חיי הנפש של העובר
האם יש לעובר מודעות עצמית כלשהי טרם הגיח לאוויר העולם? כמה השערות
תשעת חודשי ההיריון הם תחילתה של הרפתקה מרתקת, אך נפתלת. איש לא שאל את הנוסע הזה, שעומד בתחנה הראשונה בתחילתה של דרך חדשה ולא ידועה, אם הוא רוצה לבוא. אך מה לגבי התחנה שלפני הראשונה? האם יש לעובר מודעות עצמית כלשהי טרם הגיחו לאוויר העולם?על השאלה הזאת אף אחד לא יודע לענות. אמהות, לעומת זאת, יודעות לספר על קשרים מיוחדים שהתפתחו במהלך ההריון בינן לבין העובר אותו נשאו ברחמן.
הפסיכולוגיה, הקבלה, הרפואה
לפי מילון ספיר, ההסבר למושג "נפש" הוא: "נשמה, רוח החיים, רקע התפיסות, התחושות והרעיונות שבתודעת האדם"."קשה להתחייב על כך שלעובר יש נשמה או נפש", אומרת הפסיכולוגית דלית בלונדר-רון, "אך ברור שיש לו תגובות ויכולת למידה מסוימת, לפחות בשלושת החודשים האחרונים להריון. בחודשים אלו, העובר מתחיל להתאמן בכמה רפלקסים בסיסיים, שעתידים להשפיע על התנהגותו בהמשך. עוברים מוצצים את אגודליהם בתוך הרחם, כך הם מתרגלים את רפלקס המציצה, שיזדקקו לו מייד עם יציאתם מהרחם - על מנת לאכול. העובר גם פוקח ועוצם את עיניו, כהכנה לרפלקס המצמוץ שיופיע לאחר הלידה".
העובר אף מגיב אל העולם שמחוץ לרחם. כשלושה חודשים לפני הלידה, הוא יגיב בתנועה פתאומית אם נאיר בפנס חזק על בטנה של האם. אם נניח ספר כבד על בטנה - הוא ינסה לדחוף אותו. העובר גם מסוגל לשמוע, אם כי הקולות החיצוניים אותם הוא שומע מעומעמים, כי הם נשמעים במקביל לדופק האם, קולות איבריה הפנימיים וקולות מי השפיר.
העובר מסוגל ללמוד הרבה בתוך הרחם. הוא מבחין בשינויי מצב הרוח של האם וגם מושפע מהם. הוא אף יכול לחוש אם היא מתוחה או רגועה. הוא יעדיף לשמוע סיפור ששמע מפי אמו בשלושת חודשי העוברות האחרונים על פני סיפור חדש. הוא גם יגלה העדפה ברורה למוזיקה המוכרת לו מתקופת העוברות, עד כדי אבחנה בין יצירות של מלחינים שונים.
בניגוד לפסיכולוגיה, המהססת להצהיר שלעובר יש נשמה, הרי שתורת הקבלה היהודית מאמינה בעיקרון זה אמונה שלמה. ד"ר ישעיה אינו יכול לקבוע על מה חושב העובר, אבל הוא מסוגל לקבוע בוודאות שהעובר אכן חושב ושחושיו פועלים. "הוא שומע, מגיב לאור, מגיב לדקירה, כואב לו לפעמים, אבל קשה לקבוע אם פירוש הדבר הוא שיש לו נשמה או נפש. זה תחום מרתק, שבהחלט יש מקום לחקור.
"העובר מסוגל ללמוד הרבה בתוך הרחם".
אילוסטרציה: PHOTOS ASAP
מאזין למוסיקה קלאסית
מחקרי הגישוש בתחום כבר יצאו לדרך, רובם ככולם עוסקים בהתפתחותו המוחית של העובר. לפחות מסקנה נחרצת וחשובה אחת כבר עלתה מהמחקרים הללו: מוסיקה קלאסית משפיעה לטובה על עוברים ברחם אמם. "מחקרים גילו כי החוש היחיד המפותח אצל העובר הוא חוש השמיעה", מסביר פרופ' חנוך רון, המעביר קורס בנושא תפיסה מוסיקלית אצל ילדים, במדרשה למוסיקה שבמכללת לווינסקי. "החל בשבוע ה-19, העובר מסוגל לשמוע ולזהות את קולה של אמו. אנו יודעים זאת מפני שהוא מגיב לקולה על ידי שינוי תנוחתו ברחם. בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דאבלין שבאירלנד חקרו את הנושא, וגילו שלעוברים יש זיכרון. אחרי הלידה הם בפירוש זכרו את המוסיקה שהאמהות השמיעו להן בזמן ההריון".
פרופ' רון, אגב, ממליץ בחום על השמעת מוסיקה קלאסית לעוברים. "נשים הרות שאינן משמיעות מוסיקה קלאסית, ממש חוטאות, לדעתי. מוסיקה קלאסית משנה את האינטליגנציה המרחבית של הילד ומשפיעה על התפתחות האונה הימנית של המוח". בארץ, ברשתות השיווק המיועדות להורים הטריים, מאמצים את ההמלצה הזו ומוכרים מגוון של קלטות קלאסיות, המיועדות הן לעוברים והן לרך הנולד.