מבחני TORCH (Toxoplasmosis, Others, Rubella, Cytomegalovirus, Herpes Simplex) הנערכים בדרך כלל לפני ההריון, הפכו בשנים האחרונות ליותר ויותר פופולריים. זאת למרות שלעיתים קרובות, בהסתכלות מעמיקה, ערכה של האינפורמציה המתקבלת מבדיקות אלה אינו רב, והעלות של הבדיקות גבוהה מאוד. ממחקרים רבים עולה כי אין תועלת ממשית בביצוע כל הבדיקות הנ"ל, אלא עדיף לבדוק כל בדיקה באופן פרטני, בהסתמך על נתוניה של האישה הנבדקת.
טוקסופלזמוזיס
טוקסופלזמוזיס הוא זיהום הנגרם על ידי הטפיל טוקסופלזמה גינדי, אשר מועבר על ידי אכילת בשר שלא בושל דיו או על ידי מגע עם צואת חתול הנגוע במחלה. סימני המחלה הם עייפות, כאב פרקים והרחבת בלוטות הלימפה, אולם לעיתים קרובות הזיהום חסר כל סימן קליני.
הזיהום יכול לעבור מהאם אל העובר דרך השליה, אולם חיסון אימהי מגן על מעברו של הטפיל אל הרחם. לכן, זיהום מולד של העובר עלול להתרחש רק כאשר האם נדבקת במחלה במהלך ההריון או זמן קצר לפני כן.
הסיכוי לפגיעת המחלה גבוה יותר כאשר ההדבקה מתרחשת בתחילת ההריון. זיהום במהלך ההריון עלול לגרום להפלה או ללידת ילוד שיישא את סימני המחלה. ברוב הילודים הנולדים עם טוקסופלזמוזיס, לא ניתן לראות את סימני המחלה בתקופה הקצרה שלאחר הלידה.
בילודים אשר נושאים את סימני המחלה מבחינים במשקל לידה נמוך, בטחול וכבד מורחבים, בצהבת ובאנמיה. חלק מהילודים שנדבקו יפתחו בהמשך פגיעות עצביות עם התכווצויות, הסתיידויות תוך-גולגולתיות וכן הידרוצפלוס (הרחבה של חדרי המוח) או מיקרוצפלוס (צמצום רקמות המוח).
ניתן להידבק בטוקסופלזמוזיס על-ידי מגע בצואת חתול הנגוע במחלה
stock.xchng
Others - קלמידיה
הידבקות העובר בזיהום זה אינה תוך-רחמית, אלא מתרחשת כאשר הילוד עובר דרך תעלת הלידה בדרכו אל אוויר העולם. הצליחו לבודד את החיידק קלמידיה טרכומאטיס מצוואר הרחם של כ-13% מקבוצה של נשים הרות.
ילדים אשר נולדו בלידה רגילה או לאחר ירידת מים ממושכת, לנשים עם זיהום של קלמידיה, נמצאים בסיכון גבוה לפתח דלקת עיניים (של הלחמיות) או דלקת ריאות. הטיפול שניתן לאישה ההרה וכן לילד הנגוע הוא טיפול אנטיביוטי.
אדמת (Rubella)
למחלת האדמת אין חשיבות רבה אלא בתקופת ההריון. מחלה זו אחראית ישירות להפסקות הריון רבות, וכן למומים מולדים קשים בילוד. הקשר בין מחלת האם באדמת לבין המומים בילוד, אובחן לראשונה ב-1942 על ידי רופא עיניים אוסטרי בשם גרג.
מחלת האדמת כמגיפה נעלמה מהארץ בשל מדיניות חיסון כל הנערות בגיל 12, אולם עדיין יש התפרצויות מקומיות של המחלה.
בעת ביצוע הבדיקות לפני ההתעברות, יש לבדוק אם האישה מחוסנת. כאשר אין בדמה רמה מספקת של נוגדנים לאדמת, סימן שהיא אינה מחוסנת. במקרה כזה יש לחסנה ולהמליץ על דחיית ההתעברות בשלושה חודשים.
אם האישה נחשפת למחלת האדמת כאשר בדמה רמה תקינה של נוגדנים, אין אפשרות להידבקותה במחלה.
לא מומלץ לחסן נגד אדמת זמן קצר לפני ההריון ולא בעת ההריון, מכיוון שהחיסון מורכב מווירוס חי אשר יכול לחצות את השליה. למרות זאת ולמרבה המזל, עולה מעדויות כי אצל נשים אשר חוסנו במהלך ההריון, לא התפתחו מומים קשים אצל העובר.
ציטומגלו-וירוס (cmv)
CMV הוא הנגיף השכיח ביותר שעובר מאמהות לעוברים. עם חלוף מגפות האדמת מהעולם המערבי, הוא העיקרי שגורם לנכות התפתחותית. הזיהום ב- CMV הוא כלל עולמי, אך שכיח יותר במדינות מתפתחות ובמעמד כלכלי נמוך. נשים נדבקןת בזיהום על ידי מגע ישיר עם נוזלי הגוף (רוק, שתן) מילדים קטנים, בעיקר כאלו השוהים במסגרות מרובות ילדים מחוץ לבית (מעונות, משפחתונים וכו'), או על ידי מגע מיני.
לנשים שעובדות עם ילדים קטנים, אין אפשרות להימנע מחשיפה לנגיף ה- CMV
אילוסטרציה: ASAP photos
הסיכון להדבקה בזיהום ראשוני בהריון נע בין 2% ל-2.5%, שיעור דומה לזה של נשים לא הרות. ברוב הנשים (90%), המחלה היא ללא תסמינים, ואילו באחרות המחלה היא דמוית מונונוקלאוזיס ("מחלת הנשיקה").
למרות שכיחות הנגיף, רק 10% מהילודים שלקו בזיהום יפתחו מחלה אשר דומה למחלה הנגרמת על ידי נגיף האדמת. תסמיני המחלה הם קשים מאוד. היא גורמת לתמותה של כ-25% מהחולים בה, ואילו 90% מהנותרים בחיים מפתחים סיבוכים נוירולוגיים קשים. כיום אין המלצה לערוך בדיקות סקר בנשים הרות לגבי הימצאות הנגיף, מאחר שאין טיפול למחלה, והסיכון לתחלואה עוברית הוא קטן.
לנשים בקבוצת הסיכון, כמו למשל מי שעובדות עם ילדים קטנים, אין אפשרות להימנע מחשיפה לנגיף המחלה. יש להמליץ לנשים אלה לשמור על היגיינה אישית ובעיקר על נטילת ידיים.
יש ליידע נשים הרות שלקו בזיהום ראשוני, שהסיכון שלהן ללדת ילד עם זיהום תסמיני הוא כ-5% בלבד. זיהום CMV בילוד הוא המחלה השכיחה ביותר כיום בעת הלידה, הגורמת להפרעה התפתחותית.
הרפס גניטליס
זיהום אברי המין על ידי נגיף ההרפס קיים בכל העולם, והפך לתופעה שכיחה במדינות המתועשות. המחלה נדירה לפני ההתבגרות המינית, ומופיעה בשכיחות גבוהה יותר אצל אנשים הפעילים מבחינה מינית. המחלה מהווה סכנה לעובר ולילוד, ועלולה אף להיות קטלנית.
הטיפול המונע היחיד שהוכח כיעיל הוא לידה בחיתוך הדופן (ניתוח קיסרי). כאשר קיים זיהום ראשוני פעיל באברי המין, מקובל ליילד נשים אלה בחיתוך דופן, כדי שהעובר לא יידבק בנגיף המופרש על-ידי האם סמוך ללידה.
מתוך: מגזין להיות משפחה
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה