עוד לא זזתם מהחניה והקטנים כבר מתחילים לצרוח ולריב מאחור, מוציאים אתכם מדעתכם, וגרוע מכך - מהריכוז בנהיגה. עד שתגיעו למחוז חפצכם יש לפחות עוד שעתיים וגם זה במקרה שלא יהיו פקקים באיילון, לא כולל עצירה לפיפי וקפה בתחנת דלק בצד הדרך. הילדים רוצים להתחיל את הפיקניק כבר עכשיו, ואין זאת אשמתם. הרי הבטיחו להם יום כיף, שעשועים, פעלולים, אטרקציות. אבל בינתיים הם צריכים לסבול בנסיעה ארוכה, ארוזים בתוך בוסטר וחגורים בחגורת בטיחות כמו אסירים בתא האחורי של הרכב. משעמם להם, הם רוצים תעסוקה כאן ועכשיו, ולא להקשיב לדיווחים בגלגל"צ.
"כולנו חווינו לא פעם את ה'חוויה' של נסיעה לא רגועה עם ילדינו", אומרת יעל עובדיה, מנכ"ל משותף של מרכז "קטנים גדולים". "לכל גיל יש את התגובה שלו לנסיעה: להרגיש בכל גופך את הלחץ של תינוק 'צורח' בזמן הנסיעה וכשאין מקום בטוח לעצור, הפעוט שרוצה להשתחרר מהחגורה ואינו מוכן להמשיך בנסיעה, והילד הגדול יותר שמשעמם לו".
"אנחנו כהורים", ממשיכה עובדיה, "מבינים היטב שכדי שמהלך הנסיעה יהיה תקין ובטוח (בעיקר אם היא אורכת יותר מחצי שעה), דרוש תכנון מקדים, כדי שנוכל לעבור אותה בשלום. החכמה היא כמובן להפוך את הנסיעה לחווייתית, ולא לעוד שלב במסלול. אם הילד ייהנה מהנסיעה הוא בוודאי ירצה לנסוע שוב ואף יצפה בקוצר רוח לנסיעות קרובות".
ציוד חובה
אז מה עושים כשהילד לא מצליח להירדם בנסיעה? מה קורה אם הוא רוצה לחזור הביתה? כיצד אפשר להפוך את זמן הנסיעה לבילוי? המדריך הבא יעזור לכם לנסוע עם הילדים וליהנות מכל רגע.
אם לא מדובר בנסיעה ספונטנית, אל תשכחו שצריך להעסיק את הילדים בעת הנסיעה. כדאי שהילד יוכל להתעסק במשחק או בצעצוע כלשהו, במיוחד אם אין ברכב אח גדול או חבר שישחק אתו, ואתם נוהגים.
לכן, כדאי להביא איתכם לכל נסיעה קלטות שמע או דיסקים של שירים אהובים, בובה שהילד אוהב, רעשן, משחק וידאו נישא, חוברת מדבקות, ספר, משחקי קופסה (עדיף משחקים עם מגנטים, כדי שהחיילים לא ילכו לאיבוד) וכדומה. עדיף אפילו לשמור משחק או צעצוע באופן קבוע ברכב.
שכלולי הטכנולוגיה מאפשרים למי שידו משגת לחבר טלוויזיה לרכב ואף להוסיף לה מכשיר די-וי-די מיניאטורי לצפייה בסרטים. במקרה חירום, תמיד אפשר לתת לילד לשחק במכשיר הטלפון הסלולרי (אבל רצוי לכבות אותו לפני כן).
אגב, אם תעטפו לילד סנדוויץ' או צידה לדרך ותניחו בצידנית, הוא יחוש שמדובר בארוחה מיוחדת יותר. לחלופין, ניתן לעצור בצד הדרך כדי לאכול. גם האכילה בחוץ היא חלק מחוויית הנסיעה.
הנסיעה עם הילדים לא חייבת להיות סיוט. אילוסטרציה: photos to go
משחקי זיכרון מאולתרים
כשנוסעים ברכב עם פעוטות בני שנה ומעלה, יעל עובדיה מציעה להפנות קודם כל את תשומת לבו של הילד למתרחש בחוץ בזמן הנסיעה. "כדאי לשאול את הילד: 'מה אנחנו רואים?' בית, רמזור, פרה, מכונית וכדומה, לעבור אתו על הדברים שהוא רואה כדי לעורר בו סקרנות כלפי העולם, להראות לו שגם כשאנחנו בתוך האוטו יש דברים בחוץ והם משתנים ככל שמתקדמים עם הנסיעה. אפשר למשל לציין בית כל פעם שרואים בית, או חנות, כדי שהילד יכיר את המילה".
שעשוע מאולתר אחר שהיא מציעה הוא להצטייד בקופסת קרטון ובה פתח צר. אפשר להיעזר בקופסאות תחליף חלב ולחורר במכסה שלהן חור עגול, להביא מטפחות שאותן ניתן להשחיל לחור ולהוציאן. הילד ייהנה מההתעסקות המוטורית וההורים ייהנו מכמה דקות של שקט.
עם פעוטות בגיל זה ניתן כבר לעורר את החושים. עובדיה: "אפשר להצביע כלפי חוץ וללמד את הפעוט את הצבעים שברמזור. בדרך יש רמזורים רבים והוא יכול לראות כיצד הצבעיo מתחלפים. בנוסף, אפשר להביא בובות יד או בובות אצבע או בובות גרב, ולביים הצגת בובות קטנה.
לילדים בגילאי שנתיים עד ארבע, מציעה עובדיה לשכלל את המשחק של "מה רואים בחוץ". "כך למשל, ההורה אומר צבע מסוים והילד צריך להגיד את כל מה שהוא רואה בחוץ שמופיע בצבע שהגדיר ההורה. העולם מלא צבעים, כך שהמשחק יכול להימשך זמן רב ולמלא בקלות את חללי השעמום של הנסיעה".
אותיות ומספרים
הנסיעה בדרכים מספקת אטרקציות ויזואליות רבות. למשל, שלטי החוצות הקיימים בדרך. אם הילד כבר יודע לקרוא, או לומד לקרוא, אפשר להקריא לו את האותיות והמילים על השלטים, או לבקש ממנו לנסות ולקרוא בעצמו. אפשר גם לשאול אותו היכן המכולת? היכן הקיוסק? היכן תחנת הדלק? כדי שיצביע על אותם מקומות.
ואריאציה אחרת על אותיות היא משחק שבו ההורה נוקב בעצם כלשהו והילד צריך לומר באיזה אות הוא מתחיל או באיזה אות הוא מסתיים ואף לאיית את כל המילה.
לדוגמאה המילה רמזור - מתחילה באות ר' ומסתיימת בר', וכדומה. הילד יכול להשתעשע כך עם מילים ולתרגל את האיות.
גם המכונית שנוסעת לפניכם בדרך יכולה לספק לכם תעסוקה. למשל, אפשר לשחק במשחק הלוחות ולבקש מהילד לזהות את המספרים על לוחית הרכב הנוסע מלפנים. עם ילדים גדולים יותר, בגילאי שש ומעלה, אפשר לבצע תרגילי חשבון ראשוניים: חיבור, חיסור כפל.
כדאי להביא לנסיעה משחק שיעסיק את הילד. אילוסטרציה: photos to go
שירים ותמרורים
תמרורי התנועה הרבים שבדרך יכולים לשמש אף הם כמשחק לאורך כל הנסיעה. למשל, מה עושים כשרואים תמרור עצור? מה המשמעות של תמרור צהוב או ירוק? מה צריך לעשות כאשר צריכים לפנות ימינה? מה מסמל תמרור משולש עם מסגרת אדומה? וכדומה.
אם אתם משתמשים במפת דרכים במהלך הנסיעה, אפשר ללמד את הילד כיצד קוראים מפה. תנו לו לאתר היכן אתם נמצאים עכשיו עם האוטו, ולאן צריך להתקדם כדי להגיע ליעד המבוקש. במקום להשתעמם בנסיעה, הילד ירגיש שהוא שותף פעיל בתהליך הניווט.
המפה יכולה לשמש כלי משחק לאיתור מקומות שונים ברחבי הארץ. אחד ההורים יציין שם של יישוב או אתר כלשהו, והילדים יחפשו אותו במפה וינתבו את הדרך אליו.
ילדים שיודעים כבר לכתוב, יכולים לרשום "יומן מסע" ולתעד בו את הנסיעה ואת הטיול כולו לפי שעות, ולציין את הרשמים שלהם. אם מדובר בילדים קטנים יותר, ההורה שאינו נוהג יכול לבקש מהילד לספר לו את רשמיו והוא יעלה אותם על הכתב.
משחקים ורעיונות נוספים
-
ציור וצילום: ניתן להביא לילד מגש או שולחן נצמד למושב, שעליו הילד יוכל לצייר את הדברים שהוא רואה מבעד לחלון המכונית. או לחלופין: לתת לילד מצלמה חד פעמית וכך יהיו לו גם מזכרות מהנסיעה.
-
משחקי טריוויה: אפשר להכין קלפי טריוויה עם שאלות מכל התחומים ולשחק ב"מי רוצה להיות מיליונר?" בזמן נסיעה, או להתמקד בחידון טריוויה גיאוגרפי וללמוד כך על כל מה שנקרה בדרככם: סוגי צמחייה, בעלי חיים והיסטוריה של יישובים.
-
משחק האסוציאציות: כל אחד מהמשתתפים באוטו זורק מילה בתורו והשאר צריכים לומר מה זה מעלה בראשם. או לחלופין: המשתתף בתורו חושב על מילה ומעניק רמזים והשאר אמורים לנחש על מה הוא חושב.
-
איסופים: אם עוברים באתר פסטורלי ואם זה אפשרי ולא מסוכן, ניתן לעצור בצד הדרך ולאסוף מזכרות מיוחדות, צדפים, איצטרובלים וכדומה, ולהכין לילד "שקית הפתעות" כמזכרת מהנסיעה.
-
שירה בציבור: אפשר לשמוע דיסק ולשיר יחד אתו, או לזמזם שיר כלשהו ולבקש מהילדים לנחש באיזה שיר מדובר.
-
משחק התנועות: אמנם כולם קשורים בחגורת בטיחות, אבל בכל זאת אפשר לנצל את זמן הנסיעה לקצת התעמלות ברכב. למשל, לשיר ולמחוא כפיים לפי הקצב, לנענע בראש, או להזיז רגליים. כך הילדים יהיו ערניים. המשחק רלוונטי, כמובן, רק אם אינכם מעונינים שהילד יירדם במהלך הנסיעה.
