הטבילה במקווה והשמירה על הנידה מעניקות רבדים שמייחדים את הזוגיות. אילוסטרציות: ingimage

לכתבה הקודמת לכתבה הבאה

שלא נידה מטומאה

יותר ויותר נשים שאינן שומרות מצוות מקיימות את מצוות הנידה והטבילה במקווה מסיבות רוחניות וערכיות. כיצד אימוץ המצווה עשוי לתרום לזוגיות? טבילה נעימה

הירשמו לאתר שלנו

קבלו מגזין דיגיטלי במתנה

הירשמו לניוזלטרים

ערכת טבחות במתנה

"בתוך המים של המקווה השארתי איזה 80 קילו של פחדים, חששות ועצבות. טבלתי שבע פעמים. שלוש טבילות. ברכה. ועוד ארבע. מתחת למים ביקשתי לצאת חדשה. עם אומץ. עם כוח... כשיצאתי הרגשתי קלה. רגועה רוגע לא שלי. כמעט מטושטשת. אני מסתכלת על עצמי בראי. אותה אישה, אבל יש בה משהו רך יותר, נקי יותר, נעים. יש לזה שם, קוראים לזה טהרה" (מתוך "מקימי", מאת נועה ירון-דיין, הוצאת עם עובד וקסת).

כך מתארת השחקנית לשעבר נועה ירון-דיין את חוויית הטבילה שלה במקווה, המגיעה בתום ספירת ימי הנידה. נשים רבות מתארות את חוויית הטבילה ואת הערך בשמירת מצוות הנידה וההקפדה על טהרת המשפחה כרוחניים, כערכיים, ובעיקר כתורמים לזוגיות. לאחר שירד קרנה של מצווה זו במשך שנים רבות, נדמה כי לאחרונה מסתמנת מגמה של שיבה אל מקור המים העתיק הזה ואל מה שהוא מייצג.

לשמור על הגעגוע

נשים דתיות שמרו על המצווה מאז ומתמיד, אבל מה לגבי אלה שאינן מקיימות מצוות כהלכתן? "אחוז הנשים החילוניות שטובלות במקווה ושומרות נידה עלה בשנים האחרונות", אומרת נחמה שולמן, יועצת הלכה ומקימת האתר "מקווה.נט".

לדבריה, בניגוד לנשים הדתיות אשר מחויבות קודם כל להלכה ולקיום המצוות ואחר כך מתחברות אל המימד הרוחני שבחוויה, נשים חילוניות באות לטבול ממניעים רוחניים בלבד.

"לפי הסיפורים שלהן הן מקבלות מהטבילה ומהשמירה על הנידה כלי להענקת מימד נוסף ורבדים רוחניים לחיי הנישואים, רבדים שמייחדים את הזוגיות הזו מעבר לשותפות. השמירה הזו היא חלק מעבודה על משמעות החיים הזוגיים. אני באופן אישי באמת מאמינה שהטבילה מחדשת את האישה ומעניקה חוויה רוחנית מעצימה, וכאשר האישה מתחדשת - הזוגיות והאווירה בבית מתחדשות", היא מסבירה.

זיוית ברלינר, יועצת הלכה של מדרשת נשמת, מחדדת: "התרומה של שמירת טהרת המשפחה לזוגיות היא בכך שיש משהו בתקופת הריחוק הזו שמצליח לשמור על הגעגוע, על הכמיהה, על התשוקה שנשחקת עם הזמן. זה שומר על הרוח שיש בימי הנישואים הראשונים. זו תחושת התחדשות, וזה הסוד הגדול של טהרת המשפחה - להימנע כדי להתחדש אחר כך. גם בשנים הראשונות של הנישואים יש לזה ערך מוסף: המגע של הבעל הוא לא טריוויאלי, האישה לומדת להעריך אותו בצורה מאוד משמעותית, וזה נכון גם אצל זוג טרי יחסית".

לאהוב את הגוף

מהי מצוות שמירת הנידה?
ברלינר: "נידה היא מצווה של טהרת המשפחה והיא אחת המצוות הבסיסיות ביהדות שנוגעת לתא הזוגי והמשפחתי. ההנחה היא שכאשר האישה מדממת מהרחם נוצר ריחוק בין בני הזוג. ההלכה מתייחסת לימי הדימום ובנוסף לספירת שבעה ימים נקיים מדם לאחריהם. כאשר חולפים שבעת הימים הנקיים הנוספים מתום הדימום, האישה מתנקה, מתכוננת והולכת לטבול במקווה.

לאחר מכן, למשך שבועיים, החיים הזוגיים חוזרים למסלולם ללא הגבלות. מקור האיסור מהתורה, בספר ויקרא, שם נאמר שכאשר האישה מוגדרת כנידה נמנעים ממגע מיני, אך כמו כל איסור מהתורה, יש לכך התפתחות הלכתית ועוד הגבלות שהתווספו עם השנים.

"בפועל, בני זוג השומרים על מצוות טהרת המשפחה לפי ההלכה צריכים להימנע מיחסי אישות וממגע, להפריד את המיטות לתקופת ימי ההרחקה, ולמקפידים יש עוד גדרים הלכתיים קטנים.

ההתמודדות עם חוסר במגע במשך כשבועיים אינה פשוטה עבור הרבה זוגות, אך מי שמקפיד על כל כללי הטקס מייחס לתקופה זו חשיבות רבה. צריך לשים לב שהדברים שמרחיקים בין בני הזוג נועדו לבטל אינטימיות מינית, וכל מה שקשור לתחושה של אחווה ואהבה בבית - זה רלוונטי תמיד".

ברלינר מסבירה על טקס הטבילה במקווה: "טקס הטבילה כולל להביא עצמך נטו, ללא חציצה. נשים מורידות טבעות, שרשרות, עדשות מגע, כל מה שהוא לא חלק מהגוף. מקובל שלפני טבילה אישה מתרחצת ומתפנקת, יש היום מקוואות עם ספא ומגוון פינוקים שנועדו להנעים לאישה את הזמן הזה.

"ליל טבילה, במישור האישי-נשי, הוא פרטי. זהו זמן להקדיש תשומת לב לגוף, להתקרב אליו ולא להיות מנוכרת אליו, לאהוב אותו, זהו זמן להתחדשות אישית של האישה, לתפילה. במובן הזוגי זהו ערב משמעותי. בני הזוג מנתקים את הטלפונים בערב זה, מבטלים פגישות ומקפידים, לפחות לערב אחד - לשים את הזוגיות לפני העבודה ושאר ההתחייבויות".

זוגות רבים מדווחים כי הריחוק הזמני העלה את הזוגיות שלהם לרמה גבוהה יותר של רוחניות

להכניס רוחניות לזוגיות

ייתכן שהסיבה לכך היא התעניינות מצד נשים שביומיום אינן דווקא שומרות מסורת במנהג הטבילה במקווה - כי בשנים האחרונות החלו להיפתח מקוואות טהרה הנראים כמו מכוני ספא לכל דבר המיועדים לנשים בלבד, שגולת הכותרת בהם היא מקווה הטהרה עצמו הבנוי לפי כללי המסורת, אך מקיפים אותו חדרי טיפולים, עיסויים, מניקור וכמובן מקלחות וחדרי התארגנות מטופחים, שמטרתם לעשות לנשים את החוויה נעימה ומפנקת.

שולמן מספרת על מקווה חדש בתל אביב שפתוח לכל הנשים, שאוכלוסיית היעד שלו היא נשים בכלל וכלות בפרט שאינן דתיות או מסורתיות, כאלה שאולי חוששות מהמפגש הראשון עם המקווה על משמעויותיו. "המקווה חדש ומטופח, נבנה ברוח מודרנית, ועל עיצובו אחראית גם יועצת פנג שואי. כל הגישה היא נשית", היא מספרת.

הדבר שמייחד את המקווה הזה, בניגוד למקומות אחרים, הוא ששם לא חוששים לקחת את ההלכה עד לקצה. "למשל", מסבירה שולמן, "כאן יאפשרו גם לאישה עם ציפורניים עשויות לטבול, יאפשרו לנשים לטבול לבד אם זה רצונן, כי כך גם רשום ב'שולחן ערוך'. האישה תקבל הסבר והדרכה, אבל הבחירה איך לטבול תהיה בידיה".

אך בין סיפורי הטבילה המרגשים, ישנם גם לא מעט סיפורים (בעיקר של כלות מאוכזבות) על בלניות חודרניות, על תחושת השפלה ועל חוויה שלילית באופן כללי מהטבילה.
"כן, לצערי זה קורה", מאשרת שולמן, המתפקדת גם כבלנית. "העצה שלי למי שרוצה לטבול ולחסוך מעצמה את המפגש עם בלנית קפדנית היא לבדוק או לשאול חברות ומכרות באיזה מקווה יש בלניות נוחות ומסבירות פנים יותר, ובהחלט יש כאלה. רצוי גם לברר קודם הטבילה מה כדאי להגיד לבלנית ומה לא, כדי להימנע מסיבוכים מיותרים. כמו כן אפשר להתלונן במקרה שנתקלת ביחס בלתי הולם מצד הבלנית".

אפשר לומר כי מצוות השמירה על טהרת המשפחה אינה קלה לביצוע. הריחוק מהבעל לתקופה של שבועיים מדי חודש עלול להיות קשה, הן לאישה והן לגבר, והטבילה במקווה מלווה בהרבה סיפורים וחוויות קשות של נשים שטבלו לפני החתונה ונשבעו שלעולם לא יחזרו לשם עוד. אולם לצד כל אלה ניצבים זוגות רבים, שנשבעים כי הריחוק הזמני הזה כל חודש בחודשו (לא כולל הריונות), וההתנקות לקראת הטבילה הכניסו לביתם הרבה טוב והעלו את הזוגיות שלהם לרמה גבוהה יותר של רוחניות.

תגובות

טוען הודעות