יש ריחות שאי אפשר לעמוד בפניהם: ניחוח פּוֹפְּקוֹרְן בכניסה לקולנוע, ריח עוגת שוקולד שחומק מבעד לתנור האפייה, ריחם של הגשמים הראשונים שאפילו חובבי הקיץ אינם יכולים שלא לנשום אותו עמוק-עמוק ולחייך חיוך גדול. יש גם נִיחוֹחוֹת שקשה לעמוד בהם: ריח עז של ביוב יגרום לכל אחד ואחת להתרחק מהמקום במהירות האפשרית, וריחה של מרפאת השיניים מעביר אצל רובנו צְמַרְמוֹרֶת.
איך עובד חוש הריח?
חוש הריח הוא הַמִּסְתּוֹרִי מבין חושינו. חוקרים כבר הבינו פחות או יותר את אופן פעולתם של חוש הראייה, המישוש והשמיעה, אבל חוש הטעם וחוש הריח, שגם קשורים זה בזה, נותרו מסתוריים למדי.
מה שאנחנו יודעים כיום הוא שריח נוצר כשלתוך נחירינו נכנסים חומרים שונים שנישאים באוויר. זהו החוש הקדום ביותר שלנו, וְהַנּוֹיְרוֹנִים (תאי העצב) שמוליכים את הריח מחוברים ישירות למוח ולא עוברים דרך הַתָּלָמוּס, אזור במוח שמהווה צומת שאליו מִתְנַקֵּז המידע משאר החושים ומשם עובר אחרי עיבוד למוח.
בשני העשורים האחרונים גילו חוקרי ריח - שאף זכו על כך בפרס נוֹבֵּל - שבמעלה האף שלנו יש לנו אברי חִישָׁה זעירים שנקראים קוֹלְטָנֵי ריח, כי הם קולטים את הַחֶלְקִיקִים שמהם עשויים חומרים ריחניים. יש לנו הרבה מאוד קולטנים המשתייכים לכמעט 1,000 סוגים, ובעזרתם אנחנו יכולים לזהות כ-10,000 ריחות שונים.
הקולטנים מזהים את מבנה החלקיק שנגע בהם ומעבירים את המידע למוח באות עֲצַבִּי. המוח מְעַבֵּד את האות שהגיע מהאף והופך אותו למה שאנחנו מזהים כריח נעים או מַצְחִין.
חלק מחוש הטעם תלוי בחוש הריח ולכן ערכו ניסוי הרחה עם חבל מצופה שוקולד
העיקר עדיין בגדר סוד
אבל עיקר התעלומה לא נפתר מפני שחוקרים עוד לא פִּעְנְחוּ את הקשר שבין מבנה החלקיק המגיע לקולטנים ובין סוג הריח ואופי הריח שהמוח מזהה. במילים אחרות, איך המוח מֵמִיר את המידע על מבנה החלקיק והופך אותו לחוויה של ריח? למה מבנה החלקיק של בושם יְזוֹהֶה כריח נעים, מבנה חלקיק של עוגה חמה יזוהה גם הוא כריח נעים - אבל שונה, ומבנה חלקיק של חלב שהחמיץ יזוהה כריח שלישי, ולא נעים בכלל?
אם יצליחו לגלות את זה יהיה אפשר לַחְזוֹת מראש מה יהיה ריחו של חלקיק מסוים, וגם לדעת מה המבנה של החלקיק לפי הריח שלו. זה אומר שאם עד היום אפשר לחקור רק ריחות קיימים, הרי שבעתיד יוכלו לייצר חלקיקים חדשים. אולי כשידעו לייצר ריח לפי מבנה החלקיק יוכלו יצרני הבושם לייצר ריחות נעימים חדשים שעוד לא קיימים בעולם.
לייצור הריח לפי דרישה יש עוד כמה כיוונים מעניינים: למשל, אפשר יהיה לייצר ריחות חריפים במיוחד לצורכי לחימה, כאלה שיפוזרו בין חיילי האויב וְיָנִיסוּ אותם. גילוי הקשר בין מבנה החלקיק לריחו יעזור לייצור ריחות עבור תעשיית הבידור - הקולנוע, הטלוויזיה, האינטרנט ומשחקי המחשב - וכך לא רק נראה ונשמע את העלילות, אלא גם נריח את העולמות הַבִּדְיוֹנִיִּים, והחוויה תהיה מלאה יותר.
איך מרגיש מי שחווה את העולם ללא ריח?
לפעמים אנחנו לא יכולים להריח באופן זמני, למשל כשאנחנו מצוננים. זה נוֹבֵעַ מכך שהדרך אל הקולטנים חסומה (זה מה שנקרא אף סתום), וחלקיקי הריח אינם יכולים להגיע אליהם. וממש כמו שיש עיוורים או חירשים, כך יש תַּתְרָנִים - בני אדם חסרי חוש ריח באופן קבוע.
תתרנות יכולה להיגרם אם קולטני הריח שבאף אינם תקינים, אם נפגעו העצבים המוליכים את המידע אל המוח, או אם נפגע מַעֲרָךְ העיבוד של הריח במוח עצמו. מאחר שחוש הריח מעביר לנו מֵידָע על הסביבה, מי שאינו יכול להריח מאבד את היכולת לחוות דברים באופן מלא.
ומכיוון שחלק מחוש הטעם תלוי בחוש הריח, תתרן אינו חש את הטעמים בִּמְלוֹאָם וזה עלול לגרום לו לאבד את התיאבון. נסו בעצמכם: אִכְלוּ משהו כשאתם סותמים את אפכם ואל תפתחו אותו עד אחרי שתסיימו לבלוע. עכשיו אכלו שוב את אותו הדבר כשאפכם פתוח. מרגישים את ההבדל?
מרחרח למטרות הזדווגות
חוש הריח של בני האדם אינו מפותח באופן מיוחד. הָאַלְבַּטְרוֹס נחשב בעל חוש הריח הטוב ביותר מבין העופות מפני שהוא יכול להריח את מזונו מתוך האוקיינוס, כשהוא מרחף מעליו, ממרחק של מאות מטרים. מבין היונקים, דובים וכלבים הם בעלי חוש הריח הטוב ביותר: יש דובי גְּרִיזְלִי שיכולים להריח מזון שנמצא בַּמַּעֲבֶה האדמה, או טרף שנמצא במרחק של כ-30 קילומטר מהם, וכלבים שיכולים להריח שאדם מסוים עבר כאן לפני שלושה ימים.
הדובים והכלבים נעזרים בחוש הריח המצוין שלהם למציאת מזון, לזיהוי סכנות, למעקב אחר הטרף ולמציאת בני זוג לְהִזְדַּוְּוגוּת. כששני כלבים נפגשים, הדבר הראשון שהם עושים הוא לרחרח את האחוריים של האחר: הריח הוא מעין טביעת אצבע ייחודית שבעזרתה הם יכולים לזהות זה את זה. דרך הריח הם גם יכולים לגלות אם הכלב פוחד או בטוח בעצמו, מה מַעֲמָדוֹ בלהקה, מצב בריאותו ועוד.
הסיבה לחוש הריח הייחודי הזה היא כמות הקולטנים העצומה שיש בחוטם הַמּוֹאֳרָךְ של הדובים והכלבים, ומגודלו היחסי של החלק במוח שמעבד את הריח. לכלב יש פי 40 יותר קולטני ריח מאשר לאדם ו-10 אחוזים ממוחו מוקדשים לעיבוד ריח לעומת אחוז אחד בלבד במוח האדם, וחלק מהדובים יכולים להריח פי שבעה טוב יותר מהכלב שמריח הכי טוב (גזע שנקרא בְּלַאדְהָאוּנְד)!
.jpg)
הכלב נעזר בחוש הריח המצוין שלו למציאת מזון, לזיהוי סכנות ולמציאת בני זוג להזדווגות
לאמן את חוש הריח
בני אדם יכולים לְשַׁפֵּר את חוש הריח שלהם אם יאמנו אותו מספיק. במחקר שנעשה לפני שנים אחדות, ובו השתתף החוקר הישראלי נועם סובל, התבקשו 16 נשים ו-16 גברים לכסות את עיניהם, לאטום את אוזניהם וללבוש בגדים עבים, כולל כפפות עבות שימנעו מהם להשתמש בחוש הַמּישּׁוּשׁ. הם היו צריכים לעקוב אחרי הַתְּוַואי של חבל מצופה שוקולד שאורכו 10 מטרים. החבל הונח בשדה פתוח, וְהַמִּשְׁתַּתְּפִים זחלו על הקרקע ונעזרו בחוש הריח בלבד.
רוב הַנִּבְדָּקִים אכן הצליחו לעקוב אחרי החבל לכל אורכו, והם עשו את זה בזמן ממוצע של 10 דקות. בשלושת הימים הבאים המשיכו ארבעה נבדקים להתאמן על המשימה הזו, ולבסוף קיצרו את מֶשֶׁךְ הַהַגָּעָה לשוקולד מ-10 דקות לשלוש דקות וחצי בממוצע והמסלול שלהם היה מדויק יותר.
איזה ריח יש למחלת הסרטן?
אז ריחות חדשים עוד לא יודעים להמציא ולייצר, אבל אף אֶלֶקְטְרוֹנִי כבר יש. זהו מכשיר בעל קולטנים, שאפשר להזין אליו מַאֲגָר של ריחות, כך שבכל פעם שיגיעו אליו חלקיקים של אחד הריחות שנמצאים במאגר הוא יזהה אותו. שתיים מֵהַמַּעְבָּדוֹת המובילות בעולם בתחום זה נמצאות בישראל, האחת במכון וַיְצְמָן והאחרת בַּטֶּכְנִיּוּן שבחיפה.
המעבדה שבטכניון, שבראשה עומד החוקר חוסאם חאיק, פיתחה אף אלקטרוני לצורכי רפואה. המכשיר הַמְּשׁוּכְלָל הזה יכול להבחין בין בני אדם בריאים ובין חולי סרטן, ואפילו בין סוגים שונים של גידולים סרטניים, וגם לאבחן מחלה שנקראת טָרֶשֶׁת נפוצה. פעולת האף מבוססת על כך שחלקיקים של הגידול הסרטני מגיעים לריאות דרך מחזור הדם, ומשם נִנְשָׁפִים החוצה בנשימה. אל האף האלקטרוני הוזנו מראש חלקיקי הריח של סוגי הסרטנים השונים, ועכשיו הוא יכול לְהַתְרִיעַ עליהם ולסייע בזיהוי מוקדם של הסרטן, כשעוד קל יחסית לטפל בו.
במעבדה במכון ויצמן בחנו מבנים של חלקיקי חומרי ריח ואת מידת הנעימות או אי הנעימות שלהם, ולפי זה הצליחו לייצר אף אלקטרוני שיכול לַחְזוֹת אם חלקיק מסוים יהיה בעל ריח טוב או רע (עדיין לא הצליחו לחזות מה יהיה ריחו, אלא רק אם יהיה נעים או לא). הם גם גילו שבני אדם חוֹוִים ריחות באופן דומה, ולא משנה מאיזו תרבות באו, כלומר שרוב בני האדם מרוב התרבויות יחשבו למשל על ריח ביוב שהוא רע ועל ריח פרחים שהוא נעים.
אם יש הבדלים בין התרבויות הם נובעים רק מֵהַהֶקְשֵׁר שנותנים בני עמים שונים לאותם ריחות. לדוגמה, צרפתים אוהבים את ריחן החריף והחזק של הגבינות הצרפתיות הבשלות, כי הוא מעיד על איכותן, אבל אם ייתנו להם את אותו הריח בדיוק בְּתַמְצִית נוזלית במבחנה, קרוב לוודאי שהם יחשבו שהוא מסריח, כמו רוב האנשים.
זיכרונות ריחניים וחלומות חסרי ניחוח
ומה הקשר בין ריח לזיכרון? אתם ודאי יודעים שיש ריחות שברגע שאנו מריחים אותם אנחנו נזכרים בחוויות שחווינו, במקומות שהיינו בהם, בִּתְקוּפוֹת בחיינו, או בבני אדם שהריח הזה קשור בהם. מדעני הריח במכון ויצמן גילו שכשאנחנו מריחים ריח כלשהו בפעם הראשונה המוח שלנו צוֹרֵב בזיכרון את יתר הפעילות שקרתה באותו הרגע: איפה היינו, מה הרגשנו, מה הִתְרַחֵשׁ מסביבנו. וכשהריח עולה, הוא מעלה איתו זיכרון של כל החוויה.
ואם זיכרונות כְּרוּכִים בריח, הרי שחלומות הם בדרך כלל נטולי ריח, או ככה לפחות אנחנו חושבים. רוב בני האדם מתארים תמונות וצלילים שהופיעו בחלום, אבל רק לעתים רחוקות הם מְצַיְּינִים ריח שהריחו.
הסבר אפשרי אחד הוא שמדובר בצורך הִישָּׂרְדוּתִי, כלומר שאין לנו כמעט ריח בחלומות כדי שאם יגיע לאפנו ריח אמיתי של סכנה בשעת השינה אנחנו נתעורר מהר ולא נשלב אותו בחלום (כמו שקורה עם צלילים – כמו השעון המעורר שלא מעיר אתכם כי נדמה לכם שהוא בחלום...). לפי הסבר אחר אולי אנחנו כן חולמים הרבה על הריחות אבל איננו זוכרים אותם, כי הזיכרון אינו מסוגל לְשַׁחְזֵר ריח כמו שהוא משחזר תמונה או צליל.
כך או כך, נראה שאם נריח משהו אמיתי בזמן שאנחנו ישנים הוא בהחלט ישפיע על החלומות. במחקר שבדק זאת פיזרו ליד אנשים ישנים ריח של ביצה מקולקלת, וליד אנשים אחרים ריח ורדים. אלה שהריחו את הביצה המקולקלת חלמו חלומות רעים, ואלה שהריחו ורדים חלמו חלומות טובים. המסקנה היא שחוש הריח שלנו אמנם מסתורי אבל יש לו השפעה רבה על חיינו, אולי יותר מכפי שאנו מְשַׁעֲרִים.
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין
גליליאו צעיר, ינואר 2012
מתנות, עדכונים ועוד כתבות מחכים לכם בעמוד הפייסבוק »
