הסקרנות חושפת תינוקות וילדים לסכנות רבות, שברוב המקרים הם כלל אינם מודעים אליהן. כאשר ילד נופל חלילה, נפצע, נכווה, או נפגע בצורה אחרת במהלך אחת מפעולות היומיום שלו, הנטייה הטבעית שלנו תהיה להגיש לו את הטיפול הטוב ביותר ובאופן מיידי. אלא שצריך לזכור שלא כולנו רופאים, חובשים או מוסמכים בהגשת עזרה ראשונה, ולכן על אף הרצון הטוב, אנחנו עלולים להחמיר את מצבו של הילד בשל טיפול לא נכון. מתן טיפול שגוי עלול להיגרם כתוצאה מחוסר ידע ברפואה, מלחץ שבו אנו נתונים במהלך הנסיבות, שגובר באופן טבעי ככל שעולה דרגת הסכנה שבה נמצא הילד, וכן כתוצאה מהסתמכות על "תרופות סבתא" מסוימות, שרופאים מסתייגים מהן.
ד"ר עודד פוזננסקי, רופא בכיר ביחידה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה, מדגיש כי הכלל הראשון בעזרה ראשונה נכונה הוא שיש להזעיק במיידית עזרה רפואית מקצועית ורק לאחר מכן על המבוגר להגיש עזרה לנפגע. "ברוב המקרים, עקב הלחץ, ההורים שוכחים להזעיק את העזרה הנכונה ועד שהם נזכרים לעשות זאת - זה כבר מאוחר עבור הילד".
שלא תהיה טעות: הכתבה הזו לא תהפוך אתכם לחובשים מיומנים, קריאתה אינה שקולה ללימודי רפואה. מטרת הכתבה היא להצביע על הטעויות הנפוצות המתבצעות בעת הגשת עזרה ראשונה בדרך כלל על ידי אנשים שאינם מוסמכים לכך - כדי שבעת הצורך, חס וחלילה, נדע לפחות להימנע מהן.
החייאה
כל אחד מאיתנו זקוק לאספקה שוטפת של חמצן כדי להישאר בחיים. שלוש דקות בלבד בלי חמצן עלולות לגרום למוחנו נזק תמידי. המושג החייאה מתייחס לסדרת פעולות שנועדו להחיות אדם מחוסר הכרה שאינו נושם. "החייאה שאין מאחוריה ידע, לא יהיו מאחוריה תוצאות", אומר ד"ר פוזננסקי. "חשוב מאוד שלאדם שיבצע את ההחייאה יהיה ידע רפואי עם מינימום של ידע מקצועי".
ייתכנו הבדלים באופן ההחייאה בנסיבות שונות, למשל במקרה של איבוד ההכרה בגלל גוף זר במערכת הנשימה, או בגלל פרכוסים.
הימנעו מטעויות:
- אל תשפכו מים על ראשו של הילד: ייתכן שהילד יתחיל לבצע פעולות שאיפה ועקב כך הוא עלול לשאוף לריאות את הנוזלים, מה שעלול להחמיר את מצבו.
- אל תטו את הראש יותר מדי לאחור: אם מתבצעת החייאה בתינוק, אסור להטות את ראשו יותר מדי לאחור. נתיב האוויר של תינוקות עלול להיחסם, מכיוון שיש להם צוואר קצר מאוד וקנה נשימה רך ועדין. בנוסף, צריך להרחיק את האצבעות ואת כפות הידיים מהרקמות הרכות שמתחת לסנטר.
- אל תנשימו אם אין בכך צורך: במהלך בדיקת הנשימה, חשוב לבדוק האם הילד נושם בכוחות עצמו. גם אם הוא נושם קלות, יש להניח לו ולא לנסות להנשימו מפה לפה כדי להגביר את קצב הנשימה, קל וחומר אם הילד בוכה.
- אל תמהרו להכניס אצבע לפה: יש להביט בפיו של הילד ולבחון אם אכן יש משהו שחוסם את נתיב האוויר. אין להכניס אצבע לפיו אלא אם כן אפשר לראות בבירור את הגוף הזר וניתן במאת האחוזים להוציא אותו בלי חשש שהוא עלול להידחף דווקא פנימה. אם יש חשש שכזה, מוטב להחזיק את הילד במהופך ולטפוח קלות על גבו.
חוסר הכרה
מצבים רבים עלולים לגרום לילד לחוסר הכרה: חבלה בראש, הלם חשמלי, חנק, פרכוסים ועוד. חשוב לדעת, כי גם אם הילד איבד את הכרתו לזמן קצר ביותר ונראה שהכרתו שבה אליו ומצבו כעת תקין, בכל זאת יש להביאו לבדיקת רופא.
הימנעו מטעויות:
אל תתנו לילד לאכול אחרי ששבה אליו ההכרה: חשוב שדבר ראשון, הילד ייבדק אצל רופא.
לאחר ששב להכרה, חשוב שהילד ייבדק ע"י רופא.
דימום או חתכים
דימום נוצר כאשר אחד מכלי הדם בגוף נחתך או נקרע. הקרע יכול להיות חיצוני, ואז ניתן יהיה להבחין בו, או פנימי, ואז הוא יהיה סמוי מן העין.
הימנעו מטעויות:
אל תוציאו את הגוף הזר בכוחות עצמכם: ייתכן שאותו גוף זר בעצם חוסם את הפצע ומונע דימום רב יותר. כמו כן אסור ללחוץ על הפצע ישירות אלא רק על האזור שמסביב לגוף הבולט. במקרה של דימום חמור, יש להבהיל את הילד לחדר מיון, למקרה שיזדקק לתפרים.
הלם
הלם רפואי הוא מצב מסוכן העלול להסתיים במוות. ההלם נוצר אחרי ירידת לחץ דם או איבוד דם, או במצב שבו הלב אינו מתפקד כראוי. מצב זה עלול להיגרם מהלם חשמלי, מדימום חמור, או מכווייה קשה. הסימפטומים של ההלם הם דופק מהיר וחלש, סחרחורת, ראייה מטושטשת, צמא או חוסר הכרה.
הימנעו מטעויות:
אל תחממו את הילד יותר מדי: צריך לדאוג שלילד יהיה חם ונוח. אסור להשתמש בבקבוק מים חמים או בשמיכה חשמלית. אלה עלולים להרחיב את כלי הדם העוריים, וכך הדם ימלא אותם במקום להגיע לאיברים החיוניים.
כוויות
כוויות מחייבות טיפול מיידי, בשל סכנת הזיהום וסכנת ההלם שהן מהוות. בכוויות שטחיות אפשר לטפל בבית בביטחון מלא אך במקרים של כוויות עמוקות, חשוב להזעיק מייד אמבולנס. כווייה המכסה למעלה מעשירית שטח הגוף מוגדרת כקשה.
הימנעו מטעויות:
- אל תמרחו שמנים: אין למרוח על הכווייה שמן, או כל "משחה" לא רפואית שיש בבית. כמו כן אסור למרוח שמנת (תרופת סבתא נפוצה), בשל החשש שהיא עלולה להיות מזוהמת.
- אל תחבשו כוויות בעצמכם: אסור לחבוש כוויות באגד מדבק (פלסטר), ואין להשתמש בצמר גפן - אלה עלולים להידבק לעור ולגרום לו נזק גדול יותר בעת הסרתם. כמו כן, אין להשתמש בקרח משום שגם הוא עלול להידבק אל העור.
- אל תטבלו תינוקות ופעוטות במים קרים: זה עלול לגרום להם להיפותרמיה.
- אל תכבו להבות בשמיכה דליקה: אם בגדי הילד מתלקחים, כבו את הלהבות במים. אם אין מים בסביבת מקום, יש להחניק את הלהבות על ידי כיסוי הילד במעיל או בשמיכה. יש להימנע ממגע של אריג סינתטי בכווייה, משום שחומה עלול להמס אותו ולהחמיר את מצבה.
לאחר פגיעה ממכשירי חשמל יש לגשת לבדיקה אצל הרופא.
stock.xchng
הלם חשמלי
מגע במכשירי חשמל ביתיים עלול לגרום לכוויות, וההלם עלול לגרום לאובדן הכרה ואף להפסקת הנשימה. הפעולה הראשונה שיש לעשות היא לנתק את המגע בין הילד לבין מקור החשמל.
"לאחר מכן חשוב לגשת לבדיקה אצל הרופא", מייעץ ד"ר פוזננסקי, "משום שבמהלך 24 או 48 השעות שלאחר ההלם עלולות להיווצר אצלו הפרעות בקצב הלב".
הימנעו מטעויות:
אל תגעו בילד בידיים חשופות: הבא במגע עם אדם שהתחשמל, כשעדיין יש מגע בינו לבין מקור החשמל, עלול להתחשמל גם הוא. על כן יש להצטייד בחפץ העשוי מחומר שאינו מוליך חשמל, כמו עץ או פלסטיק, ובעזרתו להרחיק את הילד ממקור החשמל. אסור לעשות זאת ברגליים יחפות או רטובות, או כשעומדים על בסיס מתכתי.
הרעלה
בכל בית מגורים לא חסרים חומרים רעילים, ויש לאחסנם הרחק מהישג ידם של ילדים.
הימנעו מטעויות:
אל תגרמו לילד להקיא: אם מדובר במקרה שבו הילד בלע אקונומיקה או חומר מאכֵּל כלשהו, יש לתת לו ללגום מים קרים או חלב, כדי לצנן את הכוויות ולאחר מכן להבהיל אותו לבית החולים. חשוב לא לגרום לילד להקיא, משום שהחומר שבלע עלול לגרום לנזקים נוספים במהלך המעבר כלפי מעלה בתוך הוושט. אם מדובר בבליעה של נפט, יש לתת לילד לשתות חלב. רק אם הילד בהכרה, ואתם בטוחים שהוא לא בלע נפט או חומר מאכֵּל כלשהו, ניתן לנסות לגרום לו להקיא על ידי דגדוג קצה גרונו באצבעכם.
