אבל חשוב מכך, מצאנו שיפור במצב רוחם הכללי של הילדים. הם נטו יותר לנקוט יוזמה בקשר לדיאטה, הדימוי העצמי שלהם השתפר ושביעות הרצון שלהם גברה".


  "מדי פעם גם עוברים אימוני ספורט עם הילדים". <BR> אילוסטרציה: stock.xchng
"מדי פעם גם עוברים אימוני ספורט עם הילדים".
אילוסטרציה: stock.xchng

סוויץ' בעקבות חוויה טראומתית

ברק צור הוא מאמן כושר במקצועו. בילדותו היה ילד שמן ולדבריו, עד היום הוא נושא בלבו "צלקות" מאותה תקופה. "בגיל שתים עשרה כבר שקלתי 76 קילוגרם", הוא אומר.

"כשהחלטתי לרדת במשקל, עשיתי את זה בצורה דרסטית. תוך חמישה חודשים הורדתי שליש ממשקל גופי והגעתי לאשפוז".

החוויה האישית, גרמה לצור לגבש דרך אחרת והוא הקים את "סוויץ'", סדנאות ספורט ותזונה לילדים הסובלים מעודף משקל. לשיטתו, ירידה במשקל, כמו גם שינוי במראה ובדימוי העצמי, צריכים להיעשות בסביבה הוליסטית וכיפית. לפיכך, את הסדנאות שלו, בהן משולבים ספורט פרטני ותזונה נכונה, הוא מעביר בקאנטרי קלאבים ומתנ"סי ספורט, בהם עושים שימוש במתקנים, בשילוב פעילויות בפארקים או בחוף הים.

גם אצל צור להורים יש חלק אינטגרלי בהצלחת התכנית. "הורים מחויבים להגיע להרצאות תזונה ולמפגשים עם יועצות הורות", הוא אומר. "חשוב ללמד אותם להפסיק להיות שוטרים בבית ולהעביר לאט לאט את האחריות לילדים. הם משתתפים בקבוצת תמיכה שבה לומדים להתמודד עם בעיות שונות ומדי פעם גם עוברים אימוני ספורט עם הילדים".

צור לא מאמין בשינויים דרסטיים, בוודאי לא אצל ילדים. "מספיק שכל ילד יבחר לעצמו שניים-שלושה שינויים קטנים ויתמקד בהם", הוא אומר. "למשל, לצמצם מעט את מספר הארוחות השבועיות במסעדות מזון מהיר, לצמצם מעט את שתיית המשקאות הממותקים, לשים לב לנשנושים מול המחשב וכו'. דרך שורה של שינויים קטנים' אפשר לבצע בסופו של תהליך שינוי גדול באורח החיים".



למועדפים שלח לחבר הדפס

תגובות